החובה לכבד כל אדם ולהימנע מביזיונו. כבוד הבריות הוא שיקול הלכתי חשוב, ובמקרים מסוימים התירו חכמים לעבור על איסור דרבנן כדי למנוע פגיעה בכבוד האדם.
כִּבּוּד אָב וָאֵם
מצוות עשה מן התורה לכבד את האב והאם ולירא מהם. בכלל המצווה לדאוג לצורכיהם, לעמוד בפניהם, לסייע להם ולנהוג בהם בכבוד.
כִּבּוּד תַּלְמִידֵי חֲכָמִים
החובה לכבד תלמידי חכמים ולנהוג בהם בכבוד הראוי לתורה. חז"ל הפליגו מאוד במעלת כבוד התורה וחכמיה.
כַּבּוֹלֵעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ
כלל בהכשרת כלים: כפי שהכלי בלע את האיסור, כך הוא פולט אותו. כלי שבלע איסור באמצעות מאכל או נוזל חם, הכשרתו בדרך כלל בהגעלה; ואם בלע באמצעות אש ישירה, הכשרתו בליבון.
כְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס
שיעור זמן שבו ניתן לאכול כמות מסוימת של מזון הנקראת פרס. שיעור זה משמש בהלכות שונות, כגון אכילת כזית מצה בליל הסדר ובדיני ברכות ואיסורי אכילה
שיעור זמן קצר ביותר, שהוא הזמן הנדרש לומר את המילים: "שלום עליך רבי". במקרים מסוימים בהלכה יש משמעות לאמירה שנעשתה בתוך שיעור זה, כגון בענייני הפסק או שינוי מעמד של אמירה.
כְּזַיִת
שיעור נפח של זית, המשמש בהלכה כשיעור אכילה בעניינים שונים. בין היתר, אכילת כזית מצה בליל הסדר וחיוב ברכה אחרונה על אכילת מאכלים מסוימים תלויים בשיעור זה.
כְּבוֹד הַשַּׁבָּת
המצוות והמנהגים שנועדו לכבד את השבת, כגון הכנת מאכלים מיוחדים, לבישת בגדים נאים וסידור הבית לכבוד שבת.
כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה
כוס יין המשמשת לקיום מצוות או אמירת ברכות מיוחדות, כגון קידוש, הבדלה וברכת המזון. יש דינים מיוחדים הנוגעים לכוס זו, כגון שיעורה, שלמותה והאופן שבו מחזיקים אותה.
כּוֹס חֲמִישִׁית
הכוס החמישית בליל הסדר, שעליה נחלקו הראשונים והפוסקים אם יש לשתותה. כיום נוהגים למזוג אותה אך שלא לשתותה, והיא נקראת גם "כוס של אליהו".
כּוֹס שֶׁל אֵלִיָּהוּ
כוס יין שמוזגים בליל הסדר, בדרך כלל לפני אמירת "שפוך חמתך". הכוס מבטאת את הציפייה לגאולה ולביאת אליהו הנביא, המבשר על הגאולה.
כּוֹרֵךְ
אכילת מצה ומרור יחד, זכר למנהגו של הלל הזקן בזמן שבית המקדש היה קיים, שהיה כורך פסח, מצה ומרור יחד ואוכלם. כיום, מאחר שאין לנו קרבן פסח, כורכים מצה ומרור בלבד.
כּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה וְכִגְרוֹגֶרֶתָהּ
שיעור אכילה הנוגע לאיסור אכילה ביום הכיפורים. שיעור זה נמדד בכמות של תמרה גדולה עם גרעינה, ונקרא "כותבת הגסה".
כִּסּוּי הַדָּם
מצוות עשה לכסות בעפר את דם השחיטה של חיה או עוף טהורים. לאחר השחיטה מכסים את הדם בעפר, ובדרך כלל מברכים קודם לכן: "על כיסוי הדם".
כִּלְאַיִם
איסור לערבב או לחבר מינים שונים במקרים שהתורה אסרה זאת. בכלל האיסור: כלאי זרעים, כלאי הכרם, כלאי בהמה וכלאי בגדים.
