חודש ניסן | מנהגים והלכות למעשה

מדוע חודש ניסן כולו נחשב לחודש של שמחה?

בראש חודש ניסן, בשנה השנייה ליציאת מצרים, הוקם המשכן. במשך שנים עשר הימים הראשונים של החודש הקריבו נשיאי השבטים את קרבנותיהם לחנוכת המזבח, נשיא אחד בכל יום.

למחרת, בי"ג בניסן, היה מעין אסרו חג של ימי חנוכת המזבח. לאחר מכן מגיע ערב פסח, ואחריו שבעת ימי החג שבהם אנו מציינים את יציאת מצרים ואת קריעת ים סוף.

גם היום שלאחר הפסח נקרא "אסרו חג", ונוהגים להוסיף בו מעט שמחה.

יוצא שרוב ימי חודש ניסן קשורים למאורעות של שמחה וקדושה. משום כך קבעו חכמים מנהגים מיוחדים הנוהגים במשך החודש כולו.

עם זאת, חשוב לזכור שהשמחה הזאת אינה הופכת את ימי החול של ניסן לימים טובים. מותר לעבוד ולעשות מלאכה כרגיל, והדינים המיוחדים מתבטאים בעיקר בתפילות, בתעניות, בהספדים ובמנהגי החודש.

יש כאן גם מסר יפה: הגאולה אינה מתחילה רק בליל הסדר. כבר מראש חודש ניסן אנחנו מתכוננים אליה, ומכניסים בהדרגה את שמחת החג לתוך חיי היום־יום. [1]

מתחילים ללמוד הלכות פסח כבר מפורים

לא פעם אנחנו משקיעים ימים ארוכים בניקיון הבית, אך רק סמוך לחג מתברר שעדיין לא ביררנו שאלות חשובות.

האם צריך להכשיר את הכיור? כיצד מכשירים את הכיריים? מה עושים עם מוצרי חמץ שנשארו בארון, ומתי בדיוק צריך לסיים את בדיקת החמץ ואת ביעורו?

כדי שלא נגיע לערב פסח עם שאלות שלא נפתרו, אמרו חז"ל שיש לעסוק בהלכות הפסח שלושים יום לפני החג, כלומר מפורים ואילך.

אין הכוונה שכל אדם חייב להפסיק את לימודו הקבוע ולעסוק רק בהלכות פסח. מותר להמשיך בלימוד התורה הרגיל, אך ראוי להקדיש זמן להלכות הנוגעות להכנות החג.

במיוחד חשוב שרבנים ומורי הוראה יחזרו על ההלכות מבעוד מועד, כדי שיוכלו להשיב לשאלות הציבור.

גם במשך ימי החג עצמו יש מצווה ללמוד ולדרוש בענייני הפסח.

דוגמה: משפחה שמתכננת להכשיר את המטבח יכולה ללמוד תחילה את דיני הכשרת הכלים. כך היא תדע אילו כלים באמת צריכים הכשרה, ובאילו כלים אפשר להסתפק בניקיון יסודי.

מדוע אין אומרים תחנון במשך כל החודש?

אחד השינויים הבולטים ביותר בחודש ניסן הוא השמטת הווידוי והתחנון מן התפילות.

החל מראש חודש ניסן ועד סוף החודש אין אומרים וידוי ותחנון, גם בימי החול שלאחר חג הפסח.

כך גם אין אומרים את התחנונים הנוספים הנאמרים בדרך כלל בימי שני וחמישי.

הטעם הוא שחודש ניסן נחשב לחודש של שמחה וגאולה, ולכן אין אומרים בו את התחנונים הנאמרים בדרך כלל בימים רגילים.

אילו מזמורים נוספים משמיטים?

למנהג הספרדים אין אומרים בחודש ניסן את המזמור "יענך ה׳ ביום צרה" הנאמר בסדר תפילת שחרית.

