הלכות שכר שבת
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 12 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהחז"ל אסרו לקבל שכר עבור עבודה שנעשתה בשבת, אפילו כאשר עצם העבודה מותרת [1].
האיסור נקרא שכר שבת.
לדוגמה: שמירה על בית, שמרטפות, השכרת כלי לשבת בלבד, עבודה פרטית שנעשית רק ביום השבת [1].
האיסור הוא בקבלת שכר מיוחד עבור יום השבת; כאשר שכר השבת נכלל בתוך תשלום כולל עבור תקופה רחבה יותר — פעמים רבות הדבר מותר משום הבלעה [1].
מהי הבלעה?
הבלעה פירושה ששכר השבת אינו מחושב ומשולם בפני עצמו, אלא נכלל בתוך שכר עבור תקופה הכוללת גם ימי חול [1].
לדוגמה: עובד שמקבל משכורת חודשית הכוללת ימי חול ושבת, שומר שמועסק גם ביום שישי או ביום ראשון ושכר השבת כלול בשכר הכולל, שמרטפית ששומרת על הילדים גם ביום חול ומקבלת תשלום אחד על הכול [1].
אם אומרים לעובד: "על יום שישי תקבל 300 שקלים ועל שבת עוד 300 שקלים" — שכר השבת אינו מובלע.
לעומת זאת, כאשר נקבע מראש שכר אחד עבור כל התקופה, בלי לחשב את שבת כשכר עצמאי — זהו שכר בהבלעה [1].
אין הבדל אם משלמים את שכר השבת לפני השבת או לאחריה.
אם השכר הוא עבור השבת בלבד — עצם הקדמת התשלום אינה הופכת אותו למותר [1].
שמירה
אדם שנשכר לשמור על בית, בניין, מחסן או רכוש בשבת בלבד — אין לשלם לו שכר מיוחד עבור השבת [1].
אם השומר עובד גם בחלק מימות החול והשכר נקבע כסכום אחד עבור כל התקופה — מותר לו לקבל את השכר [1].
לדוגמה: שומר שעובד מיום שישי בצהריים עד יום ראשון בבוקר ומקבל סכום אחד על כל זמן השמירה.
בייביסיטר ושמרטפות
מי שמביא שמרטפית לשמור על הילדים בשבת — אין לשלם לה שכר עבור שעות השבת בלבד [2].
יש להבליע את שכר השבת בשכר על שמירה שנעשית גם בזמן חול [2].
לדוגמה: השמרטפית מגיעה לפני כניסת שבת וממשיכה לשמור לאחר מכן, או שומרים איתה גם ביום חול ומסכמים סכום כולל על כל הזמנים [2].
גם אם משלמים לשמרטפית רק במוצאי שבת, אין בכך היתר אם התשלום הוא במפורש רק עבור השעות שעבדה בשבת [1][2].
משכורת חודשית
כאשר עובד מועסק לאורך החודש ומקבל משכורת חודשית אחת הכוללת גם עבודה המותרת בשבת — שכר השבת מובלע בתוך שכר החודש [1].
לכן מצד שכר שבת אין איסור בקבלת המשכורת.
כמובן, הדבר אינו מתיר עבודה האסורה בשבת עצמה. יש לבדוק בנפרד אם עצם העבודה מותרת.
עבודה במשמרות
עובד שמקבל שכר חודשי כולל, ועבודתו בשבת היא חלק ממערכת המשמרות שלו — אין בכך איסור שכר שבת מצד עצם קבלת המשכורת כאשר השכר אינו משולם עבור השבת בנפרד.
אבל עדיין צריך לברר אם עצם העבודה בשבת מותרת.
כאשר העובד מקבל תוספת כספית נפרדת המוגדרת דווקא עבור עבודה בשבת, אין להסתפק בכך שהמשכורת הכללית חודשית.
נכון להסדיר מראש את צורת השכר כך שהתשלום יהיה בהבלעה, ולא כשכר עצמאי עבור שעות השבת.
חזן ושליח ציבור
מותר לחזן או לשליח ציבור לקבל שכר עבור תפילות שבת ויום טוב [3].
מאחר שמדובר בצורך מצווה, לא אסרו בזה שכר שבת כפי שאסרו בעבודה רגילה [3].
מעיקר הדין החזן רשאי לקבל שכר גם כאשר אינו מובלע עם שכר של ימות החול [3].
