הלכות בישול וחימום

מלאכת מבשל

המבשל מאכל בשבת עובר על מלאכת מבשל, שהיא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת [1].

האיסור אינו שייך רק לבישול במים. גם אפייה, צלייה, טיגון וחימום הגורם למאכל שלא היה ראוי לאכילה להפוך לראוי — בכלל מלאכת מבשל [1].

וכן המבשל באמצעות חשמל עובר משום מבשל, ודינו כמבשל באש [2].

מאכל שאינו מבושל

מאכל שלא נתבשל לפני שבת אסור להניח בשבת במקום שבו הוא יגיע לחום של יד סולדת בו [3].

לכן אין להניח בשבת תפוח אדמה חי, ביצה חיה, בשר שאינו מבושל או כל מאכל אחר שאינו מבושל על פלטה, על אש מכוסה או בתוך כלי ראשון חם.

מאכל שנתבשל רק חלקית

אם המאכל לא נתבשל כל צורכו מערב שבת — אסור להמשיך את בישולו בשבת, אפילו אם כבר הגיע לשלב שבו אפשר לאוכלו בדוחק [4].

לכן אסור להחזיר מכסה על סיר שהמאכל שבתוכו עדיין אינו מבושל כל צורכו אם החזרת המכסה תזרז את הבישול.

וכן אסור לקרב סיר כזה למקור חום כדי שימשיך להתבשל.

אם בטעות הניח תבשיל שאינו מבושל

מי שעבר והניח בשבת תבשיל שאינו מבושל כל צורכו על הפלטה או סמוך לאש באופן שימשיך להתבשל — צריך להסירו משם לפני שיגיע לידי בישול [5].

אין לומר: "כבר הנחתי, אז עדיף להשאיר", משום שכל תוספת בישול עלולה להיות איסור נוסף.

אין בישול אחר בישול בדבר יבש

מאכל יבש שנתבשל כל צורכו מערב שבת — אין בו איסור בישול נוסף [6].

לכן מותר לחמם בשבת מאכל יבש מבושל על פלטת שבת או על אש מכוסה, אף אם המאכל היה קר לגמרי או היה במקרר [6].

דוגמאות:

שניצל מבושל או מטוגן.

אורז מבושל.

תפוחי אדמה מבושלים.

עוף צלוי או מבושל.

קציצות מבושלות.

ביצה קשה.

לחם או חלה.

חימום מאכל יבש על פלטה

מותר להניח בשבת מאכל יבש המבושל כל צורכו ישירות על פלטת שבת [6].

וכן מותר להניחו על גבי סיר אחר העומד על האש.

גם אם המאכל יגיע לחום שהיד סולדת בו — הדבר מותר, משום שאין בישול אחר בישול בדבר יבש [6].

רובו יבש ויש בו מעט רוטב

לפי פסיקת ילקוט יוסף, תבשיל שרובו יבש ויש בו מעט רוטב נחשב מעיקר הדין כתבשיל יבש, כאשר אין האדם מעוניין במיוחד ברוטב והרוטב טפל למאכל [7].

לכן מותר לחממו בשבת על הפלטה.

דוגמאות:

חתיכות עוף עם מעט רוטב.

תפוחי אדמה עם מעט רוטב.

חמין שרובו שעועית, חומוס, תפוחי אדמה ובשר ויש בו מעט נוזלים.

המחמיר כאשר יש בתבשיל מעט רוטב — תבוא עליו ברכה, אך מעיקר הדין מותר [7].

תבשיל שיש בו הרבה רוטב

כאשר רוב התבשיל הוא נוזלי, או שיש בו כמות משמעותית של רוטב שרוצים בו — דינו כתבשיל לח.

לתבשיל לח יש דין שונה, משום שלדעת מרן השולחן ערוך יש בישול אחר בישול בלח לאחר שהתקרר [8].

בישול אחר בישול בדבר לח

למנהג הספרדים, תבשיל לח שהתבשל מערב שבת והתקרר — אסור לחממו בשבת עד שיגיע לחום שהיד סולדת בו [8].

לכן אין להניח מרק קר, רוטב קר או משקה מבושל שהתקרר על פלטה כדי לחממו.

למנהג האשכנזים: נוהגים להקל כאשר התבשיל הלח עדיין לא הצטנן לגמרי, בהתאם לפרטי דיני ההחזרה [8].

תבשיל לח שעדיין חם

אם תבשיל לח מבושל כל צורכו עדיין חם בחום שהיד סולדת בו — אין בו עוד בישול לפי פסיקת הספרדים [9].

לכן ניתן להחזירו לפלטה כאשר מתקיימים תנאי ההחזרה שנתבארו בפרק הקודם.

