מדוע נקרא החג פורים – ומה מלמד אותנו הגורל שהפיל המן?
17.10.2026מבואזמן קריאה · 7 דקות
טוען…
טוען תוכן…
מבואלכל חג מחגי ישראל יש שם המבטא את מהותו או מזכיר את המאורעות שבגללם נקבע. פסח נקרא על שם שפסח הקב"ה על בתי בני ישראל במצרים, וסוכות נקרא על שם הסוכות שבהן הושיב הקב"ה את ישראל בצאתם ממצרים. אולם שמו של חג הפורים מעורר שאלה מיוחדת: מדוע נקרא החג דווקא על שם הגורל שהפיל המן?
הרי הגורל לא היה חלק ממעשה ההצלה, אלא חלק מן המזימה להשמיד את היהודים. המן הפיל פור כדי לקבוע את המועד שבו יוכל להוציא לפועל את גזירתו, ובכל זאת דווקא הפור הזה הפך לשמו של חג הישועה.
המגילה מדגישה במפורש: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר" [1]. כדי להבין את משמעות הדברים, עלינו לברר מה היה הגורל שהפיל המן, מדוע שמח כאשר נפל על חודש אדר, ומה מלמד אותנו השם שנקבע לחג לדורות.
המילה "פור" פירושה גורל. במקרא אנו מוצאים שימוש בגורלות בהקשרים שונים, ובהם חלוקת הארץ לשבטים. אולם במקרה של המן, הגורל שימש לקביעת המועד שבו ביקש להשמיד את היהודים.
המגילה מספרת שבחודש ניסן, בשנת שתים עשרה למלכות אחשוורוש, הפילו פור לפני המן, והגורל הוביל לחודש אדר. בהמשך נקבע היום השלושה עשר באדר כיום שבו תבוצע הגזירה [2].
המן ביקש לפגוע בכל היהודים שבמלכות אחשוורוש בעקבות סירובו של מרדכי לכרוע ולהשתחוות לפניו. לאחר שהחליט על מזימתו, השתמש בגורל כדי לבחור את מועד ביצועה.
מבחינתו, בחירת התאריך הייתה שלב נוסף בהכנות לקראת השמדת היהודים. הוא השיג את אישור המלך, קיבל את טבעתו, והאיגרות כבר נשלחו לכל מדינות המלכות.
אולם סופו של הסיפור מלמד שהשליטה שחשב המן שיש בידו הייתה מוגבלת הרבה יותר מכפי שדמיין.
חז"ל מספרים שכאשר נפל הגורל על חודש אדר, שמח המן שמחה גדולה. הוא ידע שמשה רבנו נפטר בחודש זה, וסבר שיש בכך סימן המתאים למזימתו נגד עם ישראל.
אולם הגמרא מוסיפה דבר שהמן לא ידע: "ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד" [3].
המן התמקד בפטירתו של משה רבנו, אך לא ידע שאותו היום הוא גם יום הולדתו. הוא ראה בחודש אדר סימן לחולשה, ואילו חז"ל מגלים שהחודש קשור גם לתחילת חייו של מנהיג ישראל.
יש בכך המחשה לטעותו של המן. הוא פירש את התוצאה של הגורל לפי ידיעה חלקית והגיע למסקנה המתאימה לרצונו. אולם לא הייתה בידו ידיעה שלמה, ובוודאי שלא הייתה בידו היכולת להבטיח שהדברים יתפתחו כפי שתכנן.
הגורל עורר בו ביטחון, אך הביטחון הזה לא היה מבוסס על ידיעה אמיתית של העתיד. המן הכיר תאריך מסוים, אך לא ידע כיצד יסתיימו המאורעות.
כאן אנו מגיעים לעיקר משמעותו של השם "פורים". המגילה מסבירה שהמן הפיל פור כדי לאבד את היהודים, אך מחשבתו הרעה שבה על ראשו. בעקבות הדברים נקראו ימי החג "פורים" על שם הפור [4].
