טוען…
טוען תוכן…
הלכהמצווה לערוך ביום הפורים סעודה מכובדת ומשמחת, שנאמר במגילת אסתר: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, כב). את עיקר המצווה מקיימים בסעודה אחת ביום הפורים, ולא בלילה. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, נכון לאכול בסעודה פת ובשר, ולשתות יין כדי להרבות בשמחה ולהתבסם מעט. אין חובה להגיע לשכרות מופרזת, ובוודאי שאין לשתות באופן העלול לפגוע בבריאות, בקיום המצוות או בהתנהגות הראויה. גם נשים חייבות בסעודת פורים, ויש להקפיד שהשמחה תהיה מתוך הודאה לקב"ה ולא מתוך הוללות וקלות ראש [1].
לאחר שניצלו היהודים מגזירת המן, נקבעו ימי הפורים לימי משתה ושמחה. חז"ל תיקנו לבטא את ההודאה על נס ההצלה גם באמצעות סעודה חגיגית, שבה מרבים בשמחה ומשבחים את הקב"ה על חסדיו [1].
לכן מלבד מצוות קריאת המגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים, יש להקדיש זמן גם לסעודת פורים. נכון לשבת עם בני המשפחה או עם חברים, לאכול ולשתות בשמחה, להרבות בדברי תורה ובהודאה לקב"ה ולזכור את משמעות היום.
אין מטרת הסעודה להרבות באכילה ובשתייה ללא גבול, אלא לקיים שמחה של מצווה המחזקת את האמונה, את הכרת הטוב ואת האחדות בין בני המשפחה והחברים.
את סעודת הפורים מקיימים ביום הפורים עצמו. ברוב ערי ישראל עורכים אותה ביום י"ד באדר, ובירושלים ובערים שדינן כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון עורכים אותה ביום ט"ו באדר [2].
אפשר לערוך את הסעודה בשעות הבוקר או אחר הצהריים, ובלבד שעיקר הסעודה יתקיים ביום. לפי ילקוט יוסף, טוב לערוך את הסעודה בשעות הבוקר יחד עם בני המשפחה והחברים [3].
מי שמעדיף לערוך את הסעודה אחר הצהריים רשאי לעשות כן, אך נכון שיתפלל מנחה לפני הסעודה ויקפיד להתחיל אותה בעוד היום גדול, כדי שעיקר האכילה והשמחה יהיו ביום הפורים.
לא. מי שערך סעודה מכובדת בליל הפורים לא יצא בכך ידי חובת סעודת פורים, ועליו לערוך סעודה נוספת ביום. הטעם לכך הוא שנאמר במגילה "ימי משתה ושמחה", ועיקר מצוות הסעודה נקבעה ליום [2].
עם זאת, גם בליל הפורים נכון להרבות מעט בסעודה ולשמוח לכבוד הנס, ובפרט לאחר שחוזרים מקריאת המגילה.
לכן משפחה המקיימת סעודה חגיגית בליל הפורים צריכה לזכור שעיקר מצוות סעודת פורים עדיין מוטלת עליה ביום שלמחרת.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מעיקר הדין אפשר לצאת ידי חובת סעודת פורים גם ללא אכילת פת. אולם מכיוון שיש פוסקים הסוברים שסעודת פורים צריכה לכלול לחם, נכון לכתחילה לאכול פת ולצאת ידי כל הדעות [4].
לכן הדרך המומלצת היא ליטול ידיים, לברך "המוציא", לאכול לחם ולערוך סעודה מכובדת עם מאכלים ותבשילים.
מי שאכל סעודה מכובדת ללא לחם יצא ידי חובה לפי עיקר הדין בפסיקת ילקוט יוסף, ואינו צריך לערוך סעודה נוספת רק משום שלא אכל פת.
עם זאת, מי שיכול לאכול לחם ראוי שיקפיד על כך, משום שבדרך זו הוא מקיים את המצווה בהידור.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, נכון לאכול בשר בסעודת פורים ולהכין סעודה נאה בהתאם ליכולת הכלכלית. טוב להדר באכילת בשר בהמה כשר וחלק לפי שיטת הבית יוסף, מפני שיש פוסקים הסוברים שאין שמחת סעודה שלמה אלא בבשר בהמה [5].
מי שקשה לו לאכול בשר בהמה, או שאין בידו אפשרות לקנותו, יכול לאכול בשר עוף.
אדם שאינו יכול לאכול בשר מסיבות רפואיות אינו צריך להזיק לבריאותו כדי לקיים את המצווה. במקרה כזה יערוך סעודה מכובדת ומשמחת עם מאכלים המתאימים לו.
