מחיה המתים | טעם ריבוי הזכרות תחיית המתים

"אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם ה', מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִׁיעַ, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם.מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים. סוֹמֵךְ נוֹפְלִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים".

שאלה

לעומת הפעם הבודדת בה נזכרת בברכה זו העובדה שה' ממית את האדם בבוא יומו, חמש פעמים אנו חוזרים ומזכירים היותו מחיה מתים. דומה כי ריבוי שכזה בחזרה על אותן מילים באותה ברכה, אין לו אח ורע בשום מקום אחר בתפילה. מה היא אם כן הסיבה לריבוי מופלג זה?

תשובות