כמו כן, אין אומרים את המזמור "תפילה לדוד הטה ה׳ אזנך ענני"

פרשת הנשיאים – מנהג מיוחד בתחילת החודש

במשך שנים עשר הימים הראשונים של חודש ניסן נוהגים לקרוא בכל יום את פרשת הנשיא שהקריב את קרבנו לחנוכת המשכן באותו יום.

כך, בא' בניסן קוראים את קרבנו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, ולמחרת את קרבנו של נתנאל בן צוער, נשיא שבט יששכר, וכן הלאה לפי סדר הנשיאים.

בי"ג בניסן קוראים מתחילת פרשת בהעלותך עד המילים "כן עשה את המנורה".

מנהג זה מזכיר לנו שכל שבט בישראל זכה להשתתף בחנוכת המשכן, ושחודש ניסן הוא גם חודש של השראת השכינה בישראל.

למנהג הספרדים קוראים את פרשת הנשיאים מתוך החומש, ללא ברכה. יש קהילות שבהן נהגו לקרוא מתוך ספר תורה ללא ברכות, אך אין זה המנהג הרווח אצל הספרדים.

למעשה: טוב לקרוא בכל יום מראש חודש ניסן ועד י"ג בו את הפרשה המתאימה לאותו יום. מדובר במנהג יפה, ולא בקריאת תורה שחובה לקיימה בציבור. [4]

האם מותר להתענות בחודש ניסן?

לפעמים אדם נוהג להתענות ביום השנה לפטירת אביו או אמו, אך השנה היום חל בחודש ניסן. האם עליו להמשיך במנהגו?

כאן חשוב להבחין בין תענית ציבור לבין תענית פרטית.

בחודש ניסן אין גוזרים תענית ציבור חדשה, אפילו בעקבות צרה שבאה על הציבור.

לעומת זאת, למנהג הספרדים מותר להתענות תענית יחיד בימי החול המותרים לכך, מלבד ראש חודש ניסן ושבעת ימי חג הפסח.

לכן אדם שנוהג להתענות ביום השנה לפטירת אביו או אמו רשאי לעשות זאת כאשר היום חל באחד מימי החול המותרים בניסן.

חשוב לדעת שתענית יום השנה אינה חובה על כל אדם, אלא מנהג טוב למי שנוהג בו.

גם ביום אסרו חג של פסח טוב להימנע מתענית.

ומה לגבי חתן וכלה?

יום השנה לפטירת הורה חל בניסן – האם מותר לערוך אזכרה?

זו שאלה שמתעוררת במשפחות רבות.

יום השנה לפטירת אב או אם חל בחודש ניסן, והמשפחה מבקשת להתאסף, לומר דברי זיכרון וללמוד תורה לעילוי נשמת הנפטר.

האם הדבר מותר?

לימוד תורה, אמירת תהילים ודברי חיזוק לעילוי הנשמה מותרים גם בחודש ניסן.

אולם יש להקפיד שלא להפוך את ההתכנסות להספד המעורר צער ובכי, מפני שאין מספידים בחודש ניסן.

למשל, אפשר לערוך שיעור תורה לעילוי נשמת ההורה, ולשלב בו מסר של התחזקות. לעומת זאת, אין לערוך הספד רגיל שבו מרבים לתאר את האובדן ולעורר את הציבור לבכי.

ומה אם נפטר תלמיד חכם בחודש ניסן?

יש דין מיוחד ביחס לתלמיד חכם שנפטר בחודש ניסן. מותר להספידו בפניו קודם קבורתו, בהתאם לדיני ההלכה.

אולם לאחר הקבורה אין היתר רגיל לערוך לו הספד בחודש ניסן רק משום שהיה תלמיד חכם.

האם מותר לעלות לבית העלמין בחודש ניסן?

הנה שאלה נוספת הקשורה ליום השנה לפטירת הורים.

למנהג הספרדים, מותר לעלות לבית העלמין בחודש ניסן, כאשר נזהרים שלא להספיד את הנפטר ושלא להגיע לידי בכי.

ההיתר נוהג גם כאשר יום השנה חל בחודש ניסן.

