הלכות נולד במאכלים
24.9.2026הלכהזמן קריאה · 8 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכה"נולד" הוא דבר חדש שנוצר בשבת מתוך דבר אחר, באופן שנראה כאילו נוצרה מציאות חדשה שלא הייתה קיימת קודם לכן.
בדיני שבת מצאנו כמה מצבים שבהם חז"ל אסרו יצירת דבר חדש משום "נולד", ולעומת זאת יש מקרים שבהם ההפשרה, ההמסה או השינוי מותרים.
לכן צריך להבחין בין יצירה ממשית של דבר חדש לבין שינוי מצב שנעשה מאליו.
ילקוט יוסף מביא מחלוקת אם מותר להקפיא מים בשבת ולהפכם לקרח, ומכריע שהעיקר כדעת המתירים לצורך שבת [1].
לכן מותר למלא תבנית במים ולהכניסה למקפיא כדי ליצור קוביות קרח לצורך השבת [1].
ההיתר נאמר לצורך השבת.
לכן אין להכין קוביות קרח בשבת כאשר המטרה היא להשתמש בהן רק במוצאי שבת, משום הכנה משבת לחול.
מותר להוציא קוביות קרח מתבנית בשבת.
אם הקוביות נדבקו לתבנית, מותר לשפוך מעט מים על התבנית כדי לסייע בשחרורן [2].
אסור לרסק קוביות קרח ביד, בסכין או בכף כדי להפוך אותן למים [3].
וכן אסור לרסק שלג או ברד כדי שיימסו.
מותר להכניס קוביות קרח לכוס מים, מיץ או משקה אחר ולתת להן להימס מאליהן [3].
אין בכך איסור נולד, משום שההפשרה מתרחשת מאליה ולא באמצעות ריסוק בידיים.
מותר להניח קוביות קרח בתוך כלי ריק במקום חם או בשמש ולתת להן להימס מאליהן [3].
המים שנוצרו מותרים בשתייה.
מותר לערבב משקה שיש בו קוביות קרח לצורך השתייה, אך אין לרסק בכוונה את הקרח באמצעות הכף כדי להפוך אותו למים [3].
מותר להכניס שלג או ברד לתוך מים או משקה ולתת להם להימס מאליהם [3].
אין לדחוק או לרסק אותם בידיים כדי לזרז את ההמסה.
אם במים יש חתיכות שלג או ברד, יש להיזהר בזמן נטילת הידיים שלא ללחוץ ולרסק את הקרח בין הידיים [4].
עצם מגע הידיים במים מותר.
הקפאת מאכלים ומשקאות
כאמור, מותר להכניס מים למקפיא בשבת כדי ליצור קרח לצורך השבת [1].
אין בכך איסור נולד לפי הכרעת ילקוט יוסף.
ילקוט יוסף פוסק שמותר להכין גלידה בשבת ואין בכך איסור נולד [1].
כמובן, יש להיזהר שלא להשתמש במכשיר חשמלי או לעשות פעולה האסורה משום מלאכה אחרת.
לכן ההיתר עוסק בעצם ההקפאה והשינוי לגלידה, ולא בהפעלת מכשיר חשמלי.
מותר להכניס משקה למקפיא לצורך השבת כדי לקררו או אף להקפיאו [1].
אם אין צורך בו בשבת אלא רק לאחר צאת השבת — אין לעשות כן משום הכנה משבת לחול.
שומן שנקרש ונמס
שומן שנקרש על גבי תבשיל מבושל מותר להניחו במקום המותר לחימום, אף שעל ידי החימום השומן יימס ויהפוך לנוזל [5].
אין בכך איסור נולד לפי פסיקת ילקוט יוסף [5].
מותר לחמם חתיכת בשר מבושלת שיש בה שומן קרוש, אף שהשומן יימס במהלך החימום [5].
וכן מותר לחמם פשטידה או תבשיל יבש שיש בהם מעט שומן שנקרש [5].
יש כמובן להקפיד שהחימום עצמו יהיה מותר מצד דיני בישול וחזרה.
אם רוב התבשיל יבש והשומן או הרוטב שבו מועטים ומשמשים את החלק היבש — מותר לחממו בדרך המותרת, גם אם השומן נמס בחימום [5].
אם רוב התבשיל הוא מרק או נוזל, דינו אינו נקבע רק לפי נולד אלא גם לפי דיני בישול אחר בישול בלח.
לכן אין ללמוד מהיתר המסת שומן היתר לחמם מרק שהתקרר.
דיני חימום תבשיל לח נתבארו בפרק בישול וחימום.
למנהג האשכנזים יש שהחמירו לכתחילה בהמסת שומן קרוש כאשר הוא נעשה נוזלי וניכר בפני עצמו [5].
במקום צורך יש פוסקים אשכנזים המקילים כאשר ההמסה נעשית מאליה.
למנהג הספרדים, לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר לכתחילה בתנאים שנתבארו.
גזוז וסודה
מותר להכין בשבת משקה מוגז באמצעות ערבוב אבקת סודה במים ובמיץ ממותק [6].
אין חוששים בכך לאיסור נולד, אף שנוצר קצף והמשקה מקבל תכונה חדשה [6].
מותר לערבב מי סודה מוכנים עם מיץ או תרכיז ממותק [6].
אין בכך איסור מוליד או בישול.
