מצווה לקבוע מזוזה בפתחי הבית והחדרים, שנאמר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ". את המזוזה קובעים בצד ימין של הפתח, בשליש העליון של גובה הפתח, ומברכים לפני קביעתה: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".
קבלת שבת
סדר תפילות, מזמורים ופיוטים הנאמרים עם כניסת השבת. סדר קבלת שבת כולל שישה מזמורי תהילים כנגד ששת ימי המעשה, את הפיוט "לכה דודי", ולבסוף את המזמורים "מזמור שיר ליום השבת" ו"ה' מלך גאות לבש".
קדושה
קטע בתפילת העמידה הנאמר בחזרת הש"ץ לאחר ברכת "מחיה המתים", ובו הציבור מקדש את שם ה' באמירת פסוקי קדושה, ובראשם: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות". באמירת הקדושה עומדים ברגליים צמודות.
קדושה דסידרא
סדר התפילה המתחיל במילים "ובא לציון", הנאמר בסיום תפילת שחרית ובתפילת מנחה של שבת. הסדר כולל פסוקי קדושה ולימוד, ונועד בין היתר לאפשר לכל ישראל לעסוק בדברי תורה ולתרגם את הקדושה לארמית.
הקדושה הנאמרת בתוך ברכת "יוצר אור", לפני קריאת שמע של שחרית, ובה מתארים את המלאכים המקדשים את שם ה'.
קדושה ראשונה
הקדושה שחלה על ארץ ישראל לאחר כיבוש הארץ בימי יהושע בן נון, לעניין המצוות התלויות בארץ. קדושה זו נחשבת כבטלה עם גלות ישראל.
קדושה שנייה
הקדושה שחלה על ארץ ישראל בימי עזרא הסופר, לאחר עליית עולי בבל בתחילת ימי בית המקדש השני. קדושה זו נעשתה באמצעות יישוב הארץ ולא באמצעות כיבוש, ולכן היא נחשבת כקדושה הקיימת גם לאחר החורבן.
קדיש
תפילה בארמית המתחילה במילים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", ובה מביעים את גדולת ה' ומתפללים שיתקדש שמו ויתגלה מלכותו בעולם. קדיש הוא "דבר שבקדושה" הנאמר במניין. קיימים סוגים שונים של קדיש, ובהם חצי קדיש, קדיש תתקבל, קדיש דרבנן וקדיש יתום.
קדיש דרבנן
קדיש הנאמר לאחר לימוד תורה שבעל פה, ובפרט לאחר לימוד אגדה. נקרא כך משום שנאמר לאחר לימוד דברי התנאים והאמוראים, ובו יש גם בקשה על תלמידי החכמים ולומדי התורה.
קדיש הגדול
נוסח מורחב של קדיש, הנאמר בסיום מסכת ובמקומות מסוימים הקשורים לקבורה ולאבלים.
קדיש יתום
קדיש הנאמר על ידי אבל, ובפרט על ידי בן לאחר פטירת הוריו, במשך תקופה מסוימת ולאחר מכן בימי זיכרון. אמירת הקדיש נחשבת לזכות ולעילוי נשמת הנפטר.
קדיש תתקבל
קדיש הנאמר לאחר סיום תפילת העמידה, ובו מתווספת הבקשה "תתקבל צלותהון ובעותהון" – שתתקבלנה תפילותיהם ובקשותיהם של ישראל. נקרא גם "קדיש שלם".
קדש ורחץ
תחילת סדר הסימנים של ליל הסדר. "קדש" – קידוש על הכוס; "ורחץ" – נטילת ידיים ללא ברכה לקראת אכילת הכרפס.
קידוש
ברכה הנאמרת על כוס יין בשבת וביום טוב, שבה מקדשים את יום השבת או החג. מצוות קידוש בשבת נלמדת מהפסוק "זכור את יום השבת לקדשו". אין לאכול ולשתות לאחר כניסת השבת קודם הקידוש, מלבד מקרים מיוחדים שבהם ההלכה מתירה זאת.
קידוש במקום סעודה
הדין שלפיו יש לקדש במקום שבו אוכלים את סעודת השבת או החג. אין די באמירת הקידוש במקום אחד ולאכול במקום אחר, אלא אם מתקיימים התנאים ההלכתיים לכך.
קידוש החודש
קביעת ראש חודש על פי עדות ראיית הלבנה. בזמן שבית הדין היה מקדש את החודש, היו עדים מעידים בפני בית הדין על ראיית הירח החדש, ולאחר בדיקת עדותם היה בית הדין מקדש את החודש.
קידוש לבנה
ברכה ותפילה הנאמרות בתחילת החודש, לאחר שהלבנה מתחדשת ונראית בשמים. נהוג לאומרה תחת כיפת השמים, מתוך שמחה והודאה לה'.
קידושא רבא
הקידוש הנאמר בשבת בבוקר לפני הסעודה. הוא מכונה "קידושא רבא" – "הקידוש הגדול" – אף שנוסחו קצר יותר מקידוש הלילה.
קמחא דפסחא
מגבית צדקה מיוחדת הנערכת לקראת חג הפסח, שנועדה לסייע לעניים ברכישת צורכי החג ובקיום מצוות הפסח.
קריאת שמע
מצווה לקרוא את שלוש הפרשיות: "שמע ישראל", "והיה אם שמוע" ופרשת ציצית, פעמיים בכל יום – בערב ובבוקר. בקריאת הפסוק הראשון יש לכוון במיוחד לקבלת עול מלכות שמים. נהוג לכסות את העיניים בעת אמירת הפסוק הראשון כדי להתרכז בכוונה.
קריאת שמע שעל המיטה
קריאת שמע ותפילות הנאמרות לפני השינה, ובתחילתן ברכת "המפיל". סדר זה נועד בין היתר לשמירה ולסיום היום בדברי תורה ובתפילה.
קשר קיימא
קשר המיועד להתקיים לאורך זמן ואינו מיועד להיפתח בתוך זמן קצר. קשר כזה אסור בדרך כלל בקשירה בשבת, בהתאם לדיני קשרים ומלאכת קושר.
