תדיר ושאינו תדיר – תדיר קודם כלל בהלכה, שכאשר מזדמנות לאדם שתי מצוות, אחת שמקיימים אותה לעיתים קרובות ואחת שאינה תדירה, מקדימים את המצווה התדירה. דין זה נלמד מדיני הקרבנות, שבהם קרבן התמיד, הקרב בכל יום, הוקדם לקרבן המוסף. לדוגמה, בראש חודש שחל בשבת קוראים תחילה בפרשת השבוע ואחר כך בקריאת ראש חודש, משום שקריאת פרשת השבוע תדירה יותר.
תוך כדי דיבור שיעור זמן קצר ביותר, הנדרש לאמירת המילים "שלום עליך רבי". בתוך שיעור זמן זה נחשב הדיבור החדש כהמשך לדיבור הקודם. לכן, במקרים מסוימים, אדם יכול לחזור בו מדבריו או לתקן את דבריו בתוך שיעור זה.
תולדה מלאכה או פעולה הדומה לאב מלאכה. יש תולדה הדומה לאב בתכלית המלאכה ויש הדומה לו באופן עשייתה. מבחינת איסור מלאכה בשבת, תולדה אסורה מן התורה כמו האב שממנו היא נלמדת.
תוספת שביעית הזמן שמוסיפים על שנת השמיטה, ובו נאסרות עבודות מסוימות בקרקע עוד קודם תחילת שנת השמיטה. בזמן שבית המקדש היה קיים נהגה תוספת שביעית מדין הלכה למשה מסיני, וחכמים הרחיבו אותה במקרים מסוימים. בזמן הזה רוב דיני תוספת שביעית אינם נוהגים כפי שנהגו בזמן המקדש.
תוספת שבת הזמן שמוסיפים מחול על הקודש בכניסת השבת וביציאתה. מצווה להקדים את כניסת השבת ולא לאחר את יציאתה, ובזמן תוספת שבת חלים דיני השבת בהתאם לדיני התוספת.
תחום שבת הגבול ההלכתי שמחוץ לו אסור לאדם לצאת בשבת. עיקר תחום שבת הוא אלפיים אמה ממקום שביתתו. באמצעות עירוב תחומין ניתן במקרים מסוימים לקבוע את מקום השביתה בנקודה אחרת ולהרחיב את כיוון ההליכה המותר.
תיקון הגשם אוסף פיוטים ובקשות הנאמרים לפני תפילת מוסף בשמיני עצרת, לציון המעבר מתקופת בקשת הטל לתקופת בקשת הגשמים. בקהילות שונות נוסח התיקון ומנהגו שונים.
תיקון הטל אוסף פיוטים ובקשות הנאמרים לפני תפילת מוסף ביום טוב ראשון של פסח, לציון המעבר מבקשת הגשמים לבקשת הטל.
תיקון חצות סדר של מזמורי תהילים, קינות ופסוקים הנאמר בחצות הלילה או לאחר חצות, ובו מתאבלים על חורבן בית המקדש ומצטערים על גלות השכינה. תיקון חצות נחלק לתיקון רחל ולתיקון לאה, ובימי בין המצרים נוהגים להדגיש את ענייני האבלות על החורבן.
תיקון ליל שבועות סדר לימוד הנוהגים לומר בליל חג השבועות, שבו נשארים ערים כל הלילה ועוסקים בתורה. הסדר כולל קטעים מן התורה, הנביאים והכתובים, משנה, ולעיתים גם קטעי גמרא, זוהר ותרי"ג מצוות.
תיקון ליל הושענא רבה סדר לימוד ותפילות הנאמרים בליל הושענא רבה, הכולל לימוד תורה, קריאת משנה תורה וסדרים מיוחדים על פי מנהגי הקהילות.
תלתא דפורענותא שלוש השבתות שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהן קוראים הפטרות העוסקות בפורענות, בתוכחה ובחורבן. שלוש הפטרות אלו הן "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"חזון ישעיהו".
תענית אסתר יום צום החל בי"ג באדר, זכר לתענית שהתענו היהודים בימי מרדכי ואסתר קודם שנלחמו באויביהם. כאשר פורים חל ביום ראשון, מקדימים את התענית ליום חמישי. הצום נמשך מעלות השחר עד צאת הכוכבים.