כך גם כאשר היום השביעי לאבלות חל בחודש ניסן, ואם בני המשפחה יודעים שיוכלו לעלות לקבר בלי להגיע לבכי, מותר להם לעשות זאת.

אולם כאשר ברור שהביקור יעורר צער רב ובכי, נכון לדחות את העלייה עד לאחר חודש ניסן.

ומה אם יום השבעה חל בניסן והמשפחה מבקשת להקדים את העלייה לקבר?

אין להקדים את העלייה באופן המחייב את האבלים לצאת מבית האבלות באמצע שבעת הימים, מפני שעדיין חלים עליהם דיני השבעה.

ומה לגבי מנהג בני אשכנז?

תיקון חצות בחודש ניסן – מה משתנה?

מי שנוהג לומר תיקון חצות במשך השנה צריך לדעת שבחודש ניסן משתנה סדר האמירה.

תיקון חצות מורכב משני חלקים.

תיקון רחל כולל קינות ופסוקים העוסקים בחורבן בית המקדש ובצער השכינה.

תיקון לאה כולל בעיקר מזמורי שבח, הודאה ובקשה.

מאחר שחודש ניסן הוא חודש של שמחה, אין אומרים בו תיקון רחל.

בלילות החול הרגילים של חודש ניסן אומרים תיקון לאה בלבד.

אולם בלילות שבת, בלילות יום טוב ובחול המועד פסח אין אומרים גם תיקון לאה.

ברכת האילנות – לעצור לרגע ולהודות

אחד המנהגים היפים של חודש ניסן הוא ברכת האילנות.

דווקא בתקופה שבה אנחנו עסוקים בניקיונות ובהכנות לחג, תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת על התחדשות הבריאה.

כאשר יוצאים בימי ניסן ורואים עצי פרי המוציאים פרחים, מברכים את ברכת האילנות ומודים לקדוש ברוך הוא על היופי והשפע שברא בעולמו.

טוב להשתדל לברך בתחילת חודש ניסן, כאשר מוצאים פריחה מתאימה.

אולם חשוב לדעת שהברכה אינה תלויה רק בתאריך. אין מברכים משום שהגיע ראש חודש ניסן, אלא מפני שרואים פרחים על עצי פרי המתאימים לברכה.

ומה אם לא הספקנו לברך בניסן?

מי שלא בירך בחודש ניסן רשאי לברך גם בחודש אייר, כאשר עדיין קיימת פריחה המתאימה לברכה.

לכן אדם הנמצא במקום שבו האילנות פורחים מאוחר יותר אינו צריך לוותר על הברכה רק משום שחודש ניסן הסתיים.

את שאר פרטי הדין, כגון מספר האילנות, ברכה בשבת, ברכת נשים ועצים מורכבים, נבאר במאמר המיוחד לברכת האילנות.

קמחא דפסחא – שגם לאחרים יהיה חג

כשאנחנו מתכוננים לפסח, טבעי שנחשוב על צורכי הבית שלנו: מצות, יין, בשר, ירקות וכל שאר המאכלים שצריכים לסעודות החג.

אבל לצד ההכנות האישיות, חז"ל ופוסקי ההלכה הדגישו את החובה לדאוג גם למשפחות שאין להן אפשרות לרכוש את צורכי החג.

לשם כך נוהגים לתת "קמחא דפסחא", כלומר סיוע לעניים לקראת חג הפסח.

בעבר נהגו לחלק חיטים או קמח לצורך אפיית מצות. כיום אפשר לקיים את המנהג גם באמצעות תרומה כספית, תלושי קנייה או מוצרי מזון המתאימים לחג.

ראוי להקדים את הנתינה, כדי שהמשפחות הנזקקות יוכלו להתכונן לפסח בכבוד ולא ייאלצו להמתין עד הרגע האחרון.

האם אפשר לתת קמחא דפסחא מכספי מעשר?

כאשר מדובר בתרומת צדקה שאין האדם מחויב לתת כסכום קצוב, אפשר להשתמש בכספי מעשר בהתאם לדיני מעשר כספים.

