מצוות התשובה | תיקון החטא או תיקון האדם?
26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · 2 דקות
טוען…
טוען תוכן…
דבר תורהישנה שאלה יסודית שהביא החיד"א: ידוע הכלל ההלכתי ש"אין לוקין על לאו הניתק לעשה". כלומר, כאשר התורה נתנה לצד האיסור מצוות עשה שבאה לתקן אותו, אין לוקים על אותו לאו. כך, למשל, על איסור גזילה אין לוקים, משום שהתורה ציוותה: "והשיב את הגזלה אשר גזל" (ויקרא ה, כג).
והנה, לפי המפרשים הסוברים שמצוות התשובה היא מצוות עשה – וכך עולה מדברי הרמב"ן על הפסוק "כי המצווה הזאת", וכן מדברי הרמב"ם, שפתח את הלכות תשובה במילים: "מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתודה" – לכאורה כל לאו שבתורה צריך להיות מוגדר כ"לאו הניתק לעשה", שהרי לאחר כל חטא יש לאדם מצוות עשה של תשובה.
הרב צבי יהודה קוק זצ"ל יישב את הדברים ביסוד חשוב בהבנת מהותה של התשובה.
"לאו הניתק לעשה" שייך כאשר מצוות העשה נולדת כתוצאה ישירה מן הלאו ובאה לתקן אותו. כך, למשל, מצוות השבת הגזלה קיימת משום שהייתה גזלה; אילולא הגזלה, לא היה מקום למצווה זו באותו אופן. ההשבה היא תיקון ישיר של מעשה הגזלה.
לעומת זאת, מצוות התשובה אינה "תיקון" שנולד רק לאחר שהאדם עבר עבירה. התשובה היא מצווה כללית ורחבה, המוטלת על האדם תמיד. היא קוראת לאדם להתקדם, להשתפר ולממש את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלו.
החטא אמנם מחייב את האדם לעשות תשובה, להתוודות ולתקן את דרכיו, אבל מהותה של התשובה רחבה הרבה יותר. תשובה אינה רק מחיקת עבירות; תשובה היא תהליך תמידי של התעלות.
הרב מיכאל ימר, ראש ישיבת שעלבים, מביא בשם הרב צבי יהודה קוק רעיון זה כך: מצוות התשובה הייתה קיימת גם לפני שהאדם חטא. היא אינה מצווה שנוצרה בעקבות העבירה, אלא קריאה מתמדת לאדם להיות "מאה אחוז" מעצמו, למצות את כוחותיו ולהידבק בריבונו של עולם.
ומכאן נובעת תשובה נוספת לשאלת החיד"א: התשובה אינה מתקנת את עצם העבירה באופן ישיר, כפי שהשבת הגזלה מתקנת את הגזלה. אם אדם אכל מאכל אסור, התשובה אינה משנה את העובדה שהאכילה כבר התרחשה. היא אינה מחזירה את הזמן לאחור. התשובה מתקנת את האדם – את נפשו, את רצונו ואת דרכו.
וזו אולי אחת מגדולותיה של התשובה: גם כאשר אי אפשר לשנות את העבר, עדיין אפשר לשנות את האדם שיצא ממנו.