תענית בה"ב ימי צום הנוהגים בקהילות רבות בימים שני, חמישי ושני שלאחר חג הפסח וכן לאחר חג הסוכות. הצומות נועדו, בין השאר, לתפילה ולכפרה לאחר תקופת החג, ונוהגים בהם גם אמירת סליחות לפי מנהג המקום.
תענית בכורות הצום הנוהג בערב פסח אצל בכורות, זכר לנס שבו ניצלו בכורי ישראל ממכת בכורות במצרים. כיום נהוג במקומות רבים להשתתף בסיום מסכת ובסעודת מצווה, ובכך להיפטר מן הצום.
תענית דיבור קבלה או הנהגה של הימנעות מדיבורי חול למשך זמן מסוים, תוך עיסוק בתורה, תפילה ודברי קדושה. יש הנוהגים בתענית דיבור כסדר של התחזקות וכפרה.
תענית חלום צום שאדם מקבל על עצמו בעקבות חלום רע, מתוך חשש שהחלום מבשר רעה ורצון להתפלל ולשוב בתשובה. דיני תענית חלום מורכבים, ובמקרים מסוימים ניתן לצום אפילו בשבת, ולאחר מכן יש דיני תענית לתענית.
תענית ציבור יום שבו הציבור מתענה ומתפלל בשל צרה או מאורע קשה. בתעניות ציבור מוסיפים תפילות מיוחדות, סליחות, קריאת התורה וענייני תפילה נוספים לפי סוג התענית.
תענית יחיד צום שאדם מקבל על עצמו באופן אישי, שלא במסגרת צום ציבורי. דיניו תלויים בסיבת התענית, בקבלתה ובזמן שבו היא מתקיימת.
תפילת השל"ה תפילה שחיבר השל"ה הקדוש, רבי ישעיה הלוי הורוביץ, עבור האדם להתפלל על בניו ובני ביתו שיזכו לתורה, ליראת שמים ולמידות טובות. רבים נוהגים לאומרה בערב ראש חודש סיוון, זמן שנחשב מסוגל לתפילה על חינוך הילדים.
תעשה ולא מן העשוי כלל בהלכה שלפיו מצווה שצריכה להיעשות בידי אדם אינה מתקיימת כאשר הדבר נעשה מאליו או שלא לשם המצווה, באופן שנחשב "מן העשוי". לדוגמה, סכך שנפל מאליו על הסוכה אינו נחשב בהכרח לסכך כשר, ויש צורך לעשות את פעולת הסיכוך באופן הראוי לשם מצוות סוכה.
תפילה זכה תפילה הנאמרת בקהילות רבות בערב יום הכיפורים, קודם תפילת כל נדרי. התפילה כוללת וידוי, חשבון נפש, בקשת מחילה וטהרת הלב לקראת יום הכיפורים.
תפילת הביננו תפילה מקוצרת המהווה תמצית של ברכות הבקשה שבתפילת שמונה עשרה. חכמים תיקנו אפשרות להתפלל נוסח זה בנסיבות מסוימות, בעיקר כאשר יש צורך לקצר בתפילה.
תפילת הדרך תפילה הנאמרת על ידי היוצא לדרך, ובה בקשה מהקב"ה שישמור עליו מכל סכנה ויוליכו לשלום ויחזירו לשלום. אומרים אותה בדרך כלל כאשר מדובר בנסיעה או הליכה שיש בה שיעור דרך המחייב תפילת הדרך לפי ההלכה.
תפילת העמידה כינוי לתפילה המרכזית הנאמרת בעמידה, הידועה גם בשם שמונה עשרה. תפילת העמידה נאמרת בשחרית, מנחה וערבית, ובנוסחים מותאמים גם בשבתות ובימים טובים.
תפילת ותיקין תפילה שבה משתדלים לסיים את קריאת שמע סמוך להנץ החמה ולהתחיל מיד לאחר מכן את תפילת העמידה, כדי לסמוך גאולה לתפילה ולהתפלל את העמידה עם הנץ החמה. המתפללים בדרך זו נקראים "ותיקין".
תפילת הגשם תפילה מיוחדת הנאמרת בשמיני עצרת לפני תפילת מוסף, ובה פיוטים ובקשות על הגשם. לאחריה מתחילים לומר בתפילת העמידה "משיב הרוח ומוריד הגשם".
תפילת הטל תפילה מיוחדת הנאמרת ביום טוב ראשון של פסח לפני תפילת מוסף, ובה פיוטים ובקשות על הטל. לאחריה מפסיקים להזכיר את הגשם ומתחילים לומר "מוריד הטל", לפי מנהגי הקהילות.
