מדוע נקראת השבת „שבת הגדול”?

מרן השולחן ערוך כותב שהשבת שלפני חג הפסח נקראת „שבת הגדול”, מפני הנס הגדול שאירע בה לישראל.[1]

ארבעה ימים לפני יציאת מצרים, בעשרה בניסן, נצטוו בני ישראל לקחת שה ולהכינו לקרבן הפסח. באותה שנה חל עשרה בניסן בשבת, וכאשר ראו המצרים שבני ישראל לוקחים את השה, שהיה נחשב לאלוהיהם, התעוררה התנגדות גדולה.

על פי דברי חז״ל והמדרשים, בכורי מצרים ששמעו על מכת הבכורות העתידה לבוא דרשו מפרעה לשחרר את ישראל, וכאשר סירב התפתח מאבק בתוך מצרים. אף על פי שהמצרים כעסו על ישראל, הקדוש ברוך הוא הגן על עמו.

לזכר אותו נס נקראת השבת שלפני הפסח „שבת הגדול”, גם בשנים שבהן היא אינה חלה בעשרה בניסן.

דרשת שבת הגדול – מדוע חשוב להשתתף בה?

אחד המנהגים החשובים של שבת הגדול הוא להתאסף בבית הכנסת ולשמוע את דרשת הרב בענייני חג הפסח.

מרן הרב עובדיה יוסף זצ״ל הדגיש את החשיבות הרבה של השתתפות הציבור בדרשה זו, משום שהלכות הפסח רבות ומפורטות, ויש צורך ללמוד אותן לפני החג.[2]

בדרשה עוסקים בדרך כלל בבדיקת חמץ וביעורו, במכירת חמץ, בהכשרת כלים, בכשרות המאכלים לפסח ובהלכות ליל הסדר. נהוג לשלב גם דברי אגדה על יציאת מצרים ומשמעות החירות.

האם חייבים להשתתף בדרשה? ראוי מאוד להשתדל להשתתף בה, ובפרט כאשר היא עוסקת בהלכות מעשיות הנחוצות לחג. מי שאינו יכול להגיע, טוב שילמד את ההלכות בדרך אחרת, כדי שלא יגיע לפסח בלי לדעת כיצד לנהוג.

לדוגמה, אדם שמתכוון להכשיר את המטבח לפסח צריך לדעת מראש אילו כלים אפשר להכשיר וכיצד. לכן אין להמתין לליל הסדר כדי ללמוד את ההלכות, אלא להתכונן מבעוד מועד.

איזו הפטרה קוראים בשבת הגדול?

למנהג הספרדים, מפטירים בשבת הגדול בהפטרת „וערבה לה׳ מנחת יהודה וירושלים” שבספר מלאכי, גם כאשר שבת הגדול חלה בערב פסח וגם כאשר היא חלה כמה ימים לפניו.[3]

ההפטרה עוסקת בתיקון המעשים ובהתקרבות לה׳, ומסתיימת בבשורת בואו של אליהו הנביא לפני יום ה׳ הגדול והנורא. בכך היא מחברת בין הגאולה שהייתה במצרים לבין הציפייה לגאולה העתידה.

עם זאת, יש קהילות שנהגו במשך שנים להפטיר בשבת זו בהפטרה הרגילה של פרשת השבוע. מרן הרב עובדיה יוסף פסק שבמקום שיש מנהג ברור וקבוע כזה, אין לשנותו באופן שיעורר מחלוקת.

בני אשכנז: קיימים מנהגים שונים בקריאת הפטרת שבת הגדול. יש הנוהגים לקרוא „וערבה” בכל שבת הגדול, ויש הנוהגים לקרוא אותה רק בשנים מסוימות, בהתאם למנהג הקהילה. לכן יש לנהוג כמנהג בית הכנסת הקבוע.[4]

האם קוראים את ההגדה בשבת הגדול?

יש קהילות הנוהגות לקרוא חלק מההגדה בשבת הגדול, כהכנה לליל הסדר.

למנהג הספרדים אין נוהגים לומר את ההגדה בשבת הגדול כחלק מסדר התפילה. עם זאת, מותר ואף רצוי ללמוד את פירושי ההגדה, לעיין בסיפור יציאת מצרים ולהכין דברי תורה ושאלות לליל הסדר.

