הלכות הדלקת נרות וקבלת שבת

מצוות הדלקת נרות שבת

מצווה מדברי סופרים להדליק נר לכבוד שבת, והדלקת הנרות היא חובה בכל בית בישראל [1].

המצווה נועדה לכבוד ועונג שבת ולשלום הבית, כדי שבני הבית יוכלו לאכול ולהתנהל באור ולא ייכשלו בחשכה.

החיוב שייך לאיש ולאשה, אלא שהאשה קודמת לבעלה בהדלקת הנרות [2].

כמה נרות מדליקים?

מעיקר הדין די בנר אחד.

מנהג הספרדים להדליק לפחות שני נרות — אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור" [3].

מי שנהגה בקביעות להדליק מספר גדול יותר של נרות, כגון שבעה נרות, נכון שתמשיך במנהגה. אם רוצה לבטל את המנהג בקביעות, נכון לעשות התרת נדרים, אלא אם התנתה מלכתחילה שנוהגת כן בלי נדר [4].

מי מדליק בבית?

לכתחילה האשה מדליקה את נרות השבת.

אם אין אשה בבית, או שאינה יכולה להדליק, האיש חייב להדליק ולברך.

רווק, גרוש או אלמן המתגורר לבדו חייב להדליק נרות שבת בברכה [5].

איש נשוי השובת לבדו במקום אחר חייב להדליק שם בברכה, גם אם אשתו מדליקה במקום שבו היא נמצאת [6].

בת רווקה בבית הוריה

למנהג הספרדים, בת רווקה הסמוכה על שולחן הוריה אינה חייבת בהדלקת נרות בפני עצמה [7].

אם רוצה להדליק בחדרה כתוספת לכבוד שבת — תדליק ללא ברכה.

אפשר גם שתשמע את ברכת אמה, תענה אמן, ולאחר מכן תדליק בחדרה בלי ברכה [7].

גם בן רווק המתגורר בבית הוריו אינו מדליק בחדרו בברכה.

כמה נשים המדליקות במקום אחד

למנהג הספרדים, כאשר כמה נשים אוכלות במקום אחד, אחת מהן מברכת ומדליקה, והאחרות אינן מברכות על הדלקה נוספת באותו מקום [8].

למנהג האשכנזים: הרמ"א פוסק שהמנהג הוא שכל אחת רשאית להדליק ולברך על הנרות שלה [8].

בחור בפנימייה

בחור הלומד בישיבה עם פנימייה צריך להדליק נרות שבת בחדר השינה שלו בברכה [9].

אם כמה בחורים ישנים באותו חדר — אחד מהם מדליק בתורנות בברכה, והאחרים שומעים את הברכה ויוצאים בהדלקתו.

יש להדליק נרות גדולים שיישארו דולקים עד שיחזרו לחדר לאחר סעודת ליל שבת [9].

אם קיים חשש שריפה — אין להדליק בחדר, ויסתפקו בהדלקת נרות במקום בטוח שנועד לכך [9].

בנות בפנימייה

גם בנות המתגוררות בפנימייה צריכות להדליק נרות בחדר השינה [10].

אם כמה בנות ישנות בחדר אחד — אחת מדליקה בברכה עבור החדר, ובכל שבת יכולה בת אחרת להדליק בתורנות.

אם אין אפשרות בטוחה להדליק בחדר, מדליקים בחדר האוכל. במקרה כזה אחת מברכת, ושאר הבנות יכולות להדליק נרות נוספים ללא ברכה [10].

תלמיד פנימייה שמתארח לסעודה במקום אחר

בחור או בת המתגוררים בפנימייה, אוכלים אצל קרובים או מכרים וחוזרים לאחר הסעודה לישון בפנימייה — מדליקים בחדר השינה בפנימייה בברכה [11].

יש להדליק לאחר פלג המנחה ולדאוג שהנרות יישארו דולקים עד שיחזרו לחדר.

אם הם חוזרים לבית הוריהם לשבת — יוצאים בהדלקת עקרת הבית ואין מדליקים לעצמם בברכה [11].

