הלכות כיבוס
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 9 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכההמכבס בגד בשבת עובר על מלאכת מלבן, ואיסור זה מן התורה [1].
לכן אסור לנקות כתם מבגד באמצעות מים, שפשוף, אבקה או חומר ניקוי, אפילו כאשר מנקים רק חלק קטן מן הבגד [1].
אם יש על הבגד לכלוך יבש, מותר להעביר עליו את היד או לקנחו בעדינות במטלית יבשה, ובלבד שלא ישפשף את הבגד כדי לנקותו [1].
סחיטת בגדים
אסור לסחוט בגד שנרטב במים, משום שסחיטת המים מן הבגד היא חלק ממלאכת מלבן [2].
לכן אין לסובב בגד רטוב, ללחוץ עליו בידיים, לקפל אותו בכוח או לעשות פעולה שמטרתה להוציא ממנו את המים [2].
בגד שנשרה בהרבה מים אין לטלטלו בדרך הרגילה מחשש שיבוא לסוחטו [3].
מותר לשני אנשים לאחוז בו יחד ולהעבירו [3].
אם נרטב רק מעט ואין דרך לסוחטו — מותר לטלטלו [3].
מי שלבוש בבגד שנרטב בגשם אינו צריך להסיר אותו, ומותר להמשיך ללכת בו [4].
אם יש לו בגד יבש אחר — אין ללבוש לכתחילה את הבגד הרטוב [4].
תליית בגדים רטובים
אסור לתלות בשבת בגד שנרטב כדי לייבשו, גם כאשר ברור לכולם שלא כיבסו אותו בשבת [5].
האיסור קיים גם אם תולים אותו במקום נסתר, משום שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין אסור גם בחדרי חדרים [5].
בגד שנרטב ממים, משקה או זיעה מותר להניח על גב כיסא כדי שיתייבש, כל עוד אינו מסדר כמה כיסאות בצורה שניכר שכל מטרתו היא ייבוש הכביסה [6].
אין להניח בגד רטוב סמוך לתנור, הסקה או מקור חום באופן שמייבש אותו במהירות ועלול להביא גם לחימום המים שבבגד [4][6].
מעיל גשם או מעיל שאין דרך לכבסו אלא בניקוי יבש — יש מקום להקל לתלותו לייבוש, משום שאין חשש שיחשדו שכיבס אותו בשבת [6].
כביסה שנתלתה לפני שבת
בגדים שכובסו ונתלו על החבל לפני שבת, ולאחר שהתייבשו רוצים ללבוש אותם בשבת — מותר להורידם מן החבל [7].
הדין נכון גם אם בכניסת שבת הם עדיין היו מעט רטובים, כל עוד היה סביר שיתייבשו במהלך השבת [7].
כביסה שכבר הייתה תלויה מערב שבת ומתחיל לחשוש שיירד עליה גשם — מותר להוריד אותה מן החבל בשבת [8].
אין בכך הכנה משבת לחול [8].
מגבות
מגבת שהתלחלחה מאוד מניגוב ידיים או גוף מותר לתלות על גב כיסא כדי שתתייבש [9].
אם ניכר במגבת מעט לכלוך או זוהמה מן השימוש — ילקוט יוסף מתיר אף לתלותה על חבל כביסה [9].
אסור לסחוט מגבת, גם אם היא רטובה מאוד.
אין לסובב אותה, ללחוץ עליה או לקפל אותה בכוח כדי להוציא ממנה מים [2].
ניקוי כתם
אסור להרטיב כתם בבגד כדי לנקותו [1].
אסור לשפשף כתם יבש כדי להסירו [1].
אין לשים אבקת טלק או חומר ניקוי על הכתם כדי לספוג או להסיר אותו [1].
מותר להעביר את היד על הבגד או לקנח בעדינות בסמרטוט יבש בלי לשפשף [1].
אבק על הבגד
לפי פסק השולחן ערוך וילקוט יוסף, מותר לנער אבק מבגד בשבת [10].
וכן מותר להסיר את האבק באמצעות מברשת בגדים [10].
טוב, כאשר אפשר, לעשות זאת בשינוי, כגון באמצעות שרוול החולצה [10].
למנהג האשכנזים מחמירים בניעור אבק מבגד, בפרט בבגד שמקפידים מאוד על ניקיונו [10].
ניתן לקנח את הבגד בנחת בכף היד או במטלית יבשה [10].