לכן למעשה נכון לכתחילה להכין סעודה הכוללת לחם ובשר, אך אין צורך להוציא הוצאות גדולות מעבר ליכולת המשפחה.
לכתחילה נכון לאכול בשר בסעודת פורים, כפי שהתבאר לעיל. אולם מי שאינו אוכל בשר, או שאינו יכול לאוכלו מסיבה רפואית, יכול לערוך סעודה מכובדת עם דגים, מאכלים חלביים או מאכלים אחרים המשמחים אותו [4–5].
במקרה כזה נכון להקפיד במיוחד שהסעודה תהיה מכובדת ותיערך לכבוד שמחת הפורים, ולא תסתכם באכילה רגילה וחטופה.
מי שיכול לאכול בשר נכון שיקיים את המנהג המקובל ויכלול אותו בסעודה.
כן. נשים חייבות בסעודת פורים ובשמחת היום, משום שאף הן היו בכלל נס ההצלה [6].
לכן אין די בכך שהבעל עורך סעודה עם חבריו בעוד האישה נשארת בבית ואינה מקיימת סעודת פורים. יש לדאוג שגם היא תוכל לאכול סעודה מכובדת ולשמוח ביום החג.
אפשר כמובן לערוך סעודה משפחתית שבה משתתפים הבעל, האישה והילדים, ובדרך זו כולם מקיימים את שמחת היום יחד.
לפי ילקוט יוסף, נשים ישתו רק מעט יין, ואין להן להרבות בשתייה באופן המביא לשכרות [6].
ילדים לפני גיל מצוות אינם חייבים בסעודת פורים כחיובם של מבוגרים, אולם יש לחנכם לשמחת היום בהתאם לגילם ולהבנתם.
לפי ילקוט יוסף, מצווה לשמח את הילדים במיני מתיקה, במעדנים ובדברים המשמחים אותם [7].
לכן נכון לשתף את הילדים בסעודה המשפחתית, להסביר להם את משמעות היום וליצור עבורם חוויה נעימה ומכובדת.
אין צורך להעמיס על ילדים קטנים סעודה ממושכת מדי. העיקר הוא שיחוו את שמחת הפורים בצורה המתאימה לגילם.
חז"ל אמרו: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב). אולם אין הכוונה שחייבים להשתכר עד כדי איבוד שליטה או התנהגות בלתי ראויה [8].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, יש לשתות יין כדי להרבות בשמחה ולהתבסם מעט, ולאחר מכן לישון. בכך מקיימים את מצוות השתייה באופן שאינו מביא לידי קלות ראש או עבירה.
אין שיעור קבוע של כוסות יין המתאים לכל אדם. כל אחד צריך להכיר את עצמו ולנהוג בהתאם ליכולתו, למצבו הבריאותי ולהשפעת היין עליו.
מי שיודע שהשתייה עלולה לגרום לו לפגיעה בקיום המצוות, בהתנהגותו או בבריאותו, לא ירבה בשתייה.
אין חובה להגיע לשכרות גמורה. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, אין לשתות באופן המביא לאיבוד שליטה או להתנהגות אסורה [8].
לכן אדם היודע שהשתייה תגרום לו לדלג על תפילה, לשכוח לברך ברכת המזון, לפגוע באחרים, לנהוג בקלות ראש או להתנהג בצורה שאינה מכובדת, לא ירבה בשתייה.
כך גם מי שהיין אינו מתאים לו מבחינה רפואית, או מי שעלול לאבד שליטה בעקבות שתייה. אין להחמיר על חשבון הבריאות וההתנהגות הראויה.
השמחה בפורים אינה נמדדת בכמות היין שאדם שותה, אלא בכך שהוא מקיים את מצוות היום מתוך שמחה והודאה לקב"ה.
הרמ"א פוסק שאין צורך להשתכר במידה מרובה, אלא ישתה האדם מעט יותר מכפי הרגלו ולאחר מכן יישן. בשעת השינה אינו מבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", ובכך מקיים את המצווה [9].
המשנה ברורה מדגיש שאדם היודע שהשתייה תביא אותו להתרשל בברכת המזון, בתפילה או במצווה אחרת, לא ישתכר.
לכן גם לפי מנהג האשכנזים אין חובה להגיע למצב של איבוד שליטה, ויש להקפיד שהשתייה לא תגרום להיכשל בעבירה.
