היום הראשון בכל חודש עברי. בחודש חסר חל ראש חודש יום אחד, ובחודש מלא שני ימים – היום האחרון של החודש הקודם והיום הראשון של החודש החדש. בראש חודש מוסיפים "יעלה ויבוא" בתפילת העמידה ובברכת המזון, אומרים הלל בדילוג, קוראים בתורה ארבעה עולים ומתפללים תפילת מוסף.
ראשית הגז
מצווה על בעל צאן שיש לו לפחות חמש כבשים, לתת לכהן מראשית גזיזת הצמר. שיעור הגיזה הנדרש לכל כבשה ושיעור הנתינה לכהן נקבעו בהלכה. מצווה זו נוהגת בארץ ישראל, ויש בה דינים נוספים הנוגעים לכמות הצאן ולשיעור הצמר.
רביעית
שיעור נפח של משקה המשמש לעניינים שונים בהלכה. בין היתר, שיעור זה משמעותי בדיני שתייה, בברכה אחרונה על משקים, בקידוש ובשתיית ארבע כוסות בליל הסדר. שיעור הרביעית משתנה לפי השיטות השונות בפוסקים.
רבנן
כינוי לחכמים, ולעיתים כינוי לדעת חכמים או לדעת הרבים במשנה ובתלמוד, בניגוד לדעתו של חכם יחיד. המונח משמש גם לציון חכמים באופן כללי.
תוספת שהלווה משלם למלווה מעבר לסכום ההלוואה, מחמת ההלוואה. איסור ריבית מן התורה נלמד מהפסוקים: "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית לֹא תִתֵּן אָכְלֶךָ". חכמים הוסיפו גדרים וסייגים לאיסור התורה ואסרו גם מקרים של אבק ריבית.
ריבית דברים
טובת הנאה שהלווה נותן למלווה באמצעות דיבור, כבוד או יחס מיוחד מחמת ההלוואה. למשל, כאשר הלווה מכבד את המלווה או משבח אותו באופן שלא היה עושה אלמלא ההלוואה. איסור ריבית אינו מוגבל לתוספת כספית, אלא כולל גם טובות הנאה מסוימות.
ריבית קצוצה
ריבית שנקבעה מראש כחלק מתנאי ההלוואה, כך שהלווה התחייב להחזיר למלווה סכום גדול יותר מהסכום שקיבל. ריבית זו אסורה מן התורה.
ריבית דרבנן
תוספת או טובת הנאה האסורה משום ריבית מדברי חכמים, אף שאינה בכלל ריבית האסורה מן התורה. חכמים אסרו מקרים אלו כדי ליצור סייג ולמנוע הגעה לאיסור ריבית מן התורה.
ריבית מוקדמת
מתנה או טובת הנאה שהלווה נותן למלווה לפני מתן ההלוואה, כאשר הדבר נעשה מחמת ההלוואה העתידה. חכמים אסרו זאת משום שנראה שהמתנה ניתנת תמורת ההלוואה.
ריבית מאוחרת
מתנה או טובת הנאה שהלווה נותן למלווה לאחר פירעון ההלוואה, כאשר הדבר ניתן מחמת ההלוואה שהייתה ביניהם. גם מתנה כזו אסורה במקרים מסוימים מדברי חכמים.
רכילות
סיפור דברים על אדם לאחרים באופן שעלול לגרום לשנאה, למחלוקת או לפגיעה ביחסים ביניהם, אף שהדברים עצמם אמת ואינם בהכרח דברי גנאי. איסור רכילות נלמד מהפסוק: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ".
רצה והחליצנו
תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת, בתוך ברכת "בונה ירושלים". בתפילה זו מזכירים את קדושת השבת ומבקשים מה' שירצה בנו ויזכנו בבניין ירושלים.
רשות היחיד
אחת מארבע הרשויות בהלכות שבת. מקום המוקף מחיצות בגובה של לפחות עשרה טפחים, ובשטחו לפחות ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, נחשב רשות היחיד. גם מקום המוקף באופן הלכתי או מקום הגבוה או נמוך מסביבתו עשרה טפחים עשוי להיחשב רשות היחיד. אסור בשבת להוציא חפץ מרשות היחיד לרשות אחרת או להכניס אליו חפץ מרשות אחרת.
