יום הכיפורים וספר יונה - תשובת ישראל והגויים

בהפטרת מנחה של יום הכיפורים רואים אנו את הנביא יונה המסרב בכל תוקף למלא את שליחותו כמוכיח העיר הגדולה נינווה. מצאנו במדרש ביאור לעניין זה: "כך אמר יונה: אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית. שהגויים קרובים לתשובה הן, שלא לחייב את ישראל..." ('מכילתא על שמות י"ב, א').

כלומר, יונה לא רצה לעורר קטרוג על עם ישראל כתוצאה מחזרה אפשרית בתשובה של אנשי העיר. יש להבין מה עומד בשורשו של טיעון זה, שכן מה ליונה ולחשבונותיו של ריבונו של עולם?! הלא אם רצון הבורא שגם הגויים יעשו תשובה ולא עם ישראל לבדו, מה לו ליונה ולנסות להימנע מליטול בכך חלק?!

מבאר המהר"ל (נצח ישראל, י"ד): "וכבר התבאר בראיה ברורה כי הנפש גובר בישראל, וזה נודע מן המידה הפחותה שבישראל, שהעיד עלינו יוצרנו "כי עם קשה עורף אתה" ('דברים ט', ו). רוצה לומר שהם בלתי מקבלים תוכחה, ואינם שומעים מוסר, והם עם קשה עורף... ולפיכך ישראל הם עומדים במידתם, ואינם מתפעלים לקבל תוכחה... וכך הם ישראל שאינם חומריים, לכך הם קשים לקבל התפעלות. ואילו האומות הם קלים להתפעל, ולקבל תוכחה ומוסר. ובשביל כך אמרו ז"ל (ירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה) שלא היה יונה רוצה ללכת בשליחותו של מקום לנינווה, שידע כי הגויים קרובי תשובה הם, ובוודאי יחזרו בתשובה, ויקבלו תוכחה ומוסר מן הנביא אשר מוכיח אותם, כמו שעשו (יונה ג', ד'-י'), ויחייבו את ישראל; שהאומות חוזרים בתשובה, ואילו ישראל אין חוזרין בתשובה כלל. וכל זה מפני כי האומות הם הפך ישראל; שכמו שישראל הם קשה עורף, ועומדים במידתם מפני שאינם חומריים, לכך אינם מתפעלים, כך האומות שהם חומריים, הם מתפעלים ומוכנים לקבל התפעלות, כמו שהחומר הוא מקבל התפעלות, ולכך הם מקבלים דברי תוכחה וחוזרין בתשובה. כי כאשר מוכיח אותם, הם מתפעלים ומשנים דרכם"