טל וגשם על הבגד
בגד חדש ושחור שהאדם מקפיד שלא ללבשו כשהוא רטוב מטל או גשם — אסור לנער ממנו את המים בשבת [10].
אם הבגד ישן, אינו שחור, או שהאדם אינו מקפיד ללבשו גם כשהוא מעט רטוב — מותר לנער ממנו את הטיפות [10].
נוצות וחוטים על הבגד
מותר להסיר נוצה שנדבקה לבגד בשבת [11].
מותר לעשות זאת גם באמצעות מברשת בגדים, והמחמיר להסירה ביד תבוא עליו ברכה [11].
שיירי אוכל שהתייבשו על הבגד מותר להסיר בעדינות כאשר אין בכך שפשוף או כיבוס [11].
קיפול בגדים
מותר לקפל טלית בשבת שלא לפי קווי הקיפול הקבועים שלה, גם אם לא ישתמש בה שוב באותה שבת [12].
ילקוט יוסף כותב שגם הנוהגים לקפל את הטלית לפי קווי הקיפול המקוריים יש להם על מה לסמוך [12].
לכן אין למחות במי שנוהג כך.
כאשר מקפלים בגדים לצורך שמירת הסדר בבית בשבת עצמה, יש להעדיף לקפלם שלא בדיוק לפי הקיפול המקורי.
אין לקפל בגדים רק כדי להכינם לימות החול כאשר אין בכך צורך בשבת.
בגדים מלוכלכים
מותר להניח בגד מלוכלך בסל כביסה במהלך השבת כאשר זהו המקום הרגיל שבו מניחים בגדים מלוכלכים.
ילקוט יוסף כותב שנכון להחמיר שלא להניח בגדים מלוכלכים בתוך מכונת הכביסה בשבת, משום שהדבר נראה כהכנה לכביסה לאחר השבת [13].
עם זאת, המקל להניחם שם יש לו על מה לסמוך, ובפרט כאשר המטרה היא למנוע ריח רע מן הבגדים [13].
לכן למעשה, כאשר אפשר — יש להניח את הבגדים בסל כביסה ולא בתוך המכונה.
נעליים
מותר לנקות אבק שנצטבר על הנעליים בשבת [14].
אסור למרוח משחת נעליים בשבת [14].
אסור להשתמש בנוזל המיועד לצחצוח נעליים [14].
אין לומר לגוי לצחצח נעליים בשבת באמצעות משחה או נוזל מיוחד [14].
אם הגוי עשה זאת מעצמו לצורך יהודי — בדיעבד מותר לנעול את הנעליים, משום שהיה אפשר לנעול אותן גם קודם [14].
בוץ על הנעליים
בוץ יבש שנדבק לנעליים מותר להסיר בשבת על ידי שפשוף הנעל בחידוד מדרגה, בקיר או במשטח דומה [15].
אין חוששים בזה לאיסור ממחק או טוחן [15].
כאשר הבוץ עדיין לח, יש להיזהר שלא למרוח אותו על הנעל או על משטח אחר.
עדיף להמתין שיתייבש ואז להסירו בדרך שנתבארה.
השריית בגד במים
אסור להשרות בגד מלוכלך במים, משום שעצם השרייתו במים נחשבת כיבוס [16].
בגד נקי שאין בו לכלוך — מעיקר הדין מותר להרטיבו במעט מים, אולם טוב להחמיר שלא לעשות כן כשאין צורך [16].
אין לשפוך מים מרובים על בגד גם אם הוא נקי, משום חשש שיבוא לסחוט אותו [16].
ניגוב ידיים במגבת
מותר לנגב ידיים רטובות במגבת [17].
אין בכך איסור כיבוס בדרך הרגילה.
טוב לשפשף מעט את הידיים זו בזו לפני הניגוב כדי להסיר חלק מן המים, אך אין זו חובה [17].
משקפיים
מותר לנקות משקפיים בשבת לצורך השימוש בהם בשבת [18].
מותר אף להרטיב את העדשות ולנגב אותן בבד יבש [18].
אין בכך איסור כיבוס, משום שאין מדובר בבגד שמתנקה.
אדים על חלון
מותר להעביר את האדים מעל חלון בשבת [18].
טוב יותר לעשות זאת ביד, אך מותר גם באמצעות בגד [18].
ברירת בגדים
כאשר כמה בגדים מעורבים זה בזה ורוצים לבחור מתוכם בגד מסוים — יש לקחת את הבגד שרוצים להשתמש בו כעת [19].