רשות הרבים
אחת מארבע הרשויות בהלכות שבת. הגדרתה תלויה בכמה תנאים הלכתיים, וביניהם מקום פתוח ורחב המשמש את הרבים. נחלקו הפוסקים אם כדי להיחשב רשות הרבים מן התורה נדרש שיעברו במקום שישים ריבוא בני אדם. בשבת אסור להעביר חפץ מרשות הרבים לרשות היחיד ולהפך, וכן אסור לטלטל חפץ ארבע אמות ברשות הרבים.
רשות הרבים דרבנן
מקום שאינו עומד בכל התנאים הנדרשים כדי להיחשב רשות הרבים מן התורה, אך חכמים אסרו את הטלטול בו ללא עירוב. מקום כזה עשוי להיחשב "כרמלית", בהתאם לתנאים ההלכתיים.
רוב
כלל הלכתי שלפיו כאשר קיימות כמה אפשרויות ויש רוב ברור לצד אחד, ניתן במקרים רבים להכריע את הדין על פי הרוב. התורה קבעה את עקרון הרוב בדיני בית דין, וחכמים השתמשו בו גם בתחומים נוספים בהלכה, בכפוף לכללים ולחריגים.
רובא דאיתא קמן
רוב הנמצא לפנינו, כאשר קיימת קבוצה מסוימת שניתן לעמוד על מספר הפרטים שבה ולראות שרובם שייכים לצד מסוים. במקרים המתאימים ניתן להכריע את הדין על פי רוב זה.
רובא דליתא קמן
רוב שאינו נובע מקבוצה מסוימת הנמצאת לפנינו, אלא מידיעה כללית על המציאות, כגון מצב שבו ידוע שרוב המקרים מסוג מסוים הם באופן מסוים. גם רוב כזה משמש במקרים שונים להכרעת הדין.
רובו ככולו
כלל הלכתי שלפיו במצוות ובדינים מסוימים, עשיית רוב הדבר נחשבת כאילו נעשה כולו. כלל זה אינו חל בכל מקום, ויש לבחון בכל מצווה אם ניתן להסתמך עליו.
רבעי
פירות השנה הרביעית לנטיעת האילן, הנקראים "נטע רבעי". פירות אלו קדושים בקדושת נטע רבעי, ובזמן הזה ניתן לפדות את קדושתם על מטבע בהתאם לדיני הפדיון.
ראוי לבילה
מונח הלכתי המתאר דבר הנחשב ראוי ומסוגל לקיום פעולה מסוימת, אף שבפועל אין צורך לבצע אותה או שאינה מתבצעת. כלל זה מופיע בכמה תחומים בהלכה, ובפרט בדיני קרבנות ומנחות.
רגל
אחד משלושת החגים – פסח, שבועות וסוכות – המכונים "שלוש רגלים". בימי המקדש היו עולים בהם ישראל לבית המקדש, ולכן נקראו רגלים.
רביעית הלוג
מידת נפח הלכתית של משקה. הרביעית היא רבע לוג, והיא משמשת כשיעור בכמה דיני תורה וחכמים, ובכללם דיני שתייה, קידוש וברכות.
רמאות
הטעיה או ניצול שלא כדין של אדם אחר, ובפרט בענייני ממון. התורה וחז"ל אסרו דרכי מרמה והטעיה, וקבעו דינים שונים כדי למנוע עוול והונאה.
רמאי
אדם המתנהל במרמה או מטעה את חברו, בעיקר בענייני ממון. בדיני ממונות ישנם מקרים שבהם בית הדין נדרש לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כאשר אחד הצדדים נחשד כרמאי.
רשע
אדם העובר על עבירות או מתנהג בדרך המנוגדת לתורה. בהלכה למונח "רשע" עשויות להיות גם השלכות מעשיות, למשל בענייני עדות, בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות.
רפואה
טיפול שנועד לרפא אדם ממחלה או למנוע הידרדרות במצבו. בהלכה קיימים דינים מיוחדים הנוגעים לרפואה בשבת, ביום טוב, בצומות ובמצבים של סכנה.
רפואה בשבת
דיני הטיפול הרפואי בשבת. כאשר יש סכנת נפשות, מחללים את השבת לצורך הצלת החולה. במצב שאינו סכנה קיימות הגבלות שונות על פעולות רפואיות ועל נטילת תרופות, בהתאם למצב החולה ולצורך הרפואי.
ראיית נגעים
בדיקת נגעי צרעת וקביעת מעמדם ההלכתי. בזמן שבית המקדש היה קיים, הכהן היה בוחן את הנגע וקובע אם האדם או הבית נטמאו, בהתאם לסימני הצרעת שקבעה התורה.
