חֲבִילָה קבוצה של דברים הקשורים או מאוגדים יחד. בהלכה יש דינים מיוחדים לחפצים או למאכלים הנחשבים חבילה, ובתחומים שונים יש משמעות לאופן שבו דברים מחוברים זה לזה.
חֲבִיצָה מאכל העשוי בדרך מסוימת מערבוב או מעיכה של מרכיבים שונים, ובפרט מאכל שיש בו פת שנעשית חלק מתערובת. לדין חביצה יש השלכות בענייני ברכות, בהתאם לאופן הכנת המאכל ולמרכיביו.
חֲבֵר כינוי לאדם המקפיד על דיני טומאה וטהרה ועל דיני מעשרות, ונאמן בעניינים אלו. חז"ל תיקנו דינים מיוחדים הנוגעים לנאמנותו של חבר.
חֲבֵרָה אישה המקבלת על עצמה להקפיד על דיני טומאה וטהרה ומעשרות ונחשבת נאמנת בעניינים אלו, בהתאם לדיני חברים.
חֲגִיגָה קרבן שלמים שהיה מקריבים בזמן בית המקדש בשלושת הרגלים, בנוסף לקרבן הפסח. מצוות החגיגה קשורה לעלייה לרגל ולשמחת החג.
חֲדָשׁ תבואה מהיבול החדש שנקצר לאחר ט"ז בניסן. איסור אכילת חדש חל על חמשת מיני דגן, עד לאחר הקרבת העומר בזמן המקדש, ובימינו עד זמן היתר חדש לפי ההלכה.
חֲדַר הוֹרָאָה מקום או מסגרת שבהם רב או תלמיד חכם נותן הוראות ופסקי הלכה בעניינים המגיעים לפניו.
חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים לשון המופיעה בפסוקי הקינות והנאמרת בהקשרים של התחדשות רחמי הקב"ה. הביטוי משמש גם כשם לקטעי תפילה או פיוטים בקהילות שונות.
חֲדָרִים מסגרת לימוד מסורתית שבה ילדים לומדים תורה, בעיקר תורה שבכתב, תפילה ויסודות היהדות.
חֲגִיגַת הָרֶגֶל מצוות השמחה והקרבת הקרבנות בעת העלייה לרגל לבית המקדש בשלושת הרגלים.
חֲוָרָה מושג המופיע בענייני צבעים וטומאה, ובמקרים מסוימים מתאר שינוי או מראה בהיר. משמעותו המדויקת תלויה בהקשר ההלכתי.
חֲוֹמֶר צד או פרט בדין שבו יש חומרה גדולה יותר. לעיתים משמש המונח במסגרת כללי לימוד והשוואה בין דינים, כגון "קל וחומר".
חֻמְרָה הקפדה הלכתית מעבר לרמה המינימלית הנדרשת מעיקר הדין, כגון כאשר אדם נוהג כדעה מחמירה מתוך חשש לשיטות אחרות או מתוך מנהג.
חֻמְרַת שְׁבִיעִית הדינים המיוחדים החלים על פירות שביעית ועל עבודת הקרקע בשנת השמיטה, מכוח קדושת שביעית ודיני השמיטה.
חֹדֶשׁ מָלֵא חודש עברי שיש בו שלושים יום. בקביעת לוח השנה יש חודשים שהם לעיתים מלאים ולעיתים חסרים, בהתאם לקביעת החודש.
חֹדֶשׁ עִבּוּר החודש הנוסף בשנה מעוברת, שנועד להתאים את שנת הלבנה למחזור עונות השמש. בימינו נוסף חודש אדר שני.
חֹדֶשׁ חָסֵר חודש עברי שיש בו עשרים ותשעה ימים. יש חודשים הקבועים כחסרים, ויש חודשים שמספר ימיהם משתנה בהתאם ללוח השנה.
חוֹל הַמּוֹעֵד הימים שבין היום הראשון והאחרון של פסח או סוכות. ימים אלו הם חלק מהחג, אך אינם ימים טובים מלאים, ויש בהם דינים מיוחדים לגבי מלאכה, תפילה, שמחה ומנהגי החג.
חוּלִּין דברים שאינם קדושים ומותרים בשימוש ובאכילה לפי דיניהם. לדוגמה, פירות שאינם תרומה, מעשר שני או הקדש נחשבים חולין.
חוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ שיעור חום הנחשב חום משמעותי מבחינה הלכתית, ובפרט לענייני בישול בשבת. שיעורו המדויק נתון במחלוקת בין הפוסקים, ואין לקבוע מספר מעלות אחד המוסכם על הכול.
חוּפָּה המסגרת או המעשה שבאמצעותם נעשים הנישואין, בהתאם לשיטות השונות בהגדרת חופה. למעשה, החופה הנהוגה כיום נעשית תחת יריעה או כיסוי, ויש לה דינים שונים הקשורים לכניסת הכלה לרשות החתן וליצירת הנישואין.
