אשרי יושבי ביתך | ב

"פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" (תהלים קמה טז).

חשיבות אמירתו של פסוק זה גדולה עד מאד, בהיותו אחת הסיבות שבגינן כל האומר מזמור זה שלש פעמים ביום מובטח לו שהוא בן העולם הבא [1] (ברכות ד ב). לפיכך יש לכוין ביותר בפסוק זה, ואם לא כיוונו בו יש לחזור ולאומרו פעם שניה בכוונה (טור ושולחן ערוך, אורח חיים סימן נא סעיף ז). לאור זאת מוטלת עלינו חובה כפולה ומכופלת להעמיק היטב בתוכנו של פסוק זה, כדי לעמוד על כוונתו האמיתית.

שאלה

על פי פשוטו של מקרא, משמעות "ומשביע לכל חי רצון" היא, שהקדוש ברוך הוא מספק לכל בעל חי את רצונו ומשביע אותו. האם אכן כלל גורף הוא זה? האם לא מסתובבים בעולם בני אדם ובעלי חיי רעבים? וגם בין אלו השבעים, האם מתמלא כל רצונם? יתר על כן, גם אם ינתן לאדם כל רצונו לעולם לא יגיע לידי שביעה, שהרי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, ואם יש לו מנה רוצה מאתים