המלבי"ם מבאר שהשם הזה נועד להזכיר את תוקפו של הנס. הגורל שהמן חשב שהוא לרעת ישראל נהפך בסופו של דבר לטובתם. הפור שנועד לקבוע את מועד השמדתם הפך לחלק מן המהלך שבו התגלתה הישועה [5].
לפי הביאור הזה, השם "פורים" אינו רק זיכרון לפרט היסטורי בסיפור המגילה. הוא מבטא את עצם המהפך שהתרחש.
המן חשב שהגורל מעניק לו יתרון. הוא בחר את המועד, קיבל את הסכמת המלך והוציא את האיגרות. בעיניו, כל מה שנותר הוא להמתין ליום שבו תתבצע הגזירה.
אולם אותו יום שבו קיוו אויבי היהודים לשלוט בהם הפך ליום שבו היהודים עמדו על נפשם וניצלו מאויביהם. המגילה מתארת זאת במילים: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" [6].
אילו נקרא החג רק בשם המציין הצלה, היינו זוכרים בעיקר את התוצאה הסופית. אבל השם "פורים" מחזיר אותנו אל תחילת המזימה ומזכיר כיצד דווקא הדבר שהמן ראה בו סימן להצלחתו הפך לסמל של מפלתו.
זהו החידוש המיוחד בשם החג. לא רק שהעם היהודי ניצל מן הגזירה, אלא שהתוכנית שנועדה להשמידו התהפכה על מתכנניה.
הגורל שהפיל המן מעורר שאלה רחבה יותר: האם באמצעות גורל אפשר לקבוע מה יתרחש בעתיד?
בספר משלי נאמר: "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ" [7].
רש"י מבאר שהאדם מטיל את הגורל, אך ההכרעה למי יגיע חלקו היא מאת ה'. גם הרלב"ג מבאר שיש מאורעות הנראים לאדם כמקריים, אף שבאמת הם נתונים תחת ההשגחה האלוקית [8].
הפסוק מלמד שאין לראות את המציאות כאילו היא מתנהלת בכוח המקרה בלבד. גם במקום שבו האדם רואה גורל והכרעה הנראית מקרית, אין הדברים עומדים מחוץ להנהגת הקב"ה.
עם זאת, אין ללמוד מכך שכל גורל שאדם עורך מגלה לו את רצון ה', או שמותר לו לבסס החלטות על ניחושים ואמונות תפלות. הפסוק עוסק ביסוד ההשגחה, ולא בהענקת כוח לאדם לדעת באמצעות גורלות את העתיד.
המן חשב שבחירת התאריך תסייע לו להשיג את מבוקשו, אך הגורל לא העניק לו שליטה על התוצאה. הוא יכול היה לתכנן ולפעול, אולם לא היה בידו להבטיח שתוכניתו תצליח.
מכאן עולה ההבדל שבין השתדלות אנושית לבין שליטה מוחלטת במציאות. האדם נדרש לקבל החלטות ולפעול, אך עליו לזכור שאין בידו ידיעה מלאה של העתיד.
המגילה משתמשת תחילה במילה "פור" בלשון יחיד, אך שם החג נקבע "פורים" בלשון רבים. מה משמעות הדבר?
בפסוק נאמר: "עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר". המגילה מדברת על ימי הפורים, שנקבעו לזכר הימים שבהם נחו היהודים מאויביהם [9].
ישנם שני ימים הקשורים לחג: יום י"ד באדר, שבו חוגגים ברוב המקומות, ויום ט"ו באדר, שבו חוגגים בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים [10].
אפשר לראות בכך התאמה לצורת הרבים של שם החג, אולם חשוב להבחין בין הסבר אפשרי לבין דבר המפורש בפסוקים. המגילה קובעת שהשם "פורים" הוא על שם הפור, ואינה מסבירה במפורש מדוע נבחרה דווקא צורת הרבים.
