טוען…
טוען תוכן…
בנוסח הסליחות אנו אומרים:
"מי שענה לאברהם אבינו בהר המוריה, הוא יעננו."
ולכאורה יש לשאול: היכן מצאנו שאברהם התפלל בהר המוריה והקב"ה ענה לו? הרי התורה אינה מספרת על תפילה כזאת.
הקרן אורה על מסכת תענית (טו ע"א), שם מובא מקור הנוסח, מסביר שהכוונה היא להבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם לאחר העקדה:
"יַעַן אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידֶךָ, כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ..." (בראשית כב, טז–יז).
אברהם השתוקק לזרע, והקב"ה מבטיח לו לאחר העקדה שזרעו ירבה מאוד. בכך נענה הקב"ה לתקוותו של אברהם, ואנו מבקשים: כשם שנענה אברהם, כך יענה גם אותנו.
אפשר לבאר את "ענה" גם ביחס לשאלתו של אברהם לאחר העקדה. רש"י (בראשית כב, יב) מביא שאברהם אמר: אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע", לאחר מכן אמרת לי "קח נא את בנך", ועכשיו אתה אומר לי "אל תשלח ידך אל הנער". והקב"ה השיב לו: "לא אמרתי לך שחטהו אלא העלהו."
אנו מבקשים אפוא: כשם שאברהם זכה לקבל מענה ולהבין כיצד כל הדברים מתחברים יחד, כך נזכה גם אנו לראות את התמונה השלמה ולהבין כיצד הדברים שלכאורה אינם מובנים לנו משתלבים בסופו של דבר בתוכנית האלוקית.