תפילות ומנהגי יום הפורים | מה מוסיפים בתפילה ומה מותר לעשות?
18.10.2026הלכהזמן קריאה · 15 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהביום הפורים מוסיפים "ועל הנסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון, קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק", ואין אומרים תחנון או מזמורי תחינה מסוימים. ימי י"ד וט"ו באדר אסורים בהספד ובתענית. אף שמעיקר הדין פורים אינו יום טוב האסור במלאכה, נהגו ישראל שלא לעשות בו מלאכות שאינן נחוצות, כדי להקדיש את היום למצוות הפורים ולשמחתו. יש להבחין בין מנהגים אלו לבין מלאכות המותרות לצורך החג, כפי שיתבאר להלן [1].
בפורים מוסיפים "ועל הנסים" בכל תפילות העמידה של היום: ערבית, שחרית ומנחה. את ההוספה אומרים בתוך ברכת "מודים", במקום שנקבע לה בנוסח התפילה [2].
ברוב ערי ישראל אומרים "ועל הנסים" בליל י"ד באדר וביום י"ד, ואילו בירושלים ובערים שדינן כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון אומרים אותו בליל ט"ו וביום ט"ו.
חשוב לדעת שכבר בתפילת ערבית של ליל הפורים אומרים "ועל הנסים", אף שעדיין לא קראו את המגילה. לכן אין צורך להמתין לקריאת המגילה כדי להתחיל להזכיר את הנס בתפילה.
מי ששכח לומר "ועל הנסים" ונזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת ברכת "מודים", יחזור למקום שבו אומרים "ועל הנסים", יאמר אותו וימשיך משם את הברכה כראוי [3].
אולם אם כבר אמר את שם ה' בחתימת הברכה, אינו חוזר, אלא מסיים את הברכה וממשיך בתפילתו. גם אם נזכר רק לאחר שסיים את תפילת העמידה, אינו חוזר להתפלל.
מי שרוצה להשלים את ההודאה רשאי לומר בסוף תפילת העמידה, בתוך "אלוקי נצור", את נוסח "מודים אנחנו לך על הנסים ועל הפורקן", עד סוף נוסח ההודאה, לפני הפסוק האחרון "יהיו לרצון".
לכן אין לחזור על תפילת העמידה בגלל שכחת "ועל הנסים", ואין להפסיק בברכה שכבר הסתיימה כדי להשלים את הנוסח שהוחמץ.
לא. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אין לדלג על אמירת "ועל הנסים" כדי להספיק לענות לקדיש או לקדושה עם הציבור [4].
לכן מי שנמצא באמצע תפילת העמידה והגיע למקום שבו אומרים "ועל הנסים", צריך לומר את הנוסח כראוי, ולא לדלג עליו מתוך רצון להספיק לענות עם הציבור.
עם זאת, עצם השמטת "ועל הנסים" בדיעבד אינה מחייבת חזרה על התפילה, כפי שהתבאר לעיל.
כן. בפורים מוסיפים "ועל הנסים" גם בברכת המזון, בתוך ברכת הארץ, במקום שנקבע לכך בנוסח הברכה [2].
אומרים אותו בסעודות הנערכות בליל הפורים ובסעודות הנערכות ביום הפורים, אף שעיקר מצוות סעודת פורים מתקיימת ביום בלבד.
מי ששכח לומר "ועל הנסים" בברכת המזון ונזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת ברכת הארץ, יחזור ויאמר את הנוסח במקום המתאים וימשיך משם. אם כבר אמר את שם ה' בחתימת הברכה, אינו חוזר.
במקרה כזה אפשר להוסיף בתוך אמירת "הרחמן" בקשת הודאה על הנסים, כגון: "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ולהמשיך בהזכרת נס הפורים [3].
ברוב ערי ישראל, שבהן חוגגים את פורים ביום י"ד באדר, אין אומרים "ועל הנסים" בתפילות ובברכת המזון של יום ט"ו באדר [5].
לעומת זאת, בירושלים ובערים שבהן חוגגים את פורים בט"ו, אומרים "ועל הנסים" ביום ט"ו ולא ביום י"ד, מלבד מצבים מיוחדים הקשורים לפורים משולש.
אם תושב עיר שאינה מוקפת חומה טעה ואמר "ועל הנסים" ביום ט"ו, אינו צריך לחזור ולהתפלל. כך גם תושב ירושלים שטעה ואמר "ועל הנסים" ביום י"ד.
עם זאת, לכתחילה כל אדם צריך להזכיר את הנס ביום הפורים המתאים למקום שבו הוא מחויב במצוות היום.
