טוען…
טוען תוכן…
ראש השנה הוא יום חידוש העולם. לכאורה, היה מתבקש לקרוא בתורה את פרשיות בריאת העולם, ולבחור בהפטרה העוסקת בבריאת היקום ובגדולת הבורא.
אולם בפועל, קריאות התורה וההפטרות של ראש השנה עוסקות בעיקר בלידת ילדים: ביום הראשון ישמעאל, ביום השני יצחק, בהפטרה של היום הראשון תפילתה של חנה לילד, ובהפטרה של היום השני רחל המבכה על בניה.
הרב יונתן זקס זצ"ל, רבה הראשי של אנגליה, מבאר שיש כאן מסר עמוק.
ראש השנה הוא אמנם יום הולדתו של העולם, אך הקריאות מלמדות אותנו שלידתו של ילד אינה פלאית פחות מבריאת העולם.
חיי אדם הם עולם שלם. האדם הוא היצור היחיד שהתורה מלמדת אותנו שנברא בצלם אלוקים, ולכן אסור להקל ראש בחייו של שום אדם.
אך יש כאן גם מסר נוסף: הקריאה על ילדים מלמדת אותנו להביט אל העתיד.
היהדות היא דת של זיכרון, אך היא אינה חיה רק בעבר. היא דת שמביטה קדימה. דת שמגדלת ילדים היא דת שחושבת על המחר.
ראש השנה אינו רק חשבון נפש על השנה שהייתה, אלא גם מבט על השנה שעומדת להגיע. אנו שואלים את עצמנו: מה אנו בונים? מה אנו משאירים אחרינו? איזה עולם אנו מעבירים לדור הבא?