מרק שהתקרר

מרק שהיה במקרר והתקרר — אסור להניחו על פלטה בשבת כדי שיתחמם [8].

גם אם המרק כבר היה מבושל לגמרי לפני שבת, מאחר שהוא תבשיל לח שהתקרר — יש בו בישול אחר בישול.

רוטב שהתקרר

דין רוטב כדין שאר משקים.

אם הרוטב התקרר — אין לחממו מחדש עד לחום שהיד סולדת בו.

אם מדובר בכמות מועטה מאוד של רוטב הטפלה לתבשיל שרובו יבש — ניתן להקל כפי שנתבאר לעיל [7].

מאכל יבש קפוא

מאכל יבש שבושל כל צורכו והוקפא — מותר להניחו בשבת על פלטה כדי להפשירו ולחממו [6].

לדוגמה:

שניצל קפוא מבושל.

עוף מבושל קפוא.

קציצות מבושלות קפואות.

אורז מבושל שהוקפא.

העובדה שהמאכל קפוא אינה מחזירה אותו למצב של "לא מבושל".

מרק קפוא

מרק קפוא או תבשיל שרובו נוזלי וקפא — אין להניחו על הפלטה בשבת כדי שיימס ויתחמם [8].

לאחר שהקרח נמס, הנוזל יתחמם מחדש, ולספרדים יש בכך בישול אחר בישול בלח.

שומן קרוש בתוך מאכל יבש

מותר לחמם בשבת מאכל מבושל שרובו יבש אף שיש בו שומן שנקרש ויימס בחימום [10].

לדוגמה, פשטידה או חתיכת בשר שיש בה שומן קרוש — מותר לחממה על פלטה.

אין חוששים בכך לאיסור בישול ולא לאיסור נולד לפי פסיקת ילקוט יוסף [10].

לחם וחלה

לחם או חלה שנאפו מערב שבת מותרים בחימום על פלטה [11].

לפי פסיקת מרן הרב עובדיה יוסף אין בישול אחר אפייה בדבר יבש.

לכן מותר להניח פרוסת לחם או חלה על הפלטה כדי לחממה.

הכנת צנימים

לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר מעיקר הדין להניח לחם על פלטה כדי שיתייבש וייעשה לצנים, משום שאין אפייה אחר אפייה ואין מכה בפטיש באוכלים [11].

עם זאת, המחמיר שלא לעשות כן תבוא עליו ברכה [11].

בישול אחר אפייה, צלייה וטיגון

לפי פסיקת מרן הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מאכל יבש שכבר הוכשר לאכילה על ידי אפייה, צלייה או טיגון — אין בו בישול נוסף [11].

לכן מותר לחמם בשבת מאכלים אפויים, מטוגנים או צלויים שכבר הוכנו לגמרי מערב שבת.

כלי ראשון

כלי ראשון הוא הסיר, הקומקום או הכלי שהתחמם על האש או על הפלטה [12].

גם לאחר שהסירו אותו ממקור החום, כל עוד התכולה שבתוכו בחום שהיד סולדת בו — הוא מבשל [12].

לכן אסור להכניס לתוכו מאכל שאינו מבושל.

דוגמה — תבלינים בכלי ראשון

אסור להוסיף פלפל שחור, כורכום או תבלינים שאינם מבושלים לתבשיל חם הנמצא בכלי ראשון, גם לאחר שהסיר הוסר מן האש [13].

הסיבה היא שכלי ראשון עדיין מבשל.

מלח בזמננו

מלח המצוי בזמננו עובר תהליך בישול או זיקוק, ולפי פסיקת ילקוט יוסף דינו כדבר מבושל [14].

לכן מותר להוסיף מלח לתבשיל חם גם בכלי ראשון לאחר שהוסר מן האש, אף כשהתבשיל בחום שהיד סולדת בו [14].

עירוי מכלי ראשון

מים או תבשיל חם הנשפכים ישירות מכלי ראשון יכולים לבשל את השכבה החיצונית של המאכל שעליו הם נשפכים [15].

לכן אסור לערות מים רותחים ישירות ממיחם או מסיר על מאכל לא מבושל.

כלי שני

כלי שני הוא כלי שאליו העבירו את המאכל או המים מכלי ראשון [16].

לדוגמה:

המיחם הוא כלי ראשון.

הכוס שאליה מזגו מים מן המיחם היא כלי שני.

מעיקר הדין כלי שני אינו מבשל, אפילו כאשר המים שבתוכו עדיין חמים בחום שהיד סולדת בו [16].

מאכל שאינו מבושל בכלי שני

לפי פסיקת ילקוט יוסף מותר להכניס מאכל שאינו מבושל לכלי שני כדי לחממו, מלבד מאכלים הנחשבים קלי בישול [16].