אורח שקיבל חדר שינה נפרד

אורח המתארח אצל קרובים או ידידים, ומייחדים לו חדר שינה, צריך להדליק נר שבת בברכה בחדר השינה שהוקצה לו, אף שהוא אוכל עם בעל הבית [12].

אורח בבית מלון

המתארח בבית מלון צריך להדליק בחדרו [12].

אם הנהלת המלון אינה מאפשרת הדלקת אש בחדר:

אם עדיין לא הדליקו בחדר האוכל — ידליק שם בברכה.

אם כבר הדליקו אחרים בחדר האוכל — אינו מברך שם שוב, אלא מדליק את החשמל בחדר השינה בברכה [12].

אין להדליק נר אש במקום שבו הדבר אסור מטעמי בטיחות.

זוג המתארח אצל ההורים

כלה השובתת אצל חמותה, או בת נשואה השובתת עם בעלה אצל הוריה, כאשר מייחדים להם חדר שינה — מדליקה בחדר השינה בברכה [13].

עקרת הבית מדליקה בברכה במקום הסעודה.

מתארחים לסעודה וחוזרים לישון בבית

מי שהולכים לסעודת ליל שבת אצל קרובים אך חוזרים לאחר הסעודה לישון בביתם — מדליקים בביתם בברכה לפני שהם יוצאים, בתנאי שההדלקה נעשית לאחר פלג המנחה [14].

יש להשתמש בנרות שיישארו דולקים עד שיחזרו לבית.

אם יוצאים מהבית לפני פלג המנחה — אין לברך על הדלקה שנעשית בשעה מוקדמת זו [14].

יולדת בבית חולים

יולדת הנמצאת בבית חולים ואוכלת בחדרה ליד מיטתה — מדליקה שם בברכה, גם אם בעלה מדליק בביתם [15].

אם כבר הדליקו נרות בחדרה — אינה צריכה להדליק שוב.

אם בית החולים אינו מאפשר הדלקת נרות בחדר והיא אוכלת בחדר האוכל — תדליק בחדר האוכל.

אם כבר הדליקו שם נשים אחרות — אינה מברכת שוב, אלא סומכת על האור שבחדרה [15].

עיוורת

אשה עיוורת חייבת בהדלקת נרות ויכולה לברך, משום שהיא נהנית מן האור בכך שאחרים יכולים לסייע לה ולהורות לה את הדרך [16].

אם בעלה רואה — נכון יותר שהוא ידליק ויברך [16].

זמן הדלקת הנרות

למנהג הספרדים, זמן הדלקת נרות שבת לכתחילה הוא כעשרים דקות לפני השקיעה [17].

כך מנהג הספרדים גם בירושלים.

במקום צורך ניתן להדליק כעשר דקות לפני השקיעה [17].

הדלקה מוקדמת

אין להדליק נרות שבת לפני פלג המנחה [18].

במקום צורך ניתן להדליק לאחר פלג המנחה מוקדם מן הזמן הרגיל, אך אז צריך לקבל שבת בהדלקה [18].

אם ההדלקה נעשית בתוך חצי שעה לפני השקיעה, האשה הספרדייה אינה חייבת לקבל שבת בעצם ההדלקה [19].

הדלקה לפני פלג המנחה

מי שהדליק נר המיוחד לנר שבת לפני פלג המנחה — צריך לכבותו ולחזור ולהדליקו בזמן הראוי, ללא ברכה [20].

הסיבה היא שהדלקה מוקדמת כל כך אינה ניכרת כהדלקה לכבוד שבת.

לאחר השקיעה

אם ברור שעדיין לא שקעה החמה — אפשר להדליק בברכה.

אם יש ספק אם כבר שקעה החמה — אסור להדליק [21].

עדיף להישאר בלי נרות מאשר להיכנס לספק חילול שבת.

נוסח הברכה

נוסח הברכה הוא:

"ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת" [22].

אין להוסיף לכתחילה את המילה "קודש".

אם אמרה "להדליק נר של שבת קודש" — יצאה ידי חובה [23].

הברכה לפני ההדלקה

למנהג הספרדים פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שהברכה נאמרת לפני ההדלקה [24].

הסדר הוא:

מברכת.