ילקוט יוסף פוסק שמותר להכין מי סודה בשבת במכשיר ידני המיועד לכך, כגון סיפולוקס או סודה סטרים, בתנאי שאין בהפעלתו איסור חשמל ושההכנה היא לצורך השבת [7].
אין בכך איסור נולד, עובדין דחול או מכה בפטיש [7].
אם הכינו סודה לצורך השבת ונשאר ממנה לאחר צאת השבת — אין בכך איסור [7].
העיקר שבשעת ההכנה הייתה כוונתו להשתמש בה בשבת.
ביצה שנולדה בשבת
ביצה שהוטלה בשבת אסורה באכילה ובטלטול במשך אותה שבת [8].
היא מוקצה משום נולד.
לכן אין לאכול אותה, להזיזה ביד או להשתמש בה בשבת.
אם הביצה נמצאת במקום שבו היא עלולה להישבר — מותר לכפות מעליה כלי כדי להגן עליה, בתנאי שאין מטלטלים את הביצה עצמה [8].
לאחר צאת השבת הביצה מותרת באכילה.
פירות שנשרו מהעץ בשבת
פירות שנשרו מן העץ בשבת אסורים באכילה ובטלטול באותה שבת [9].
הדבר נאסר מחשש שמא יבוא האדם לקטוף פירות מן העץ.
פירות שנשרו מעצמם בשבת מותרים לאחר צאת השבת מיד, ואין צורך להמתין זמן נוסף [9].
פירות הנמצאים מתחת לעץ בשבת ואין ידוע אם נשרו לפני שבת או בשבת — אסורים בשבת [9].
אם ידוע בוודאות שהפירות נשרו לפני כניסת שבת — מותר להשתמש בהם.
מוליד ריח
אסור להתיז בושם, מי בושם או חומר ריחני על בגד, מטפחת או בד בשבת כדי להכניס בהם ריח חדש [10].
האיסור הוא משום מוליד ריח.
מותר להתיז בושם או מי ריח על הגוף, הידיים או הפנים [10].
אין איסור מוליד ריח בגוף האדם.
מותר להתיז ריח טוב על שערות הראש או הזקן [10].
מותר להוסיף מי ורדים או חומר ריחני לאוכל או למשקה כדי להוסיף להם טעם וריח [11].
אין בכך איסור מוליד ריח.
יש להיזהר כמובן שלא להכניס דבר שאינו מבושל לכלי ראשון חם באופן שיש בו איסור בישול.
אין להוסיף בשבת מי ורדים או חומר ריחני למים המיועדים לרחיצת הגוף [11].
אם מי הריח כבר הוכנסו למים לפני שבת — מותר להשתמש במים בשבת במקום שהרחיצה עצמה מותרת.
טעויות שכיחות בנולד
מותר לצורך השבת [1].
אסור משום הכנה משבת לחול.
אסור [3].
מותר [3].
מותר [3].
מותר [2].
מותר מצד איסור נולד [1].
מותר לספרדים, כאשר החימום עצמו מותר [5].
מותר לצורך השבת, כאשר אין בו הפעלה חשמלית [7].
אסור [10].
מותר [10].
מותר [11].
אסורה באכילה ובטלטול [8].
אסור באכילה ובטלטול באותה שבת [9].
למעשה
מותר להקפיא מים בשבת כדי ליצור קרח לצורך השבת.
מותר להכין גלידה בשבת מצד איסור נולד, בתנאי שאין בפעולת ההכנה איסור אחר.
אסור לרסק קרח, שלג או ברד בידיים כדי להפוך אותם למים.
מותר להניח קרח בתוך משקה או בכלי ולתת לו להימס מאליו.
מותר לספרדים לחמם תבשיל יבש מבושל שיש בו שומן קרוש, אף שהשומן יימס.
מותר להכין גזוז ומי סודה בשבת.
מותר להשתמש בסודה סטרים ידני לצורך השבת כאשר אין בפעולתו איסור חשמל.
ביצה שהוטלה בשבת — אסורה באכילה ובטלטול באותה שבת.
פירות שנשרו מן העץ בשבת — אסורים באכילה ובטלטול עד מוצאי שבת.
אסור להתיז בושם על בגדים או בד כדי ליצור בהם ריח.
מותר להתיז בושם על הגוף והשיער.
מותר להוסיף חומר ריחני לאוכל או למשקה.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תח — עשיית קרח והכנת גלידה בשבת; הכרעה שאין בכך איסור נולד.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שסב — שפיכת מעט מים על מתקן קוביות קרח לצורך הוצאתן.
[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכ סעיף ט; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שסא–שסב — איסור ריסוק שלג וברד והיתר הפשרתם מאליהם בתוך משקה או בכלי.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שסב — נטילת ידיים במים שיש בהם שלג או ברד בלי לרסקם.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תעו; הליכות עולם חלק ד — המסת שומן קרוש על תבשיל; מנהג הספרדים והחמרת האשכנזים.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תט; שו"ת יביע אומר חלק י, הערות לרב פעלים חלק א אורח חיים סימן יח — הכנת גזוז ומי סודה.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תי — הכנת מי סודה בסיפולוקס או סודה סטרים לצורך השבת.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תז — ביצה שנולדה בשבת אסורה באכילה ובטלטול.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תז — פירות שנשרו מן האילן בשבת.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תי — איסור מוליד ריח בבגד והיתר נתינת ריח על הגוף והשיער.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' תי — נתינת ריח טוב באוכל ובמשקה והדין במי רחצה.