עם זאת, המחמיר לקבל את השכר בהבלעה — תבוא עליו ברכה [3].
גם כאשר מותר לקבל את השכר, אין לנהל בשבת משא ומתן על גובה התשלום [3].
בעל קורא
בעל קורא שמקבל תשלום עבור קריאת התורה בשבת נכלל בעיקרו בדין צורך מצווה.
מותר לקבל שכר עבור שירות מצווה מסוג זה, והמחמיר לקבלו בהבלעה תבוא עליו ברכה [3][4].
כאשר אפשר, טוב שהשכר ייקבע באופן כולל לתקופה מסוימת או יכלול גם הכנה ופעילות של יום חול.
מגיד שיעור
מותר לתלמיד חכם למסור שיעור תורה בשבת ולקבל עליו שכר [4].
מאחר שמדובר בדבר מצווה, אין בזה איסור שכר שבת [4].
המחמיר לכלול את השכר בתוך שכר הכולל גם שיעורים בימי חול — תבוא עליו ברכה [4].
מגיד שיעור קבוע שאינו יכול למסור שיעור בשבת רשאי לשלוח ממלא מקום ולשלם לו גם עבור אותה שבת בלבד [4].
מלמד ילדים
מותר לשכור מלמד שילמד ילד תורה בשבת ולקבל שכר על הלימוד [5].
אין בזה איסור שכר שבת משום שמדובר בדבר מצווה [5].
מותר לשכור אברך שילמד נער בר מצווה את הפרשה, טעמי המקרא, דקדוק הקריאה ודברי תורה בשבת [5].
טוב ונכון שהמלמד ילמד עם הילד גם בזמן חול, כדי שהשכר יהיה מובלע [5].
משגיח כשרות
משגיח כשרות בבית מלון או מסעדה רשאי לקבל שכר על עבודתו בשבת [6].
מאחר שמטרתו להציל את הרבים ממכשול כשרות, הדבר נחשב צורך מצווה [6].
המחמיר לקבל את השכר בהבלעה עם עבודה בימות החול — תבוא עליו ברכה [6].
רופא
רופא שהוזעק בשבת לטפל בחולה שיש בו סכנה רשאי לקבל במוצאי שבת שכר עבור הטיפול [7].
אין בכך איסור שכר שבת, משום שהטיפול הוא מצווה של הצלת חיים [7].
נכון כאשר אפשר לקבל את השכר בהבלעה, כגון שהתשלום כולל גם טיפול שניתן לפני או אחרי השבת, או שהוא נכלל בתשלום רחב יותר [7].
אין לקבוע או לנהל משא ומתן על שכר הרופא בשבת [7].
אם יש צורך רפואי — הרופא מטפל תחילה, והעניינים הכספיים מוסדרים לאחר השבת.
מיילדת
מיילדת שטיפלה ביולדת בשבת רשאית לקבל שכר לאחר השבת [7].
הטיפול ביולדת הוא צורך מצווה ופיקוח נפש, ולכן אין בזה איסור שכר שבת [7].
נכון, כאשר הדבר אפשרי, שהשכר יהיה בהבלעה.
רופא או אחות גויים הדורשים תשלום
אם רופא או אחות שאינם יהודים דורשים תשלום בשבת ואינם מוכנים לטפל בחולה בלי הבטחת התשלום, פועלים לפי הצורך הרפואי [8].
בחולה שיש בו סכנה אין לעכב טיפול בגלל ענייני התשלום.
כאשר אפשר, נותנים לרופא משכון או מסדירים שהתשלום ייעשה לאחר השבת [8].
במצבים שבהם הרופא אינו מוכן לכך וקיימת סכנה — הטיפול בחולה קודם לכל [8].
מוהל
מוהל שמל בשבת מילה בזמנה רשאי לקבל שכר לאחר השבת, משום שמדובר בדבר מצווה [9].
עם זאת, ילקוט יוסף כותב שראוי והגון יותר שהמוהל לא ייטול שכר עבור עצם המילה אלא רק עבור הוצאותיו [9].
תוקע בראש השנה
כאשר ראש השנה חל בשבת אין תוקעים, אך בדין הכללי של שכר מצווה פוסק ילקוט יוסף שמותר לשלם לתוקע עבור תקיעות ראש השנה [3].