ומיד מדליקה את הנרות.

ספרדייה שנהגה לברך לאחר ההדלקה צריכה לשנות את מנהגה ולברך קודם ההדלקה [24].

למנהג האשכנזים: המנהג הרווח הוא שהאשה מדליקה תחילה, מכסה את עיניה ולאחר מכן מברכת.

שכחה לברך לפני ההדלקה

ספרדייה שסיימה להדליק את כל הנרות ושכחה לברך — אינה מברכת לאחר ההדלקה [25].

אם נזכרה באמצע ההדלקה ועדיין נשאר לפחות נר אחד שהיא רגילה להדליק — מברכת לפני הדלקת הנר שנותר [25].

הפסק בדיבור

מי שבירכה על ההדלקה ודיברה בדברי חול לפני שהדליקה — חוזרת ומברכת [26].

אם הדיבור היה לצורך ההדלקה, כגון שביקשה שיביאו לה גפרור אחר — אינה חוזרת לברך [26].

כיסוי העיניים

למנהג הספרדים הברכה נאמרת לפני ההדלקה.

לאחר שסיימה להדליק יכולה האשה לכסות את עיניה ולהתפלל כפי המנהג [1].

למנהג האשכנזים כיסוי העיניים נעשה במסגרת המנהג לברך לאחר ההדלקה.

מקום ההדלקה

עיקר חיוב הדלקת נרות שבת הוא במקום שבו האדם אוכל או בחדר שבו הוא משתמש בליל שבת [27].

לכן עקרת הבית מדליקה בדרך כלל במקום הסעודה.

מי שיש לו חדר שינה נפרד המחייב אותו בהדלקה — מדליק שם, כפי שנתבאר בדיני אורח ופנימייה.

צריך ליהנות מן האור

נר שבת צריך להיות במקום שבו תהיה ממנו תועלת בשבת.

לכן בחור בפנימייה או מי שמדליק בביתו לפני שיוצא לסעודה במקום אחר צריך להשתמש בנרות שיישארו דולקים עד שיחזור וייהנה מאורם [9][14].

אם ברור שלא תהיה שום הנאה מן הנרות — אין לברך עליהם.

במה מדליקים?

אפשר להדליק בשמן או בנרות שעווה.

שמן זית הוא מן השמנים המשובחים להדלקה, אך אין חובה להדליק דווקא בו.

הדלקת רוב הפתילה

יש להחזיק את האש בפתילה עד שרוב החלק היוצא מן הפתילה יידלק והלהבה תעלה יפה מעצמה [28].

אין חובה לחרוך את הפתילה לפני ההדלקה.

נר שכבה לפני השקיעה

אם הנרות כבו לאחר ההדלקה וברור שעדיין לא שקעה החמה — יש לחזור ולהדליקם ללא ברכה [29].

אם יש חשש שכבר שקעה החמה — אין להדליק.

אם האשה קיבלה שבת בפירוש, או שהיא אשכנזייה המקבלת שבת בהדלקה, אדם אחר מבני הבית שעדיין לא קיבל שבת יכול להדליק מחדש לפני השקיעה [29].

נר חשמלי

במקום שיש נר שמן או נר שעווה — עדיף לקיים בהם את מצוות ההדלקה [30].

כאשר אין אפשרות להשיג נר שמן או שעווה, פוסק ילקוט יוסף שאפשר להדליק מנורת חשמל ולברך עליה [30].

לכתחילה עדיף להשתמש בנר חשמלי המיוחד וניכר שהודלק לכבוד שבת, ולא במנורה קבועה בקיר [30].

כשהבית כבר מואר בחשמל

אין צורך לכבות את אור החשמל לפני הדלקת נרות שבת.

אפשר לברך על נרות השבת גם כאשר החדר כבר מואר [31].

קבלת שבת בהדלקה — ספרדים

למנהג הספרדים, עצם הדלקת נרות שבת אינה קבלת שבת [32].

אשה ספרדייה שהדליקה בזמן הרגיל רשאית להמשיך לעשות מלאכה הנחוצה לפני השקיעה.

וכן אם עדיין לא התפללה מנחה — רשאית להתפלל מנחה לאחר ההדלקה [32].