לא. בימים י"ד וט"ו באדר אין אומרים תחנון, ואין נופלים על פניהם בתפילה [6].
דין זה נוהג בכל המקומות בשני הימים, גם בערים שבהן עיקר חג הפורים הוא ביום י"ד, וגם בירושלים שבה חוגגים ביום ט"ו.
לכן גם תושב תל אביב אינו אומר תחנון ביום ט"ו באדר, אף שסיים את מצוות הפורים העיקריות ביום הקודם.
אין אומרים בימים אלו גם וידוי ונפילת אפיים, מפני שהם ימי שמחה שנקבעו לזכר נס ההצלה.
בפורים מדלגים על המזמור "למנצח יענך ה' ביום צרה", משום שאין ראוי להזכיר יום צרה ביום שנקבע למשתה ושמחה. לפי מנהג הספרדים מדלגים גם על המזמור "תפילה לדוד", הנאמר בימים רגילים לאחר התפילה [6].
אין אומרים "אל ארך אפיים" במקומות שבהם רגילים לומר אותו לפני הוצאת ספר התורה.
לעומת זאת, מזמור לתודה נאמר כרגיל לפי מנהגי התפילה.
יש הבדלים מסוימים בין סידורי העדות בסדר המזמורים שלאחר התפילה, ולכן יש לנהוג לפי נוסח הסידור המקובל בבית הכנסת.
כן. בשחרית של יום הפורים מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת "ויבוא עמלק" שבפרשת בשלח, בספר שמות פרק י"ז, פסוקים ח–טז [7].
לקריאה עולים שלושה אנשים, כפי שתיקנו חכמים לקריאת התורה בפורים.
פרשה זו עוסקת במלחמת עמלק בישראל לאחר יציאת מצרים, והיא קשורה לסיפור המגילה, שבו ביקש המן האגגי להשמיד את עם ישראל.
לאחר קריאת התורה קוראים את מגילת אסתר, בהתאם לסדר התפילה המקובל.
בפרשת "ויבוא עמלק" יש תשעה פסוקים בלבד, ואילו בקריאת התורה לשלושה עולים נוהגים לקרוא לפחות עשרה פסוקים.
לכן לפי פסק השולחן ערוך ומנהג הספרדים חוזרים על הפסוק האחרון של הפרשה, כדי להשלים את הקריאה לעשרה פסוקים [7].
לפי מנהג האשכנזים אין חוזרים על הפסוק האחרון, משום שהפרשה מסתיימת בתשעה פסוקים, ובמקום שבו הסתיים העניין מותר לסיים כך את הקריאה.
לכן ספרדי הרואה שבבית כנסת אשכנזי לא חזרו על הפסוק האחרון אינו צריך לחשוש שהקריאה אינה כשרה. וכן להפך, אין לפסול את הקריאה כאשר נהגו לחזור על הפסוק האחרון.
כן. פורים אינו יום טוב האסור במלאכה, ואין בו פטור ממצוות תפילין. לכן מניחים תפילין בתפילת שחרית כרגיל [8].
נכון שלא לחלוץ את התפילין לפני קריאת המגילה של היום, מפני שבמגילה נאמר "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר", ודרשו חז"ל: "ויקר – אלו תפילין".
לכן בקהילות רבות נוהגים להישאר עם התפילין עד לאחר קריאת המגילה.
מי שחלץ את התפילין קודם הקריאה אינו צריך להניחן מחדש רק כדי לשמוע את המגילה כשהוא עטור בתפילין.
לא. אף שפורים נקבע לזכר נס גדול, חז"ל לא תיקנו לומר בו הלל [9].
אחד הטעמים המובאים בגמרא הוא שקריאת המגילה עצמה נחשבת לפרסום הנס ומשמשת במקום אמירת הלל.
טעם נוסף הוא שלאחר נס פורים עדיין נשארו ישראל תחת שלטונו של אחשוורוש, ולכן לא הייתה זו גאולה שלמה מעול מלכות זרה.
לכן אין לומר הלל בברכה ביום הפורים. עיקר ההודאה על הנס מתקיים באמצעות קריאת המגילה, אמירת "ועל הנסים" וקיום מצוות היום.
מעיקר הדין פורים אינו כיום טוב האסור בעשיית מלאכה מן התורה. אולם השולחן ערוך פוסק שבמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים אין עושים, והרמ"א מביא שהמנהג התקבל בכל המקומות [10].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, גם כיום המנהג הוא שלא לעשות מלאכה ביום הפורים, ומי שעושה בו מלאכה שאינה מותרת על פי הדין אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
עם זאת, אין מדובר באיסור מלאכה כמו בשבת או ביום טוב. יש מלאכות שהותרו לצורך הפורים, לצורך מצווה, למניעת הפסד או לצרכים מיוחדים.