תפילת חובה תפילה שחייב אדם להתפלל כחלק מסדר התפילות הקבוע. תפילות החובה העיקריות הן שחרית, מנחה וערבית.
תפילת מנחה אחת משלוש התפילות הקבועות בכל יום, הנאמרת בשעות אחר הצהריים. חז"ל קבעו אותה כנגד קרבן תמיד של בין הערביים, והיא מיוחסת ליצחק אבינו.
תפילת מוסף תפילה הנאמרת בשבת, בראש חודש, בחגים ובחול המועד, כנגד קרבן המוסף שהוקרב בבית המקדש. מתפללים אותה לאחר תפילת שחרית וקריאת התורה.
תפילת מעין שבע תפילה הנאמרת בליל שבת לאחר תפילת העמידה. היא כוללת מעין חזרת הש"ץ של שבע ברכות תפילת שבת, ונועדה, בין היתר, לתקנת המתפללים שהיו מתעכבים בתפילה.
תפילת נדבה תפילת עמידה שאדם מתפלל מרצונו כתפילת רשות, מעבר לתפילות החובה. לפי ההלכה, אין מתפללים תפילת נדבה אלא כאשר האדם מסוגל לחדש בה דבר, כלומר להוסיף בקשה או כוונה חדשה.
תפילת נחם תפילה הנאמרת בתשעה באב בתוך ברכת "בונה ירושלים" שבתפילת העמידה. בתפילה זו מבקשים על נחמת ירושלים, ציון ואבלי החורבן.
תפילת נעילה התפילה החמישית והמסיימת את סדר תפילות יום הכיפורים. היא נאמרת לקראת סוף היום, בזמן המיוחד של נעילת שערי שמים, ובה מודגשת בקשת הסליחה, החתימה והקבלה לעתיד.
תפילת ערבית התפילה השלישית בסדר התפילות היומי, הנאמרת בלילה. חז"ל תיקנו אותה כנגד הקטרת האיברים והפדרים של הקרבנות, והיא מיוחסת ליעקב אבינו. אף שבמקורה נחשבה רשות, ישראל קיבלו אותה עליהם כחובה.
תפילה קצרה נוסח תפילה שתיקנו חז"ל למי שנמצא במקום סכנה ואינו יכול להתפלל תפילה רגילה. המתפלל מבקש מהקב"ה את צורכי האדם ואת הצלתו, וכאשר מגיע למקום יישוב חוזר ומתפלל תפילה רגילה לפי דיני תפילה.
תפילת שחרית תפילת הבוקר, הראשונה משלוש התפילות היומיות. היא כוללת ברכות השחר, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה. לכתחילה זמנה עד סוף ארבע שעות, ויש דינים נוספים לגבי סוף זמן תפילה.
תפילת שמונה עשרה תפילת העמידה המרכזית. בימות החול יש בה תשע עשרה ברכות, המחולקות לשלוש ברכות של שבח, ברכות אמצעיות של בקשה ושלוש ברכות של הודאה. השם "שמונה עשרה" נשאר אף לאחר שנוספה ברכת המינים.
תפילת תשלומין תפילה נוספת הנאמרת כדי להשלים תפילת חובה שהאדם החסיר בשוגג או באונס. התשלומין נאמרים בתפילה הסמוכה בלבד. לדוגמה, מי שלא התפלל שחרית יכול להשלים את תפילת שחרית במנחה.
תפילין שתי קופסאות עשויות מעור בהמה טהורה, שבהן מונחות פרשיות מן התורה העוסקות באמונה ובקבלת עול מלכות שמים. תפילין של יד מכילות את ארבע הפרשיות בקלף אחד, ותפילין של ראש מכילות ארבעה קלפים נפרדים, שכל אחד מהם מונח בבית בפני עצמו.
תפילין דרבנו תם תפילין שבהן סדר ארבע פרשיות התפילין הוא כשיטת רבנו תם. הסדר שונה מסדר הפרשיות שבתפילין של רש"י. מעיקר הדין נוהגים להניח תפילין של רש"י, ויש הנוהגים להניח גם תפילין של רבנו תם.
