ראה נא בעניינו | כפל הברכות בנושא הגאולה

"רְאֵה בְעָנְיֵנוּ, וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה', גּוֺאֵל יִשְרָאֵל".

שאלה

הנושא המרכזי של ברכה זו שהינו גאולת ישראל, בא לידי ביטוי גם בברכה העשירית מברכות שמונה עשרה, "תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבץ גלויותינו, וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ, ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל". למה אם כן נתקנו שתי ברכות שונות באותו נושא, ומהו ההבדל המהותי ביניהן?

תשובות

א.  לכל גאולה קודמת ראיית ה' בצרותיהם של ישראל, ככתוב בגאולת מצרים (שמות ג ז-ח) "ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים, ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו, כי ידעתי את מכאוביו, וארד להצילו מיד מצרים" וגו'. בברכה זו אנו מבקשים 'ראה בעניינו', ראיה שתביא עלינו את הגאולה. ברכת 'קיבוץ גלויות' מתייחסת לגאולה בפועל.

ב.  בברכה זו נוספת הבקשה "ריבה ריבנו". מלבד עצם הגאולה אנו מוסיפם לבקש שיעשה ה' דין באויבינו. הדרגה הנעלה יותר בישועה היא בראיית מפלת האויב. כדברי רש"י (בראשית יט יז) הניצול מאויביו בזכות עצמו זוכה ורואה במפלתם, אך הניצול מהם בזכות אחרים אינו רואה במפלתם [1]. אנו מבקשים להימנות על הסוג הראשון, ולראות כיצד ה' נוקם את נקמתנו משונאי ישראל.

ג.  בברכה זו אנו מבקשים על תחילת הגאולה בשחרור עול הגויים מעל צווארנו. בברכת קיבוץ גלויות אנו מייחלים לסופה, באמצעות שופרו של משיח ותרומתו של עם ישראל בארצו. גם גאולת מצרים נחלקה לשני שלבים, הראשון בשחרור מעבודת הפרך [2], והשני ביציאה ממנה.

ד.  בדומה לתשובה הקודמת, בברכה זו אנו מבקשים על הגאולה, ובברכת 'תקע בשופר' על קיבוץ כל נדחי ישראל ושיבתם לארץ המובטחת. גם בגאולת מצרים קדמה היציאה ממנה בארבעים שנה להגעה לארץ המובטחת.

ה.  ברכת הגאולה נאמרת בגוף ראשון על ידי כל איש ירא ה' המתפלל שלש פעמים ביום, "ראה בעניינו וריבה ריבנו וגאלנו מהרה". אך מה עם אלה הרחוקים מחיי תורה ואינם יודעים להתפלל? בברכת קיבוץ גלויות אנו כוללים גם אותם, ומבקשים שיקבץ ה' יחד את כל נדחי עמו ישראל, כולל הנידחים מבחינה רוחנית. מסיבה זו ברכת הגאולה מסתיימת במילים "גואל ישראל", שהם אלו המתפללים תפילה זו, ואילו ברכת קיבוץ גלויות מסתיימת במילים "מקבץ נדחי עמו ישראל", עם ישראל כולו.

ו.  ברכת הגאולה אינה מתייחסת לגאולה העתידית בימות המשיח דווקא, אלא לגאולה מתמדת מכל צרה וצרה הפוקדת את עמינו, מיד השונאים העומדים עלינו לכלותנו בכל דור ודור. הבקשה לגאולה העתידית והשלימה מוצאת את ביטויה בברכת קיבוץ גלויות, בברכת 'בונה ירושלים' ובברכת 'מצמיח קרן ישועה' (רש"י מגילה יז ב).

ז.  בדומה לתשובה הקודמת, הגאולה בברכה זו הינה במישור האישי, בעוד בברכת קיבוץ גלויות הכוונה היא לגאולה במישור הלאומי, "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ".

ח.  שני סוגי גאולה הם, גאולה גשמית מהגלות הפיזית בין הגויים, וגאולה רוחנית מהגלות המנטאלית בתרבות הגויים. שתי הגאולות כרוכות זו בזו. כדי להיגאל רוחנית יש צורך בשחרור פיזי מלחץ הגויים. גם במצרים היו בני ישראל מנועים מלקלוט מסרים רוחניים מחמת קושי השעבוד, ככתוב (שמות ו ט) "וידבר משה כן אל בני ישראל, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה" (שמות ו ט).

ט.  בברכת הגאולה מרומז תנאי המלווה בקשה זו, "וגאלנו מהרה למען שמך". אנו מבקשים על הגאולה תוך כדי הבטחה שתהיה זו גאולה לשם ה', שתאפשר לנו לעבוד אותו בשלמות מתוך שלוה ומנוחה, ללא עול הגויים המכביד עלינו ומעכב אותנו מעבודתו. גאולה מעין זו הינה בבחינת איתערותא דלתתא. לעומת זאת בברכת קיבוץ גלויות לא מוזכר שום תנאי. הבקשה היא על גאולה שאינה מותנית בהתנהגותנו, אלא בוא תבוא בכל מצב בבחינת איתערותא דלעילא.

י.  בברכה זו מדובר בגאולה שתבוא בפתע פתאום, ללא שום ההתראה מוקדמת. בברכת קיבוץ גלויות מדובר בגאולה שיקדמו לה אותות ומופתים בשמיעת קול 'שופר גדול' ובראית הנס שיתנוסס על ראש ההרים, כעולה מהבקשה "ושא נס לקבץ גלויותינו" .

יא.  נאמר על הגאולה העתידית (ישעיה ס כב), "אני ה' בעתה אחישנה". לכאורה קיימת סתירה פנימית בהבטחה זו. תחילה נאמר שתבוא הגאולה בעתה, ומיד לאחר מכן מובטח לנו שימהר אותה ה' קודם זמנה. התשובה היא, אם יזכו ישראל וייטיבו את דרכם 'אחישנה', ואם לא יזכו תבוא בעתה ולא קודם לכן (סנהדרין צח א). לפי זה יתכן שברכת קיבוץ גלויות מתייחסת לגאולה שתבוא בעתה, ולעומתה בברכת הגאולה אנו מבקשים מה' שיזרז את תהליך הגאולה ויחישנה קודם זמנה. ואכן בברכה זו מודגשת הבקשה 'וגאלנו מהרה', ביטוי שלא נמצא בברכת קיבוץ גלויות [3]. כמו כן בסוף הברכה נאמר 'כי גואל חזק אתה', הקדמת הגאולה היא ביטוי לחוזק כוחה [4].

[1] מבואר במפרשים שבכך תלויה מחלוקת האמוראים (סנהדרין קח ב, בראשית רבה לא יא) במהות הצוהר שעשה נח לתיבה. לדעת הסובר שהיה זה חלון, היה ראוי נח לראות דרכו בטביעת דור המבול הרשעים. אך לדעת הסובר שהיתה זו אבן טובה לא היה ראוי לכך.

[2] כדברי הגמרא (ראש השנה יא א), ששה חדשים לפני יציאת מצרים בטלה העבודה מאבותינו.

[3] כן הוא לפי נוסח אשכנז, אך נוסח ספרד הוא "וקבצנו יחד מהרה מארבע כנפות הארץ לארצנו".

[4] בנוסח ספרד נוספת המילה 'נא' לברכה זו, "ראה נא בעניינו". לאור דברינו מובנת היטב תוספת זו. 'נא' היא לשון בקשה. מעבר לתפילה על עצם הגאולה, אנו מוסיפים להפציר בברכה זו על זירוז הגאולה קודם לזמנה הקבוע.