הלכות צידה
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 9 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהמלאכת צידה היא תפיסת בעל חיים או הגבלתו באופן שאינו יכול לברוח כדרכו [1].
בעל חיים שמינו ניצוד — אסור לצודו מן התורה, ובעל חיים שאין מינו ניצוד — אסור לצודו מדרבנן [1].
לכן גם זבובים ויתושים, שאינם עומדים בדרך כלל לצידה, אסור לצודם בשבת מדרבנן [1].
אם יש זבוב או יתוש בתוך ארון קטן או תיבה ורוצים לסגור אותם — ילקוט יוסף פוסק שמעיקר הדין מותר לסגור, ובפרט כאשר הזבובים או היתושים מצערים [2].
אין צורך להשאיר את הארון פתוח רק בגלל שיש בתוכו זבוב או יתוש [2].
אם אין ודאות שיש זבוב או יתוש בתוך הארון — מותר לסגור אותו לכל הדעות [2].
כאשר יש דבורים בתוך תיבה או מקום קטן — יש להחמיר שלא לסגור אותן באופן שהן ניצודות, משום שדבורים נחשבות חמורות יותר בדיני צידה [2].
זבובים ויתושים
אסור להרוג זבובים ויתושים בשבת, אפילו כאשר הם מציקים או עוקצים [3].
אין לתפוס זבוב או יתוש ביד, בכוס, בבקבוק או בכלי אחר באופן שכולא אותו.
ילקוט יוסף מתיר לרסס חומר נגד זבובים ויתושים באוויר, ולא ישירות עליהם, בתנאי שמשאירים חלון פתוח כדי שיוכלו לברוח [4].
לכן מותר לרסס בחדר במקום שבו יש יתושים, אם אין מרססים על החרקים עצמם ויש להם דרך יציאה [4].
אסור לכוון את התרסיס ישירות אל הזבוב, היתוש או החרק כדי להרגו [4].
פרעוש
פרעוש שנמצא על גוף האדם ועוקץ אותו — מותר להסירו מן הגוף [3].
גם לאחר שהסיר אותו — אסור להורגו ביד [3].
כאשר הפרעוש אינו נמצא על הגוף ואינו עוקץ — אין לצוד אותו [3].
נחש ועקרב
בעל חיים שידוע שהוא נושך וממית — מותר להורגו בשבת גם אם אינו רודף כעת אחר האדם [5].
במקום סכנת חיים אין להתמהמה.
גם נחש שאינו ממית, אך האדם חושש שינשוך אותו — מותר לכפות עליו כלי ולצוד אותו כדי למנוע נשיכה [6].
ההיתר הוא משום שהמטרה אינה הצידה עצמה אלא מניעת סכנה או נזק [6].
מזיק שאינו ממית ואינו רודף אחר האדם — אין להורגו באופן מכוון [5].
שממית
אסור להרוג שממית בשבת [7].
החשש שמא תיפול למאכל אינו מתיר את הריגתה, וניתן לכסות את המאכלים [7].
עכבר
אסור לפרוס מלכודת לעכבר בשבת, גם אם העכבר לא יילכד מיד [8].
האיסור קיים גם כאשר מניחים את המלכודת על כיסא, שולחן או מקום מוגבה [8].
מותר להציב את המלכודת מערב שבת ולהשאירה פעילה בשבת [8].
כאשר עכבר מסתובב בבית ומבהיל מאוד את בני הבית, ואי אפשר לסלקו בדרך פשוטה — מותר לומר לגוי לצוד אותו ולהוציאו, בפרט כאשר הוא מפריע לסעודת שבת, לתפילה או ללימוד [9].
בעלי חיים הם מוקצה
כל בעלי החיים נחשבים מוקצה לפי פסיקת ילקוט יוסף [10].
לכן אין להרים ביד כלב, חתול, ציפור, תוכי, אפרוח או בעל חיים אחר [10].
גם כלב או חתול שמגדלים בבית לשעשוע נחשבים מוקצה ואין להרים אותם ביד [10].
מותר לגעת בבעל חיים כל עוד אין מזיזים אותו ממקומו [10].
בעל חיים שמפריע
חתול שיושב על כיסא שצריכים להשתמש בו ואינו יורד כאשר גוערים בו — אין להרים אותו ביד [11].