לכן עיקר משמעות השם אינו תלוי בשאלה הלשונית הזאת, אלא בקשר שבין הגורל שהפיל המן לבין המהפך הגדול שהתרחש.
כאשר אדם מתכנן דבר מסוים, טבעי שהוא ירצה לדעת כיצד הדברים יסתיימו. הוא בוחר דרך פעולה, קובע מועדים, מכין תוכניות ומשתדל להשיג את מטרותיו. אולם גם התוכנית הטובה ביותר אינה מעניקה לאדם שליטה מוחלטת בעתיד.
סיפור המן מדגים זאת בצורה חדה במיוחד. הוא היה בטוח בכוחו ובמעמדו, וסבר שכבר הצליח לקבוע את גורלם של היהודים. אבל המציאות התפתחה בדרך הפוכה לחלוטין.
הדברים מזכירים לנו שלא תמיד אנו יודעים כיצד יתפתחו המאורעות. מצב הנראה סופי עשוי להשתנות, ודבר שהאדם רואה בו יתרון עשוי להתברר אחרת מכפי שחשב.
אין הכוונה שכל קושי יסתיים בהכרח כפי שאנו מקווים. אלא שהאדם צריך לזכור את מגבלות ידיעתו, ולא לראות במציאות הנוכחית את התמונה השלמה.
השם "פורים" מלמד אותנו שדווקא הדבר שנראה להמן כאמצעי להצלחת מזימתו הפך לחלק מזיכרון מפלתו. זהו מסר של ענווה מול העתיד ושל אמונה בהשגחת הקב"ה.
אנו יכולים לתכנן, להשתדל ולעשות את חלקנו, אך אין בידינו לקבוע את כל התוצאות. הידיעה הזאת אינה צריכה להחליש את האדם, אלא לסייע לו לפעול מתוך אחריות וענווה, ולהכיר בכך שהמציאות אינה נתונה לשליטתו המוחלטת.
חג הפורים נקרא על שם הפור, הגורל שהפיל המן כדי לקבוע את מועד השמדת היהודים. הגורל נפל על חודש אדר, וחז"ל מספרים שהמן שמח משום שידע שמשה רבנו נפטר בחודש זה, אך לא ידע שגם נולד בו.
השם "פורים" מבטא את המהפך הגדול של החג. כפי שמבאר המלבי"ם, הגורל שהמן ראה בו סימן לרעת ישראל התהפך והפך לחלק מזיכרון הישועה.
המסר המרכזי הוא שאין האדם שולט בכל תוצאות מעשיו ואינו יודע את העתיד. עליו לפעול ולהשתדל, אך לזכור שגם המאורעות הנראים מקריים אינם עומדים מחוץ להשגחת הקב"ה.
[1] אסתר ט, כו – "על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור".
[2] אסתר ג, ז, יב–יג – הפלת הפור בחודש ניסן, קביעת חודש אדר ושליחת איגרות הגזירה ליום י"ג באדר.
[3] תלמוד בבלי, מגילה יג ע"ב – שמחת המן כאשר נפל הגורל על חודש אדר, ודרשת חז"ל שמשה רבנו נפטר ונולד בשבעה באדר.
[4] אסתר ט, כד–כו – מזימת המן, מפלתו וקביעת שם החג.
[5] מלבי"ם, אסתר ט, כו – ביאור השם "פורים" כזיכרון לתוקף הנס ולמהפך בגורל שהפיל המן.
[6] אסתר ט, א – "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
[7] משלי טז, לג – "בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו".
[8] רש"י ורלב"ג, משלי טז, לג – ביאור הגורל וההשגחה האלוקית.
[9] אסתר ט, יז–יט, כד–כו – ימי מנוחת היהודים וקביעת שם ימי הפורים.
[10] משנה, מגילה א, א; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף א – זמני קריאת המגילה בערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ובשאר המקומות.