טוען…
טוען תוכן…
הלכהתינוק נחשב לעניינים רבים כחולה שאין בו סכנה, ולכן הקלו חכמים בצרכיו הרפואיים ובדברים הנחוצים לבריאותו יותר מאשר אצל אדם בריא [1].
עם זאת, עצם העובדה שהפעולה נעשית לצורך תינוק אינה מתירה אוטומטית מלאכה האסורה מן התורה. לכן בהכנת אוכל, שימוש במים חמים, סחיטה, הפעלת מכשירים חשמליים וכדומה יש להקפיד על דיני שבת הרגילים.
בכל מצב שבו יש
החלפת חיתול
מותר להשתמש בחיתול חד־פעמי בשבת, לפתוח את המדבקות, להלביש את החיתול ולהדביקו לצורך השימוש [3].
אין בהדבקה זו איסור תופר, משום שהחיתול מיועד לפתיחה לאחר זמן ואינו חיבור קבוע [3].
מותר לפתוח את המדבקות כדי להסיר את החיתול [3].
נכון לפתוח אותן בנחת כדי שלא לקרוע את החיתול עצמו ללא צורך [3].
לאחר שהסירו את החיתול אין להדביק את המדבקות מחדש באופן שנועד להישאר סגור לצמיתות בתוך האשפה [3].
לכן אפשר לגלגל את החיתול ולהשליכו לפח בלי להדביק מחדש את הלשוניות.
חיתול שמדבקותיו סגורות מן הייצור
מותר לפתוח את המדבקות שהודבקו בעת ייצור החיתול על מנת להסירן בשעת השימוש [3].
עם זאת, כאשר הדבר אפשרי טוב לפתוח אותן פעם אחת לפני שבת [3].
מגבונים לחים
במקום צורך מותר לקנח תינוק בנחת במגבון לח העשוי מסיבי נייר, באופן שאינו לוחץ וסוחט את הנוזל מתוך המגבון [4].
אין לקפל את המגבון וללחוץ עליו בכוח כדי להוציא ממנו נוזלים.
מגבון לח העשוי מבד ממש חמור יותר, ולפי ילקוט יוסף יש לחשוש בו לאיסור סחיטה [4].
לכן כאשר משתמשים במגבונים בשבת נכון לוודא שמדובר במוצר העשוי מסיבי נייר או חומר חד־פעמי מתאים ולא מבד סופג.
כאשר יש צורך בהפרדת מגבונים המחוברים זה לזה, נכון להכינם ולהפרידם מערב שבת [4].
שטיפת התינוק במקום מגבון
מותר לשטוף את מקום הלכלוך במים כאשר הדבר נוח יותר.
אפשר להשתמש במים המותרים בשימוש בשבת לפי דיני רחיצה ובישול, ולנגב את התינוק בנחת בלי לסחוט מגבת.
משחה לתינוק
מעיקר הדין מותר לשים משחה על עורו של תינוק כאשר הכוונה שהמשחה תיספג בעור [5].
ילקוט יוסף כותב שאין בכך איסור ממרח כאשר רוצים שהמשחה תיבלע בגוף [5].
נכון להניח את המשחה על המקום הנצרך בלי להחליק אותה לשכבה אחידה, ולהניח לה להתפשט מאליה באמצעות החיתול [5].
כך יוצאים גם מחשש ממרח.
מותר לסוך תינוק בשמן בשבת [5].
רחצת תינוק
תינוק שהתלכלך וזקוק לרחצה — מותר לרחצו בשבת [6].
אם רגילים לרחוץ את התינוק בכל יום, והימנעות מן הרחצה תגרום לו צער או עלולה להביאו לחולי — מותר לרחצו גם במים חמים או פושרים המותרים לשימוש [6].
מותר להשתמש לצורך התינוק במים שהוחמו בדוד שמש לפי התנאים שנתבארו בדיני רחיצה [6].
כאשר המים בדוד החשמלי חמים בחום שהיד סולדת בו, פתיחת הברז עלולה לגרום לבישול המים הקרים הנכנסים לדוד.
עם זאת, ילקוט יוסף מקל במקום שאין אפשרות אחרת לצורך תינוק המצטער, מאחר שתינוק דינו כחולה לעניין זה [6].
לכתחילה נכון להכין מים מתאימים לפני שבת או להשתמש בדרך שאין בה חשש בישול.
ניגוב לאחר הרחצה
מותר לנגב את התינוק במגבת.
יש לנגב בנחת ולא לסחוט את המגבת.