שבת הגדול – ההכנה האחרונה לקראת החג

השבת שלפני חג הפסח נקראת "שבת הגדול", על שם הנס הגדול שנעשה לבני ישראל במצרים קודם יציאתם לחירות.

בשבת זו נוהגים הרבנים לדרוש בהלכות הפסח, כדי שהציבור ידע כיצד לקיים את מצוות החג כראוי.

חשוב במיוחד להשתתף בדרשה כאשר עדיין יש שאלות בענייני בדיקת חמץ, ביעורו, הכשרת המטבח או מצוות ליל הסדר.

למנהג רוב קהילות הספרדים מפטירים בשבת הגדול את הפטרת "וערבה לה׳ מנחת יהודה וירושלים".

עם זאת, בבית כנסת שבו יש מנהג ברור וקבוע לקרוא את הפטרת פרשת השבוע, אין לשנות את המנהג באופן העלול לעורר מחלוקת.

כאשר ערב פסח חל בשבת, מקדימים את הדרשה ההלכתית המרכזית לשבת שלפניה, כדי שהציבור יוכל ללמוד בזמן את הדינים המיוחדים לאותה שנה.

הכנת הבית והמטבח – מה באמת צריך להספיק?

ככל שמתקרבים לפסח, מתרבות ההכנות בבית. יש מי שמנקה את הארונות, יש מי שמכשיר את המטבח, ויש מי שמנסה להספיק עוד ועוד עבודות ניקיון.

אבל כדאי לזכור שהמטרה ההלכתית אינה לנקות כל פינה בבית, אלא לסלק את החמץ מן המקומות שבהם הוא עלול להימצא.

לכן יש לבדוק ולנקות היטב את המטבח, את מקומות האכילה, את תיקי הילדים, את הרכב ואת שאר המקומות שבהם עלול להימצא חמץ.

לעומת זאת, אין חובה לבצע ניקיון יסודי במקומות שאין בהם חשש חמץ.

חשוב גם להבחין בין ניקיון לבין הכשרת כלים. כלי שנוקה היטב אינו בהכרח מוכשר לפסח, משום שטעם החמץ עשוי להיות בלוע בו.

לכן כדאי ללמוד את דיני ההכשרה לפני שמתחילים, ולא לנסות להכשיר כל משטח או מכשיר באותה דרך.

דוגמה: ארון מצעים שאין מכניסים אליו אוכל אינו צריך ניקיון מיוחד לפסח. לעומת זאת, מגירת חטיפים שבה עלולים להישאר ביסקוויטים ופירורים צריכה ניקיון ובדיקה.

שני שינויים חשובים בתפילה לקראת פסח

לקראת חג הפסח משתנה נוסח תפילת העמידה בשני מקומות, אך השינויים אינם מתחילים באותו זמן.

מתי מתחילים לומר "מוריד הטל"?

בתפילת מוסף של יום טוב הראשון של פסח מפסיקים לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם", ומתחילים לומר "מוריד הטל".

בבתי הכנסת מכריז שליח הציבור על השינוי לפני תפילת מוסף, ומכאן ואילך נוהגים לפי נוסח ימות הקיץ.

ולמנהג בני אשכנז: יש קהילות שאינן אומרות "מוריד הטל" בימות הקיץ, אלא מפסיקות לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בהתאם לנוסח התפילה שלהן.

ומתי מתחילים לומר "ברכנו"?

אסרו חג – ממשיכים מעט את שמחת הפסח

היום שלאחר חג הפסח נקרא "אסרו חג".

בארץ ישראל הוא חל בכ"ב בניסן, ובחוץ לארץ, שבה חוגגים יום טוב שני של גלויות, הוא חל בכ"ג בניסן.

אסרו חג אינו יום טוב, ומותר לעשות בו מלאכה כרגיל.

אולם נוהגים להרבות בו מעט באכילה ובשתייה לכבוד החג שחלף, וטוב להימנע מתענית ביום זה.

