לדוד ה' אורי וישעי | אור בראש השנה וישע ביום הכיפורים
מאת הרב אברהם סילברשטיין שליט"א3.9.2026תפילהזמן קריאה · 5 דקות
#שו"ת על התפילה
טוען…
טוען תוכן…
תפילה"לְדָוִד. ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא, ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, צָרַי וְאֹיְבַי לִי, הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ. אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ, שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי. וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'. שְׁמַע ה' קוֹלִי אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי. לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי, אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ. אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי, אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ, אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹקֵי יִשְׁעִי. כִּי אָבִי וְאִמִּי וַה' יַאַסְפֵנִ. הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, לְמַעַן שׁוֹרְרָי. אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי, כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר וִיפֵחַ חָמָס. לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהלים פרק כז).
שאלה
מנהג ישראל לומר מזמור זה פעמיים ביום בסוף התפילה, מראש חודש אלול עד שמחת תורה [1]. מנהג זה מתבסס על דברי המדרש (ויקרא רבה כא ד) המפרש את הפסוק הראשון של המזמור בהקשר לימים הנוראים, 'ה' אורי' בראש השנה, 'וישעי' ביום הכיפורים. כמו כן המשך המזמור 'כי יצפנני בסוכוה' רומז לחג הסוכות. מדוע מיוחס האור לראש השנה דווקא, והישע ליום הכיפורים? האם חוץ מהמילה 'אורי' ניתן למצוא קשר נוסף בין דברי המזמור לראש השנה?
תשובות
א. בימי הסליחות והרחמים ה' מעניק לנו את ההזדמנות לחתור אל האור על ידי תשובה, ולאחר עבודת חודש אלול לזכות ולראותו בראש השנה. אם אכן נשכיל לנצל כראוי הזדמנות זו, יסלח לנו ה' על כל עוונותינו ביום הכיפורים, ויבוא ישענו. בהיגלות הישועה ניווכח לדעת שברצות ה' יצפין אותנו בסוכתו, וגם משכן רעוע כסוכה יגן עלינו מפני כל אויבינו.
ב. אמנם במזמור זה לא מוזכר כלל ענין התשובה, שהינה אחד המאפיינים העיקריים של הימים הנוראים, אך לכל ארכו שזור כחוט השני מסלול החיים, שעל ידו ימנע האדם מן החטא. הבטחון בה', הישיבה בבית ה', בקשת פני ה', וכיוצא באלו. כמובן שרצוי יותר להימנע מהמחלה, מאשר לרפא אותה.
ג. אימת יום הדין עלולה חלילה להשרות דיכאון ועצב. אך ודאי לא לכך כוונת התורה. אנו מצווים לחגוג את ראש השנה כיום טוב, מתוך בטחון בה' שיוציאנו זכאים בדין. אין כמו דברי מזמור זה בכדי לחזק את רוחנו, ולבטוח בישועת ה'. בפרט במסר המעודד שבסופו, "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'".
ד. דוד המלך מכריז במזמור זה, כאשר ה' הוא אורי וישעי ומעוז חיי, 'ממי אפחד' ו'ממי אירא'. בימים הנוראים יכול כל יהודי לחוש בקרבת ה'. כדברי הגמרא (ראש השנה יח א), הכתוב (ישעיה נה ו) "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" נאמר על עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. בימים אלו כל פחד מפני אויב חיצוני מסתלק לגמרי, והפחד היחידי הוא מפני ה'. אך גם פחד זה לא אמור חלילה לייאש אותנו, אלא אדרבה, לחזק את אמונתנו בה' שלא יעזבנו ולא יטשנו.
ה. "אמר רבי שמעון בן יוחאי, עד שלא יחטא אדם נותנים לו אימה ויראה. משהוא חוטא נותנין עליו אימה ויראה. [כלומר, קודם שחטא אחרים מתייראים ממנו, אך לאחר שחטא הוא מתיירא מאחרים]. עד שלא חטא דוד באותו מעשה [מעשה בת שבע, אמר] 'ה' אורי וישעי ממי אירא' וגו', וכיון שבא אותו מעשה [שחטא בבת שבע, אמר אחיתופל לאבשלום על דוד] (שמואל ב יז) ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים". (במדבר רבה יא ג). הרי שכל כוחו של דוד הבא לידי ביטוי במזמור זה, נבע מעובדת היותו נקי מחטא. באמירת מזמור זה נתעורר גם אנחנו להיכנס ליום הדין כאשר אנו נקיים מחטא.