המחמיר לקבל את השכר בהבלעה עם פעולה הנעשית גם בזמן חול — תבוא עליו ברכה [3].
לימוד לעילוי נשמה
מותר לשכור אנשים מערב שבת שילמדו תורה בשבת לעילוי נשמת נפטר ולשלם להם לאחר השבת [10].
אין בכך איסור שכר שבת, משום שמדובר בלימוד תורה ובדבר מצווה [10].
אדם שקיבל על עצמו ללמוד מסכת או משניות לעילוי נשמה תמורת תשלום רשאי ללמוד גם בשבת ולקבל את שכרו [10].
השלמת מניין
כאשר בית כנסת מתקשה להשיג מניין בשבת, אין איסור שכר שבת בתשלום לאדם שבא להשלים מניין [10].
עם זאת, ילקוט יוסף כותב שאין זה ראוי לקחת תשלום על עצם המצווה של השלמת מניין [10].
חברת תהילים לילדים
מותר לחלק לילדים כרטיסים או מתנות עבור אמירת תהילים בשבת [11].
אין חוששים בזה לאיסור שכר שבת, משום שמטרת הדבר לעודד אותם למצווה [11].
שכירות כלים
כאשר משכירים כלי לצורך סעודה הנערכת בשבת, טוב שהשכירות תתחיל כבר מערב שבת או תימשך גם לאחר צאת השבת, כדי שהתשלום יהיה בהבלעה [12].
לדוגמה: שולחנות, כיסאות, כלי אוכל, ציוד לאירוע.
ילקוט יוסף מביא שיש אומרים שאין חובה להקפיד בכך, אך הדרך הנכונה לצאת מכל ספק היא לכלול בשכירות גם זמן חול [12].
מלון
מותר להתארח במלון בשבת ולשלם מראש עבור הלינה והארוחות [13].
אין בכך שכר שבת, משום שהתשלום כולל גם את הזמן של ערב שבת ומוצאי שבת [13].
זוהי דוגמה פשוטה לשכר בהבלעה.
השכרת נכס או ציוד לגוי
מותר להשכיר לגוי כלי או ציוד מערב שבת כאשר התנאים האחרים להיתר מתקיימים והשכר עבור שבת מובלע בשכירות של ימות החול [14].
לדוגמה: כלי עבודה או ציוד המושכר למספר ימים הכוללים שבת [14].
אין לקבל סכום נפרד עבור יום השבת.
שכירות חדר
כאשר אדם שוכר חדר, דירה או מקום לתקופה הכוללת גם ימי חול וגם שבת, והתשלום הוא סכום כולל — שכר השבת מובלע בתשלום.
לדוגמה: שכירות לשבוע, לחודש או לשנה.
כאשר ההשכרה היא דווקא ליום השבת בלבד, יש להסדיר את השכירות כך שתכלול גם זמן של ערב שבת או מוצאי שבת.
טבילה במקווה
מי שטובל בשבת ומשלם לאחר השבת — אין איסור שכר שבת בתשלום [15].
המחמיר שהתשלום יהיה בדרך של הבלעה תבוא עליו ברכה [15].
פעולה האסורה בשבת
דיני שכר שבת עוסקים רק בעצם קבלת התשלום.
גם כאשר מותר לקבל שכר, אין בכך שום היתר לבצע מלאכה האסורה בשבת.
לדוגמה: אדם שמקבל משכורת חודשית אינו רשאי להפעיל מחשב, לכתוב, לנסוע או לבצע מלאכה אחרת רק משום ששכרו משולם בהבלעה.
יש לבדוק תמיד שתי שאלות נפרדות: האם עצם העבודה מותרת, והאם קבלת התשלום מותרת.
תוספת שכר עבור שבת
אם עובד מקבל שכר כולל לתקופה, אך מקום העבודה מחשב תוספת מיוחדת עבור כל שעת שבת, יש להיזהר שלא להפוך את התוספת לשכר שבת עצמאי.
הדרך הנכונה היא להסדיר את תנאי השכר באופן שבו התשלום הוא חלק ממסגרת שכר כוללת ולא תשלום עצמאי הנקבע רק עבור שבת.
תשלום במוצאי שבת
העובדה שהכסף מועבר רק לאחר צאת השבת אינה הופכת שכר שבת למותר [1].