אין לנהוג ברכב כאשר שתיית האלכוהול עלולה לפגוע בערנות, בשיקול הדעת או במהירות התגובה, ובוודאי שאין לנהוג בניגוד לחוק או באופן המסכן אחרים.
גם אדם המרגיש שהוא שולט בעצמו אינו יכול להסתמך על תחושתו בלבד, משום שהשפעת האלכוהול אינה תמיד מורגשת.
לכן מי שמתכנן לשתות יין בסעודת פורים צריך לדאוג מראש לנהג שלא שתה אלכוהול או לאמצעי תחבורה בטוח.
אין שום היתר לסכן חיי אדם בשם שמחת הפורים.
מותר לערוך את סעודת הפורים בבוקר, לאחר תפילת שחרית וקריאת המגילה, ואין צורך להמתין עד לאחר מנחה [3].
אולם מי שמתכנן לערוך סעודה גדולה אחר הצהריים, ובפרט כאשר בכוונתו לשתות יין, נכון שיתפלל מנחה לפני תחילת הסעודה, כדי שלא יימשך באכילה ובשתייה וישכח להתפלל.
הרמ"א מביא מנהג לערוך את סעודת הפורים לאחר תפילת מנחה, אך מדגיש שיש להתפלל מנחה בעוד היום גדול.
לכן למעשה אפשר לערוך את הסעודה בבוקר או אחר הצהריים, ובלבד שאין הדבר גורם לפגיעה בחובת התפילה ובשאר מצוות היום.
נכון לקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים לפני סעודת הפורים, כדי שלא להימשך בסעודה ולשכוח את שאר מצוות היום [10].
עם זאת, סדר קיום המצוות אינו מעכב. מי שערך את סעודת הפורים לפני ששלח מנות או נתן מתנות לאביונים אינו צריך לחזור על הסעודה, ובלבד שיקיים את שאר המצוות בזמנן.
לכן נכון לתכנן מראש את סדר היום, כדי שלא תתעכב אחת המצוות עד סמוך לשקיעה.
אין חובה לערוך את סעודת הפורים עם מספר מסוים של משתתפים, וגם אדם האוכל לבדו יכול לקיים את המצווה.
עם זאת, לפי ילקוט יוסף טוב לערוך את הסעודה עם בני המשפחה והחברים, משום שהשמחה מתרבה כאשר יושבים יחד בסעודה מכובדת [3].
לכן ראוי להשתדל לשלב בסעודה דברי תורה, שירים והודאה לקב"ה, וליצור אווירה של שמחה ואחדות.
מי שנמצא לבדו, כגון אדם מבוגר או אדם המתגורר רחוק ממשפחתו, יכול לקיים את המצווה גם בסעודה אישית מכובדת.
לפי ילקוט יוסף, נכון ללמוד תורה במשך זמן מה לפני הסעודה או במהלכה. הרמ"א הביא את המנהג לעסוק מעט בתורה קודם הסעודה, על יסוד דברי חז"ל: "ליהודים היתה אורה ושמחה" – "אורה זו תורה" [11].
לכן אפשר לפתוח את הסעודה בדבר תורה קצר על מגילת אסתר, על נס פורים או על מצוות היום.
טוב גם ללמוד מעט מהלכות הפסח, משום שמימי הפורים כבר מתחילים להתכונן לחג הפסח.
אין צורך לערוך שיעור ארוך דווקא. גם לימוד קצר ומשמעותי מוסיף תוכן לשמחת הסעודה.
כן. בפורים מוסיפים "ועל הנסים" בברכת המזון, בתוך ברכת הארץ, במקום שנקבע לכך בנוסח הברכה [12].
אומרים "ועל הנסים" הן בסעודות הנערכות בליל הפורים והן בסעודות הנערכות ביום הפורים, אף שעיקר מצוות סעודת פורים מתקיימת ביום בלבד.
יש להקפיד לומר את הנוסח המתאים לפורים, המתחיל במילים "בימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה".
מי ששכח לומר "ועל הנסים" בברכת המזון ונזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת ברכת הארץ, יחזור ויאמר "ועל הנסים" במקום המתאים וימשיך בברכה [12].
אולם אם כבר אמר את שם ה' בחתימת הברכה, אינו חוזר, כדי שלא להיכנס לחשש ברכה לבטלה.
גם אם זו הייתה סעודת הפורים היחידה שלו במשך היום, אין חוזרים לברך ברכת המזון בגלל השמטת "ועל הנסים".
נכון להשלים את ההודאה באמצע אמירת "הרחמן", בנוסח: "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ולהמשיך בנוסח נס הפורים.
