הלכות כתיבה ומחיקה
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 9 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכההכותב בשבת שתי אותיות עובר על מלאכת כותב [1].
האיסור קיים גם כאשר הכתיבה נעשית בעט, עיפרון, טוש, מכונת כתיבה או אמצעי כתיבה אחר [1].
גם כתיבה ביד שמאל אסורה מדרבנן [1].
לכן אין לכתוב בשבת הערות, רשימות, שמות, מספרי טלפון, חשבונות, תזכורות או כל כתב אחר.
כתיבה זמנית
גם כתיבה שאינה מתקיימת לזמן רב אסורה מדרבנן כאשר נוצר כתב נראה [1].
לכן אין לכתוב באצבע על אדים, אבק או חומר אחר באופן שנוצרות אותיות ברורות.
מותר לעשות באוויר תנועות בצורת אותיות כדי לרמוז דבר לחבר [2].
מאחר שלא נוצר שום כתב ממשי — אין בכך איסור כותב.
מותר להעביר את האצבע על שולחן יבש בצורת אותיות כאשר לא נשאר שום רישום נראה [2].
אסור לטבול אצבע במשקה ולכתוב באמצעותה אותיות על השולחן [1].
אף שהכתיבה אינה מתקיימת זמן רב — נוצר כתב נראה ולכן הדבר אסור.
סימון ללא אותיות
מותר לעשות בציפורן קו פשוט לצורך סימון מקום בספר או בדף, כאשר אין יוצרים אות, מספר או צורה בעלת משמעות [3].
אסור לחרוט בציפורן צורת אות, ספרה או סימן כתוב [3].
הדין נכון גם באותיות לועזיות.
מותר לקפל מעט את פינת הדף בספר כדי לסמן את המקום שבו עצר האדם [3].
אין בכך איסור כותב.
עוגות ומאכלים עם אותיות
עוגה או שוקולד שיש עליהם אותיות — מותר לחתוך ולאכול אותם בשבת, גם אם החיתוך שובר את האותיות [4].
לדוגמה: עוגת יום הולדת עם כיתוב, שוקולד שעליו אותיות, עוגיות שעליהן מוטבע שם היצרן, סוכריות עם כיתוב [4].
אין הבדל אם האותיות בולטות או שקועות בתוך המאכל עצמו [4].
לכן מותר לשבור ביסקוויטים שעליהם אותיות או ציורים.
מותר גם לחתוך ולאכול עוגה שעליה אותיות שנכתבו בקרם, שוקולד או צבע מאכל [4].
מותר אפילו לשבור ביד את המקום שבו נמצאת האות לצורך האכילה [4].
אין חובה לאכול דווקא מסביב לאותיות.
מחיקה
המוחק כתב בשבת במקום שבו ניתן לכתוב שתי אותיות עובר על מלאכת מוחק [5].
האיסור החמור מן התורה הוא כאשר המחיקה נעשית לצורך כתיבה חדשה, אך גם מחיקה שלא לצורך כתיבה אסורה מדרבנן [5].
אסור למחוק בשבת כתב שנכתב בעט, עיפרון, טוש או אמצעי כתיבה אחר.
לכן אין להשתמש במחק ואין למחוק כתיבה מן הנייר.
כתב על היד
מי שיש על ידו כתב שנכתב לפני שבת אינו חייב להימנע מנטילת ידיים בגלל הכתב [6].
ילקוט יוסף מתיר ליטול ידיים לסעודה באופן ששופך רביעית מים בבת אחת ואינו מנגב את המקום בכוונה למחוק את הכתב [6].
אין לשפשף את היד כדי למחוק את הכתב.
אם הכתב יורד מאליו במהלך רחיצה רגילה שאין מטרתה למחוק אותו — מותר לפי התנאים שנתבארו [6].
קריעת עטיפות שיש עליהן אותיות
מותר לקרוע שקית מזון בשבת גם במקום שבו מודפסות אותיות, כאשר המטרה היא להגיע למאכל שבתוכה [7].
אין חובה לחפש מקום ריק מכתב בכל עטיפה.
כפי שנתבאר בפרק פתיחת אריזות, מותר לפתוח פקק גם אם כתוצאה מן הפתיחה נפרדות או נקרעות אותיות שעליו.
ספרים
דפי ספר שנדבקו זה לזה שלא בזמן ייצור הספר, ואם מקום ההדבקה אינו על האותיות — מותר להפרידם כדי לקרוא [8].
אם ההדבקה נמצאת במקום הכתב עצמו, אין להפריד את הדפים בשבת [8].
