אחת ממתנות העניים. התורה מצווה את בעל השדה שלא לקצור את כל התבואה או הפירות, אלא להשאיר חלק בקצה השדה עבור העניים, שנאמר: "לא תכלה פאת שדך בקוצרך". מצוות פאה נוהגת בעיקר בתבואת הארץ ובפירות, ויש לה דינים מיוחדים לגבי שיעורה, אופן השארתה וזמן לקיטתה.
פדיון הבן
מצווה מן התורה לפדות בן בכור מאמו, כאשר מתקיימים התנאים ההלכתיים המחייבים בפדיון. האב נותן לכהן חמישה סלעים, שהם שיעור הפדיון הקבוע בתורה. הפדיון נערך לאחר שהבן הגיע לגיל שלושים יום. בן שהוא בכור לאמו אך אביו כהן או לוי, או שאמו בת כהן או בת לוי, פטור מפדיון הבן.
פורים דמוקפים
פורים הנחוג בט"ו באדר בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מקור השם הוא בעיר שושן, שבה נחוג הפורים בט"ו באדר. בירושלים, שהיא העיר המרכזית שבה נוהג דין זה כיום, קוראים את המגילה בט"ו באדר.
פורים הנחוג בי"ד באדר ברוב הערים והיישובים שאינם נחשבים מוקפים חומה מימות יהושע בן נון. ביום זה מקיימים את מצוות הפורים, ובהן קריאת המגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
פורים משולש
מצב מיוחד החל בירושלים ובערים המוקפות חומה כאשר ט"ו באדר חל בשבת. מכיוון שחלק ממצוות הפורים אינן יכולות להתקיים בשבת, הן מתחלקות בין יום שישי, שבת ויום ראשון. לכן הפורים מתפרס על פני שלושה ימים ונקרא פורים משולש.
פורים קטן
י"ד באדר א' בשנה מעוברת. עיקר מצוות הפורים אינן נוהגות בו, שכן פורים נחוג באדר השני, אך יש בו מעלה מסוימת של שמחה, ואין אומרים בו תחנון. יש הנוהגים להרבות מעט בסעודה ובשמחה.
פטר חמור
חמור זכר שהוא בכור לאמו. התורה מצווה לפדות את פטר החמור באמצעות שה, שאותו נותנים לכהן. לאחר הפדיון אין קדושה בחמור. אם בעליו אינו רוצה לפדותו, עליו לערוף את ראשו. דין פטר חמור הוא אחד מדיני קדושת הבכורות.
פטר רחם
בכור שנולד ראשון לאמו ופתח את רחמה. למושג זה חשיבות בכמה דינים, ובהם פדיון הבן וקדושת בכור בהמה. לא כל ילד שנולד ראשון לאביו נחשב פטר רחם, אלא הדבר נקבע לפי סדר הלידות של האם ובהתאם לתנאים ההלכתיים.
פיקוח נפש
מצב שבו נשקפת לאדם סכנה לחייו או חשש משמעותי לבריאותו. פיקוח נפש דוחה כמעט את כל מצוות התורה, ולכן כאשר יש סכנת חיים מותר ואף חובה לעבור על איסורים מסוימים כדי להציל את האדם. שלוש עבירות חמורות אינן נדחות מפני פיקוח נפש: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
פיקוח נפש דוחה שבת
עיקרון הלכתי שלפיו כאשר קיימת סכנת חיים, מחללים את השבת כדי להציל את האדם. אפילו כאשר קיים ספק פיקוח נפש, יש לנקוט באמצעים הנדרשים להצלתו. לכן חולה שיש בו סכנה, ואף במקרים מסוימים חולה שיש ספק אם הוא בסכנה, מקבל טיפול רפואי בשבת גם כאשר הטיפול כרוך במלאכות האסורות בשבת.
פלג המנחה
הזמן ההלכתי המתחיל שעה ורבע זמנית לפני סוף היום. הוא מחצית הזמן שבין מנחה קטנה לבין סוף היום, ומכאן שמו. לזמן זה יש משמעות בכמה דינים, ובפרט בדיני תפילת מנחה, תפילת ערבית וקבלת שבת.
