מה קודם: כתיבת ספר תורה או לימוד תורה?

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם..." (דברים לא, יט)

חז"ל למדו מפסוק זה את מצוות כתיבת ספר תורה. במסכת סנהדרין (כא ע"ב) אמר רבא: "אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו".

אולם החיי אדם (כלל לא סעיף נ) מביא שאלה מעשית ויסודית: מה דינה של מצווה זו בזמן הזה, כאשר רוב לימוד התורה נעשה מתוך ספרים מודפסים? יש הסוברים שבימינו עיקר המצווה הוא שיהיו לאדם ספרי מקרא, משנה, גמרא ופוסקים שמהם יוכל ללמוד, ויש הסוברים שעדיין קיימת גם מצוות כתיבת ספר תורה ממש.

החיי אדם כותב שאדם ירא שמים, אם ידו משגת, ראוי שייצא ידי שתי הדעות. אולם אם אין באפשרותו לממן גם כתיבת ספר תורה וגם את ספרי הלימוד שלו, ובכתיבת ספר תורה ייגרם לו ביטול תורה משום שלא יהיו בידו ספרי גמרא ופוסקים – לימוד התורה קודם.

הוא מוסיף יסוד חשוב עוד יותר: תמיכה בלומדי תורה קודמת אף היא לכתיבת ספר תורה, ומעיר על התופעה שבה אנשים מוציאים סכומים גדולים על סעודות, נרות והוצאות שונות לכבוד הכנסת ספר תורה, אך אינם מקפידים באותה מידה לסייע לעניים הלומדים תורה.

המסר העולה מדבריו ברור: ספר תורה הוא דבר קדוש ונשגב, אבל אסור שההידור החיצוני סביב התורה יבוא על חשבון לימוד התורה עצמו והחזקת לומדי התורה.