שְׂכַר שְׁתִיקָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת - אֲרִיכוּת יָמִים

מוּבָא בְּסֵפֶר "מְנוֹרַת הַמָּאוֹר" (פֶּרֶק יד): לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָיָה תֵּל עָפָר בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ. הוּא הֵבִיא פּוֹעֲלִים לַחְפֹּר בַּתֵּל וְתוֹךְ כְּדֵי חֲפִירָה יָצָא מִן הָאֲדָמָה אָדָם. הוּא פָּנָה אֶל הַפּוֹעֲלִים וְשָׁאַל אוֹתָם: אֵיךְ עָלִיתִי מִן הָאֲדָמָה, הַאִם הִגִּיעַ זְמַן תְּחִיַּת הַמֵּתִים?

נִבְהֲלוּ הַפּוֹעֲלִים וְקָרְאוּ לְרַב נַחְמָן. שָׁאַל אוֹתוֹ רַב נַחְמָן: מִי אַתָּה? הֵשִׁיב לוֹ: נִפְטַרְתִּי מִן הָעוֹלָם וְנִקְבַּרְתִּי בַּאֲדָמָה. שָׁאַל אוֹתוֹ רַב נַחְמָן: אֵין גּוּפְךָ לֹא נִרְקָב? הֵשִׁיב לוֹ: מִיָּמַי לֹא דִּבַּרְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְבֵית הַמִּדְרָשׁ.

אָמַר רַב נַחְמָן: וּמָה אָדָם זֶה שֶׁזָּכָה לְכָךְ בִּשְׂכַר שְׁתִיקָתוֹ, הַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וְנוֹהֵג בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמְּשַׁלֵּם לוֹ הַקָּבָּ"ה שְׂכָרוֹ בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם.

הַגְּמָרָא (בְּרָכוֹת ח ע"א) מְסַפֶּרֶת, שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן תָּמַהּ כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁיֶּשְׁנָם בְּבָבֶל אֲנָשִׁים שֶׁהֶאֱרִיכוּ יָמִים וְהִגִּיעוּ לְגִיל זִקְנָה, הֲלֹא נֶאֱמַר (דְּבָרִים יא, כא): "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם", מַשְׁמַע שֶׁאֲרִיכוּת יָמִים קַיֶּמֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַךְ לֹא בְּחוּץ לְאֶרֶץ. אִם כֵּן, בִּזְכוּת מָה בְּנֵי בָּבֶל מַאֲרִיכִים יָמִים? וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבְּנֵי בָּבֶל מַקְדִּימִים לָבוֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמְאַחֲרִים לָצֵאת, אָמַר: כָּעֵת הִתְבָּרֵר לִי מַדּוּעַ הֵם זוֹכִים לַאֲרִיכוּת יָמִים.