תקיעות דמיושב התקיעות הנאמרות בראש השנה לפני תפילת מוסף. הן נקראות "דמיושב" משום שמעיקר הדין ניתן לשומען בישיבה, אף שבפועל יש מנהגים שונים לגבי אופן העמידה של התוקע והשומעים.
תקיעות דמעומד התקיעות הנאמרות במהלך חזרת הש"ץ של תפילת מוסף בראש השנה, על סדר ברכות מלכויות, זכרונות ושופרות. הן נקראות "דמעומד" משום שהן קשורות לתפילת העמידה.
תקיעות רשות התקיעות שנהגו לתקוע בשופר בחודש אלול כדי לעורר את הציבור לתשובה. תקיעות אלו אינן תקיעות החובה של ראש השנה. בערב ראש השנה נהגו שלא לתקוע כדי להבדיל בין תקיעות הרשות לתקיעות החובה.
תקיעת כף לחיצת יד המשמשת במנהגים מסוימים כביטוי להסכמה, התחייבות או קבלת התחייבות בין שני אנשים. במקורות ובמנהגים שונים עשויה להיות לתקיעת כף משמעות של התחייבות.
תקנת השבים תקנה שתיקנו חז"ל כדי להקל על אדם שרוצה לשוב בתשובה ולהשיב גזילה, כאשר השבת החפץ עצמו כרוכה בהפסד גדול או בהריסת מבנה. במקרים מסוימים תיקנו שישיב לנגזל את דמי הגזילה במקום להרוס את המבנה ולהחזיר את החפץ עצמו.
תרגום אונקלוס התרגום הארמי של התורה שחיבר אונקלוס. תרגום זה התקבל בישראל כחלק מרכזי בלימוד פרשת השבוע, ובמסגרת מצוות שניים מקרא ואחד תרגום קוראים את הפרשה עם תרגום אונקלוס.
תרגום השבעים תרגום התורה ליוונית שנעשה בימי בית המקדש השני על פי פקודת תלמי המלך. לפי חז"ל, שבעים ושניים חכמים תרגמו את התורה בנפרד זה מזה, ובאופן מופלא יצאו התרגומים זהים במקומות מסוימים.
תרומה גדולה התרומה שמפריש בעל התבואה או הפירות מן היבול ונותן לכהן. מן התורה אין לה שיעור קבוע, וחיטה אחת יכולה לפטור את כל הכרי, אך חכמים קבעו שיעורים מקובלים: עין יפה – אחד מארבעים, עין בינונית – אחד מחמישים, ועין רעה – אחד משישים. בזמן הזה מפרישים תרומה ואינה נאכלת, מפני שאין אנו בחזקת טהרה.
תרומת מעשר החלק שהלוי מפריש מתוך המעשר הראשון שקיבל מישראל ונותן לכהן. שיעורה הוא עשירית מן המעשר, כלומר מאית מכלל היבול המקורי.
תרי עשר אחד מספרי התנ"ך, הכולל שנים עשר ספרי נביאים קצרים שנקבצו יחד לספר אחד, כדי שלא יאבדו הספרים הקטנים.
תרי"ג מצוות כלל המצוות שנצטוו בהן ישראל בתורה, שמספרן לפי מניין חז"ל והראשונים הוא 613: 248 מצוות עשה ו-365 מצוות לא תעשה.
תשבו כעין תדורו הכלל שנאמר במצוות סוכה: "בסוכות תשבו שבעת ימים", ודרשו חז"ל "תשבו כעין תדורו". כלומר, הסוכה צריכה לשמש את האדם במידה הדומה לביתו, ובדברים שרגיל לעשות בבית יעשה בסוכה, כאשר הדבר מתאים לכבוד הסוכה.
תשליך תפילה ומנהג הנוהגים בראש השנה, בדרך כלל ביום הראשון, ליד מקור מים כגון ים, נהר או באר. אומרים פסוקים העוסקים בבקשת סליחה ובהשלכת החטאים, ובראשם הפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". המנהג מבטא את הרצון להשליך מעל האדם את חטאיו ולשוב בתשובה.
תשלומי ארבעה וחמישה חיוב המוטל על גנב שגנב שור או שה ולאחר מכן טבחו או מכרו. על שור משלם הגנב פי חמישה מערכו, ועל שה פי ארבעה.
תשלומי כפל חיוב המוטל על גנב שנתפס בגניבתו, לשלם לנגנב פי שניים משווי החפץ שגנב, בהתאם לדיני התורה.
