טוען…
טוען תוכן…
בעשרת ימי תשובה מוסיפים בתפילת שמונה עשרה:
"מי כמוך אב הרחמן, זוכר יצוריו לחיים ברחמים."
אולם יש מחזורים וסידורים שבהם מופיע הנוסח "אב הרחמן", ובאחרים "אב הרחמים".
עצם קיומן של גרסאות שונות אינו תמוה, שכן כך מצאנו במקורות הקדמונים. אך יש סידורים שבהם נעשתה חלוקה מעניינת: בתפילות הרגילות אומרים "אב הרחמן", ואילו במוסף של ראש השנה, מוסף יום הכיפורים, שבת שובה, נעילה של יום הכיפורים ומנחה של שבת אומרים "אב הרחמים". שיטה זו מובאת בשם רבי חיים ויטאל ובמטה אפרים.
הגאון רבי חיים פלאג'י, בספר "נפש חיים", מבאר שיש לכך גם טעם על דרך הפשט.
"אב הרחמן" הוא תואר המבטא את מידת הרחמים של הקב"ה. לעומת זאת, "אב הרחמים" מבטא תוספת וריבוי של רחמים.
בתפילות הרגילות, שאנו מתפללים בכל יום, אנו אומרים "אב הרחמן". אולם בתפילות המיוחדות והנוספות – מוסף ונעילה – אנו מבקשים גם תוספת מיוחדת של רחמים, ולכן אומרים "אב הרחמים".
ומה לגבי מנחה של שבת, שאינה תפילת מוסף? רבי חיים פלאג'י מביא את מעלתה המיוחדת של תפילת מנחה של שבת. בשעה שאומות העולם עסוקים בשמחה ובבילויים, עם ישראל עוזב את עיסוקיו ומתאסף לתפילה. משום כך יש למנחה של שבת מעלה מיוחדת, עד שהיא נחשבת במידה מסוימת כתפילה נוספת, ולכן גם בה אומרים "אב הרחמים".