לכן ראוי לתכנן מראש את העבודה ואת הסידורים, ולהקדיש את יום הפורים לקריאת המגילה, למשלוח מנות, למתנות לאביונים, לסעודה ולשמחה.
לפי פסיקת ילקוט יוסף, מנהג ההימנעות ממלאכה נוהג ביום הפורים, ולא בלילה [10].
לכן מותר לבצע מלאכות רגילות בליל הפורים, לאחר שמקיימים את חובות התפילה וקריאת המגילה.
עם זאת, גם בלילה ראוי שלא להעמיס עבודה מיותרת שתגרום לאדם להתעייף ולהחמיץ את מצוות היום שלמחרת.
כן. מותר לעשות מלאכות לצורך יום הפורים, ובכללן בישול, אפייה והכנת מאכלים לסעודת החג [10].
כך גם מותר להכין משלוחי מנות, לארוז מאכלים ולסדר את הבית לצורך הסעודה והאורחים.
מלאכות אלו מותרות אף במקום שבו נהגו שלא לעשות מלאכה בפורים, מפני שהן נעשות לצורך שמחת היום.
לכן אין צורך להכין את כל מאכלי הסעודה לפני כניסת פורים דווקא, כפי שמכינים לקראת שבת או יום טוב.
אף שנהגו שלא לעשות מלאכה ביום הפורים, יש מצבים שבהם מותר לעבוד.
לפי ילקוט יוסף, אדם עני שאין לו כסף לצורכי סעודת הפורים רשאי לעבוד כדי להשיג את הנדרש לו ולבני ביתו. כמו כן, מותר לעשות מלאכה במקום שיש חשש להפסד ממשי, בהתאם לדיני דבר האבד [11].
גם מלאכות לצורך רבים או לצורך מצווה מותרות בתנאים המבוארים בפוסקים.
אולם מי שיכול להימנע מעבודה רגילה ביום הפורים בלי להיגרם לו הפסד משמעותי, נכון שיעשה כן ויקדיש את היום למצוותיו.
מעיקר הדין מותר לעסוק במסחר בפורים, משום שמסחר אינו בכלל המלאכות שנהגו לאסור באופן מוחלט, ויש בו גם צד של שמחה כאשר האדם מרוויח [11].
עם זאת, לפי פסיקת ילקוט יוסף טוב להחמיר שלא לעסוק במסחר רגיל אם אין בכך צורך מיוחד.
חנויות המוכרות צורכי פורים, כגון מאכלים, משקאות ומוצרים הדרושים לסעודת החג ולמשלוחי מנות, רשאיות לפעול לצורך היום.
לכן בעל עסק צריך להבחין בין פתיחת החנות לצורכי החג לבין יום עבודה רגיל העלול לבטל אותו ממצוות הפורים ומשמחתו.
לכתחילה טוב להסתפר ולהתגלח לפני יום הפורים, כדי שלא להיכנס למחלוקת הפוסקים בעניין מלאכה זו ביום החג.
לפי ילקוט יוסף, יש מחמירים שלא להסתפר בפורים אלא על ידי גוי, אולם גילוח הזקן לצורך היום מותר כאשר לא התגלח קודם לכן [12].
כאשר פורים חל ביום שישי, מותר להסתפר לכבוד שבת, כפי שפסק ילקוט יוסף.
לכן מי שיכול להיערך מראש נכון שיעשה זאת לפני פורים, ומי שלא הספיק ויש לו צורך מיוחד, ינהג בהתאם להיתרים המבוארים בפוסקים.
כן. לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מותר לגזוז ציפורניים ביום הפורים [13].
אין בכך איסור מצד מנהג ההימנעות ממלאכה בפורים, משום שמדובר בפעולה קלה של טיפול אישי.
לכן מי שלא הספיק לגזוז ציפורניים לפני הפורים רשאי לעשות זאת גם ביום החג.
כן. לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר לצלם ולהצטלם ביום הפורים, מפני שצילום תמונות וסרטונים לצורך שמחת החג נחשב פעולה של שמחה [13].
לכן אפשר לצלם את בני המשפחה בתחפושות, את סעודת הפורים ואת שמחת החג.
עם זאת, יש להקפיד על צניעות, על שמירת כבודם של המצולמים ועל כך שהצילום לא יפריע לקיום מצוות היום.
כן. מותר לכתוב חידושי תורה, פסקי הלכה ודברי תורה בפורים. לפי ילקוט יוסף, מותר גם לכתוב מכתבים ועניינים קלים שאינם מצריכים טרחה מרובה [14].