אין לסחוט מים משערו של הילד בידיים.
בקבוק לתינוק
מותר להשתמש בבקבוק תינוק שעליו סימוני מיליליטרים כדי למדוד את כמות המים או המזון הדרושה לתינוק [7].
אם אפשר להסתפק באומדן — עדיף, אך כאשר צריכים לדעת את הכמות אפשר למדוד [7].
מותר לשקול אוכל הנצרך לתינוק במשקל שאינו חשמלי, כאשר יש צורך לדעת את הכמות [7].
אין להשתמש במשקל דיגיטלי או חשמלי במקרה רגיל.
חימום בקבוק חלב
מותר להניח בקבוק חלב בתוך כלי שני שיש בו מים חמים כדי לחמם את החלב לצורך התינוק [8].
מותר גם כאשר המים מקיפים את כל הבקבוק [8].
אין להכניס בקבוק חלב לכלי ראשון חם כדי לחממו בדרך הרגילה, משום שיש בישול אחר בישול בדבר לח [8].
ילקוט יוסף מביא שבצורך תינוק יש מקום להקל בחימום חלב מבושל כאשר משגיחים שלא יגיע לחום שהיד סולדת בו, אך הדרך הפשוטה והנכונה היא לחממו בתוך כלי שני [8].
הכנת תחליף חלב
מותר להכין לתינוק את מזונו בשבת כאשר עושים זאת באופן שאין בו איסור בישול או לישה.
יש להשתמש במים שהוכנו ונשמרו באופן המותר בשבת ולא לחמם מים במיוחד באמצעות מכשיר חשמלי.
כאמור, מותר להשתמש בסימוני הבקבוק כדי למדוד את כמות המים הנצרכת לתינוק [7].
ניקוי בקבוק ופטמה
מותר לנקות פטמת בקבוק העשויה פלסטיק או גומי באמצעות מים [9].
אין בכך איסור כיבוס, משום שאין מדובר בבגד [9].
מותר לשטוף בקבוק תינוק כאשר יצטרכו להשתמש בו שוב באותה שבת.
אם אין בו עוד צורך עד מוצאי שבת — אין לשטוף אותו רק כדי שיהיה מוכן לאחר השבת, משום הכנה משבת לחול.
מוצץ
מוצץ שהתלכלך מותר לשטוף במים ולתת אותו לתינוק, בדומה לפטמת בקבוק העשויה גומי או פלסטיק [9].
אין לשפוך עליו מים רותחים באופן שעלול להיות כרוך בבישול או בשימוש אסור במים חמים.
אם יש צורך בחיטוי מיוחד, נכון להכין מוצץ נקי נוסף מערב שבת.
אוכל מוצק לתינוק
הכנת אוכל לתינוק כפופה גם לדיני טוחן.
לכן אין לרסק פירות וירקות בדרך האסורה, אלא יש לפעול לפי הכללים שנתבארו בפרק טוחן.
מותר לסחוט מיץ פרי ישירות לתוך בננה, תפוח מרוסק או מאכל תינוק אחר כאשר המאכל מרובה והמשקה מתערב ונבלע בו [10].
לדוגמה: לסחוט מעט תפוז לתוך בננה מרוסקת שהוכנה באופן המותר [10].
הנקה
מותר לאם להניק את תינוקה בשבת כרגיל.
אם התינוק אינו רוצה לינוק, מותר לאם להוציא מעט חלב ישירות לתוך פיו כדי לעורר אותו להתחיל לינוק בעצמו [11].
גודש וכאב לאם
אם לאם יש צער מגודש של חלב, מותר להוציא את החלב לאיבוד, כגון לתוך הכיור או לתוך כלי שיש בו חומר הפוגם את החלב [11].
מותר להשתמש במשאבה שאינה חשמלית כאשר החלב הולך לאיבוד ולא נועד לשימוש [11].
אין להפעיל משאבת חלב חשמלית בשבת במקרה רגיל.
במצבים רפואיים מיוחדים או כאשר התינוק תלוי בחלב האם ויש חשש לבריאותו — הדין שונה ויש לפעול לפי הצורך הרפואי.
תינוק שאינו יכול לינוק
תינוק חולה או פג שאינו מסוגל לינוק והחלב של האם נחוץ לו — מותר לשאוב חלב לצורך האכלתו לפי ההנחיות ההלכתיות המתאימות [12].
ילקוט יוסף מדגיש שבמקום ספק סכנה לתינוק אין להימנע מהחלב הטבעי הנצרך לו [12].