אין למיין ערימת בגדים לפי סוגים, צבעים או בעלים לצורך שימוש מאוחר יותר.
מותר להסיר בגדים שמונחים מעל הבגד שרוצים ללבוש כעת, אף שאין צריכים את הבגדים העליונים [19].
אין בכך איסור בורר, משום שזו הדרך היחידה להגיע לבגד הרצוי [19].
בגדים חדשים
פתק יצרן שתפור וקבוע בבגד אינו מפריע ללבישתו [20].
אם יש פתק זמני המיועד להסרה, נכון להסירו לפני שבת.
אין לקרוע או להפריד חיבור קבוע בבגד בשבת.
דינים אלו שייכים למלאכות קורע ומכה בפטיש ויבוארו בפרקים המתאימים.
טעויות שכיחות בבגדים
אין לשטוף אותו במים ואין לשפשף [1].
לספרדים מותר להסיר אותו בעדינות, ואף במברשת בגדים [10].
מותר לנקות את האבק [14].
אסור [14].
מותר להסירו בשפשוף על מדרגה או קיר [15].
אם כבר לבוש בו — אין צורך להסירו [4].
אסור [5].
מותר [6].
מותר [7].
מותר [8].
מותר שלא לפי קווי הקיפול המקוריים, והנוהגים לקפל כרגיל יש להם על מה לסמוך [12].
נכון להחמיר ולהניחם בסל כביסה; במקום צורך יש למקילים על מה לסמוך [13].
מותר לצורך השבת [18].
למעשה
אסור לכבס בגד או לנקות ממנו כתם במים, שפשוף או חומר ניקוי.
אסור לסחוט בגד או מגבת רטובים.
בגד שנרטב בגשם בעודו לבוש — אין צורך להסירו.
אין לתלות בגד רטוב על חבל כדי לייבשו.
מותר להניח בגד רטוב על גב כיסא בדרך שאינה נראית כתליית כביסה.
כביסה שנתלתה לפני שבת והתייבשה — מותר להורידה לצורך שימוש בשבת.
מותר לספרדים להסיר אבק מבגד, ועדיף לעשות זאת בעדינות.
מותר להסיר נוצה או לכלוך יבש קל מן הבגד ללא שפשוף.
מותר לקפל טלית שלא לפי קווי הקיפול המקוריים.
מותר לנקות אבק מן הנעליים, אך אסור להשתמש במשחת נעליים או בנוזל צחצוח.
בוץ יבש על נעליים מותר להסיר על ידי שפשוף הנעל במדרגה או בקיר.
נכון להניח בגדים מלוכלכים בסל כביסה ולא במכונה.
מותר לנקות משקפיים לצורך השימוש בשבת.
[1] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' עב — איסור כיבוס כתם, מים, שפשוף ואבקת טלק.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' עג — איסור סחיטת בגד ממימיו.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סד, עג — טלטול בגד שנשרה במים והיתר על ידי שני בני אדם.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סז — בגד שנרטב בגשם בעודו לבוש ואיסור הנחתו סמוך לתנור.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סה — איסור שטיחת ותליית בגד רטוב גם בצנעה.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סז–סח — הנחת בגד רטוב על גב כיסא ודין מעיל גשם.
[7] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סט–ע — הורדת כביסה שנתלתה מערב שבת לאחר שהתייבשה.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' סט — הורדת כביסה מן החבל מחשש לגשם.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' ע — מגבות ומטפחות שהתלחלחו משימוש.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' עו–עז — ניעור טל ואבק מבגד, מנהג הספרדים והאשכנזים ושימוש במברשת בגדים.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' צא–צב — הסרת נוצות ושיירים מן הבגד.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' עט — קיפול טלית בשבת.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' רכד — הנחת בגדים מלוכלכים בתוך מכונת הכביסה בשבת.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' עח — ניקוי אבק מן הנעליים ואיסור משחת ונוזל צחצוח.
[15] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' פג — הסרת בוץ יבש מן הנעליים.
[16] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' פד–פח — שריית בגד במים והבדל בין בגד מלוכלך לנקי.
[17] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' פח — ניגוב ידיים במגבת לאחר הרחיצה.
[18] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' פח — ניקוי משקפיים והסרת אדים מחלונות.
[19] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' שכז–שכט — ברירת בגדים והסרת בגדים עליונים כדי להגיע לבגד הרצוי.
[20] ילקוט יוסף, שבת כרך ב עמ' כח — תוויות ופתקים המחוברים לבגד.