מי שהתחיל את סעודת הפורים ביום והמשיך לאכול לאחר צאת הכוכבים רשאי להמשיך בסעודתו גם בלילה. אולם לכתחילה נכון שעיקר הסעודה יתקיים ביום הפורים [13].
לפי פסיקת השולחן ערוך והרב עובדיה יוסף, אם התחיל את הסעודה ביום הפורים והיא נמשכה ללילה, אומר "ועל הנסים" בברכת המזון גם לאחר צאת הכוכבים, משום שהולכים אחר תחילת הסעודה.
כך הדין אפילו אם עברו כמה שעות מתחילת הלילה, כל עוד מדובר בהמשך אותה סעודה.
אולם אם כבר התפלל ערבית של הלילה שלאחר פורים לפני שבירך ברכת המזון, לא יאמר "ועל הנסים" בברכת המזון, לפי פסיקת ילקוט יוסף [13].
לכן מי שמתכנן להמשיך את הסעודה אל תוך הלילה, נכון שישים לב לזמן תפילת ערבית ולמועד אמירת ברכת המזון.
לא. מי שאכל עוגות או פירות משבעת המינים, או שתה יין בשיעור המחייב ברכה אחרונה, ומברך ברכת "מעין שלוש", אינו מזכיר בה "ועל הנסים" [14].
הטעם הוא שחז"ל לא תיקנו הזכרת הנס של פורים בברכה זו, אלא בתפילת העמידה ובברכת המזון.
לכן אין להוסיף נוסח מיוחד של "ועל הנסים" בברכה מעין שלוש.
כאשר יום הפורים חל ביום שישי, נכון להקדים את סעודת הפורים לשעות הבוקר, ולכתחילה לערוך אותה לפני חצות היום, כדי שלא לפגוע בהכנות לשבת ובתיאבון לסעודת ליל שבת [15].
לכן כדאי להתארגן מראש, לקיים את קריאת המגילה ואת מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ולערוך את הסעודה בשעה מוקדמת ככל האפשר.
מי שלא הספיק לערוך את הסעודה בבוקר עדיין חייב לקיימה ביום הפורים, אך עליו להשתדל שלא לפגוע בכבוד השבת ובסעודת ליל שבת.
אין לדחות את סעודת הפורים לליל שבת במקום לקיימה ביום שישי, משום שעיקר מצוות הסעודה הוא ביום הפורים עצמו.
יש הנוהגים במקרים מסוימים להתחיל את סעודת הפורים ביום שישי ולהמשיכה לסעודת ליל שבת בדרך של "פורס מפה ומקדש". אולם הדבר כרוך בפרטי הלכה מיוחדים הנוגעים לקידוש, לתפילה, ללחם משנה ולברכת המזון, ולכן אין לעשות זאת בלי להכיר את הדינים המתאימים.
כאשר פורים חל ביום ראשון, קוראים את המגילה במוצאי שבת, ולאחר מכן אפשר לערוך סעודה לכבוד ליל הפורים.
עם זאת, אין יוצאים בסעודה זו ידי חובת סעודת פורים של היום, ויש לערוך סעודה נוספת ביום ראשון עצמו [2].
אין חובה להכביד על בני המשפחה בסעודה גדולה בלילה, בפרט לאחר סעודות השבת. די להרבות מעט בשמחה ובמאכלים לכבוד הפורים, ואת הסעודה העיקרית לערוך ביום.
כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתקיים בירושלים ובערים שדינן כמוקפות חומה פורים משולש, ומצוות הפורים מתחלקות לשלושה ימים [16].
ביום שישי, י"ד באדר, קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים. בשבת, ט"ו באדר, אומרים "ועל הנסים" בתפילה ובברכת המזון, וקוראים בתורה את הקריאה המיוחדת לפורים. את סעודת הפורים ואת מצוות משלוח מנות מקיימים ביום ראשון, ט"ז באדר, לפי פסיקת השולחן ערוך והרב עובדיה יוסף.
ביום ראשון, שבו עורכים את סעודת הפורים, אין אומרים "ועל הנסים" בתוך ברכת המזון, משום שאין זה יום הפורים עצמו.
לכן תושבי ירושלים צריכים לשים לב במיוחד ללוח השנה כאשר חל פורים משולש, ולא להסתפק בכללים הרגילים של סעודת פורים ביום ט"ו באדר.
לא. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מי שהזיק לחברו במהלך שמחת הפורים חייב לשלם על הנזק, ואין הבדל בכך בין פורים לשאר ימות השנה [17].
