מדוע התורה מצווה אותנו לאכול דווקא מצה?

בליל הסדר אנחנו מקיימים מצווה מיוחדת מן התורה: "בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת" (שמות יב, יח).

המצה מזכירה לנו את יציאת מצרים, כאשר בני ישראל יצאו בחיפזון ולא הספיק בצקם להחמיץ, כפי שנאמר: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ" (שמות יב, לט).

אבל המצה אינה רק זכר למאורע היסטורי. בליל הסדר היא הופכת לחלק מן המצווה עצמה, ולכן יש להקפיד שתהיה עשויה באופן המתאים לקיום מצוות אכילת מצה.

כאן יש להבחין בין שני דברים.

במשך ימי הפסח מותר לאכול מצות הכשרות לפסח, גם אם אינן מהודרות באותה דרגה הנדרשת לכתחילה בליל הסדר.

לעומת זאת, כאשר מקיימים את מצוות אכילת מצה בלילה הראשון, יש להקפיד על מצה שנשמרה מחימוץ לשם מצת מצווה

ממה מכינים מצה כשרה לפסח?

מצה הראויה לקיום מצוות אכילת מצה צריכה להיעשות מאחד מחמשת מיני הדגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל או שיפון.

בדרך כלל המצות הנמכרות בחנויות מיוצרות מקמח חיטה ומים בלבד.

מדוע דווקא מחמשת מיני הדגן?

מפני שאלו המינים שיכולים להגיע לידי חימוץ, והתורה ציוותה אותנו לאכול מצה העשויה מדגן שאילו היה מחמיץ היה נעשה חמץ.

לכן מצה העשויה מקמח אורז, קמח תירס או קמח תפוחי אדמה אינה מתאימה לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר, גם אם היא נראית כמו מצה רגילה.

עם זאת, אפשר להכין ממוצרים אלו מאכלים כשרים לפסח, כל עוד חומרי הגלם ותהליך הייצור כשרים לחג.

ומה לגבי מצה משיבולת שועל? כאשר היא מיוצרת ממין דגן המוכר בהלכה כאחד מחמשת מיני הדגן, ובתנאי השגחה מתאימים, אפשר לקיים בה את המצווה. מצות כאלה עשויות להתאים לאנשים הזקוקים לתזונה מיוחדת, אך מי שמחויב להימנע מגלוטן מסיבות רפואיות צריך לברר גם את ההתאמה הרפואית של המוצר.

למעשה: למצוות אכילת מצה בליל הסדר יש להשתמש במצה מחמשת מיני הדגן, שהוכנה ונשמרה כהלכה. [2]

מה פירוש "מצה שמורה"?

על חבילות מצות רבות מופיע הכיתוב "מצה שמורה".

מה בדיוק שומרים, ומפני מה?

התורה אומרת: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (שמות יב, יז). חז"ל למדו מכאן שיש לשמור את המצות מחימוץ, ובמצת המצווה נדרשת גם שמירה לשם קיום המצווה.

אלא שכאן מתעוררת שאלה: מאיזה שלב צריך להתחיל לשמור על החיטים?

מצה שמורה משעת קצירה

זוהי המצה המהודרת ביותר מבחינת זמן השמירה.

מרגע קצירת החיטים מקפידים לשמור עליהן מפני מגע עם מים העלול להביא לחימוץ. השמירה נמשכת במהלך האחסון, הטחינה, הכנת הבצק והאפייה.

למנהג הספרדים, לכתחילה יש להשתמש בליל הסדר במצה שמורה משעת קצירה

מצת יד ומצת מכונה – מה ההבדל ביניהן?

אחרי שהבנו מהי מצה שמורה, נוכל להבין גם את ההבדל בין מצת יד למצת מכונה.

מצת יד היא מצה שהכנת הבצק, רידודו והכנסתו לתנור נעשים בעבודת אדם.

מצת מכונה מיוצרת באמצעות מכונות המבצעות את שלבי הלישה, הרידוד והאפייה בפיקוח משגיחים.

ההבדל הזה אינו קשור בהכרח לרמת השמירה של החיטים. יכולה להיות מצת יד השמורה משעת קצירה, ויכולה להיות גם מצת מכונה השמורה משעת קצירה.

אם כך, מדוע רבים מקפידים על מצת יד בליל הסדר?

אחת הסיבות המרכזיות היא הדין שצריך להכין את מצת המצווה לשם מצווה.

כאשר אדם לש ואופה מצה בעצמו, הוא יכול לכוון במפורש שעשייתו תהיה לשם מצת מצווה. אולם במכונה, הפעולות נעשות באמצעות מנגנון חשמלי, ולכן נחלקו הפוסקים אם די בכוונת האדם המפעיל את המכונה.