קלי הבישול

יש מאכלים שמתבשלים בקלות רבה, ולכן אין להכניס אותם אפילו לכלי שני כשהמים חמים בחום שהיד סולדת בו [17].

דוגמה מפורשת לכך היא ביצה חיה.

גם עלי תה ושקית תה שאינם מבושלים נחשבים לענייננו קלי בישול, ולכן אין להכניסם לכלי שני חם [18].

כלי שלישי

כלי שלישי הוא כלי שאליו הועברו המים מכלי שני.

לפי פסיקת ילקוט יוסף, כלי שלישי אינו מבשל [18].

לכן מותר להכניס שקית תה לתוך כלי שלישי, אף אם המים עדיין חמים בחום שהיד סולדת בו [18].

הכנת תה מתמצית מבושלת

הדרך הנכונה להכין תה בשבת היא להכין תמצית תה מבושלת מערב שבת [18].

בשבת:

מוזגים מים חמים מן המיחם לכוס.

לאחר מכן מוסיפים את תמצית התה לתוך המים שבכוס [18].

אין צורך לחשוש לאיסור צובע במשקים.

עלי תה שלא בושלו

אסור לערות מים רותחים מכלי ראשון על עלי תה או שקית תה שלא בושלו מערב שבת [18].

וכן אין להכניס שקית תה לכלי שני חם.

מותר לתת את שקית התה בכלי שלישי [18].

קפה נמס

קפה נמס כבר עבר תהליך בישול.

לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר אפילו לערות עליו מים רותחים ישירות מן המיחם [19].

מי שרוצה להחמיר יכול למזוג תחילה את המים לכוס ורק לאחר מכן להוסיף את הקפה, אך מעיקר הדין אין צורך בכך [19].

קפה שחור

לפי פסיקת ילקוט יוסף, אבקת קפה שחור כבר עברה קלייה, ואין בישול אחר קלייה בדבר יבש [19].

לכן מעיקר הדין מותר לערות עליה מים רותחים מן המיחם.

גם כאן המחמיר להוסיף את הקפה רק לאחר שהמים כבר בכוס — תבוא עליו ברכה [19].

סוכר

מותר להוסיף סוכר למים חמים בשבת [20].

לפי עיקר הדין ניתן אפילו לערות מים רותחים על הסוכר, משום שהסוכר עבר תהליך בישול ואין בישול אחר בישול בדבר יבש [20].

מי שמוסיף את הסוכר רק לאחר שהמים בכוס — הרי זו חומרא טובה, אך אינה חובה.

חלב קר בתוך תה או קפה

מותר להוסיף חלב קר לתוך כוס תה או קפה שהיא כלי שני [21].

משקה אינו בכלל קלי הבישול, ולכן אין בכך איסור בישול.

מותר גם כאשר החלב מועט והמשקה החם מרובה [21].

מים קרים לתוך כלי שני

מותר להוסיף מים קרים אפילו בכמות קטנה לתוך מים חמים הנמצאים בכלי שני, אף אם המים החמים עדיין בחום שהיד סולדת בו [16].

מים קרים לכלי ראשון

אסור להוסיף מעט מים קרים לתוך מים חמים הנמצאים בכלי ראשון כאשר הם יכולים להתבשל שם [12].

לכן אין להוסיף מים קרים ישירות לתוך מיחם חם.

הוספת מים לחמין

אין לשפוך בשבת מים חמים ממיחם לתוך סיר חמין הנמצא על הפלטה כדי למנוע את התייבשותו [22].

לפי פסיקת הספרדים יש להימנע מכך אפילו כאשר המים שבמיחם רותחים.

למנהג האשכנזים: יש פוסקים המקילים במים חמים שלא נצטננו, בהתאם לתנאים שנפסקו במנהגם.

חום שהיד סולדת בו

איסור בישול שייך כאשר המאכל או המשקה מגיע לחום שהיד סולדת בו.

ילקוט יוסף כותב שלמעשה, אם המאכל או המשקה חם כל כך שאדם רגיל אינו יכול לאוכלו או לשתותו בלי לצננו — יש לראותו כחום שהיד סולדת בו [12].

אם ניתן לאוכלו או לשתותו כמות שהוא בלי צורך לצננו — אינו נחשב חום שהיד סולדת בו [12].

חימום ליד מקור חום

מאכל שאינו מבושל אסור להניח סמוך לאש או לפלטה במקום שבו הוא יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו [3].

אם מניחים אותו במקום שבו ודאי לא יגיע לחום כזה — אין בכך איסור בישול.

בישול בחשמל

בישול באמצעות פלטה חשמלית, כיריים חשמליות או גוף חימום חשמלי נחשב בישול ככל בישול באש [2].