ספר שיש על חודי הדפים שלו ציור או אותיות, כך שפתיחת הספר מפרידה את האותיות וסגירתו מחברת אותן מחדש — מעיקר הדין מותר לפתוח ולסגור אותו בשבת [9].
אין בכך איסור כותב או מוחק [9].
עם זאת, לכתחילה נכון שלא לייצר ספרים באופן כזה [9].
ארון קודש ודלתות
דלתות של ארון קודש שעליהן פסוק או אותיות, וכאשר פותחים את הדלתות המילים נפרדות וכאשר סוגרים אותן הן מתחברות — מותר לפתוח ולסגור את הדלתות בשבת [9].
אין בכך איסור כותב ומוחק [9].
משחקי אותיות
מותר לקרב בשבת שני חלקי נייר שעליהם כתב שנקרע באמצע, כדי שיוכלו לקרוא את המילה השלמה [10].
הדבר מותר כאשר החלקים אינם מתחברים זה לזה באופן קבוע [10].
אסור לחבר את חלקי הנייר באמצעות דבק, סלוטייפ או חומר דביק [10].
אותיות מגנטיות שמניחים זו לצד זו על לוח או מקרר אינן יוצרות כתב קבוע, ובפרט כאשר כל אות קיימת בפני עצמה ואינה נוצרת על ידי החיבור.
עם זאת, כאשר משחק כזה כולל כתיבה ממשית, מחיקה או חיבור קבוע — אין להשתמש בו.
מנעול מספרים
מותר להשתמש בשבת במנעול מספרים שבו מסובבים גלגלים עד שהספרות מגיעות לצירוף הנכון [11].
אין בכך איסור כותב, מפני שאינו יוצר כתב חדש אלא רק מזיז ספרות קיימות ממקום למקום [11].
נעליים עם אותיות בסוליה
נעליים שבסוליה שלהן מוטבעים אותיות, מספרים או סמל, ובזמן ההליכה על חול או שלג נוצרות צורות על הקרקע — מותר ללכת בהן [12].
הטעם הוא שאין האדם מתכוון לכתוב, הכתב נעשה בדרך ההליכה ואינו מתקיים [12].
אותיות בגיר על הרצפה
מותר ללכת על ציור או אותיות שנעשו בגיר על הכביש או הרצפה, גם אם תוך כדי ההליכה חלק מן הכתב נמחק [13].
אין האדם מתכוון למחוק את הכתב.
אותיות על גרביים ונעליים
גרביים, נעליים או בגדים שעליהם מספר או אותיות, ובמשך השימוש הכתב נשחק ונמחק — מותר להשתמש בהם בשבת [13].
אין בכך איסור מוחק.
מדחום עם אותיות משתנות
במקום שבו מותר להשתמש במדחום בצורת רצועה, והחום גורם לאותיות או ספרות להופיע ולאחר מכן להיעלם — אין בכך איסור כותב או מוחק [14].
הכתב נוצר ונעלם באופן זמני בדרך השימוש במכשיר.
מצלמה
אסור לצלם בשבת במצלמה [15].
מלבד האיסורים החשמליים שבהפעלת המצלמה, יש פוסקים שרואים בעצם יצירת התמונה גם מלאכת כותב [15].
מצלמת אבטחה שפועלת כל הזמן ומצלמת אוטומטית את העוברים ושבים אינה אוסרת על האדם ללכת ברחוב [15].
אין האדם מתכוון להצטלם, ולכן מותר לעבור במקום בדרך רגילה [15].
מחשב וטלפון
אסור להקליד במחשב, בטלפון או בטאבלט בשבת.
מלבד איסור החשמל, יצירת אותיות על המסך כרוכה גם בדיני כתיבה.
אסור למחוק טקסט, תמונה או נתונים באמצעות מכשיר דיגיטלי בשבת.
גם כאן קיימים איסורים נוספים של חשמל והפעלת המכשיר.
הקלטה
אסור לדבר לתוך מכשיר הקלטה כאשר הקול מוקלט ונשמר, גם אם המכשיר הופעל לפני שבת [16].
ילקוט יוסף מבהיר שאף שאין זו כתיבה רגילה, קיימים בכך איסורים אחרים ולכן אין להשתמש במכשיר הקלטה בשבת [16].
רופא או איש ביטחון
כאשר יש צורך רפואי או ביטחוני שיש בו פיקוח נפש — כותבים כל מה שנדרש לצורך הטיפול או הביטחון [17].