כאשר אפשר, עושים את החליבה בדרך שיש בה הפחתת איסור, אך אין לסכן את התינוק לצורך כך.
תרופות לתינוק
תינוק נחשב כחולה שאין בו סכנה לעניינים אלו [1].
לכן כאשר הוא זקוק לתרופה, מותר לתת לו תרופה או סירופ המתאימים למצבו [1][13].
לדוגמה: תרופה שהרופא הורה לתת, משכך כאבים הנצרך לתינוק חולה, טיפות שניתנו לצורך מחלה.
כאשר התרופה נצרכת לתינוק לפי ההוראות הרפואיות, אין להימנע ממנה משום גזירת תרופות הרגילה של אדם בריא.
חום אצל תינוק
מותר למדוד את חום התינוק במדחום שאינו חשמלי [14].
אין להשתמש במדחום דיגיטלי במקרה רגיל.
אם קיים חשש סכנה והמדידה נצרכת לבירור מצבו של התינוק — משתמשים בכל אמצעי הנדרש.
אצל תינוק, ובפרט תינוק קטן מאוד, מצבים מסוימים של חום, התייבשות, קשיי נשימה או שינוי משמעותי בהתנהגות עלולים להיות חמורים.
במקום חשש סכנה אין להמתין למוצאי שבת אלא מקבלים מיד ייעוץ וטיפול רפואי [2].
שלשול והקאות
שלשול משמעותי אצל תינוק עלול להביא במהירות לאובדן נוזלים.
ילקוט יוסף מדגיש שבשלשולים אצל תינוקות יש לחשוש לספק סכנה [13].
לכן אם יש חשש להתייבשות — פונים לטיפול רפואי ללא דיחוי.
עגלת תינוק
מותר לדחוף עגלת תינוק במקום שיש עירוב כשר למי שסומך על העירוב [15].
אסור לדחוף עגלת תינוק במקום שאין עירוב, גם כאשר הילד יודע ללכת בעצמו [15].
בגגון המחובר לעגלה ואפשר לפתוח ולסגור אותו יש מקום להקל מעיקר הדין, אך טוב להשאיר מערב שבת לפחות טפח פתוח ולהרחיב אותו בשבת [16].
נשיאת ילד
מותר להרים ולשאת תינוק בבית כאשר אין בעיית הוצאה.
אסור לשאת ילד בריא במקום שאין עירוב ולהעבירו מרשות לרשות או ארבע אמות ברשות הרבים או בכרמלית [15].
ילד חולה שיכול ללכת אך ההליכה קשה עליו — ילקוט יוסף מתיר לשאתו לפי התנאים המבוארים, ויש לוודא שאין עליו חפצים מיותרים [15].
במקום פיקוח נפש נושאים את הילד ונוסעים איתו ככל הנדרש.
ילד שבוכה
מותר להרים תינוק בוכה, לטלטלו בבית, להחזיקו ולהרגיעו.
אין צורך להימנע מטיפול רגיל בתינוק משום שבת.
מותר לתת לתינוק צעצוע המותר בטלטול.
אין להפעיל עבורו צעצוע חשמלי, מוזיקלי או כזה שמדליק אורות.
תלת־אופן וצעצועי תינוקות
מותר לילד קטן להשתמש בתלת־אופן שאינו חשמלי במקום שיש עירוב [17].
אין להשתמש בצעצוע שבו נדלק אור, מופעל מנוע או נשמע קול חשמלי כתוצאה מן המשחק.
ילד שהתלכלך בבגדיו
מותר להחליף לילד בגדים שהתלכלכו.
אין לשטוף או לכבס את הבגד המלוכלך בשבת.
אפשר להניח אותו במקום המיועד לבגדים מלוכלכים ולכבסו לאחר השבת.
בגדי תינוק מניילון
מכנסי תינוק, משטח או סדין העשויים ניילון או חומר שאינו בד — מותר להזרים עליהם מים כדי לנקותם כאשר צריכים להשתמש בהם שוב בשבת [9].
אין לשפשף את חלקיהם זה בזה ואין לנקותם באמצעות מטלית בדרך של שפשוף [9].
פיקוח נפש בתינוק
כאשר יש חשש אמיתי לסכנה אצל תינוק — מתקשרים לרופא, למוקד חירום או למד"א ונוסעים לבית החולים לפי הצורך [2].
אין צורך לחפש שינוי אם הדבר עלול לעכב את הטיפול.
גם כאשר אין ודאות שהמצב מסוכן, אלא קיים ספק סביר — מחללים שבת לצורך בירור וטיפול [2].