למנהג הספרדים, נכון להשתדל לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות עבודת יד, שנעשו על ידי אנשים יראי שמים הבקיאים בהלכות האפייה.

כיצד מונעים מהבצק להחמיץ בזמן האפייה?

כאשר רואים מאפיית מצות בפעולה, אפשר להתרשם מן המהירות שבה העובדים פועלים. אחד לש את הבצק, אחר מרדד אותו, אחרים מחוררים את המצות, ומיד לאחר מכן מכניסים אותן לתנור.

מדוע צריך למהר כל כך?

מפני שבצק העשוי מקמח ומים עלול להחמיץ כאשר הוא שוהה ללא טיפול מתאים.

בהלכה מופיע שיעור של שמונה עשרה דקות, המבוסס על זמן הילוך מיל. כאשר הבצק שוהה ללא עיסוק במשך זמן זה, הוא נחשב לחמץ.

אולם חשוב לדעת ששמונה עשרה דקות אינן הבטחה שבצק לא יחמיץ קודם לכן. כאשר הבצק מתחמם מאוד, תהליך החימוץ עלול להיות מהיר יותר.

מצד שני, עיסוק רצוף בבצק עשוי למנוע את החימוץ. לכן במאפיות מצות מקפידים על עבודה מהירה, על שמירת טמפרטורת הבצק ועל ניקיון הכלים בין מחזורי העבודה.

מה פירוש "מים שלנו"?

בהכנת מצות משתמשים ב**"מים שלנו"**, כלומר מים שנשאבו והושארו ללון במשך הלילה בכלי מתאים, כדי שיתקררו ולא יזרזו את החימוץ.

מצה עגולה, מצה מרובעת ומצה רכה – האם הצורה משנה?

אחת השאלות שילדים אוהבים לשאול היא מדוע מצות יד עגולות בדרך כלל, ואילו מצות מכונה מרובעות.

התשובה פשוטה: הצורה נובעת בעיקר משיטת הייצור.

כאשר מרדדים את הבצק בידיים, המצה מקבלת בדרך כלל צורה עגולה. במכונה אפשר לחתוך את הבצק בקלות למלבנים ולריבועים.

מבחינה הלכתית, אין חובה שהמצה תהיה עגולה. גם מצה מרובעת כשרה לקיום מצוות אכילת מצה כאשר מתקיימים בה כל התנאים הנדרשים.

ומה לגבי מצות רכות?

בקהילות שונות, ובפרט בחלק מקהילות הספרדים והתימנים, נהגו להכין מצות רכות, הדומות במראן לפיתות דקות.

חשוב לדעת שמצה אינה חייבת להיות קשה ופריכה כדי להיות כשרה.

כאשר מצה רכה הוכנה מקמח ומים, נאפתה כראוי ונשמרה מחימוץ תחת השגחה מתאימה, אפשר לצאת בה ידי חובת אכילת מצה.

עם זאת, הכנת מצות רכות מחייבת מומחיות והשגחה קפדנית, משום שצריך לוודא שהבצק נאפה לחלוטין ולא נשארו בו חלקים שאינם אפויים כראוי.

אילו מצות צריך להכין במיוחד לליל הסדר?

לאחר שקנינו את המצות, כדאי לחשוב כיצד נשתמש בהן בליל הסדר.

על קערת הסדר מניחים שלוש מצות, שעליהן מברכים את הברכות ומקיימים את מצוות אכילת המצה.

בהמשך הסדר אוכלים מצה גם בזמן "כורך" וגם לצורך האפיקומן.

לכן טוב לדאוג מראש לכמות מספקת של מצות שמורות משעת קצירה, רצוי בעבודת יד, עבור כל המשתתפים בסדר.

הדבר חשוב במיוחד במשפחות גדולות. שלוש המצות שעל הקערה אינן מספיקות בדרך כלל כדי לחלק לכל המסובים את כל שיעורי המצה הנדרשים.

אפשר לצרף מצות נוספות מאותו סוג לצורך השלמת השיעורים.

האם חייבים שכל המצות בליל הסדר יהיו מצות יד?

לכתחילה טוב שגם המצות שמשתמשים בהן לצורך כורך והאפיקומן יהיו שמורות ומהודרות.

האם חובה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח?

לא מעט אנשים חושבים שבכל יום מימי הפסח חייבים לאכול מצה, כשם שבליל הסדר חייבים לאכול אותה.

אולם מבחינה הלכתית יש כאן הבדל.

החיוב מן התורה לאכול מצה הוא בלילה הראשון של פסח, ובחוץ לארץ נוהגים גם בלילה השני, מדין יום טוב שני של גלויות.