חֹק מצווה או דין שטעמם אינו מפורש לנו, כגון מצוות פרה אדומה. התורה מצווה לקיים את החוקים גם כאשר טעמם אינו ידוע לנו.
חַזָּן שליח הציבור המוביל את התפילה, ובפרט את התפילות והקטעים הנאמרים בקול בשם הציבור. לעיתים המונח משמש גם לאדם המשמש בתפקיד קבוע בבית הכנסת.
חַזָּרַת הַשַּׁ"ץ חזרה של שליח הציבור על תפילת העמידה בקול לאחר תפילת הלחש, כדי להוציא ידי חובה את מי שאינו בקי בתפילה ובמסגרת תקנת חז"ל. הציבור עונה אמן לאחר כל ברכה, ובמקומות המתאימים גם ברוך הוא וברוך שמו.
חֲזָקָה מעמד או ראיה הלכתית הנוצרים מכוח מצב קיים או שימוש ממושך. בדיני קניינים, חזקה היא אחת מדרכי הקניין בקרקע; בדיני ממונות היא יכולה לשמש גם ראיה לבעלות, כגון אדם שהחזיק בקרקע במשך שלוש שנים בתנאים הנדרשים.
חִיבּוּט עֲרָבָה מנהג שנוהגים בהושענא רבה לחבוט בקרקע באגודת ערבות. המנהג הוא זכר למנהג שהיה במקדש, שבו היו זוקפים ערבות סביב המזבח וחובטים אותן.
חֵלֶב חלקים מסוימים משומן הבהמה הטהורה שהתורה אסרה באכילה, כגון חֵלֶב הכסלים והכליות. אכילת חלב אסורה מן התורה ועונשה כרת במזיד לאחר התראה, ויש להבחין בינו לבין שומן המותר באכילה.
חָלָב עַכּוּ"ם חלב שנחלב על ידי נוכרי ללא פיקוח יהודי המוודא שלא נתערב בו חלב של בהמה טמאה. חז"ל אסרו חלב כזה, ובפרטי הדין קיימים חילוקים ומנהגים שונים.
חֲלִיצָה המצווה וההליך שבו אלמנה שאינה יכולה להינשא לאחר משום דין ייבום משתחררת מזיקתה ליבם. היבמה חולצת את נעל היבם, אומרת את הפסוקים שנקבעו לכך, ולאחר קיום ההליך היא מותרת להינשא לאחר.
חָלָל בן שנולד לכהן מאישה האסורה לו באיסור הנוגע לכהונה, כגון גרושה. בן זה נקרא חלל, והוא מאבד את קדושת הכהונה ואינו נוהג ככהן לעניינים מסוימים.
חֲלָלָה בת שנולדה לכהן מאישה האסורה לו באיסור כהונה. היא נקראת חללה ואסורה להינשא לכהן.
חֲלִיטָה בישול קצר של דבר מאכל במים רותחים או פעולה דומה, שנועדה במקרים מסוימים להוציא ממנו טעם או דם. למושג זה יש שימושים שונים בדיני בשר, פסח ותערובות.
חֲמִישָּׁה עִנּוּיִים חמשת הדברים שאסורים ביום הכיפורים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. איסורים אלו נקראים עינויים מפני שהם מונעים מן האדם צרכים והנאות גופניות מסוימות.
חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָגָן חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון. למינים אלו יש דינים מיוחדים בברכות, בחלה, בחמץ ובמצוות נוספות.
חָמֵץ בצק או מאכל מחמשת מיני דגן שבא במגע עם מים והחמיץ. בפסח אסור החמץ באכילה ובהנאה, ויש איסור מן התורה להשהותו ברשות האדם.
חָמֵץ נוּקְשֶׁה חומר שהחמיץ באופן שאינו חמץ גמור, או שהתחיל בו תהליך החימוץ אך אינו חמץ רגיל הראוי לאכילה. יש בו דינים מיוחדים, ובמקרים רבים איסורו מדרבנן.
חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח חמץ שהיה בבעלות יהודי בפסח ולא בוער או נמכר כדין. חז"ל אסרו חמץ כזה לאחר הפסח באכילה ובהנאה, וקבעו לו דינים מיוחדים.
חֲמֵשָׁה עָשָׂר בְּאָב ט"ו באב, יום שיש בו עניינים מיוחדים של שמחה וזיכרונות מתקופת בית המקדש. במשנה נאמר שבנות ישראל היו יוצאות בו במחולות, ובימינו אין אומרים בו תחנון.
חַמָּתָהּ מְרוּבָּה מִצִּלָּתָהּ מצב בסוכה שבו אור השמש החודר דרך הסכך רב יותר מן הצל שמספק הסכך. סוכה כזו פסולה, מפני שהסכך אינו מספק את שיעור ההצללה הנדרש.