לכתחילה עדיף להתפלל מנחה לפני ההדלקה.

נכון שהאשה תתנה פעם אחת בשנה שאינה מקבלת שבת בהדלקה, אך גם אם שכחה להתנות — רשאית לעשות מלאכה הנחוצה לפני השקיעה [32].

קבלת שבת בהדלקה — אשכנזים

למנהג האשכנזים, האשה מקבלת שבת בדרך כלל בהדלקת הנרות [33].

אם היא צריכה לעשות מלאכה לאחר ההדלקה, עליה להתנות מראש שאינה מקבלת שבת בהדלקה.

שאר בני הבית אינם מקבלים שבת אוטומטית מכוח הדלקתה.

איש שהדליק

איש שהדליק נרות שבת אינו מקבל שבת בעצם ההדלקה [34].

הוא רשאי לעשות מלאכה לאחר ההדלקה עד זמן כניסת השבת, וכן להתפלל מנחה לאחר שהדליק.

אכילה ושתייה לאחר ההדלקה

אשה ספרדייה שהדליקה נרות ועדיין לא שקעה החמה ולא קיבלה שבת בפירוש — רשאית לשתות לאחר ההדלקה [35].

לאחר כניסת שבת חלים דיני האכילה והשתייה לפני קידוש.

שכחה להדליק נרות

אשה ששכחה פעם אחת להדליק נרות שבת, אך אור החשמל היה דולק בבית — אינה צריכה להוסיף נר נוסף בכל שבת מכאן ולהבא [36].

תמשיך להדליק את מספר הנרות שהייתה רגילה בו.

נזכרה בבין השמשות

אשה שנזכרה בבין השמשות שלא הדליקה נרות — אינה מדליקה בעצמה [37].

אם אין אור חשמל בבית, מותר לה לומר לגוי להדליק את נרות השבת בתוך זמן בין השמשות, והיא אינה מברכת על הדלקתו [37].

אם אור החשמל כבר דולק בבית — אין לומר לגוי להדליק נרות נוספים [37].

לאחר צאת הכוכבים אין להתיר גם אמירה לגוי לצורך הדלקת הנרות.

בטיחות בהדלקה

אין להדליק נרות במקום שיש בו סכנת שריפה.

במקום שבו הנהלת המלון, בית החולים או הפנימייה אוסרת הדלקת אש — אין להדליק בניגוד להוראות.

במצבים שבהם ילקוט יוסף פוסק להסתמך על תאורה חשמלית — יש לנהוג בהתאם לכך ולא להסתכן לצורך הדלקת נר אש.

למעשה

הדלקת נרות שבת היא חובה בכל בית.

מעיקר הדין די בנר אחד; המנהג להדליק לפחות שניים.

האשה קודמת לבעלה בהדלקה.

לספרדים — הברכה לפני ההדלקה.

לספרדים — הדלקת הנרות אינה קבלת שבת אוטומטית.

לאשכנזים — האשה מקבלת בדרך כלל שבת בהדלקה.

בת רווקה ספרדייה בבית הוריה אינה מברכת על נר נוסף.

אורח שקיבל חדר שינה נפרד — מדליק בו בברכה.

בחור או בת בפנימייה — מדליקים בחדר השינה בברכה; בחדר משותף אחד מדליק עבור כולם.

בבית מלון שבו אסור להדליק בחדר וכבר הדליקו בחדר האוכל — אפשר לברך על הדלקת החשמל בחדר.

זמן ההדלקה לספרדים לכתחילה — כעשרים דקות לפני השקיעה.

מקורות

[1] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קלב — מצוות הדלקת הנר והתפילה לאחר ההדלקה.

[2] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמב–קמג — חיוב האיש והאשה והקדמת האשה.

[3] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קלה.

[4] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קלו.

[5] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמב–קמד.

[6] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמד.

[7] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רסג סעיף ח; ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמה; שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן לב.

[8] שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן רסג סעיף ח.

[9] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמו.

[10] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמז.

[11] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמז.

[12] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמח.

[13] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמז.

[14] ילקוט יוסף, שבת כרך א עמ' קמח.