"שירבו זכויותינו כרימון" – מצוות או זכויות?
מאת הרב שי וינטר שליט"א26.8.2026דבר תורהזמן קריאה · דקה
טוען…
טוען תוכן…
בליל ראש השנה נהגו לאכול רימון ולומר:
"יהי רצון... שירבו זכויותינו כרימון."
מקור המנהג בדברי הרמ"א (או"ח תקפג, א).
אלא שיש לשאול: הרי הגמרא בברכות (נז ע"א) אומרת: "אפילו ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון", ואם כן, מה אנו מבקשים "שירבו זכויותינו כרימון"? הרי אפילו הריקנים שבישראל כבר מלאים מצוות כרימון!
הפרי חדש מיישב, שהגמרא מדברת על כלל המצוות שאדם קיים במשך כל ימי חייו, ואילו הבקשה בראש השנה היא שבשנה הקרובה ירבו זכויותינו כרימון.
ביאור נוסף מובא בספר "מטה יהודה": אמנם אפילו הריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון, אך יחד עם המצוות יש להם גם עבירות רבות. אנו מבקשים אפוא שהזכויות יהיו כרימון – כלומר, שהזכויות יגברו על החובות.
וניתן להוסיף הבחנה נוספת: הגמרא אומרת "מלאים מצוות כרימון", ואילו אנו מבקשים "שירבו זכויותינו כרימון". יש הבדל בין "מצווה" לבין "זכות".
אדם יכול לקיים מצווה, אך לא לקיימה באופן שמרומם אותו. למשל, אדם מתפלל, אך במהלך התפילה אינו מקפיד על דיני התפילה, מדבר שלא כדין וכדומה. מבחינה מסוימת הוא אמנם קיים מצווה, אך אופן קיום המצווה אינו מוסיף לו את אותה זכות רוחנית שהיה ראוי שתוסיף.
לכן אנו מבקשים לא רק להיות "מלאים מצוות", אלא שהמצוות יהפכו לזכויות, שיקדמו אותנו, ירוממו אותנו ויבנו אותנו מבחינה רוחנית.