יש בכך רעיון יפה: לא מסיימים את שמחת החג בבת אחת, אלא ממשיכים ממנה מעט גם אל היום הראשון שלאחריו.

למעשה: אסרו חג הוא יום חול, אך נוהגים להוסיף בו מעט שמחה לכבוד החג ולהימנע מתענית. [14]

העיקר שצריך לזכור

חודש ניסן הוא חודש של שמחה, גאולה והכנה לחג הפסח. משום כך אין אומרים בו וידוי ותחנון, משמיטים את המזמורים המיוחדים הנוגעים לצרה, ובשבת אין אומרים "צדקתך".

בתחילת החודש נוהגים לקרוא את פרשת הנשיאים, ובימי הפריחה מברכים ברכת האילנות.

למנהג הספרדים מותר להתענות תענית יחיד בימי החול המותרים לכך, וכן מותר לעלות לבית העלמין כאשר אין חשש לבכי ולהספד. עם זאת, אין עורכים הספדים רגילים בחודש ניסן.

מי שנוהג לומר תיקון חצות אומר בחודש ניסן תיקון לאה בלבד בלילות החול הרגילים, ואילו בשבתות ובימי הפסח אין אומרים גם תיקון לאה.

לקראת החג חשוב ללמוד את הלכות הפסח, להשתתף בקמחא דפסחא, לשמוע את דרשת שבת הגדול ולהכין את הבית והמטבח בהתאם לחובה ההלכתית.

הכלל המרכזי: ההכנה לפסח אינה מסתיימת בניקיון הבית ובקניית המצות. היא כוללת גם לימוד תורה, תפילה, צדקה והכנת הלב לקראת החג. ככל שנכיר את ההלכות וניערך בצורה נכונה ומאוזנת, כך נוכל להיכנס לחג מתוך שמחה, רוגע ויישוב הדעת.

מקורות והרחבות

[1] מעלת חודש ניסן ומנהגי השמחה: שמות פרק מ פסוק יז. במדבר פרק ז. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תכ"ט סעיף ב. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תכ"ט סעיף ב.

[2] לימוד הלכות פסח שלושים יום קודם החג: תלמוד בבלי, פסחים ו ע"א. תלמוד בבלי, מגילה לב ע"א. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תכ"ט סעיף א. שו"ת יביע אומר, חלק ב, אורח חיים סימן כ"ב. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תכ"ט סעיף א.

[3] שינויי התפילה בחודש ניסן: שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תכ"ט סעיף ב. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים ח–ט. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תכ"ט סעיפים ב, ה–ז.

[4] קריאת פרשת הנשיאים: במדבר פרקים ז–ח. חזון עובדיה, פסח, חלק ב עמוד ב. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תכ"ט סעיף ג.

[5] תעניות בחודש ניסן ומנהגי חתן וכלה: שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תכ"ט סעיף ב. חזון עובדיה, פסח, עמוד ג. שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן פ"א, וחלק ד סימן ס"א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן תכ"ט סעיף ד. בדיני תענית בכורות ראו שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת"ע.

[6] הספדים ואזכרות בחודש ניסן: שולחן ערוך, אורח חיים סימן תכ"ט סעיף ב. שולחן ערוך, יורה דעה סימן ת"א, בדיני הספד בימים שאין מספידים בהם. ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן מ סעיף כ"ז, בעניין תלמיד חכם שנפטר בחודש ניסן והיתר הספדו בפניו קודם הקבורה.

[7] עלייה לבית העלמין בחודש ניסן: ילקוט יוסף, הלכות אבלות, סימן מ סעיפים כ"ו–כ"ז, בעניין עלייה לקבר ביום השנה או לאחר השבעה בחודש ניסן, והצורך להימנע מבכי ומהספד.

[8] תיקון חצות בחודש ניסן: ילקוט יוסף, הלכות השכמת הבוקר, סימן א סעיף נ"ה, מהדורת תשס"ד, עמוד קצ"ט, בדיני הימים שבהם אין אומרים תיקון רחל או תיקון לאה.

[9]