חֲנֻכַּת הַבַּיִת סעודה או מעמד הנערכים עם כניסה לבית חדש, ובקהילות ישראל נהוג לשלב בהם דברי תורה, תפילות וברכות. יש מנהגים שונים לגבי אופן קיום חנוכת הבית.
חֲנֻכָּה שמונה ימים שבהם מציינים את נס פך השמן ואת חנוכת המזבח והמקדש לאחר ניצחון החשמונאים. מצוות החג היא הדלקת נרות חנוכה, ונוהגים לומר הלל והודאה.
חֲנִיטָה שלב בהתפתחות פרי האילן שבו הפרי מתחיל להתפתח לאחר הפריחה. שלב זה קובע, בדינים מסוימים, לאיזו שנה משתייך הפרי לענייני מעשרות, שביעית, ערלה וביכורים.
חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת חסד הנעשה עם המת, שאין מצפים לקבל עליו תמורה מן האדם שמיטיבים עמו. הביטוי משמש בעיקר לגבי לוויית המת, קבורה וטיפול בצורכי המת.
חֶצְיוֹן חלק המהווה מחצית מדבר שלם. בהלכה משמשים שיעורים של חצי בעניינים שונים, בהתאם לדין שבו מדובר.
חֲצִי קַדִּישׁ נוסח מקוצר של קדיש הנאמר בין חלקים שונים בתפילה. הוא כולל את עיקר נוסח הקדיש ללא התוספות המיוחדות של קדיש תתקבל, קדיש שלם וכדומה.
חֲצִיצָה דבר המפסיק בין גוף האדם לבין דבר שהוא צריך לבוא עמו במגע, כגון מים בטבילה או בנטילת ידיים. חציצה משמעותית עלולה למנוע את כשרות הטבילה או את קיום המצווה.
חַרְגּוֹל אחד ממיני בעלי החיים המוזכרים בתורה בענייני מאכלות אסורות. חז"ל והפוסקים דנו בזיהוי המין ובדיני הכשרותו לאכילה.
חֲרוֹסֶת תערובת המונחת על קערת הסדר בליל פסח ונאכלת עם המרור בהתאם למנהג. החרוסת עשויה מפירות וממרכיבים שונים, והיא זכר לטיט שבו עבדו בני ישראל במצרים.
חֵרֶם איסור או נידוי חמור שהוטל על אדם או על דבר מסוים במסגרת סמכות תורנית. חרם יכול לשמש גם כהקדשה או כהפרשה של דבר לצורך מסוים, בהתאם להקשר.
חֵרֶם דְּרַבֵּנוּ גֵּרְשׁוֹם תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה וקיבלו עליהן קהילות אשכנז. בין התקנות המפורסמות: איסור לשאת שתי נשים ואיסור לגרש אישה בעל כורחה, וכן תקנות הנוגעות לפרטיות ולדיני קהילה.
חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ התבוננות של האדם במעשיו, במידותיו ובהנהגתו כדי לזהות את הטעון תיקון ולהתחזק בעבודת ה'. חשבון הנפש הוא יסוד מרכזי בתשובה ובימי אלול ועשרת ימי תשובה.
חַתַּן בְּרֵאשִׁית העולה לתורה בשמחת תורה לקריאת תחילת ספר בראשית, לאחר סיום קריאת התורה בפרשת וזאת הברכה.
חַתַּן תּוֹרָה העולה לתורה בשמחת תורה לקריאת הפסוקים האחרונים של התורה, בפרשת וזאת הברכה. כך מסיימים את התורה ומיד מתחילים מחדש בקריאת בראשית.
חַתַּן מָעוֹנָה כינוי למי שעולה לתורה בקהילות מסוימות בשמחת תורה לקריאת הפסוקים המתחילים במילים "מְעוֹנָה אֱלֹקֵי קֶדֶם" שבפרשת וזאת הברכה. זהו מנהג קהילתי שאינו נוהג בכל המקומות.
חֲלוּקָה חלוקה של דבר בין כמה אנשים או חלקים, ובפרט חלוקת נכס, ירושה, ממון או דבר שבקדושה. להלכות החלוקה יש דינים שונים בהתאם לסוג הדבר ולזכויות הצדדים.
חֲלִיפִין דרך קניין שבה שני הצדדים מחליפים חפצים או דבר בעל ערך כדי ליצור קניין. קניין חליפין נקרא גם "קניין סודר", כאשר נעשה באמצעות חפץ המשמש לקניין.
חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה תהליך שבו אדם עוזב את החטא, מתחרט עליו, מתוודה ומקבל על עצמו שלא לשוב אליו. התשובה היא מצווה מרכזית ביהדות ובפרט בימים הנוראים.
חֲלִיטָה בְּמַיִם רוֹתְחִים הכנסת מאכל או דבר אחר למים רותחים לזמן קצר. בהלכה פעולה זו עשויה לשמש בתהליכים שונים, כגון הכשרת מאכלים או הוצאת טעמים, בהתאם למקרה.
