הלכות שהייה, החזרה והטמנה
21.9.2026הלכהזמן קריאה · 10 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכה"שהייה" היא השארת תבשיל על מקור חום מערב שבת כדי שימשיך להתחמם או להתבשל במהלך השבת.
עצם העובדה שהתבשיל ממשיך להתחמם בשבת אינה הופכת את הדבר לבישול בשבת, משום שההנחה על מקור החום נעשתה מערב שבת.
אולם חכמים קבעו תנאים מסוימים כדי שלא יבוא האדם להגביר את האש או לעשות פעולה אחרת לצורך הבישול [1].
למנהג הספרדים, תבשיל שנתבשל כל צורכו מערב שבת מותר להשאירו על אש גלויה גם ללא כיסוי האש [2].
הדבר מותר אף אם המשך החימום משבח את התבשיל.
עם זאת, טוב ונכון לכסות את האש בפח או בכיסוי מתאים, ובפרט אם יש אפשרות שירצה להחזיר את הסיר לאחר שהורידו [2].
לפי פסיקת ילקוט יוסף, אם התבשיל כבר הגיע בערב שבת לשיעור של כחצי בישולו והוא ראוי לאכילה על ידי הדחק — מותר לספרדים להשאירו על אש גלויה גם בלי כיסוי [2].
לכתחילה טוב לכסות את האש.
אם התבשיל רק התחיל להתבשל ועדיין לא הגיע לשיעור שהוא ראוי לאכילה על ידי הדחק — אסור להשאירו מערב שבת על אש גלויה [3].
אם מכסים את האש בפח מתאים, או מניחים את התבשיל על פלטה חשמלית של שבת — מותר להשאירו שם מערב שבת [3].
תבשיל שיש בו חתיכת בשר חיה ממש שהונחה בסמוך לכניסת שבת — מותר להשאירו מערב שבת אף על אש גלויה [4].
הטעם הוא שאין חשש שאדם יגביר את האש לצורך הסעודה הקרובה, משום שהבשר ממילא דורש זמן רב להתבשל.
פלטה חשמלית המיועדת לשבת, שאין בה כפתור לשליטה בדרגת החום, נחשבת לענייננו כמקור חום שאין בו חשש רגיל של הגברת האש.
לכן מותר להניח עליה מערב שבת תבשיל, גם אם אינו מבושל כל צורכו [5].
אין צורך להניח פח נוסף מעל הפלטה.
כיריים חשמליות שיש בהן דרגות חום ושמשמשות לבישול רגיל אינן דומות לפלטת שבת.
לכן יש לכסות או לנטרל את אפשרות שינוי החום באופן המועיל מבחינה הלכתית לפני שבת.
כאשר מכסים את אש הגז בפח מתכת או בכיסוי מתאים, נחשבת האש כגרופה וקטומה לעניין דיני שהייה והחזרה [6].
עצם כיסוי הלהבה אינו מתיר כל פעולה בשבת, אבל הוא מסיר את החשש הרגיל שמא יבוא להגביר את האש.
מותר להשאיר מערב שבת תבשיל מבושל בתנור חשמלי כאשר אין פתיחת הדלת גורמת להפעלה אסורה של גוף החימום [7].
אם פתיחת הדלת גורמת בוודאות לעליית הלהבה או להפעלת גוף החימום — אסור להשאיר בו תבשיל אם יהיה צורך לפתוח את הדלת בשבת [7].
אם התבשיל שבתנור כבר מבושל כל צורכו — מותר לסגור את דלת התנור בשבת.
אם התבשיל עדיין אינו מבושל כל צורכו — אסור לסגור את הדלת, משום שסגירת הדלת מזרזת את הבישול [7].
החזרת תבשיל בשבת
"החזרה" היא החזרת סיר אל מקור החום לאחר שהוסר ממנו בשבת.
דין החזרה חמור יותר מדין שהייה, משום שכאשר מחזירים סיר בשבת יש חשש שהפעולה תיראה כפעולת בישול חדשה.
לפי פסיקת ילקוט יוסף, תבשיל יבש המבושל כל צורכו מותר להחזיר על פלטת שבת או על אש גז מכוסה [8].
מותר לעשות זאת גם אם התבשיל התקרר.
וכן מותר גם אם הניח את הסיר על הקרקע לאחר שהורידו [8].
דוגמה: חמין שעיקרו שעועית, חומוס, תפוחי אדמה ובשר, ויש בו רק מעט רוטב שאינו עיקר התבשיל — נחשב תבשיל יבש לעניין זה [9].
תבשיל שרובו מרק או נוזל מותר להחזיר על הפלטה רק כאשר מתקיימים שני תנאים:
התבשיל עדיין חם בחום שהיד סולדת בו.
הסיר לא הונח על הקרקע או במקום שבו דרך להניח סיר לאחר שסיימו להשתמש בו [8].
אם התבשיל נעשה פושר — אין להחזירו לפלטה לפי פסיקת הספרדים [8].