בני אשכנז: הרמ״א מביא את המנהג לומר במנחה של שבת הגדול את ההגדה, מ„עבדים היינו” עד „לכפר על כל עוונותינו”. מנהג זה התקבל בחלק מקהילות אשכנז, אולם יש קהילות שאינן נוהגות בו, ובכללן הנוהגים כדעת הגר״א.[5]

מה עושים כאשר ערב פסח חל בשבת?

כאשר י״ד בניסן חל בשבת, נדרשת היערכות מיוחדת לקראת חג הפסח, משום שחלק מההכנות הרגילות אינן יכולות להיעשות בשבת.

לכן, בשנה כזו מקדימים את דרשת שבת הגדול לשבת שלפני השבת הסמוכה לפסח, כדי שהציבור יספיק ללמוד את ההלכות ולבצע את ההכנות בזמן.[6]

לדוגמה, בשנה שבה ליל הסדר חל במוצאי שבת, בדיקת החמץ נעשית ביום חמישי בלילה, וביעור החמץ ביום שישי, בהתאם לדינים המיוחדים לשנה זו. לכן חשוב ללמוד את ההלכות לפני שמגיעים לסוף השבוע.

למרות שמקדימים את הדרשה, השבת הסמוכה לפסח ממשיכה להיקרא „שבת הגדול”, ובה נוהגים את מנהגי השבת וההפטרה בהתאם למנהג הקהילה.

דיני בדיקת חמץ, ביעורו, סעודות השבת וההכנות לליל הסדר כאשר ערב פסח חל בשבת יתבארו בהרחבה במאמר המיוחד לנושא זה.

מנהגים נוספים בשבת הגדול

יש הנוהגים לברך איש את רעהו לאחר התפילה באמירת „שבת הגדול שלום” או „שבת הגדול מבורך”. מרן הרב עובדיה יוסף כתב שזהו מנהג יפה.[7]

גם במשפחה אפשר לנצל את השבת כדי לשוחח עם הילדים על יציאת מצרים, להסביר את משמעות קרבן הפסח ולהכיר להם את שלבי ליל הסדר.

ההכנה הזו אינה מחליפה את מצוות סיפור יציאת מצרים בליל הסדר, אלא מסייעת להגיע אליה מתוך הבנה וציפייה.

סיכום הלכתי – מה חשוב לזכור?

• זמן שבת הגדול: השבת הסמוכה לחג הפסח, לזכר הנס שאירע לישראל לפני יציאת מצרים

• דרשת שבת הגדול: חשוב להשתתף בדרשה וללמוד את ההלכות המעשיות הנחוצות לפסח

• ההפטרה: למנהג הספרדים מפטירים „וערבה לה׳”, אך במקום שיש מנהג קבוע אחר אין לשנותו מפני המחלוקת

• קריאת ההגדה: הספרדים אינם נוהגים לקרוא את ההגדה במסגרת תפילת שבת הגדול. בחלק מקהילות אשכנז נוהגים לקרוא חלק ממנה לאחר מנחה

• ערב פסח שחל בשבת: מקדימים את דרשת שבת הגדול לשבת הקודמת, כדי להספיק ללמוד ולהתכונן לחג

מקורות והערות

[1] שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת״ל סעיף א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת״ל סעיף א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד כ״ט.

[2] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד ל״א. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת״ל סעיף ג.

[3] יביע אומר, חלק ד, אורח חיים סימן ל״ט. יחוה דעת, חלק א סימן ג. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד ל. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת״ל סעיף ב.

[4] משנה ברורה, סימן ת״ל. ערוך השולחן, אורח חיים סימן ת״ל. מנהגי קריאת הפטרת שבת הגדול בקהילות אשכנז.

[5] רמ״א, אורח חיים סימן ת״ל סעיף א. משנה ברורה, שם סעיף קטן ב. ביאור הלכה, שם, דיבור המתחיל „במנהג”. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד ל״ב בהערה.

[6] יחוה דעת, חלק א סימן צ״א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד ל״ב. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת״ל סעיף ד.

[7] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד ל, הערה ג. ילקוט יוסף, הלכות פסח, סימן ת״ל סעיף ה.