טעויות שכיחות בטיפול בתינוק
מותר [3].
מותר לצורך השימוש [3].
אין לעשות זאת באופן שנועד להישאר כך לצמיתות [3].
במקום צורך מותר במגבון העשוי מסיבי נייר, בנחת ובלי סחיטה [4].
מעיקר הדין מותר כשהמשחה נבלעת בעור; נכון להניח בלי להחליק אותה [5].
מותר [6].
מותר [7].
מותר [8].
מותר [9].
מותר.
מותר לפי הצורך [1][13].
מותר [14].
לא במקרה רגיל; בחשש סכנה משתמשים לפי הצורך.
אסור [15].
מותר.
אסור [15].
יש לחשוש להתייבשות ולפנות לטיפול רפואי לפי הצורך [13].
למעשה
מותר להחליף חיתול חד־פעמי ולפתוח ולהדביק את לשוניותיו לצורך השימוש.
אין להדביק מחדש את החיתול לפני השלכתו באופן שנועד להישאר סגור לצמיתות.
במקום צורך מותר לקנח תינוק בנחת במגבון לח העשוי מסיבי נייר, בלי לסוחטו.
מותר לשים משחת החתלה על עור התינוק כאשר היא נבלעת בעור; נכון להניח אותה בלי להחליקה.
תינוק שהתלכלך או זקוק לרחצה יומית רשאי להתרחץ במים המותרים לשימוש.
מותר למדוד מזון ומים לתינוק באמצעות סימוני הבקבוק.
מותר לחמם בקבוק חלב בתוך כלי שני של מים חמים.
מותר לשטוף בקבוק, פטמה ומוצץ כאשר צריכים אותם בשבת.
מותר לתת לתינוק חולה תרופות הנצרכות לו.
מותר למדוד חום באמצעי שאינו חשמלי.
מותר לשאת תינוק בתוך הבית; במקום שאין עירוב אין לשאת ילד בריא ברחוב ואין לדחוף עגלה.
בחשש סכנה לתינוק — פועלים מיד, משתמשים באמצעים הנדרשים ופונים לקבלת טיפול רפואי ללא דיחוי.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ד, סימן שכח, דיני חולה שאין בו סכנה, עמ' ק — תינוק בכלל חולה שאין בו סכנה.
[2] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכח סעיף ב; ילקוט יוסף, שבת כרך ד, סימן שכח — ספק פיקוח נפש וחילול שבת לצורך הצלה.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ה עמ' קמג, שצג; סימן שמ — שימוש בחיתולים חד־פעמיים, פתיחת והדבקת הלשוניות והזהירות שלא להדביקן לקיום לאחר השימוש.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' תרפח; דיני ניקוי בגדים וסחיטה — קינוח תינוק בממחטה לחה מסיבי נייר והחמרה בממחטה לחה העשויה מבד.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' עו–עט, סימן שכז — משחה לתינוק ושמן תינוקות.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' ס–סא, סימן שכו — רחצת תינוק שהתלכלך או שרגילים לרוחצו בכל יום.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קעא — מדידת ושקילת אוכל לתינוק ושימוש בבקבוק שעליו סימוני מידה.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קיב; שבת כרך ג עמ' קמא — חימום בקבוק חלב בתוך כלי שני ודיני חימום חלב לתינוק.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' פז — ניקוי פטמת בקבוק מפלסטיק או גומי, וניקוי מוצרי תינוק מניילון.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ג, סימן שכ — סחיטת פירות לתוך מאכל מרוסק של תינוק כאשר המשקה נבלע באוכל.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' קיט — הנקה, הוצאת מעט חלב לפיו של התינוק ושאיבת חלב לאיבוד במקום צער.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ד, סימן שכח — שאיבת חלב עבור פג או תינוק חולה שאינו יכול לינוק.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' קכט, קנה — תרופות לחולה שאין בו סכנה ושלשול בתינוקות כספק סכנה.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קסז; שבת כרך ד, דיני חולה — מדידת חום לצורך רפואי.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' נו, סימן שא — נשיאת ילד ודחיפת עגלת תינוק במקום שאין עירוב ודין ילד חולה.
[16] ילקוט יוסף, שבת כרך ב, סימן שטו — פתיחת גגון המחובר לעגלת תינוק והעדפת השארת טפח פתוח מערב שבת.
[17] ילקוט יוסף, שבת כרך ה; דיני משחקים בשבת — תלת־אופן וצעצועי ילדים שאינם חשמליים.