טוען…
טוען תוכן…
מאמרמלאכה שנעשית בדרך הרגילה שבה בני אדם עושים אותה יכולה להיות אסורה מן התורה.
כאשר אדם עושה את אותה מלאכה באופן חריג ושונה מן הדרך המקובלת — הדבר נקרא "שינוי".
ילקוט יוסף פוסק שמלאכה הנעשית בשינוי וכלאחר יד אינה חייבת מן התורה בדרך כלל, אך היא אסורה מדרבנן [1].
דרך הכתיבה הרגילה היא ביד.
אדם שכותב ברגלו, בפיו או במרפקו אינו כותב בדרך המקובלת.
לכן הוא פטור מן התורה, אך אסור לעשות זאת מדרבנן [1].
זו אחת הטעויות השכיחות ביותר.
לעיתים שומעים:
"אעשה את זה בשינוי."
אבל שינוי לבדו אינו מתיר מלאכה.
הוא יכול לשנות את דרגת האיסור מאיסור תורה לאיסור דרבנן — אך האיסור נשאר.
העובדה שהפעולה נעשית בשינוי יכולה להיות משמעותית כאשר קיימת סיבה הלכתית נוספת להקל.
לדוגמה, בדיני חולה שאין בו סכנה יש מצבים שבהם מתירים פעולות מסוימות דווקא בדרך של שינוי.
אבל אין ללמוד מכך שמותר לכל אדם לעשות מלאכה בשינוי.
כדי שהפעולה תיחשב שינוי צריך שהיא תהיה באמת שונה מן הדרך הרגילה של עשיית המלאכה.
אם אנשים רגילים לבצע את הפעולה גם בדרך זו, אין בהכרח משמעות לכך שהאדם עצמו מעדיף דרך אחרת.
כתיבה ביד שאינה רגילה לכתיבה היא אחת הדוגמאות הקלאסיות לשינוי.
אבל אין ללמוד מכאן שכל פעולה שנעשית ביד שמאל נחשבת אוטומטית שינוי.
בכל מלאכה בוחנים מהי דרך עשייתה המקובלת.
פעולה שבדרך כלל נעשית באצבעות ונעשית במרפק או בגב היד יכולה להיחשב שינוי, מפני שאין זו דרך הפעולה הרגילה.
עם זאת, גם כאשר מדובר בשינוי אמיתי — אין בכך היתר בפני עצמו.
בשינוי האדם יודע בדיוק מה הוא עושה ומתכוון לעשות את המלאכה — אך מבצע אותה בדרך חריגה.
במתעסק האדם כלל לא התכוון למעשה האסור שנעשה.
בשינוי האדם רוצה בתוצאה האסורה.
הוא רק עושה אותה בדרך אחרת.
בדבר שאינו מתכוון האדם אינו רוצה לבצע את המלאכה האסורה כלל.
המושג מופיע בדיני חולה, טיפול בילדים, כתיבה, שימוש במכשירים, טלטול ופעולות נוספות.
חשוב במיוחד לא להפוך את המושג "שינוי" לפתרון אוטומטי לכל בעיה בשבת.
מלאכה בדרך הרגילה — עשויה להיות אסורה מן התורה.
אותה מלאכה בשינוי משמעותי — בדרך כלל אסורה מדרבנן.
שינוי אינו היתר.
הוא הופך להיות משמעותי למעשה רק כאשר קיימת סיבה הלכתית נוספת להקל.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' רכב — מלאכה הנעשית שלא כדרך עשייתה בחול, בשינוי וכלאחר יד.