המפרשים מקשים מה פשר הלשון "והשיגוך". וכי אדם בורח מן הברכות, שהן צריכות "להשיגו"? ובלשון הנצי"ב: "אינה מובנת מליצה זו, וכי אדם הוא נרדף ובורח מן הברכות, עד שאמר והשיגוך?"
האבן עזרא והספורנו כותבים בקצרה, ש"והשיגוך" בא לומר שאדם לא יצטרך להשתדל ולהתייגע כדי להשיג את הברכות, אלא הברכות יגיעו אליו מבלי שיצטרך להתאמץ.
של הרב גינזבורג: פעמים שאדם אינו יודע מה טוב עבורו, וכך הוא בורח, שלא מדעת, מדברים שהם טובים עבורו. ולכך נאמר
"והשיגוך"
– שהברכות כביכול "ירדפוהו" וישיגוהו. לא די שהקב"ה ישלח שפע, אלא צריך שהשפע גם יפגוש את האדם, ולא שהאדם ירחיק אותו ממנו באמצעות בחירות לא נכונות. וכך מאחל דוד המלך:
בספר "אוצרות צדיקי וגאוני הדורות" מובא גם תירוץ האדמו"ר ממודז'יץ, בעל "ישא ברכה", בשם אביו, ה"דברי ישראל": חלק חשוב מהברכה הוא שתהיה לאדם השגה מה לעשות בשפע שהוא מקבל. וזהו "והשיגוך" – שתהיה לך השגה כיצד להשתמש נכון בברכות שהקב"ה נותן לך. נמצא שה"השגה" עצמה היא חלק מן הברכה.
תשובה אפשרית נוספת היא שלפעמים אדם זוכה לברכות ולמתנות שמים, אלא שהוא אינו משכיל להבין זאת ולהעריך את גודל הטוב. אדם יכול לזכות לאישה טובה, לילדים ההולכים בדרך הנכונה, לבריאות, לפרנסה ולמשפחה טובה, ועם השנים להתייחס לכל זה כמובן מאליו, להתמרמר על דברים קטנים ולא לראות את התמונה הגדולה. לכן באה הברכה "והשיגוך" – שלא רק שהברכות יבואו אליך, אלא שהן גם ישיגו את הלב שלך. שתבחין בהן, תכיר בהן ותדע להעריך את הטוב שניתן לך.
הנצי"ב מוסיף פירוש עמוק נוסף: השפע יהיה רב כל כך, עד שאפילו אדם שעסוק ראשו ורובו בתורה ובמצוות, ומטבע הדברים אינו עסוק בעניינים גשמיים ואינו מתפעל מהם, לא יוכל להתעלם מגודל השפע ולהתפעם ממנו. וזהו "והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלוקיך" – אפילו בשעה שתהיה עסוק בתורה ובורח מהבלי העולם הזה, תהיה הברכה גדולה כל כך עד שהיא עצמה תשיג אותך.
דבר תורה
פרשת כי תבוא
סדר נכון בחיים – קודם פרנסה, אחר כך בית, ואחר כך נישואין
