הלכות רחיצה ומים חמים
25.9.2026הלכהזמן קריאה · 11 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהאסור להתרחץ בשבת במים חמים בכל הגוף, אפילו אם המים הוחמו מערב שבת [1].
האיסור קיים גם כאשר אינו רוחץ את כל הגוף בבת אחת אלא רוחץ אותו חלק אחר חלק [1].
וכן אסור לרחוץ את רוב הגוף
אין הבדל בין אמבטיה לבין עמידה תחת מקלחת.
גם רחיצת כל הגוף במים פושרים אסורה בשבת [1].
לכן אין להתקלח בשבת מקלחת רגילה במים פושרים, אף שהמים אינם חמים מאוד.
מותר לרחוץ במים חמים חלק מן הגוף, כגון פנים, ידיים ורגליים, כאשר המים עצמם מותרים לשימוש [1].
לכן השאלה אם מותר לפתוח את הברז החם תלויה גם בדרך שבה המים התחממו — דוד שמש, דוד חשמל וכדומה.
מקלחת במים קרים
למנהג הספרדים מותר להתקלח בשבת במים קרים, אפילו כל הגוף [2].
יש להיזהר שלא לסחוט את השיער ושלא לסחוט את המגבת לאחר הרחצה [2].
למנהג האשכנזים נהגו להימנע מרחיצת כל הגוף בשבת גם במים קרים [2].
אולם במקום צער מחום או מזיעה מרובה ניתן להקל גם לאשכנזים להתקלח במים קרים, תוך זהירות מסחיטת השיער והמגבת [2].
לאחר מקלחת קרה נכון להמתין מעט כדי שעיקר המים יטפטפו מן הגוף, ולאחר מכן להתנגב במגבת בנחת [2].
אין לסובב את המגבת, ללחוץ עליה או לסחוט ממנה מים.
דוד שמש
לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר לפתוח בשבת את ברז המים החמים שהוחמו באמצעות דוד שמש ולהשתמש בהם לרחיצת פנים, ידיים ורגליים או לשטיפת כלים [3].
ההיתר קיים גם אם המים שבדוד התחממו בשבת עצמה וגם אם הם חמים בחום שהיד סולדת בו [3].
המחמיר שלא להשתמש במי דוד שמש חמים בשבת — תבוא עליו ברכה, אך מעיקר הדין מותר [3].
בעת פתיחת הברז החם נכנסים לדוד מים קרים חדשים.
אף על פי שהמים הקרים עשויים להתחמם מן המים החמים שבדוד, ילקוט יוסף מתיר זאת משום שהמים שבדוד התחממו באמצעות השמש, והחימום הנוסף נעשה בדרך שאינה מכוונת [3].
אם קיימת אפשרות לסגור מראש את כניסת המים הקרים לדוד — נכון לעשות זאת כדי לצאת מכל חשש, אך אין זו חובה מעיקר הדין [3].
אם מי דוד השמש חמים מאוד ורוצים לפתוח גם את הברז הקר כדי לקבל מים נעימים יותר לרחיצת פנים, ידיים או רגליים — מעיקר הדין מותר [4].
המחמיר שלא לערבב בדרך זו כאשר המים החמים בחום שהיד סולדת בו — תבוא עליו ברכה [4].
אף שמותר להשתמש במי דוד שמש לרחיצת חלק מן הגוף, אסור להתקלח בהם בכל הגוף בשבת כאשר הם חמים או פושרים [1][3].
ההיתר בדוד שמש אינו מבטל את גזירת הרחיצה בחמין.
דוד חשמל — בוילר
אם המים בדוד החשמלי חמים בחום שהיד סולדת בו — אסור לפתוח את ברז המים החמים בשבת [5].
הסיבה היא שבכל פתיחת הברז נכנסים לדוד מים קרים, והם מתבשלים במים שהתחממו באמצעות גוף החימום החשמלי [5].
גם אם הבוילר כובה לפני שבת, כל עוד המים שבתוכו עדיין חמים בחום שהיד סולדת בו — אין לפתוח את ברז המים החמים בדרך הרגילה [5].