תשלומי נזיקין חמשת התשלומים שאדם עשוי להתחייב בהם כאשר הזיק אדם אחר: נזק, צער, ריפוי, שבת ובושת. כל תשלום מתייחס להיבט אחר של הנזק שנגרם לנפגע.
תשעה באב יום צום ואבל על חורבן בתי המקדש ועל אסונות נוספים שאירעו לישראל ביום זה. הצום מתחיל בשקיעת החמה בערב תשעה באב ונמשך עד צאת הכוכבים למחרת. נוהגים בו חמשת העינויים: איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, וכן דיני אבלות נוספים. בלילה קוראים את מגילת איכה.
תשעת הימים תשעת הימים שמראש חודש אב ועד תשעה באב, שבהם ממעטים בשמחה ונוהגים מנהגי אבלות על חורבן בית המקדש. מנהגי האבלות משתנים בין הקהילות ובין התקופות, וכוללים בין היתר הימנעות מאכילת בשר ויין, מכביסה ומדברים נוספים.
תשר"ת ראשי תיבות של תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה. זהו אחד משלושת סדרי התקיעות הנוהגים בראש השנה, ונועד לצאת ידי השיטות השונות בהגדרת קול התרועה.
תשובה חזרה מחטא ומדרך שאינה ראויה אל דרך התורה והמצוות. עיקרי התשובה כוללים עזיבת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד שלא לחזור על החטא. במצוות שבין אדם לחברו יש צורך גם בפיוס הנפגע ובהשבת הממון או תיקון הנזק.
תשובת המשקל דרך תשובה שבה אדם מקבל על עצמו תיקונים וסיגופים או מאמצים מיוחדים כנגד החטא שעשה, לפי הדרכת רבותיו. עניינה להעמיק את החרטה והתיקון, אך אין היא תחליף לעיקרי התשובה.
תשובת המשקל והדור ביטוי המשמש בספרי המוסר לתיאור דרכי תשובה שמטרתן לתקן את שורש החטא באמצעות התחזקות מעשית ומידותית, בהתאם לאופי החטא.
תפילת השל"ה תפילה מיוחדת על גידול וחינוך הבנים בדרך התורה, ליראת שמים, למידות טובות ולזכות להעמיד דורות ישרים. היא מיוחסת לשל"ה הקדוש ונאמרת במיוחד בערב ראש חודש סיוון.
תפילת הפרנסה כינוי לתפילות ובקשות שנוהגים לומר על פרנסה טובה, ברווח ובכבוד. קיימים נוסחים ומנהגים שונים בקהילות ישראל, ואין מדובר בתפילה אחת מחייבת בנוסח אחיד.
תפילת רבי אלימלך תפילה המיוחסת לרבי אלימלך מליז'נסק, ובה בקשות לזכות לאהבת ישראל, לענווה, לדבקות בה' ולתיקון המידות. היא מוכרת במיוחד בשם "תפילה קודם התפילה" ונאמרת בקהילות חסידיות ובקהילות נוספות.
תפילת השל"ה על חינוך הבנים נוסח התפילה המיוחס לשל"ה הקדוש, הכולל בקשות מיוחדות שהילדים יגדלו לתורה, לחופה ולמעשים טובים, וילכו בדרך התורה והיראה.
תפילת רבי נחוניא בן הקנה תפילה הנאמרת קודם ואחרי לימוד תורה במסורת חז"ל, ובה הודאה לה' על הזכות לעסוק בתורה ובקשה שלא תצא תקלה מתחת יד הלומד.
תפילת חנה תפילתה של חנה, אם שמואל הנביא, כפי שהיא מתוארת בספר שמואל. חז"ל למדו ממנה דינים ועקרונות חשובים בענייני תפילה, ובפרט דיני תפילת העמידה.
תפילת הדרך של רבי יהודה החסיד כינוי לנוסחים מיוחדים של תפילת הדרך המופיעים בספרי מנהגים וסידורים, מעבר לנוסח הבסיסי המקובל.
תפילין של יד תפילין המונחות על הזרוע, כנגד הלב, ובהן ארבע פרשיות התורה הכתובות על קלף אחד. מצוותן היא להניחן על היד בהתאם לדיני המקום והאופן שקבעו חז"ל.
תפילין של ראש תפילין המונחות על הראש, ובהן ארבעה בתים נפרדים, שבכל אחד מהם מונחת אחת מארבע פרשיות התפילין. יש בהן ביטוי לקבלת עול מלכות שמים במחשבה.