כִּלְאֵי אִילָן
איסור להרכיב שני מיני אילנות זה בזה. האיסור כולל הרכבת מין אילן אחד במין אילן אחר, ונוהג מן התורה גם בארץ ישראל וגם בחוץ לארץ.
כִּלְאֵי בְגָדִים
איסור לבישת בגד העשוי מצמר ופשתן יחד, הנקרא שעטנז. האיסור חל גם כאשר הצמר והפשתן חוברו באמצעות תפירה או חיבור אחר.
כִּלְאֵי בְהֵמָה
איסור להרביע שני מיני בעלי חיים זה בזה, וכן איסור לעשות מלאכה באמצעות שני מינים שונים של בעלי חיים יחד.
כִּלְאֵי הַכֶּרֶם
איסור לזרוע מיני זרעים או תבואה בסמוך לגפנים באופן האסור על פי שיעורי ההרחקה שקבעה ההלכה.
כִּלְאֵי זְרָעִים
איסור לזרוע שני מיני זרעים שונים בסמיכות זה לזה ללא ההרחקה הנדרשת על פי ההלכה. האיסור כולל מיני תבואה, קטניות וירקות מסוימים.
כָּל הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים
כלל בהלכות שבת: העושה מלאכה מתוך כוונה לקלקל ולא לתקן, בדרך כלל פטור מחיוב חטאת, אף שהמעשה עשוי להיות אסור מדרבנן או אסור מסיבות אחרות.
כְּלַאחַר יָד
עשיית פעולה בדרך שאינה הדרך הרגילה לעשותה. בהלכות שבת, מלאכה שנעשתה בשינוי כזה אינה נחשבת בדרך כלל למלאכה האסורה מן התורה, אף שחכמים אסרו עשיית מלאכה בשינוי במקרים רבים.
כְּלִי רִאשׁוֹן
הכלי שבו התבשיל התבשל או התחמם, כגון סיר שהיה על האש. בהלכות שבת יש לכלי ראשון חשיבות מיוחדת, ובמקרים מסוימים הוא מבשל גם לאחר שהוסר מן האש.
כְּלִי שֵׁנִי
כלי שאליו הועבר תבשיל או נוזל חם מכלי ראשון. בדרך כלל כלי שני אינו מבשל, אולם ישנם מאכלים המכונים "קלי הבישול" שעלולים להתבשל גם בכלי שני.
כְּלִי שְׁלִישִׁי
כלי שאליו הועבר התבשיל מכלי שני. בדרך כלל אין בישול בכלי שלישי, אך גם כאן יש לדון במאכלים שהם קלי הבישול, בהתאם לשיטות הפוסקים.
כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִסּוּר
כלי המיועד בעיקר למלאכה האסורה בשבת, כגון פטיש, מספריים או כלי כתיבה. דינו כמוקצה, ומותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או לצורך מקומו.
כְּלִי שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶתֵּר
כלי המיועד בעיקר למלאכה המותרת בשבת, כגון כלי סעודה. מותר לטלטלו לצורך שימוש או לצורך מקומו, אך אסור לטלטלו ללא צורך.
כָּל נִדְרֵי
תפילה הנאמרת בפתיחת תפילות יום הכיפורים. בנוסח זה מבקשים להתיר נדרים ושבועות שנעשו בעבר, על פי נוסח ומסגרת ההתרה הנהוגים בקהילות ישראל.
כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה
הכינוי לחכמי ישראל שפעלו בראשית ימי בית שני, ובהם עזרא הסופר, נחמיה ואנשי הדור. חז"ל מייחסים להם תקנות חשובות בענייני תורה, תפילה וסדרי החיים היהודיים. לפי המסורת, מנתה כנסת הגדולה 120 חכמים.
כִּסֵּא אֵלִיָּהוּ
כיסא המוכן בברית המילה לכבוד אליהו הנביא. במהלך הברית מניחים את התינוק על הכיסא לפני מסירתו לסנדק, בהתאם למנהג הקהילות.
כַּסֶּה
כינוי לראש השנה, על פי הפסוק: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ". חז"ל דרשו שהכוונה לחג שבו הירח מתכסה, כלומר ראש השנה, החל בראש חודש.