מותר לדחוף אותו ברגל או בדרך שינוי כדי שירד [11].
אם בעל חיים קופץ על כלים ויש חשש שישבור אותם או ייפצע — יש להבריח אותו בקול או בתנועה ולא להרים אותו ביד [10].
כלב
מותר להוליך כלב בשבת באמצעות רצועה המחוברת לצווארו, כל עוד אין מרימים את הכלב עצמו [10].
במקום שאין עירוב צריך להיזהר שהרצועה לא תשתלשל מתחת לידו באופן האסור בהוצאה [10].
עיוור רשאי לצאת בשבת עם כלב נחייה ולאחוז ברצועה המחוברת אליו [10].
ציפור ותוכי בכלוב
כלוב שיש בו ציפור או תוכי נחשב מוקצה ואסור לטלטלו בדרך רגילה [10].
אם הכלוב נמצא בשמש והחום גורם לציפור צער — מותר להעביר את הכלוב למקום מוצל [10].
ההיתר הוא משום צער בעלי חיים [10].
האכלת בעלי חיים
מותר לתת בשבת אוכל לבעלי חיים שהאדם אחראי על מזונותיהם [12].
לדוגמה: כלב ביתי, חתול שמגדלים בבית, תרנגולים, אווזים, ציפורים ודגים שבאחריות האדם [12].
אין להכין במיוחד אוכל לבעל חיים שאינו תלוי באדם למזונותיו, כגון בעלי חיים שמסתדרים ומוצאים את מזונם בעצמם, אלא אם יש צורך אחר המצדיק זאת.
מותר להעמיד בהמה ליד עשבים המחוברים לקרקע כדי שהיא תתלוש ותאכל בעצמה [12].
אין חשש שהאדם עצמו יתלוש את העשב עבורה.
ציפור שאוכלת תולעים
ציפור או תוכי הנמצאים בכלוב ואינם אוכלים אלא תולעים או רמשים חיים — מותר לתת להם את המזון הדרוש כאשר אחרת יהיה להם צער [13].
ההיתר נובע מצער בעלי חיים [13].
כינים
ילקוט יוסף מתיר לפלות כינים מן הראש בשבת [14].
לפי פסיקת ילקוט יוסף ומרן השולחן ערוך, מותר להרוג כינים בשבת [14].
גם אם במהלך הוצאת הכינים עלולה להיתלש שערה בלי כוונה — מותר כאשר אין כוונה לתלוש [14].
תולעים המצערות תינוק
מותר להוציא תולעים המצערות תינוק מן הגוף, גם אם לאחר הוצאתן הן מתות מאליהן [15].
הכוונה היא להקל על צער התינוק ולא להרוג את התולעים [15].
דגים
אין להוציא דג מן המים בשבת, משום שבכך מצערים אותו ועלולים לגרום למותו.
דגים שבאקווריום הם מוקצה, ואין להרים אותם ביד [10].
מותר להאכילם כאשר מזונותיהם מוטלים על האדם [12].
אין לטלטל אקווריום שיש בו דגים בדרך רגילה [10].
צער בעלי חיים
צער בעלי חיים הוא שיקול הלכתי משמעותי גם בשבת.
לכן במקומות שבהם בעל החיים סובל, מצאנו היתרים מסוימים למרות דיני מוקצה, כגון העברת כלוב ציפורים מן השמש לצל [10].
עם זאת, צער בעלי חיים אינו מתיר באופן אוטומטי כל מלאכה האסורה בשבת, ויש לפעול לפי ההיתר המסוים שנאמר בכל מקרה.
חרק שנפל למשקה
אם זבוב או חרק נפל למשקה — אין לתפוס אותו באופן שיש בו צידה.
בנוסף, יש לשים לב גם לדיני בורר בעת הוצאתו מן המשקה.
לכן דין זה תלוי גם בפרק בורר.
מלכודות
אסור להניח מלכודת עכברים בשבת [8].
מותר להציב מלכודת לפני כניסת שבת ולהשאיר אותה פעילה [8].
אין להציב בשבת מלכודת שנועדה ללכוד חרקים.