פנים חדשות
אדם חדש המשתתף בסעודת שבע ברכות ולא היה בשעת החופה או בסעודות הקודמות של החתן והכלה. כאשר יש פנים חדשות בסעודה, ניתן לברך את כל שבע הברכות. כאשר אין פנים חדשות, במקרים שבהם עדיין מברכים שבע ברכות, ישנם דינים מיוחדים לגבי הברכות הנאמרות.
פסולי עדות
אנשים שאינם כשרים להעיד בבית דין על פי ההלכה. בין הפסולים ישנם מי שעברו עבירות מסוימות, וכן קטינים ואנשים נוספים שאינם עומדים בתנאי הכשרות הנדרשים לעדות. פסול עדות עשוי להיות מן התורה או מדרבנן, בהתאם לסיבת הפסול.
פסוקי דזמרה
פרקי תהילים ופסוקים נוספים הנאמרים בתפילת שחרית כהכנה לתפילת העמידה. עיקרם שבח והלל להקב"ה, והם פותחים בברכת "ברוך שאמר"ומסתיימים בברכת "ישתבח". בפסוקי דזמרה נאמרים מזמורים העוסקים בגדולת ה', בבריאת העולם ובהשגחתו.
פסח שני
יום י"ד באייר, שבו בזמן בית המקדש היו מקריבים את קרבן הפסח עבור מי שלא היה יכול להקריבו בי"ד בניסן, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה. מקור המצווה הוא בבני ישראל שביקשו ממשה רבנו: "למה נגרע", ובעקבות בקשתם ניתנה אפשרות נוספת להקרבת הפסח. כיום אין מקריבים בו קרבן, אך נוהגים לציין את היום באכילת מצה ובאי-אמירת תחנון לפי המנהגים השונים.
פסיק רישא
כלל בדיני שבת המתייחס למעשה שמצד עצמו מותר לעשותו, אך בהכרח תיגרם בעקבותיו מלאכה האסורה בשבת. במקרה כזה אסור לעשות את המעשה, אף שאין האדם מתכוון למלאכה האסורה, משום שתוצאת האיסור ודאית. הביטוי מבוסס על משל: "פסיק רישיה ולא ימות" – אם יחתוך את ראש התרנגול, ודאי שימות.
פרה אדומה
פרה שצבע שערותיה אדום, שעל פי התורה נעשית בה מצווה מיוחדת של שריפה, והאפר שלה משמש לטהרת אדם שנטמא בטומאת מת. הכנת אפר הפרה הייתה חלק מדיני הטהרה הנדרשים בזמן שבית המקדש קיים, ובאמצעותו ניתן היה להיטהר מטומאת מת ולהשתתף בעבודת המקדש.
פרוזבול
תקנה שתיקן הלל הזקן כדי למנוע מצב שבו אנשים יימנעו מלהלוות לעניים לקראת שנת השמיטה, מחשש שהחוב יישמט. באמצעות הפרוזבול החוב נמסר לבית הדין, ועל ידי כך ניתן לגבותו גם לאחר שנת השמיטה. כיום משתמשים בפרוזבול בעיקר לפני סיום שנת השמיטה, בהתאם לדיני שמיטת כספים.
פרט
אחת ממתנות העניים בכרם. ענב בודד או מספר מועט של ענבים שנפלו מן האשכול בשעת הבציר נחשבים פרט, ועל בעל הכרם להשאירם לעניים. דין זה נכלל במצוות מתנות עניים.
פרסום הנס
החובה או המעלה לפרסם ולהודיע על הנס שעשה הקב"ה לישראל. פרסום הנס הוא יסוד מרכזי במצוות חנוכה ופורים, ובא לידי ביטוי במיוחד בהדלקת נרות חנוכה במקום שבו יראו אותם ובקריאת מגילת אסתר. גם מצוות ותקנות נוספות נקבעו באופן שמטרתו להזכיר ולפרסם ניסים.