לימוד תורה עצמו ודאי מותר ואף ראוי ביום הפורים, וכבר הביא הרמ"א את המנהג ללמוד מעט תורה קודם סעודת הפורים.
לכן מותר להכין דבר תורה לסעודה, לסכם לימוד או לכתוב חידוש תורה שהתחדש לאדם במהלך היום.
אולם אין להעמיס עיסוקים ארוכים ומייגעים באופן שיבטל את האדם מקיום שאר מצוות הפורים.
כן. לפי פסיקת ילקוט יוסף, מותר לעשות מלאכה בפורים באמצעות עובד שאינו יהודי, אף כאשר מדובר במלאכה גמורה [15].
עם זאת, אם מדובר בעבודה גדולה הנעשית בפרהסיה, כגון עבודות בנייה ושיפוץ, יש פרטים נוספים. בארץ ישראל קיימת גם משמעות מיוחדת למצוות בניין הארץ, ולכן יש מקום להקל בעבודות בנייה באמצעות גוי, ובפרט כאשר העבודה נעשית בקבלנות.
מי שמתכנן עבודות גדולות בביתו ביום הפורים, ראוי שיברר מראש את הדין בהתאם לאופי העבודה.
כן. לפי פסיקת השולחן ערוך וילקוט יוסף, מנהג ההימנעות ממלאכה חל ביום הפורים של אותו מקום [16].
לכן תושבי רוב ערי ישראל, החוגגים בי"ד באדר, רשאים לעשות מלאכה בט"ו באדר. תושבי ירושלים, החוגגים בט"ו, רשאים לעשות מלאכה בי"ד.
עם זאת, בערים שיש ספק מיוחד לגבי זמן הפורים קיימים דינים נוספים, ובטבריה יש להחמיר בעשיית מלאכה בשני הימים, כמבואר בילקוט יוסף.
לא. ימי י"ד וט"ו באדר אסורים בתענית, הן לתושבי הערים החוגגים בי"ד והן לתושבי ירושלים החוגגים בט"ו [17].
איסור זה נוהג גם ביום שאינו יום הפורים העיקרי של האדם. לכן תושב תל אביב אינו רשאי לקבל על עצמו תענית ביום ט"ו באדר, אף שאת סעודת הפורים קיים ביום י"ד.
כמו כן, אין לקבוע בפורים תענית פרטית לצורך תיקון או כפרה.
ימי י"ד וט"ו באדר אסורים בהספד, משום שהם ימים שנקבעו למשתה ולשמחה [17].
לכן אין עורכים בהם הספדים רגילים המעוררים צער ובכי, גם כאשר מדובר ביום שאינו יום הפורים העיקרי של מקום המגורים.
עם זאת, בדיני אבלות וקבורה קיימים מצבים מיוחדים, ובכללם דינים הנוגעים לתלמידי חכמים ולהנהגת האבלים עצמם. במקרים כאלה יש לנהוג לפי הלכות אבלות ולהתייעץ עם רב הבקי בהן.
אין ללמוד מאיסור הספד שאין לקיים קבורה בפורים. הקבורה מתקיימת לפי דיניה, ואילו השאלה כיצד נוהגים בהספד ובאבלות נקבעת בנפרד.
כן. גם אדם הנמצא בתוך שבעת ימי אבלות חייב בקריאת המגילה, במשלוח מנות, במתנות לאביונים ובסעודת פורים [18].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אין נוהגים בפורים מנהגי אבלות שבפרהסיה, אך מנהגי אבלות שבצנעה נוהגים.
לכן האבל מקיים את מצוות היום, אולם אינו נוהג בהכרח את כל מנהגי השמחה כפי שנוהג אדם שאינו באבלות.
במקרים אלו יש פרטים רבים, כגון אופן עריכת הסעודה, יציאה מבית האבל, עלייה לתורה ומשלוח מנות, ולכן יש לנהוג לפי דיני האבלות המתאימים למקרה.
לפי מנהג הספרדים ופסקי הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מותר לשלוח משלוח מנות לאדם אבל, אף בתוך תקופת האבלות. עם זאת, האבל עצמו ראוי שלא ירבה במשלוחים מפוארים, אלא יקיים את המצווה במאכלים רגילים ומכובדים [19].
לדעת האשכנזים נהוג שלא לשלוח מנות לאבל בתוך שנים עשר חודש לפטירת אביו או אמו, ובתוך שלושים יום לפטירת שאר הקרובים שעליהם מתאבלים.
אם האבל עני, מותר לתת לו מתנות לאביונים לכל הדעות, משום שמדובר במצוות צדקה ולא במשלוח שמטרתו הרגילה היא הבעת חיבה ורעות.
