טוען…
טוען תוכן…
שאלהתשובה קצרה:
תוספת שמתרבה לפי משך הזמן שבו חוב השכר אינו משולם אסורה משום חשש ריבית, אלא אם הדבר מוסדר במסגרת הלכתית מתאימה.
הסבר:
לאחר שמועד תשלום המשכורת הגיע, המעסיק חייב לעובד סכום כסף.
אם החוזה קובע שכל חודש נוסף של איחור מוסיף לעובד 1%, 5% או סכום קבוע, התוספת גדלה בגלל משך הזמן שבו הכסף נשאר אצל המעסיק.
זהו המבנה הקלאסי של "אגר נטר" – תשלום עבור המתנת המעות.
העובדה שהחוק, החוזה או הצדדים מכנים זאת "פיצויי הלנה" אינה פותרת לבדה את שאלת הריבית, ויש לדון גם בדינים נוספים הנוגעים לחיובים משפטיים וקנסות.
דוגמה:
החברה חייבת לעובד 10,000 ₪. החוזה קובע שכל חודש איחור מוסיף 2%, כך שלאחר חודש החוב 10,200 ₪ ולאחר מכן ממשיך לגדול. מבחינת דיני ריבית הדבר טעון הסדרה הלכתית.
מקורות: שולחן ערוך יו"ד קעו, ו בהגה, קעז, יד–טז, ש"ך יו"ד קעו ס"ק ח, ברית פנחס – פרק יג, ריבית בשכירות, ופרק יח, ריבית בקנס.