אם מדובר בעבודה רגילה שאינה מצווה והתשלום הוא עבור שבת בלבד — הוא אסור גם כאשר התשלום ניתן ביום ראשון.
מה שמועיל הוא הבלעה עם זמן חול, או אחד מן ההיתרים המיוחדים שנאמרו לצורך מצווה.
לדבר על השכר בשבת
אין לנהל בשבת משא ומתן עסקי על שכר עבודה.
גם במקרים שבהם מותר לקבל שכר משום צורך מצווה, כגון חזן, מלמד או רופא — אין לקבוע בשבת את גובה התשלום [3][5][7].
את הסכום יש לסכם לפני שבת או לאחריה.
טעויות שכיחות בשכר שבת
אסור [2].
מותר משום הבלעה [2].
אסור [1].
מותר מצד שכר שבת [1].
השכר עבור שבת מובלע במשכורת הכוללת, אך יש לברר בנפרד אם עצם העבודה מותרת.
מותר [3].
מותר כדבר מצווה, וטוב כשהשכר מובלע [3][4].
מותר לקבל שכר [5].
מותר לקבל שכר, וטוב בהבלעה [6].
מותר לקבל שכר במוצאי שבת [7].
מותר לקבל שכר [7].
מותר, משום שהתשלום כולל גם זמן חול [13].
טוב לכלול בשכירות גם זמן מערב שבת או מוצאי שבת [12].
עצם דחיית התשלום אינה מתירה [1].
למעשה
אסור לקבל שכר מיוחד עבור עבודה רגילה שנעשתה בשבת.
הדרך המרכזית להתיר היא הבלעה — שכר אחד הכולל את שבת יחד עם זמן של חול.
תשלום לפני השבת או לאחריה אינו מועיל אם השכר עצמו מיועד לשבת בלבד.
שומר ובייביסיטר צריכים לקבל את שכר השבת בהבלעה עם עבודה בזמן חול.
משכורת חודשית הכוללת גם עבודה בשבת נחשבת בדרך כלל שכר בהבלעה מצד דין שכר שבת, אך עצם העבודה חייבת להיות מותרת.
חזן, בעל קורא, מלמד תורה, מגיד שיעור ומשגיח כשרות רשאים לקבל שכר עבור עבודת מצווה בשבת; טוב כאשר אפשר לקבלו בהבלעה.
רופא ומיילדת רשאים לקבל לאחר השבת שכר עבור טיפול הנצרך בשבת, ואין לדבר בשבת על גובה התשלום.
מוהל רשאי לקבל שכר על מילה בזמנה בשבת, אך ראוי יותר שלא ליטול שכר עבור עצם המצווה.
מלון רשאי לקבל תשלום על שבת כאשר התשלום כולל גם זמן של ערב שבת או מוצאי שבת.
אין להסיק מהיתר קבלת שכר שמותר לבצע מלאכה אסורה בשבת — אלו שני דינים נפרדים.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שו סעיף ד; ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קיט–קכ — איסור שכר שבת, שומר והיתר הבלעה.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכא — שמרטפית השומרת על ילדים בשבת והצורך לשלם לה בהבלעה.
[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן תקפה סעיף ה; ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכא–קכד; ילקוט יוסף, הלכות שליח ציבור סימן נג — חזן, שליח ציבור ותוקע וקבלת שכר על דבר מצווה.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכד–קכה — תלמידי חכמים, שיעורי תורה וממלא מקום למגיד שיעור.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכו — מלמד תורה לילד בשבת והכנת נער בר מצווה.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכד — משגיחי כשרות בבתי מלון ובמסעדות בשבת.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' רעז; שבת כרך ב עמ' קלו — תשלום לרופא ולמיילדת עבור טיפול בשבת.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' רעט — רופא או אחות הדורשים תשלום בשבת ודיני תשלום במקום צורך רפואי.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קלט — שכר מוהל במילה בזמנה בשבת.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכז–קכח — לימוד לעילוי נשמה והשלמת מניין בשכר.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכח — כרטיסים ומתנות לילדים עבור קריאת תהילים בשבת.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קלד — שכירת כלי סעודה לשבת והבלעת השכר בזמן של חול.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קלה — תשלום עבור לינה וארוחות במלון בשבת.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רמו; שבת כרך ב עמ' קכ — השכרת כלים לגוי והבלעת שכר השבת.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' קכח — תשלום עבור טבילה בשבת.