לפי פסק השולחן ערוך וילקוט יוסף, מותר לערוך חופה וקידושין בפורים, ואין בכך איסור של עירוב שמחה בשמחה, משום שפורים אינו יום טוב מן התורה [20].
כך גם מותר לערוך מסיבת שידוכין או אירוסין ביום הפורים.
עם זאת, יש פוסקים המחמירים בעריכת חתונה בפורים, ולכן במקום שיש מנהג קהילתי ברור יש להתחשב בו.
לפי ילקוט יוסף, ממידת חסידות טוב לערוך את סעודת הנישואין בלילה שלאחר פורים, כאשר הדבר מתאפשר, אך אין בכך איסור מעיקר הדין.
פורים הוא יום של שמחה והודאה לקב"ה, ולכן נכון לתכנן את סדר היום כך שיישאר זמן לקיום כל המצוות: קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים. בתפילה ובברכת המזון מזכירים "ועל הנסים", ובשחרית קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק".
אין אומרים תחנון בשני ימי הפורים, ואין מתענים או מספידים בהם. אף שמותרות מלאכות מסוימות לצורך היום ולצורך מצווה, נכון להימנע מעבודה רגילה שאינה נחוצה ולהקדיש את היום לשמחה של מצווה.
לאחר שלמדנו את דיני התפילות ומנהגי יום הפורים, נמשיך לדיני שושן פורים ופורים משולש: ההבדל בין ירושלים לשאר הערים, מה עושים כאשר נמצאים ביום י"ד בעיר אחת וביום ט"ו בעיר אחרת, וכיצד מקיימים את מצוות הפורים כאשר ט"ו באדר חל בשבת.
[1]. שולחן ערוך, אורח חיים סימנים תרצ"ג ותרצ"ו; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ג, סדר תפילות פורים; סימן תרצ"ו, עשיית מלאכה ודיני הספד ותענית.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ב; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג סעיף א – אמירת "ועל הנסים" בתפילות היום, גם לפני קריאת המגילה.
[3]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג סעיף ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ב סעיף א – דין מי ששכח "ועל הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
[4]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג סעיף ג; שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן ע"ז – אין לדלג על "ועל הנסים" כדי לענות לקדיש או לקדושה.
[5]. שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ב; ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף יא – יום אמירת "ועל הנסים" ודין מי שטעה והזכירו ביום האחר.
[6]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ג; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג סעיפים ו–ז – דיני תחנון, וידוי והמזמורים שמדלגים בפורים.
[7]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ד; רמ"א שם; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג סעיף ז – קריאת "ויבוא עמלק", שלושת העולים וכפילת הפסוק האחרון.
[8]. תלמוד בבלי, מגילה טז ע"ב; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ג, סדר תפילת שחרית וקריאת המגילה – מנהג הנחת התפילין בזמן קריאת המגילה.
[9]. תלמוד בבלי, מגילה יד ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ג – הטעמים לכך שאין אומרים הלל בפורים.
[10]. שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף א; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיף א – מנהג ההימנעות ממלאכה ביום פורים וההיתר למלאכות לצורך החג.
[11]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיף ב; משנה ברורה, סימן תרצ"ו סעיף קטן ג – מסחר, דבר האבד ומלאכה לצורך פרנסה.
[12]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיפים ג–ד; חזון עובדיה, פורים, עמ' קצו – תספורת וגילוח בפורים, ובפרט כאשר הוא חל בערב שבת.
[13]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיפים ו–ז – צילום תמונות וגזיזת ציפורניים ביום הפורים.
[14]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיף ח; רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף א – כתיבת חידושי תורה, פסקי הלכה ומכתבים.
[15]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיף ה – עשיית מלאכה באמצעות גוי, ובפרט עבודות בנייה בארץ ישראל.
[16]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ב; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו סעיפים ט–י – איסור מלאכה ביום הפורים של המקום ודין הערים המסופקות.
[17]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ג; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו, דיני הספד ותענית – איסור הספד ותענית בי"ד ובט"ו באדר.
[18]. שולחן ערוך, יורה דעה סימן ת"א סעיף ז; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו, דיני הספד ותענית, סעיפים א–ג וו – דיני אבלות בפורים וחיוב האבל במצוות היום.
[19]. ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו, דיני הספד ותענית, סעיפים ו–ט; רמ"א, יורה דעה סימן שפ"ה – משלוח מנות לאבל והבדלי מנהגי הספרדים והאשכנזים.
[20]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ח; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ו, דיני הספד ותענית, סעיף יב – נישואין ואירוסין בפורים.