לעולם יהא אדם ירא שמים

"לְעוֺלָם יְהֵא אָדָם יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, וּמוֺדֶה עַל הָאֱמֶת, וְדוֺבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֺ. וְיַשְׁכֵּם וְיאמַר, רִבּוֺן כָּל הָעוֺלָמִים, לֺא עַל צִדְקוֺתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים. מָה אֲנַחְנוּ מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקוֺתֵינוּ, מַה יְשוּעָתֵנוּ, מַה כּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ".

שאלה

אכן צריך לירא את ה' בכל מצב, בין סתר ובין בגלוי, אך לכאורה ליראת ה' בפרהסיה יש מימד של קידוש ה'. כאשר אדם מפגין את יראתו ברבים הוא מחזק את האחרים ביראת שמים. וכן להיפך, אם הוא מזלזל ברבים ביראת ה' יש בכך משום חילול ה' והחטאת הרבים. לפי זה לכאורה מן הראוי להקדים את היראה בגלוי ליראת שבסתר, ולא כסדר המופיע בנוסח האמור. במיוחד תגדל התמיהה על נוסח סידור רב עמרם גאון, הכולל רק את המילה 'בסתר' ומתעלם מהמילה 'בגלוי'. וכי בגלוי אין חלילה חובת יראת שמים?

תשובות