תקיעת שופר מצוות התורה לשמוע קול שופר בראש השנה. עיקר המצווה הוא השמיעה, והתקיעות מחולקות לסדרים של תקיעה, שברים ותרועה בהתאם לדיני המצווה.
תקיעה קול שופר רצוף וישר, ללא הפסקות בתוכו. התקיעה מופיעה בתחילת סדרי התקיעות ובסיומם.
שברים קול שופר המורכב משלושה קולות קצרים, הדומים לקולות אנחה. הוא אחד מסוגי הקולות הנדרשים בסדר תקיעות השופר.
תרועה קול שופר המורכב מקולות קצרים ומהירים, המזכירים יללה או בכי. התרועה היא אחד משלושת סוגי הקולות המרכזיים בתקיעות ראש השנה.
תפילה בציבור תפילה הנאמרת במניין של עשרה מישראל. תפילה בציבור כוללת מעלות ודינים מיוחדים, ובהם קדיש, קדושה וחזרת הש"ץ.
תפילת לחש תפילת העמידה הנאמרת בלחש על ידי כל אחד מהמתפללים. לאחר תפילת הלחש חוזר שליח הציבור על התפילה בקול בחזרת הש"ץ, במקומות שבהם נוהגת חזרת הש"ץ.
תפילת מוסף של שבת תפילת מוסף מיוחדת לשבת, הנאמרת כנגד קרבן מוסף של שבת. נוסח העמידה שלה כולל שבע ברכות.
תפילת מוסף של ראש חודש תפילת מוסף הנאמרת בראש חודש, כנגד קרבן המוסף שהוקרב בראש חודש בבית המקדש. בברכת היום אומרים "אתה יצרת".
תפילת מוסף של יום טוב תפילת מוסף הנאמרת בימים טובים כנגד קרבן המוסף של החג, ובמרכזה ברכת קדושת היום המתייחסת למועד.
תפילת מוספים כינוי לסדר תפילות המוסף הנאמרות בשבתות, ראשי חודשים, ימים טובים וחול המועד, כנגד קרבנות המוסף שהוקרבו בבית המקדש.
תפילה על הפרנסה בקשה מהקב"ה לפרנסה טובה, ברווח, בנחת ובכבוד, תוך תפילה שהפרנסה תהיה בדרך מותרת ותאפשר לאדם לעסוק בתורה ובמצוות.
תפילה על חולים תפילה ובקשה לרפואה שלמה עבור אדם החולה. במסגרת תפילת שמונה עשרה ניתן להזכיר שם החולה בברכת "רפאנו", ובתפילות הציבור נהוג להתפלל עליו גם בעת קריאת התורה ובמעמדים נוספים.
תפילת אבינו מלכנו תפילה הכוללת סדר בקשות מהקב"ה, ובה פונים אליו בתואר "אבינו מלכנו". היא נאמרת בימים נוראים ובתעניות ובזמנים נוספים לפי מנהגי הקהילות.
תפילת אל ארך אפים תפילה או תחינה הנאמרת בקהילות שונות בימים מיוחדים, ובה מבקשים רחמים, סליחה וסיוע מן הקב"ה.
תפילת כל נדרי התפילה הפותחת את סדר תפילות ליל יום הכיפורים. במרכזה נוסח "כל נדרי", העוסק בביטול נדרים ושבועות, ולאחריו מתחילות תפילות יום הכיפורים.
תפילת עשרת ימי תשובה כינוי לתפילות ולתוספות המיוחדות הנאמרות בעשרת ימי תשובה, ובפרט השינויים בתפילת העמידה כגון "המלך הקדוש" ו"המלך המשפט", וכן תוספות "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "וכתוב לחיים" ו"בספר חיים".
תפילת אבינו מלכנו סדר בקשות ותחנונים הנאמר בעשרת ימי תשובה, בתעניות ובימים נוספים לפי מנהגי הקהילות. התפילה פונה לה' הן כאב והן כמלך ומבקשת רחמים, סליחה, ישועה וגאולה.
כך הרשימה של ת׳ כוללת גם את המושגים שהבאת, מאחדת כפילויות כמו תיקון הגשם/תפילת הגשם, תיקון הטל/תפילת הטל, שילוחים ונוסחים כפולים, ומרחיבה את האות במושגים הלכתיים ותורניים שימושיים.
