סדר נכון בחיים – קודם פרנסה, אחר כך בית, ואחר כך נישואין
"אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר יִשְׁגָּלֶנָּה, בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ, כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ" (דברים כח, ל).
בסדר הקללות האמור כאן מתחילה התורה באירוסי אישה, ממשיכה בבניית בית ולבסוף נטיעת כרם. ואילו לעיל, בפרשת שופטים, כשהשוטרים פונים אל העם ומורים שלא יצטרפו למלחמה כל מי שבנה בית או נטע כרם או נשא אישה, הסדר הוא: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ, וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ" (דברים כ, ה-ז).
הרמב"ם מתייחס לשינוי זה בהלכות דעות (ה, יא), ומבאר שהסדר הנכון הוא כפי שמבואר בפרשת שופטים: קודם צריך האדם לדאוג לפרנסתו, לאחר מכן לבנות את ביתו, ורק אחר כך לשאת אישה. ומה שכאן בפרשת כי תבוא הפכה התורה את הסדר, הוא משום שהיפוך הסדר הוא עצמו חלק מן הקללה: סדר מעשיהם של האנשים יהיה משובש.