אין לומר שמכיוון שאין להבה גלויה אין מלאכת בישול.

בישול במיקרוגל

אסור לבשל בשבת במיקרוגל, גם אם המיקרוגל הופעל מראש באמצעות שעון שבת [23].

לכן אין להכניס מאכל לא מבושל למיקרוגל כדי שיתבשל בשבת.

מאכל שבושל במיקרוגל מערב שבת

ילקוט יוסף מסתפק בדין מאכל יבש שבושל רק במיקרוגל ורוצים לחממו בשבת על פלטה, ונוטה להחמיר [23].

לכן למעשה אין לחמם בשבת על פלטה מאכל יבש שהתבשל רק במיקרוגל ולא עבר בישול, טיגון, אפייה או צלייה רגילים לפני שבת [23].

זהו מקרה שבו יש הכרעה מעשית באתר: לא לחמם על הפלטה.

ביצה חיה

אסור להכניס ביצה חיה אפילו לכלי שני שהמים שבו חמים בחום שהיד סולדת בו [17].

ביצה היא מקלי הבישול.

ביצה קשה

ביצה שבושלה לגמרי מערב שבת נחשבת מאכל יבש מבושל.

לכן מותר להניחה על הפלטה בשבת כדי לחממה [6].

בשר או עוף מבושלים בתוך תבשיל חם

מותר להכניס חתיכת בשר או עוף שכבר מבושלים כל צורכם לתוך תבשיל חם, אפילו אם התבשיל נמצא על הפלטה [24].

הבשר או העוף הם מאכל יבש מבושל, ואין בהם בישול אחר בישול [24].

בקבוק חלב לתינוק

מותר להניח בקבוק חלב לתינוק בתוך מים חמים הנמצאים בכלי שני כדי לחממו [24].

אין להכניסו לכלי ראשון חם באופן שבו החלב עלול להגיע לחום שהיד סולדת בו [24].

קופסת שימורים

מאכל מבושל בקופסת שימורים מותר לחימום בתוך כלי שני שיש בו מים חמים [24].

אם התכולה יבשה ומבושלת כל צורכה, ניתן לחממה גם בדרכים המותרות לחימום מאכל יבש.

למעשה

מאכל שלא נתבשל כל צורכו — אסור להמשיך לבשלו בשבת.

מאכל יבש המבושל כל צורכו — מותר לחממו על פלטה גם כשהוא קר או קפוא.

תבשיל שרובו יבש ויש בו מעט רוטב — מותר מעיקר הדין בחימום לפי פסיקת הספרדים.

מרק, רוטב או תבשיל שרובו נוזלי שהתקררו — אין לחמם מחדש לספרדים.

כלי ראשון מבשל גם לאחר שהוסר מן האש כל עוד היד סולדת בו.

עירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה.

כלי שני אינו מבשל בדרך כלל, למעט קלי הבישול.

שקית תה אינה נכנסת לכלי שני; בכלי שלישי מותר.

קפה נמס וקפה קלוי — מותר מעיקר הדין לערות עליהם מים רותחים.

מותר להוסיף חלב קר לתה או קפה שבכלי שני.

אין להוסיף מים קרים למיחם חם.

מקורות

[1] רמב"ם, הלכות שבת פרק ט; ילקוט יוסף, שבת כרך ג, סימן שיח סעיפים א–ב — בישול, אפייה, צלייה וטיגון.

[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קמז — בישול באמצעות חשמל כדין בישול באש.

[3] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שיח סעיף יד–טו; ילקוט יוסף, סימן שיח — חימום מאכל לא מבושל במקום שיכול להגיע ליד סולדת.

[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שיח סעיף ד — תבשיל שלא נתבשל כל צורכו; ילקוט יוסף, שבת כרך ג, סימן שיח.

[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קכד — מי שהניח תבשיל שאינו מבושל צריך להסירו.

[6] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שיח סעיף טו; ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' רז — אין בישול אחר בישול בדבר יבש.

[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' רי; שו"ת יביע אומר חלק ז, אורח חיים סימן מז אות ו — רובו יבש עם מעט רוטב.

[8] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שיח סעיף ד; ילקוט יוסף, שבת כרך ג, דיני בישול אחר בישול בלח.

[9] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנג סעיף ד; ילקוט יוסף, סימנים רנג ושיח — תבשיל לח שעדיין בחום שהיד סולדת בו.

[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ג — פשטידה ושומן שנקרש; דינו כתבשיל שרובו יבש.

[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' רכג–רכד; שו"ת יביע אומר חלק ח, אורח חיים סימן לה; חלק ט סימן קח — בישול אחר אפייה וקלייה וצנימים.