עצם כיבוי גוף החימום אינו מתיר את כניסת המים הקרים לתוך המים החמים.
אם המים בדוד החשמלי התקררו ואינם עוד בחום שהיד סולדת בו — מותר לפתוח את הברז ולהשתמש בהם לרחיצת פנים, ידיים ורגליים ולשטיפת כלים [5].
אם סגרו מראש את ברז כניסת המים הקרים לדוד, כך שפתיחת הברז החם אינה מכניסה מים חדשים לתוך הדוד — מותר להשתמש במים שכבר התחממו לרחיצת פנים, ידיים ורגליים [5].
אין בכך היתר להתקלח בכל הגוף במים חמים או פושרים.
אם הפעילו את גוף החימום החשמלי של דוד השמש והמים התחממו באמצעותו — דינם כדין מים של דוד חשמל ולא כדין מים שהתחממו רק מן השמש [3].
לכן אין לפתוח את המים החמים כאשר הם בחום שהיד סולדת בו באופן שגורם לכניסת מים קרים לדוד.
מערכת הסקה מרכזית
אין לפתוח בשבת ברז של מערכת הסקה מרכזית כדי להשתמש במים החמים שבה כאשר פתיחת הברז גורמת לכניסת מים קרים ולהתחממותם [6].
הדין נכון בין אם המערכת פועלת באמצעות חשמל, גז או דלק [6].
אין לפתוח בשבת ברז של מערכת הסקה באופן שגורם להזרמת מים חמים לרדיאטור באמצעות משאבה חשמלית [6].
רחיצת תינוק וילד קטן
גם ילד קטן בכלל האיסור של רחיצת כל הגוף במים חמים או פושרים בשבת [7].
אולם כאשר מדובר בתינוק שהתלכלך, או בתינוק שדרכו להתרחץ בכל יום והימנעות מרחצה עלולה לגרום לו צער או חולי — מותר לרחוץ אותו במים חמים או פושרים שהשימוש בהם מותר [7].
ילקוט יוסף מורה להשתמש לצורך זה במים שהוחמו באמצעות דוד שמש [7].
אין להשתמש במים של דוד חשמלי כאשר פתיחת הברז גורמת לבישול מים חדשים.
תינוק שהתלכלך בצורה משמעותית מותר לרחוץ את המקום המלוכלך במים המותרים לשימוש [7].
כאשר יש צורך ממשי ברחיצת כל גופו מפני הלכלוך או מצבו — ניתן לרחצו לפי היתר תינוק המצטער [7].
סבון
מותר להשתמש בשבת בסבון נוזלי [8].
לכן מותר לרחוץ ידיים בסבון נוזלי ולהשתמש בחומר רחצה נוזלי במקום שהרחיצה עצמה מותרת.
לגבי שימוש בסבון מוצק הביא ילקוט יוסף מחלוקת, וכתב שמעיקר הדין יש מקום להתיר, אולם במקום שאפשר נכון להחמיר [8].
לכן למעשה, לצורך האתר נכון להורות:
יש להשתמש בשבת בסבון נוזלי ולא בסבון מוצק.
במקום צורך ממשי, כגון רופא או אחות הזקוקים לשטיפת ידיים ואין להם סבון נוזלי, ניתן להקל גם בסבון מוצק לפי פסיקת ילקוט יוסף [8].
למנהג האשכנזים: מחמירים בשימוש בסבון מוצק [8].
רחיצת השיער
כאשר הרחיצה במים קרים מותרת, יש להיזהר מאוד שלא לסחוט את השיער [2].
לכן אין לתפוס את השיער ביד וללחוץ עליו כדי להוציא את המים.
אסור לסחוט את שערות הראש או הזקן לאחר הרחצה [2].
לדוגמה: אין לסובב שיער ארוך, ללחוץ עליו בין האצבעות או להעביר עליו את היד בכוח כדי להוציא את המים.
מותר לנגב את השיער במגבת בנחת, בלי ללחוץ ולסחוט את השיער [2].
נכון להמתין מעט לאחר הרחצה כדי שחלק מן המים יטפטפו מאליהם, ורק לאחר מכן לנגב.
