למה התורה קוראת ליהושע דווקא "הושע"?
"הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן" (דברים לב, מד)
כידוע, בפרשת שלח השתנה שמו של הושע בן נון והפך ל"יהושע", וכך הוא נקרא בכל התורה.
ואם כן נשאלת השאלה, מדוע כאן בפסוק חזרה התורה לקרוא לו "הושע" ולא "יהושע"?
כך שואל רש"י, והוא מיישב, שבאה התורה ללמד שלא זחה דעתו עליו למרות שעברה אליו המנהיגות.
בשם הרב רבי העשיל מובא ליישב באופן אחר, על פי חשבון: ידועים דברי חז"ל, שהאות י' שנוספה ליהושע הייתה במקור חלק מהשם של שרה אמנו, שהרי נקראה בתחילה "שרי"; ולאחר מכן, כאשר השתנה שמה מ"שרי" ל"שרה", נלקחה ממנה האות יו"ד, והיה היו"ד "עומד וצווח", כלשון הגמרא בסנהדרין (קז ע"א), עד שנוסף היו"ד לשמו של הושע, והשתנה שמו ל"יהושע".
והנה, לכשנעשה חשבון, נמצא ששינוי השם משרי לשרה היה לתקופה של שלושים ושמונה שנים. שהרי שרה ילדה בגיל תשעים, ושנה לפני כן נשתנה שמה ונקבע שתלד, וסך ימי חייה היה מאה עשרים ושבע שנים, ונמצא שפרידת היו"ד משרה הייתה לתקופה של שלושים ושמונה שנים.