ו. דוד מקדים ואומר, "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש", אך מיד לאחר מכן הוא מגיש רשימה ארוכה של לא פחות מחמש עשרה בקשות, כדלהלן:
א. 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי'.
ב. 'לחזות בנועם ה''.
ג. 'לבקר בהיכלו'.
ד. 'יסתירני בסתר אהלו'.
ה. 'בצור ירוממני'.
ו. 'ירום ראשי על אויבי'.
ז. 'אזבחה באהלו זבחי תרועה'.
ח. 'אשירה ואזמרה לה''.
ט. 'שמע ה' קולי אקרא וחנני וענני'.
י. 'אל תסתר פניך ממני'.
יא. 'אל תט באף עבדך'.
יב. 'אל תטשני ואל תעזבני'.
יג. 'ה' יאספני'.
יד. 'הורני ה' דרכך ונחני באורח מישור'.
טו. 'אל תתנני בנפש צרי'.
הסתירה הפנימית שבדברים עולה מאליה, איך יתכן לכלול בקשה מורכבת וארוכה שכזו תחת ההגדרה 'אחת שאלתי' [2].
התשובה היא, הכל תלוי 'בשבתי בבית ה' כל ימי חיי', ואידך זיל גמור. אם מחוברים לקב"ה כל רגע ורגע מהחיים ללא הפסקה, ממילא זוכים לכל היתר. רואים בנועם ה', מוגנים מפני כל אויב ואורב, ולכל הטוב שבעולם. גם בראש השנה בו אנו עומדים לדין על כל מעשינו, ולקראת גזר דינינו על כל עתידנו בשנה הבאה, כל הבקשות הרבות שאנו מבקשים מה' ביום זה תלויות בנקודת הפתיחה שלנו. אם נתעורר לתשובה מקול השופר, ונעמוד לדין נקיים מחטא, נזכה לכל מה שאנו מייחלים לו.
ז. במזמור זה מתאר דוד באריכות את רדיפות שונאיו, שליוו אותו כצל לאורך כל שנות חייו, כמפורט להלן:
א. 'בקרוב עלי מרעים לאכול את בשרי'.
ב. 'תחנה עלי מחנה'.
ג. 'תקום עלי מלחמה'.
ד. 'אויבי סביבותי'.
ה. 'קמו בי עדי שקר'.
ו. 'ויפח חמס' [מדברים עלי דברי חמס].
בדומה לכך גם בראש השנה אנחנו תחת מתקפת האויב הפנימי, הוא היצר הרע, המבקש לקטרג עלינו ולחייב אותנו בדין. אך בהשראת דברי המזמור, גם אנו תולים את מבטחנו בה' כמו דוד בשעתו, ובוטחים בו שיסתום את פי הקטיגור ויוציאנו זכאים בדין.
[1] אך יש לציין שהיו בין גדולי ישראל שלא החזיקו מנהג זה, משום שמקורו מספר חמדת הימים שמחברו היה שנוי במחלוקת.
[2] מדרש תהלים (שם) כותב, שהקב"ה עצמו שאל שאלה זו את דוד, ואמר לו: בתחלה אמרת 'אחת שאלתי וגו' שבתי בבית ה'', וחזרת ואמרת 'לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו'. השיב לו דוד, ריבונו של עולם, לא יהא עבד שווה לרבו? בתחילה לא באת לנו באחת? שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה את ה' אלוקיך" (דברים י יב). ואחר כך המשכת והרבית לבקש, "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו, אשר אנכי מצוך היום לטוב לך". מן הראוי לעבד לנהוג כדרך רבו, ועל כן גם אני פתחתי באחת, ואחר כך הוספתי בקשות נוספות.