פרקי אבות
מסכת במשנה, הנקראת גם מסכת אבות, העוסקת בעיקר בענייני מידות, מוסר, הנהגת האדם, לימוד תורה ודרך ארץ. נהוג ללמוד ולומר את פרקי אבות בשבתות שבין פסח לסוכות, ובקהילות רבות אומרים פרק אחד בכל שבת לפי הסדר.
פרשה סתומה
אופן חלוקה של פרשיות התורה, שבו הפרשה החדשה אינה מתחילה בתחילת שורה חדשה, אלא יש לפניה רווח בתוך השורה. פרשה סתומה מסומנת בדרך כלל באות ס'בחומשים. קיימים דינים מדויקים לגבי גודל הרווח והאופן שבו יש לכתוב פרשה סתומה בספר תורה.
פרשה פתוחה
פרשה בתורה המתחילה בשורה חדשה, לאחר שהפרשה הקודמת הסתיימה והשאירו לפניה את הרווח הנדרש. פרשה פתוחה מסומנת בחומשים באות פ'. צורת חלוקת הפרשיות היא חלק מדיני כתיבת ספר תורה.
פרשת הנשיאים
הפרשה המתארת בספר במדבר את קרבנותיהם של שנים עשר נשיאי שבטי ישראל בעת חנוכת המשכן. כל נשיא הקריב קרבן זהה במשך יום אחד, במשך שנים עשר ימים. לזכר חנוכת המשכן, נוהגים לקרוא בחודש ניסן בכל יום את הקרבן של נשיא אותו יום.
פרשת שקלים
פרשת התורה הנקראת בשבת שלפני ראש חודש אדר, או בראש חודש אדר כאשר הוא חל בשבת, בהתאם ללוח השנה. היא עוסקת במצוות מחצית השקל, שממנה מומנו קרבנות הציבור בבית המקדש. קריאת הפרשה נועדה להזכיר את חובת השקלים לקראת חודש ניסן.
פרשת זכור
פרשת התורה העוסקת במצוות זכירת מעשה עמלק: "זכור את אשר עשה לך עמלק". קוראים אותה בציבור בשבת שלפני פורים, משום שהמן הרשע היה מזרעו של עמלק. קריאת פרשת זכור נחשבת מצווה מיוחדת, ולכן יש להקפיד על שמיעתה מתוך ספר תורה כשר ובכוונה לצאת ידי חובה.
פרשת פרה
פרשת התורה העוסקת בדיני פרה אדומה ובטהרה מטומאת מת. היא נקראת לאחר פורים, כהכנה לקראת חג הפסח, שכן בזמן שבית המקדש היה קיים היה צורך להיטהר מטומאת מת כדי להיות ראויים להקריב את קרבן הפסח.
פרשת החודש
פרשת התורה העוסקת במצוות קידוש חודש ניסן ובדיני קרבן פסח. קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן. תחילת הפרשה עוסקת בקביעת חודש ניסן כראש החודשים ובציווי על הכנת קרבן הפסח.
פת הבאה בכיסנין
מאפה העשוי מחמשת מיני דגן שאינו נחשב בדרך כלל ללחם לעניין ברכתו, ולכן מברכים עליו "בורא מיני מזונות". כאשר אוכלים ממנו כמות משמעותית ובאופן של קביעות סעודה, עשוי דינו להשתנות ויש לברך עליו "המוציא"וברכת המזון. יש כמה שיטות בראשונים בהגדרת פת הבאה בכיסנין, ובהן מאפה מתוק או מתובל, מאפה דק ויבש ומאפה ממולא.
פת נכרי / פת עכו"ם
לחם שנאפה על ידי גוי, שחכמים אסרו במקרים מסוימים כדי ליצור ריחוק חברתי בין ישראל לעמים ולמנוע חשש להתקרבות שעלולה להביא לנישואי תערובת. בדיני פת נכרי יש הבדלים בין פת עכו"ם לבין פת פלטר, ובקהילות ובמצבים שונים קיימים מנהגים והיתרים שונים.