נכון להכין מלכודות כאלה לפני שבת כאשר יש צורך.
חרקים בבית
כאשר חרק שאינו מסוכן נכנס לבית, הדרך הנכונה היא לפתוח חלון או דלת ולנסות לגרום לו לצאת בלי לתפוס אותו ביד.
אין להרוג זבוב, יתוש, שממית או חרק שאינו מסוכן רק מפני שהוא מפריע [3][7].
טעויות שכיחות בצידה ובעלי חיים
מותר מעיקר הדין [2].
יש להחמיר ולא לסגור באופן הצוד אותן [2].
אסור [3].
מותר לרסס באוויר, לא ישירות על החרקים, ולהשאיר חלון פתוח [4].
מותר להסיר, אך לא להרוג [3].
מותר [5].
מותר [6].
אסור [7].
אסור [8].
מותר במקום הצורך שנתבאר [9].
אסור משום מוקצה [10].
מותר [10].
מותר כאשר יש לציפורים צער [10].
מותר כאשר מזונותיה מוטלים על האדם [12].
מותר [14].
למעשה
אסור לצוד בשבת בעל חיים או חרק בדרך של תפיסה וסגירה.
מותר לסגור ארון או תיבה שיש בהם זבובים או יתושים לפי פסיקת ילקוט יוסף, ובפרט במקום צער.
אין לסגור דבורים במקום קטן באופן שהן ניצודות.
אסור להרוג זבובים ויתושים.
מותר לרסס חומר נגד יתושים באוויר, ולא ישירות עליהם, כאשר משאירים להם דרך יציאה.
פרעוש שעוקץ את הגוף — מותר להסירו, אך אין להורגו.
בעל חיים מסוכן העלול להמית — מותר להורגו.
מותר לצוד נחש שאינו ממית כאשר המטרה היא למנוע ממנו לנשוך.
אסור להרוג שממית.
אסור להציב מלכודת עכברים בשבת; מותר להכינה לפני שבת.
בעלי חיים הם מוקצה ואין להרים אותם ביד, גם כאשר מדובר בחיות מחמד.
מותר להוליך כלב ברצועה בלי להרים אותו.
מותר להעביר כלוב ציפורים מן השמש לצל משום צער בעלי חיים.
מותר להאכיל בעל חיים שמזונותיו מוטלים על האדם.
מותר לפלות כינים לפי פסיקת ילקוט יוסף.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקלט, סימן שטז — גדרי מלאכת צידה ובעלי חיים שמינם ניצוד או אינו ניצוד.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמב–תקמג; שו"ת יביע אומר חלק ג סימן כ — סגירת תיבה שיש בה זבובים ויתושים והחמרה בדבורים.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמד — פרעוש, זבובים ויתושים; היתר הסרת פרעוש העוקץ ואיסור הריגתו.
[4] שו"ת יביע אומר חלק ג סימן כ; ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמה — ריסוס חומר נגד זבובים ויתושים באוויר כאשר יש להם דרך מילוט.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמד — חיות ורמשים מסוכנים והיתר הריגתם במקום סכנה.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמג — צידת נחש כדי שלא יישך.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמח — איסור הריגת שממית בשבת.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמח — איסור פריסת מלכודת לעכבר בשבת והיתר להציבה מערב שבת.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' רעז — היתר אמירה לגוי לצוד עכבר במקום שהדבר מבהיל ומפריע מאוד.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' שעח–שפו; שו"ת יביע אומר חלק ה אורח חיים סימן כו — בעלי חיים כמוקצה, חיות מחמד, כלב נחייה, רצועת כלב והעברת כלוב לצל משום צער בעלי חיים.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' שפו — חתול היושב על כיסא וטלטולו בדרך שינוי.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' לה, סימן שכד — האכלת בעלי חיים שמזונותיהם מוטלים על האדם והעמדת בהמה ליד עשבים מחוברים.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמט — האכלת ציפור או תוכי ברמשים חיים במקום צער בעלי חיים.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תקמו — הוצאת כינים והריגתן לפי פסיקת מרן וילקוט יוסף.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ב מהדורת תשס"ד עמ' תרפב; הליכות עולם חלק ד — הוצאת תולעים המצערות תינוק.