למה התורה קוראת ליהושע דווקא "הושע"?
26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
דבר תורה"הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן" (דברים לב, מד)
כידוע, בפרשת שלח השתנה שמו של הושע בן נון והפך ל"יהושע", וכך הוא נקרא בכל התורה.
ואם כן נשאלת השאלה, מדוע כאן בפסוק חזרה התורה לקרוא לו "הושע" ולא "יהושע"?
כך שואל רש"י, והוא מיישב, שבאה התורה ללמד שלא זחה דעתו עליו למרות שעברה אליו המנהיגות.
בשם הרב רבי העשיל מובא ליישב באופן אחר, על פי חשבון: ידועים דברי חז"ל, שהאות י' שנוספה ליהושע הייתה במקור חלק מהשם של שרה אמנו, שהרי נקראה בתחילה "שרי"; ולאחר מכן, כאשר השתנה שמה מ"שרי" ל"שרה", נלקחה ממנה האות יו"ד, והיה היו"ד "עומד וצווח", כלשון הגמרא בסנהדרין (קז ע"א), עד שנוסף היו"ד לשמו של הושע, והשתנה שמו ל"יהושע".
והנה, לכשנעשה חשבון, נמצא ששינוי השם משרי לשרה היה לתקופה של שלושים ושמונה שנים. שהרי שרה ילדה בגיל תשעים, ושנה לפני כן נשתנה שמה ונקבע שתלד, וסך ימי חייה היה מאה עשרים ושבע שנים, ונמצא שפרידת היו"ד משרה הייתה לתקופה של שלושים ושמונה שנים.
ולכן, כנגד זה, גם ביחס ליהושע נוספה האות יו"ד לשמו במשך שלושים ושמונה שנים. שהרי היו"ד נוספה לשמו בשנת שליחת המרגלים, שהיא השנה השנייה לצאתם ממצרים, ומאז ועד שנכנסו לארץ ישראל חלפו שלושים ושמונה שנים. ולכן כעת, כשהסתיימו שלושים ושמונה השנים, חזר שמו האמיתי לשורשו להיות "הושע"!
תירוץ אחר, של הכתב סופר, גם אותו ראיתיו בספר "כפתור ופרח" הנ"ל: כידוע, האות יו"ד נוספה על ידי משה ליהושע בתורת תפילה, שלא יושפע לרעה ולא יבוא לידי חטא – "י-ה יושיעך מעצת מרגלים". והנה, כבר אמרו חז"ל (אבות ה, יח): "כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו"; ולכן, כאשר נכנס לארץ להנהיג את ישראל ולזכות את הרבים, כבר לא נצרך לסגולה מיוחדת זו של קריאת השם על מנת להינצל מן החטא. ובדרך דומה אפשר ליישב, שעם הפיכתו למנהיג ניסכו בו כוחות ייחודיים של מנהיגות, ולכן פחות הזדקק לתפילה המיוחדת שלא להיגרר ולהתפתות אחרי אחרים.