בשאר ימי החג אין חובה לאכול מצה בכל סעודה. אדם רשאי לאכול תבשילים, ירקות, פירות ומאכלים אחרים הכשרים לפסח, בלי לאכול מצה.

עם זאת, יש מגדולי ישראל שראו באכילת מצה במשך ימי הפסח קיום של מצווה, אף שאינה חובה כשיעור אכילת המצה בליל הסדר.

מי שמקפיד לאכול מצות שמורות משעת קצירה בכל שבעת ימי הפסח נוהג מנהג מהודר, אך אין בכך חובה על כל אדם.

למעשה: בליל הסדר חייבים לאכול מצה כשרה למצווה. בשאר ימי החג מותר לאכול מצות רגילות הכשרות לפסח, ואין חובה לאכול מצה בכל סעודה. [8]

האם מותר לאכול מצה בערב פסח?

יש משפחות שמעדיפות לאכול מצות עוד לפני החג, כדי לסיים את החמץ שבבית ולהשתמש במטבח שכבר הוכשר לפסח.

אולם צריך לזכור שיש איסור מיוחד לאכול מצה בערב פסח.

חז"ל אסרו אכילת מצה בערב פסח, כדי שנאכל את מצת המצווה בליל הסדר מתוך חביבות ותיאבון.

האיסור חל על מצה רגילה הכשרה למצוות אכילת מצה, ולכן אין לאכול אותה במשך יום י"ד בניסן, גם כאשר כבר נאסר לאכול חמץ.

ומה אוכלים במקום זאת?

אפשר לאכול מאכלים שאינם חמץ, כגון בשר, דגים, תפוחי אדמה, ירקות ופירות, בהתאם לדיני האכילה בערב פסח.

למנהג הספרדים מותר לאכול מצה עשירה בערב פסח בתנאים המבוארים בהלכה, משום שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר. לקראת סוף היום יש להימנע מאכילה מרובה, כדי להגיע לליל הסדר עם תיאבון.

למעשה: אין לאכול מצה רגילה בערב פסח. את המצה שומרים לליל הסדר, כדי שנקיים את המצווה בחביבות. [9]

מצה עשירה ומצות ללא גלוטן – האם הן מתאימות למצווה?

בחנויות אפשר למצוא מוצרים שנקראים "מצה עשירה", "מצות ביצים" או "מצות ללא גלוטן".

לא כולם מתאימים לקיום מצוות אכילת מצה.

מצה עשירה

מצה עשירה היא מצה שנילושה במי פירות, כגון יין או מיץ פירות, ולא במים.

למנהג הספרדים, מצה עשירה שהוכנה בתנאים הנדרשים ובהשגחה מתאימה מותרת באכילה בפסח.

אולם אין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה בליל הסדר, משום שהתורה ציוותה לאכול "לחם עוני", ומצה עשירה אינה נחשבת לכך.

ולמנהג בני אשכנז: נוהגים שלא לאכול מצה עשירה בפסח, מלבד מקרים מיוחדים כגון חולים או מי שזקוקים לכך, בהתאם לדיני ההלכה.

מצות ללא גלוטן

מה חשוב לבדוק כשקונים מצות?

לאחר כל ההסברים, אפשר לחזור למדף המצות ולדעת מה באמת כדאי לחפש.

ראשית, בודקים שלמצות יש הכשר מוסמך לפסח.

לאחר מכן בודקים אם הן מיועדות לקיום מצוות אכילת מצה בליל הסדר, ואם הן שמורות משעת קצירה.

אם רוצים להדר במצות יד, מוודאים שהן נאפו בעבודת יד תחת השגחה מתאימה, ולא מסתפקים במראה העגול שלהן.

כדאי גם לבדוק שהאריזה שלמה, שהמצות לא נרטבו ושלא נחשפו ללחות העלולה לפגוע בשמירתן.

האם המצות היקרות ביותר הן בהכרח הטובות ביותר?

לא.

מחיר גבוה עשוי לנבוע מעבודת יד, מהשגחה מיוחדת או מעלויות הייצור, אך אין להניח שמצה יקרה יותר היא בהכרח כשרה או מהודרת יותר ממצה אחרת.

הדבר החשוב הוא אמינות ההשגחה, שמירת המצות מחימוץ והתאמתן למצוות הלילה.

כיצד שומרים את המצות עד ליל הסדר?

גם לאחר שקנינו מצות טובות, חשוב לשמור עליהן כראוי.

יש להניח את המצות במקום יבש ונקי, הרחק ממקורות לחות וממקומות שבהם עלולות להגיע אליהן שאריות חמץ.

מצות יד נוטות להישבר ביתר קלות, ולכן כדאי להניח אותן בקופסה מתאימה ולא להעמיס עליהן חפצים.