אם הורידו סיר של תבשיל לח מן הפלטה ורוצים להחזירו, אפשר להניחו על שולחן, כיסא או שיש במקום שבו רגילים להניח את הסיר לצורך מזיגת האוכל [8].
אין להניחו על הרצפה.
וכן אין להניחו במקום שממנו ברור שכבר סיימו להשתמש בסיר ולא מתכוונים להחזירו.
לפי פסיקת ילקוט יוסף לספרדים, בתבשיל לח אין צורך שהסיר יישאר כל הזמן ביד, ודי שלא הונח במקום המבטל את המשך השימוש בו [8].
למנהג האשכנזים: לכתחילה נוהגים שצריך גם שיהיה בדעתו להחזיר את הסיר בזמן שהסיר אותו, וגם שלא יניחו מידו [8].
לספרדים, אם התבשיל ירד מחום שהיד סולדת בו — אין להחזירו לפלטה [8].
למנהג האשכנזים: יש מקילים להחזיר תבשיל לח כל עוד לא נצטנן לגמרי, גם אם כבר אינו בחום שהיד סולדת בו, בתנאי שמתקיימים שאר תנאי ההחזרה [8].
אם פלטה אחת כבתה בשבת, ותבשיל לח המבושל כל צורכו נשאר חם בחום שהיד סולדת בו — מותר לפי הכרעת ילקוט יוסף להעבירו לפלטת שבת אחרת הפועלת בבית אחר או במקום אחר [9].
אם התבשיל הלח נעשה פושר — אסור להעבירו לפלטה אחרת.
תבשיל יבש המבושל כל צורכו מותר להעביר מפלטה אחת לפלטה אחרת אף אם התקרר [9].
וכן מותר להעבירו מגז מכוסה לגז מכוסה.
אין להחזיר בשבת תבשיל לתנור חשמלי באופן רגיל.
כאשר מתקיימים תנאי ההחזרה — התבשיל מבושל כל צורכו, ואם הוא לח הוא עדיין חם בחום שהיד סולדת בו, ולא הונח במקום המבטל את דעת ההחזרה — ילקוט יוסף פוסק שמותר להחזירו לתנור [10].
למנהג האשכנזים: יש פוסקים המחמירים יותר בהחזרה לתוך תנור גם כאשר מתקיימים תנאי החזרה, משום שהדבר נראה יותר כדרך בישול.
אם התבשיל שעל הפלטה התייבש או נצטמק — אין לשפוך לתוכו מים רותחים בשבת בעוד הסיר הוא כלי ראשון [11].
גם מים רותחים שיצאו ממיחם אינם מתירים זאת לפי פסיקת הספרדים.
למנהג האשכנזים: יש שנהגו להקל בהוספת מים חמים שלא נצטננו לגמרי לאחר שהסיר הורד מן האש, לפי התנאים המקובלים בפסיקתם [11].
אם עברו ושפכו מים חמים לתבשיל באופן האסור — אין התבשיל נאסר באכילה בשבת בדיעבד [11].
דיני הטמנה
"הטמנה" היא כיסוי הסיר באופן שעוטף אותו ושומר על חומו.
יש להבדיל בין שני סוגים:
דבר שאינו מוסיף חום — כגון שמיכות ובגדים.
דבר שמוסיף חום — כגון חומרים מסוימים שיוצרים או מגבירים חום מעצמם.
אסור להטמין תבשיל בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף חום, גם כאשר התבשיל כבר מבושל כל צורכו [12].
לכן אין לקחת בשבת סיר חם שלא היה מכוסה ולעטוף אותו בשמיכה מכל צדדיו.
מערב שבת מותר להטמין תבשיל בדבר שאינו מוסיף חום [13].
לכן מותר לכסות סיר חמין בשמיכות מערב שבת כדי לשמור על חומו.
אסור להטמין בדבר שמוסיף חום אפילו מערב שבת [12].
לכן חומר שיוצר חום נוסף סביב הסיר אינו נחשב לכיסוי רגיל.
המנהג להקל לכסות מערב שבת סיר העומד על פלטה בשמיכה או בבגדים גם כאשר הכיסוי יורד לצדדי הסיר [14].
עם זאת, טוב להחמיר שהכיסוי לא יעטוף את הסיר מכל צדדיו, ובפרט כאשר הסיר נמצא על מקור חום [14].
הכרעה זו מבוססת גם על שו"ת יביע אומר [14].
אין לעטוף בשבת סיר העומד על הפלטה בשמיכה מכל צדדיו, אפילו אם התבשיל מבושל כל צורכו [12].
לכתחילה אין להוסיף בשבת שמיכה חדשה גם כשהיא מונחת רק על ראש הסיר ואינה יורדת לצדדים [15].
עם זאת, ילקוט יוסף מביא שיש מקילים כאשר הכיסוי אינו נוגע בדפנות הסיר, ולכן מי שנהג להקל באופן זה יש לו על מה שיסמוך [15].