מגבת
מותר להתנגב במגבת לאחר הרחצה [2].
יש לעשות זאת בדרך רגילה ובנחת.
אסור לסחוט מגבת רטובה [2].
אין לסובב אותה, לקפל אותה וללחוץ עליה או לעשות פעולה שמטרתה להוציא ממנה מים.
רחיצת פנים וידיים
מותר לרחוץ פנים וידיים במים קרים ללא הגבלה מיוחדת מצד גזירת רחיצה.
מותר לרחוץ פנים, ידיים ורגליים במים חמים שהשימוש בהם מותר, כגון מי דוד שמש לפי התנאים שנתבארו [1][3].
אין לרחוץ כך רוב הגוף.
רחיצת כלים במים חמים
מותר להשתמש במים חמים מדוד שמש לצורך שטיפת כלים בשבת [3].
יש להקפיד כמובן ששטיפת הכלים עצמה מותרת, כגון כאשר יש צורך להשתמש בהם שוב באותה שבת.
אין להשתמש במים חמים מדוד חשמל כאשר הם בחום שהיד סולדת בו ופתיחת הברז גורמת לכניסת מים קרים לדוד [5].
אם המים כבר אינם בחום שהיד סולדת בו — מותר [5].
מים שהוחמו על ידי גוי
מים שגוי חימם בשבת לצורך עצמו מותר להשתמש בהם לרחיצת פנים, ידיים ורגליים או לשטיפת כלים [9].
אין היתר לרחוץ בהם את כל הגוף במים חמים.
בקבוק מים חמים
אדם הסובל מכאבי בטן רשאי להניח על בטנו בקבוק גומי סגור היטב ובו מים חמים [10].
אין בכך איסור רחיצה, משום שהמים אינם באים במגע ישיר עם הגוף [10].
אין למלא כלי פתוח במים חמים ולהניחו על הגוף באופן שבו המים עלולים להישפך ולרחוץ את הגוף [10].
מקווה בשבת
מותר לגבר לטבול במקווה במים קרים בשבת, ובלבד שייזהר מסחיטת השיער והמגבת [11].
למעשה אין לטבול במקווה פושר בשבת לצורך מנהג טבילה רגיל [11].
ילקוט יוסף כותב שעדיף לוותר על הטבילה בשבת מאשר להיכנס לחשש איסור עבור מנהג שאינו חיוב מעיקר הדין [11].
אשה שליל שבת הוא זמן טבילתה אינה דוחה את טבילתה בגלל דיני רחיצה [12].
יש לכך פרטים מיוחדים בדיני זמן הטבילה וטמפרטורת המים, ולכן דין זה שייך בעיקר להלכות טהרת המשפחה ולא להוראות רחצה רגילות [12].
ים ובריכה
מעיקר הדין יש אופנים שבהם מותר לרחוץ בים או בנהר בשבת כשאין שחייה ואיסורים נוספים [13].
עם זאת, ילקוט יוסף כותב שכבר נהגו ישראל להימנע מרחיצה בים ובנהר בשבת בגלל החששות והמכשולים הרבים הכרוכים בכך [13].
לכן למעשה:
אין להיכנס לים או לנהר בשבת לרחצה רגילה.
שחייה בשבת אסורה, והיא דין נפרד מרחיצה.
צחצוח שיניים
מי שמצטער אם אינו מצחצח את שיניו, כגון בגלל ריח הפה, מותר לו לצחצח שיניים בשבת במברשת, בתנאי שהוא רגיל לצחצח באופן שאין ודאות שהחניכיים ידממו [14].
ילקוט יוסף מתיר במקום הצורך לצחצח גם במשחת שיניים [14].
עם זאת, עדיף להשתמש במשחה נוזלית או במי פה [14].
מי שיכול להימנע ממשחה רגילה בשבת בלי שייגרם לו צער — טוב שיחמיר [14].
אדם שיודע שצחצוח השיניים גורם אצלו באופן ודאי ליציאת דם — אין לו לצחצח בדרך הגורמת לדימום [14].
אם מתכוון להשתמש במברשת שוב באותה שבת — מותר לשטוף אותה לאחר השימוש [14].
