"וישב אברהם אל נעריו" – לאחר ההתעלות, חוזרים אל כולם
26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · דקה
טוען…
טוען תוכן…
"וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו, וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע" (בראשית כב, יט).
מדוע מדגישה התורה שאברהם והנערים הלכו "יחדיו"?
רש"ר הירש מבאר שהתורה מלמדת כאן יסוד גדול. לאחר שאברהם ויצחק עברו את הניסיון הנשגב של העקדה, הם לא התרוממו בעיני עצמם מעל שאר בני האדם. הם לא התרחקו מהנערים ולא חשבו שמעתה הם שייכים למדרגה אחרת שאינה מאפשרת להם להתחבר עם אנשים פשוטים.
אדרבה, מיד לאחר המעשה הנשגב ביותר, הם חוזרים אל הנערים והולכים עמם יחדיו.
זוהי מעלה גדולה של אדם המתעלה באמת: ככל שהוא מתעלה מבחינה רוחנית ומוסרית, כך הוא פחות מתנשא על אחרים.
אדם יכול להגיע למדרגות גבוהות, אך אם בעקבות זאת הוא מתחיל לראות את עצמו כנעלה מאחרים – סימן שיש פגם בעלייתו.
אצל אברהם ויצחק אנו מוצאים את ההפך: לאחר ההתעלות הגדולה הם חוזרים אל חייהם ואל האנשים הפשוטים, ללא התנשאות וללא ריחוק.