אין לעכב טיפול מציל חיים בגלל כתיבה.
כאשר הדבר אפשרי בלי לעכב או לפגוע בטיפול, ילקוט יוסף ממליץ לרופאים, אנשי ביטחון וכדומה להשתמש בעט מיוחד שהדיו שלו נמחק מאליו לאחר זמן [17].
אבל כאשר הדבר אינו זמין או שהשימוש בו מעכב — כותבים בדרך הרגילה ככל הנדרש לפיקוח נפש.
הגהת ספר
מי שלומד בשבת בדפי ספר ונמצא תוך כדי לימודו טעות — מותר לו לעשות קו פשוט בציפורן כדי לזכור את המקום, בלי ליצור אות או מספר [18].
אין לעבור בשבת על ספר רק כדי לאתר שגיאות ולהכין תיקונים למוצאי שבת [18].
אם הוא לומד את הספר כרגיל ותוך כדי הלימוד מבחין בטעות — אין בכך איסור ללמוד, ויכול לסמן בקו פשוט בדרך המותרת [18].
טעויות שכיחות בכתיבה ומחיקה
אסור [1].
אסור [1].
מותר [2].
מותר, כל עוד אינו עושה אות או מספר [3].
מותר [3].
מותר [4].
מותר [4].
מותר [7].
מותר מעיקר הדין [9].
מותר [9].
מותר [11].
מותר [12].
מותר [13].
אסור [15].
אסור.
למעשה
אסור לכתוב בשבת בעט, עיפרון, טוש, מחשב או כל אמצעי שיוצר כתב.
גם כתיבה זמנית שניכרת אסורה.
מותר לעשות תנועות של אותיות באוויר כאשר לא נוצר שום כתב.
מותר לעשות קו פשוט בציפורן לסימן, אך לא אות, מספר או צורה כתובה.
מותר לקפל פינת דף בספר כדי לסמן מקום.
מותר לחתוך עוגה, שוקולד או עוגיות שיש עליהם אותיות.
מותר לקרוע עטיפות מזון גם במקום שבו מודפסות אותיות.
אין למחוק כתב בכוונה בשבת.
מותר לפתוח ספר שיש אותיות על חודי הדפים, וכן לפתוח דלתות שעליהן כתב שמתחלק בעת הפתיחה.
מותר להשתמש במנעול מספרים.
מותר ללכת בנעליים שמשאירות אותיות או צורות בחול או בשלג בדרך הילוכו.
אסור לצלם, להקליד או למחוק מידע במכשיר דיגיטלי בשבת.
במקום פיקוח נפש כותבים כל מה שנדרש לצורך הטיפול או ההצלה.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קיח, קכו — מלאכת כותב, כתיבה ביד שמאל וכתיבה באמצעות משקה על השולחן.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קכט — כתיבה באוויר והעברת אצבע על שולחן יבש בלי יצירת רישום.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ה, סימן שמ; הליכות עולם חלק ד — סימון קו בציפורן וקיפול דף לסימון המקום.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קיג, שפג; שבת כרך ג עמ' רנט; שו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לח; לוית חן סימן קיט — שבירת עוגה, שוקולד, ביסקוויטים ומאכלים שעליהם אותיות.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קיג — מלאכת מוחק.
[6] הליכות עולם חלק ד; ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קטו — כתב שעל היד ונטילת ידיים.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קטז–קיז — קריעת שקיות מזון במקום האותיות.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קטז — דפי ספר שנדבקו זה לזה.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קכז–קל — דלתות שעליהן כתב וספר שיש אותיות על חודי הדפים.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קכז — קירוב שני חלקי כתב קרועים ללא הדבקתם.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלג — שימוש במנעול מספרים.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלב; שבת כרך ג עמ' שנט — נעליים היוצרות אותיות וצורות בחול או בשלג.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קיז — דריכה על אותיות גיר וכתב שנשחק מגרביים ונעליים.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלא — מדחום רצועה שבו אותיות מופיעות ונעלמות.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלד; שו"ת יביע אומר חלק ט אורח חיים סימן לה — צילום בשבת ומעבר מול מצלמות אבטחה אוטומטיות.
[16] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלד — הקלטת קול בשבת.
[17] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קיט — כתיבה לצורך רפואי וביטחוני והעדפת דיו הנמחק מאליו כאשר הדבר אפשרי.
[18] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קלה; הליכות עולם חלק ג עמ' קצב — לימוד בדפי הגהה וסימון מקום בציפורן לעומת הגהה מקצועית לצורך חול.