אם לא ישתמש בה שוב עד מוצאי שבת — אין לשטוף אותה רק כדי שתהיה נקייה למוצאי שבת, משום הכנה משבת לחול [14].
טעויות שכיחות ברחיצה
אסור [1].
אסור [1].
לספרדים מותר, תוך זהירות מסחיטת השיער והמגבת [2].
מותר [3].
אסור כאשר כניסת המים הקרים גורמת לבישולם [5].
עדיין אסור לפתוח את המים החמים בדרך הרגילה [5].
מותר להשתמש בהם לרחיצת פנים, ידיים ורגליים [5].
מותר כאשר יש לו צורך בכך [7].
מותר [8].
למעשה עדיף שלא, ולהשתמש בסבון נוזלי [8].
אסור [2].
מותר [2].
אסור [2].
מותר כאשר שטיפת הכלים עצמה מותרת [3].
למעשה
אסור לרחוץ בשבת את כל הגוף או רובו במים חמים או פושרים, גם אם המים התחממו לפני שבת.
לספרדים מותר להתקלח בכל הגוף במים קרים, תוך זהירות מסחיטת השיער והמגבת.
מותר לרחוץ פנים, ידיים ורגליים במים חמים שהשימוש בהם מותר.
מותר להשתמש במים חמים מדוד שמש לרחיצת פנים, ידיים ורגליים ולשטיפת כלים.
אין להתקלח בכל הגוף במי דוד שמש חמים או פושרים.
מים של דוד חשמל הנמצאים בחום שהיד סולדת בו — אין לפתוח את הברז החם כאשר נכנסים במקומם מים קרים.
אם מי הדוד החשמלי אינם עוד בחום שהיד סולדת בו — מותר להשתמש בהם לרחיצת פנים, ידיים ורגליים.
תינוק שהתלכלך או זקוק לרחצה יומית ניתן לרחוץ במים המותרים לשימוש לפי התנאים שנתבארו.
מותר להשתמש בסבון נוזלי.
בסבון מוצק נכון להחמיר ולהשתמש במקום זאת בסבון נוזלי.
אין לסחוט מים מן השיער או מן המגבת.
מותר להתנגב במגבת בנחת.
[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שכו סעיף א; ילקוט יוסף, שבת כרך ד, סימן שכו עמ' נה — איסור רחיצת כל הגוף או רובו במים חמים ופושרים, והיתר רחיצת פנים, ידיים ורגליים.
[2] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' ס — מקלחת במים קרים, מנהג האשכנזים וזהירות מסחיטת השיער והמגבת.
[3] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קסא; שבת כרך ד עמ' קפו — שימוש במים חמים מדוד שמש, כניסת מים קרים לדוד והיתר רחיצת פנים, ידיים ורגליים ושטיפת כלים.
[4] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קסה — ערבוב מי דוד שמש חמים עם מים קרים.
[5] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קסט; שבת כרך ד עמ' קפו — דוד חשמל, מים בחום שהיד סולדת בו, מים פושרים וסגירת כניסת המים הקרים.
[6] ילקוט יוסף, שבת כרך ג עמ' קע — מים חמים ומערכת הסקה מרכזית.
[7] שולחן ערוך, אורח חיים סימן שלא סעיף ט; ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' סד, תד — רחיצת קטן ותינוק שהתלכלך או רגיל ברחצה יומית.
[8] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' ע, תד — שימוש בסבון מוצק וסבון נוזלי בשבת.
[9] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' תה בהערה — מים שחוממו בידי גוי לצורך עצמו.
[10] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' סו — בקבוק מים חמים סגור לעומת כלי פתוח.
[11] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' סו — טבילה במקווה במים קרים ופושרים.
[12] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' סח, תו — טבילת אשה בליל שבת.
[13] ילקוט יוסף, שבת כרך ד עמ' סט — רחיצה בים ובנהר בשבת והמנהג להימנע.
[14] ילקוט יוסף, שבת כרך ד, סימן שכו; הליכות עולם חלק ב עמ' ר — צחצוח שיניים, משחת שיניים, דימום ושטיפת המברשת.