למה התורה ציוותה להביא גם את התינוקות?
26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · 3 דקות
טוען…
טוען תוכן…
דבר תורה"הַקְהֵל אֶת הָעָם, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף, לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם" (דברים לא, יב)
אחת המצוות המיוחדות שהתורה מצווה בפרשתנו היא מצוות הקהל. אחת לשבע שנים, בחג הסוכות שלאחר שנת השמיטה, מצווים ישראל להתאסף כולם ולשמוע את דברי התורה. התורה מדגישה שההתאספות אינה מיועדת רק ללומדי התורה או לאנשים המבוגרים, אלא לכולם: "האנשים והנשים והטף".
חז"ל במסכת חגיגה (ג ע"א) עומדים על כך ושואלים: "טף למה באין?" הרי תינוקות וילדים קטנים אינם מבינים את דברי התורה הנאמרים במעמד, ואם מטרת ההקהל היא לשמוע וללמוד, מדוע יש צורך להביא גם אותם? תשובת הגמרא היא: "כדי ליתן שכר למביאיהן" – כדי לתת שכר להורים המביאים אותם.
לכאורה, התשובה עצמה מעוררת תמיהה. אם הילדים אינם מבינים דבר, כיצד ניתן לומר שכל מטרת הבאתם היא כדי לתת שכר להוריהם? האם התורה מצווה על אדם לעשות פעולה שאין בה תועלת, רק כדי שהמביא יקבל עליה שכר? אכן, הכלי יקר מעיר שזהו לכאורה דוחק גדול, ומדמה זאת למי שמצטווה לשאת עצים ואבנים לבית המקדש רק כדי לקבל שכר על הנשיאה.
כדי להבין את דברי חז"ל, צריך קודם להבין מהי בכלל מטרתה של מצוות הקהל. ספר החינוך מבאר שהמעמד נועד להגדיל את כבוד התורה. כאשר כל עם ישראל מתאסף במקום אחד, בזמן אחד, למטרה אחת – לשמוע את דברי התורה – עצם המעמד מעורר התפעלות. אדם רואה סביבו המון עצום של אנשים, אנשים ונשים, משפחות שלמות, וכולם הגיעו כדי לשמוע תורה. המראה הזה גורם לו להכיר בגדולתה ובחשיבותה של התורה, ומתוך כך להכניס בלבו אהבה וחשק ללמוד אותה.
לפי זה ניתן להבין את שאלת הגמרא באופן חדש. התועלת של מעמד כזה ברורה כאשר מדובר באנשים ובנשים שמבינים את משמעות המעמד. אבל מה התועלת בהבאת תינוקות שאינם מבינים דבר? ועל כך משיבה הגמרא: "כדי ליתן שכר למביאיהן". אין הכוונה שאין שום תועלת בהבאת הילדים, אלא שגם כאשר הילד עצמו אינו מבין, עצם העובדה שהמעמד כולל את כולם – עד שאפילו הקטנים ביותר אינם נעדרים – מגדילה את עוצמתו ואת הרושם שהוא מותיר על הציבור. ככל שההתכנסות גדולה ושלמה יותר, כך מתגבר כבוד התורה.
אפשר להבין את הדברים גם באופן נוסף: דווקא משום שהילדים הקטנים אינם מבינים, נשאלת השאלה מדוע להביא אותם, שהרי נוכחותם עלולה אפילו להפריע לריכוז. ועל כך משיבה הגמרא: "כדי ליתן שכר למביאיהן" – נכון שהילדים עצמם אינם מבינים, אך עצם הטרחה של ההורים להביא אותם, להכין אותם ולעלות איתם לירושלים, מעצימה אצל ההורים את משמעות המעמד. כאשר משפחה שלמה עוזבת את ביתה ועולה יחד לשמוע תורה, המעמד הופך להיות חוויה משפחתית עמוקה, והדבר נחרט בלב ההורים ומגדיל אצלם את אהבת התורה.
וזהו אפוא עומק דברי חז"ל: לפעמים דווקא הטרחה סביב התורה היא שמגבירה את כבודה בלב האדם.
יש להעיר כי תוספות במסכת חגיגה (ג ע"א, ד"ה כדי ליתן) מביאים מכאן סמך להבאת ילדים לבית הכנסת. אולם המשנה ברורה (סימן צח ס"ק ג) מביא בשם השל"ה הסתייגות מהבאת ילדים קטנים מאוד לבית הכנסת כאשר הם משחקים ומפריעים לתפילה. כאשר הילד הגיע לגיל חינוך, לעומת זאת, אדרבה – ראוי להביאו ולחנכו לישיבה באימה וביראה, לעניית אמן, קדיש וקדושה.