כַּפָּרוֹת
מנהג הנהוג בערב יום הכיפורים, שבו מסובבים תרנגול או תרנגולת סביב הראש ואומרים נוסח תפילה של כפרה. יש הנוהגים לקיים את המנהג באמצעות כסף, ולאחר מכן לתת את הכסף לצדקה.
כַּרְמְלִית
אחת מארבע רשויות שבת. מקום שאינו מוגדר כרשות היחיד או כרשות הרבים, כגון שטח פתוח מסוים שאינו עומד בתנאים של רשות הרבים. איסור הטלטול בכרמלית הוא מדרבנן.
כַּרְפַּס
ירק הנאכל בליל הסדר לאחר הקידוש ולפני אמירת ההגדה, לאחר שטובלים אותו במשקה ומברכים עליו "בורא פרי האדמה". אכילתו היא חלק מסדר ליל הסדר.
כְּתֻבָּה
שטר התחייבות שהבעל נותן לאשתו בעת הנישואין. בכתובה מפורטות התחייבויות הבעל כלפי אשתו וכן הסכום המגיע לה במקרה של גירושין או פטירת הבעל, בהתאם לדיני הכתובה.
כְּתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין
תנאי בכתובה שנועד להבטיח שבנים זכרים יירשו את סכום הכתובה של אמם לאחר פטירתה, בתנאים שנקבעו בדברי חז"ל. תקנה זו נועדה להגן על זכויות בניה של האישה ביחס לירושה.
כָּתְבָהּ
מושג הלכתי המתייחס למצבים שבהם עצם הכתיבה יוצרת משמעות הלכתית, כגון כתיבת גט, כתיבת ספר תורה או כתיבת שטר. דיני הכתיבה משתנים לפי המצווה או הפעולה ההלכתית שבה מדובר.
כַּוָּנָה
הכוונה והמחשבה הנלוות לקיום מצווה או לאמירת דבר שבקדושה. במצוות מסוימות הכוונה היא חלק מהותי מקיום המצווה, ובאחרות יש לה דינים שונים.
כַּוָּנַת הַמִּצְווֹת
הכוונה של האדם בעת עשיית המצווה שהוא עושה אותה לשם קיום מצוות ה'. יש מחלוקת בין הפוסקים עד כמה הכוונה הנדרשת מעכבת בקיום מצוות שונות.
כְּבוֹד הַתּוֹרָה
החובה לכבד את התורה, לומדיה וספרי הקודש. בכלל זה דינים ומנהגים הנוגעים לכבוד ספר תורה, תלמידי חכמים ומעמד התורה.
כּוֹתֶל הַמַּעֲרָבִי
הכותל המערבי של הר הבית, שנותר מחומת הר הבית מתקופת בית המקדש. במשך הדורות נהגו יהודים להתפלל סמוך אליו ולשפוך שם את תפילותיהם.
כְּלָל וּפְרָט
אחת מדרכי לימוד התורה, שבהן התורה אומרת כלל ולאחריו פרט המפרש ומצמצם את משמעות הכלל. לכלל זה יש דינים מיוחדים בדרכי מדרש ההלכה.
כָּל דְּאַלִּים גָּבַר
כלל המופיע בדיני ממונות במקרים שבהם יש ספק למי שייך חפץ או נכס ואין לאחד הצדדים ראיה ברורה. במקרים מסוימים מעמידים את הנכס ביד מי שתפס בו, עד שתתברר הבעלות.
כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק
פתיחה למשנה במסכת סנהדרין: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". הביטוי מבטא את מעלתם של ישראל ואת שייכותם לעולם הבא, לצד המשך המשנה המפרט מצבים שבהם אדם עלול לאבד זכות זו.
כְּתִיב וְקְרִי
מילים במקרא שנכתבות בצורה אחת אך נקראות בקריאה אחרת. ה"כתיב" הוא האופן שבו המילה כתובה בספר התורה או בנוסח המקרא, וה"קרי" הוא האופן שבו קוראים אותה.
כְּתִיבָה תַּמָּה
כתיבה של אותיות ומילים באופן שלם, ברור וכשר בהתאם לדיני הכתיבה של סת"ם. מושג זה קשור במיוחד לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות.