לכן אין היתר לשבור חפצים, ללכלך בגדים, לפגוע ברכוש או לגרום נזק גופני בשם שמחת החג.
גם אדם ששתה יין ונמצא במצב של שכרות אינו פטור מאחריות לנזקים שגרם רק משום שהדבר אירע בפורים.
השמחה צריכה להיות מכובדת, ואינה מתירה פגיעה באחרים או עבירה על איסורי התורה.
כן. לפי ילקוט יוסף, מי שסיים מסכת בפורים יכול לערוך סעודה אחת שתיחשב גם לסעודת סיום המסכת וגם לסעודת הפורים [18].
אין בכך איסור של "אין עושים מצוות חבילות חבילות", משום שאדם מקיים באמצעות סעודה אחת שתי מצוות הקשורות לאותו מעשה.
לכן מי שסיים מסכת סמוך לפורים ורוצה לשלב את סעודת הסיום עם סעודת החג רשאי לעשות כן.
כדי לקיים את המצווה כראוי, נכון לערוך סעודה אחת מכובדת ביום הפורים, לכתחילה עם לחם ובשר, ולדאוג שעיקר הסעודה יתקיים לפני השקיעה. טוב לקיים קודם לכן את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, להתפלל מנחה בזמן ולשלב בסעודה דברי תורה, שירים והודאה לקב"ה.
מי ששותה יין צריך להקפיד שהשתייה לא תפגע בבריאותו, בקיום המצוות או בהתנהגותו. נשים חייבות בסעודה, ויש לדאוג שגם בני המשפחה והילדים יוכלו להשתתף בשמחת היום.
בברכת המזון מזכירים "ועל הנסים", ואם הסעודה נמשכת ללילה יש לנהוג לפי פרטי הדין שהתבארו לעיל.
לאחר שלמדנו את דיני סעודת הפורים, נמשיך להלכות הנוגעות לשאר מנהגי היום: אמירת "ועל הנסים" בתפילה, קריאת התורה, איסור הספד ותענית, עשיית מלאכה ומנהגי השמחה בפורים. נבאר מה חובה מן הדין, מהו מנהג, ואילו פרטים חשובים לדעת כדי לקיים את היום כהלכתו.
[1]. אסתר ט, כב; תלמוד בבלי, מגילה ז ע"ב; רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיפים א–ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה, סעיפים ד–ה.
[2]. תלמוד בבלי, מגילה ז ע"ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף יג – סעודת פורים ביום ולא בלילה.
[3]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף יא – זמן הסעודה ומעלת עריכתה עם בני המשפחה והחברים.
[4]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף ד; שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן פ"ט; חזון עובדיה, פורים, עמ' ק – דין אכילת פת בסעודת פורים.
[5]. רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף ה; שו"ת יחוה דעת, חלק ו סימן ל"ג, בהערה – אכילת בשר בסעודת פורים.
[6]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף ח – חיוב נשים בסעודה והנהגתן בשתיית יין.
[7]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיפים ב וכא – שמחת הילדים במיני מתיקה ומעדנים.
[8]. תלמוד בבלי, מגילה ז ע"ב; רמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה טו; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף יד; חזון עובדיה, פורים, עמ' קעה – שתיית יין בפורים והזהירות משכרות המביאה לעבירה.
[9]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ב; משנה ברורה שם, בדיני השתייה והשינה בפורים – שתייה יותר מן הרגיל והזהירות מפגיעה במצוות.
[11]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ב; תלמוד בבלי, מגילה טז ע"ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף א – לימוד תורה לפני הסעודה או במהלכה.
[12]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ג; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ב סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף ו – אמירת "ועל הנסים" בברכת המזון ודין מי ששכח לאומרו.
[13]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ג; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף טז; שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן נ"ה – סעודה שנמשכה ללילה ואמירת "ועל הנסים" לאחר ערבית.
[14]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן ר"ח סעיף יב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף טו – אי־הזכרת "ועל הנסים" בברכת מעין שלוש.
[15]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ב; משנה ברורה שם, סעיף קטן י – עריכת סעודת פורים בבוקר כאשר פורים חל ביום שישי.
[16]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ו – דיני פורים משולש; ילקוט יוסף, הלכות פורים, דיני פורים משולש – חלוקת מצוות הפורים לשלושה ימים.
[17]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף יח; שולחן ערוך, חושן משפט סימן שע"ח סעיף א – חיוב אדם שהזיק לחברו מתוך שמחת פורים.
[18]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ה סעיף כב – שילוב סעודת סיום מסכת עם סעודת פורים.