מצות רכות נשמרות בדרך כלל בקירור או בהקפאה לפי הוראות היצרן. יש להקפיד שלא יישארו בהן אזורים שאינם אפויים כראוי, ולהשתמש רק במצות שיוצרו בהשגחה מתאימה.

אין צורך לחשוש שמצה שנאפתה כהלכה תהפוך לחמץ רק מפני שנרטבה לאחר האפייה. עם זאת, יש לשמור על המצות מפני רטיבות העלולה לפגוע בטיבן ובאפשרות להשתמש בהן כראוי.

כדאי גם להניח את המצות המיועדות לליל הסדר במקום נפרד, כדי שלא ייאכלו בטעות לפני החג.

למעשה: שומרים את המצות במקום יבש ונקי, ומייחדים מראש את המצות המיועדות למצוות הלילה. [11]

העיקר שצריך לזכור

המצות הנמכרות לפסח שונות זו מזו בדרך הכנתן ובדרגת השמירה שלהן.

למצוות אכילת מצה בליל הסדר, טוב להשתמש במצות שמורות משעת קצירה שנאפו בעבודת יד תחת השגחה מתאימה. זהו ההידור המועדף למנהג הספרדים.

כאשר אין אפשרות להשיג מצות יד, אפשר בשעת הדחק לצאת ידי חובה במצות מכונה שנעשו לשם מצווה ובהשגחה מתאימה, ולברך עליהן.

מצה שמורה משעת קצירה נשמרת מחימוץ כבר משלב קצירת החיטים, ואילו במצות אחרות השמירה המיוחדת מתחילה משעת הטחינה או הלישה.

גם מצה עגולה, גם מצה מרובעת וגם מצה רכה עשויות להיות כשרות, כל עוד הוכנו כדין. הצורה החיצונית אינה קובעת את כשרות המצה.

בשאר ימי הפסח מותר לאכול מצות רגילות הכשרות לחג, ואין חובה לאכול מצה בכל סעודה. לעומת זאת, בערב פסח אין לאכול מצה רגילה, כדי לשמור את מצת המצווה לליל הסדר.

הכלל המרכזי: לא המחיר, הצורה או השם המסחרי הם שקובעים אם המצה מתאימה למצווה, אלא חומרי הגלם, השמירה מחימוץ, ההכנה לשם מצווה וההשגחה על האפייה. כאשר יודעים להבחין בין הדברים הללו, אפשר לבחור מצות כשרות ומהודרות מתוך הבנה, בלי להוסיף חששות או הוצאות מיותרות.

מקורות והרחבות

[1] מצוות אכילת מצה בליל הסדר: שמות פרק יב פסוקים יז–יח. שמות פרק יב פסוק לט. תלמוד בבלי, פסחים קכ ע"א. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ה.

[2] חמשת מיני הדגן הכשרים למצוות מצה: תלמוד בבלי, פסחים לה ע"א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ"ג סעיף א. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה ד.

[3] מצה שמורה משעת קצירה, טחינה ולישה: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ"ג סעיף ד. שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן כ"ו. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמוד רי"ח. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ"ג סעיף ד, ובדיני מוציא מצה.

[4] מצת יד ומצת מכונה: שו"ת יביע אומר, חלק ב, אורח חיים סימן כ"ב אות י"א, וחלק ד, אורח חיים סימן כ אות ט. שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן י"ד. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמוד ע"ח. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תנ"ג סעיף ד, ובדיני מוציא מצה.

[5] מים שלנו, לישת הבצק וזמן החימוץ: תלמוד בבלי, פסחים מח ע"ב. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תנ"ה סעיף א, וסימן תנ"ט סעיף ב. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ה הלכה י"ג. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימנים תנ"ה ותנ"ט.

[6] מצות רכות ועובי המצה: שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת"ס סעיפים ד–ה. רמ"א, שם סעיף ד. משנה ברורה, סימן ת"ס, סעיפים קטנים ט"ז–י"ז. ילקוט יוסף, הלכות פסח, בדיני לישת ואפיית המצה.

[7] המצות לליל הסדר, כורך ואפיקומן: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ה סעיפים א–ב, וסימן תע"ז סעיף א. חזון עובדיה, פסח, דיני מוציא מצה, כורך וצפון. ילקוט יוסף, הלכות פסח, בדיני אכילת מצה, כורך ואפיקומן.

[8] חיוב אכילת מצה בלילה הראשון ובשאר ימי החג: תלמוד בבלי, פסחים קכ ע"א. רמב"ם, הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תע"ה סעיף ז. ערוך השולחן, אורח חיים סימן תנ"ג, בדיני שמירת המצות במשך ימי הפסח.