למעשה, באתר נכון להורות לכתחילה שלא להוסיף כיסוי חדש בשבת.
אם הסיר היה מכוסה מערב שבת והכיסוי הוסר בשבת — מותר להחזיר את הכיסוי [13].
וכן מותר להרים את השמיכה כדי להוציא אוכל ולהחזירה לאחר מכן.
אם התבשיל מבושל כל צורכו וכבר היה טמון מערב שבת — מותר להוסיף בשבת כיסוי נוסף או להחליף את השמיכה בכיסוי אחר [13].
אם התבשיל עדיין אינו מבושל כל צורכו — אסור להוסיף כיסוי, מפני שהדבר מזרז את הבישול [13].
אם תבשיל שעל הפלטה עדיין לא התבשל כל צורכו, אסור להחזיר את מכסה הסיר לאחר שהוסר, כאשר החזרת המכסה מזרזת את הבישול [16].
אם התבשיל מבושל כל צורכו — מותר להחזיר את המכסה.
מותר להניח בקבוק חלב לתינוק בתוך כלי שני שיש בו מים חמים כדי לחמם את החלב [17].
מותר גם כאשר המים מקיפים את רוב הבקבוק או את כולו, ואין בזה איסור הטמנה [17].
אין לחמם את הבקבוק בכלי ראשון חם באופן שעלול להביא את החלב לחום שהיד סולדת בו.
מותר להניח קופסת שימורים ובה מאכל מבושל בתוך מים חמים שבכלי שני כדי לחממה [17].
אין בזה איסור הטמנה.
אם אדם הטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף חום, התבשיל אינו נאסר באכילה בדיעבד כאשר ההטמנה רק שמרה על החום [18].
לעומת זאת, בהטמנה בדבר המוסיף חום מערב שבת, אם ההטמנה גרמה לתבשיל להתחמם או להשתבח — קיימת החמרה גם בדיעבד [18].
מערב שבת מותר להניח תבשיל על פלטת שבת גם אם עדיין אינו מבושל כל צורכו.
תבשיל מבושל כל צורכו מותר לספרדים להשאיר מערב שבת גם על אש גלויה; טוב לכסות את האש.
תבשיל יבש המבושל כל צורכו — מותר להחזיר לפלטה גם לאחר שהתקרר.
תבשיל לח — מחזירים רק אם הוא עדיין בחום שהיד סולדת בו ולא הונח במקום המבטל את דעת ההחזרה.
לספרדים אין חובה שהסיר יישאר ביד כל הזמן.
תבשיל לח שהפך פושר — אין להחזירו לפלטה.
תבשיל יבש ניתן להעביר מפלטה לפלטה גם לאחר שהתקרר.
אין לשפוך מים חמים לתבשיל שבתוך כלי ראשון לפי פסיקת הספרדים.
אין להתחיל הטמנה חדשה בשבת.
כיסוי שהיה מערב שבת והוסר — מותר להחזירו.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנג; ילקוט יוסף, שבת כרך א, סימן רנג — דיני שהייה מערב שבת.
[2] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף א — תבשיל מבושל כל צורכו או שהגיע לכחצי בישולו על אש גלויה.
[3] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף ג — תבשיל שלא הגיע למאכל בן דרוסאי על אש גלויה.
[4] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף ב — בשר חי שהונח סמוך לשבת.
[5] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף א; שו"ת יביע אומר חלק ו, אורח חיים סימן לב — פלטה חשמלית.
[6] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנג; ילקוט יוסף, שם — גרופה וקטומה וכיסוי האש.
[7] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיפים ו–ז — תנור חשמלי וסגירת דלת התנור.
[8] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף ט — החזרת תבשיל יבש ולח; הבדל בין ספרדים לאשכנזים.
[9] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיפים י–יא — העברה מפלטה לפלטה ותבשיל יבש.
[10] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיף ח — החזרה לתנור חשמלי.
[11] ילקוט יוסף, סימן רנג סעיפים יג–יד — הוספת מים לתבשיל שנצטמק והבדל מנהג אשכנז.
[12] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנז סעיף א; ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ב — אין מטמינים בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל.
אסור להוסיף כיסוי לתבשיל שעדיין מתבשל אם הדבר מזרז את בישולו.
[13] ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ד — הטמנה מערב שבת והחזרת הכיסוי בשבת.
[14] ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ה; שו"ת יביע אומר חלק ו, אורח חיים סימן לג — כיסוי סיר שעל הפלטה מערב שבת.
[15] ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ג — כיסוי מלמעלה בלבד.
[16] ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ח — החזרת מכסה לתבשיל שלא נתבשל כל צורכו.
[17] ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ו — קופסת שימורים ובקבוק חלב בתוך כלי שני.
[18] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנז סעיף א; ילקוט יוסף, סימן רנז סעיף ז — דין הטמנה שנעשתה באיסור.