וילך משה – כשהמנהיג הגדול יורד אל העם

"וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לא, א)

יש כאן לשון מיוחדת שאינה מצויה בשאר התורה. בדרך כלל, כאשר משה רבנו מבקש לדבר עם ישראל, התורה מספרת שהוא מקהיל את העם אליו. ואילו כאן נאמר: "וילך משה" – משה הוא זה שהולך אל העם.

רש"ר הירש מבאר שהדבר קשור באופן עמוק למעמדו של משה באותו רגע. עד עתה דיבר משה אל ישראל בשליחותו של הקב"ה, ולכן היה זה טבעי שהוא יקהל את העם אליו כדי למסור להם את דבר ה'. אולם כעת, לאחר שכבר השלים את שליחותו ומסר לעם את הברכות, הקללות ואת דברי התורה, הוא פונה לדברים הקשורים בעיקר אליו ולשעת פטירתו: "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום"