שושן פורים ופורים משולש | מי חוגג בי"ד, מי בט"ו ומה הדין כשנוסעים בין הערים?
18.10.2026הלכהזמן קריאה · 15 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהברוב ערי ישראל חוגגים את פורים ביום י"ד באדר, ואילו בירושלים ובערים שדינן כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון חוגגים ביום ט"ו באדר, הנקרא "שושן פורים". כאשר ט"ו באדר חל בשבת, מתקיים בירושלים "פורים משולש", ומצוות החג מתחלקות בין יום שישי, שבת ויום ראשון. מי שנוסע בין ירושלים לעיר אחרת סמוך לפורים צריך לברר מתי והיכן הוא חייב במצוות, משום שהדבר תלוי במקום שהייתו, במועד הנסיעה ובתוכנית החזרה, ולא רק במקום מגוריו הקבוע [1].
במגילת אסתר מסופר שהיהודים בשאר מדינות המלך נלחמו באויביהם ביום י"ג באדר ונחו ביום י"ד, ולכן קבעו את יום י"ד ליום משתה ושמחה. לעומתם, היהודים בשושן הבירה נלחמו גם ביום י"ד ונחו ביום ט"ו, ולכן חגגו ביום ט"ו באדר [2].
לזכר ההבדל הזה תיקנו חכמים שברוב הערים יחגגו ביום י"ד, ואילו בערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון יחגגו ביום ט"ו. בכך חלקו כבוד לארץ ישראל ולעריה העתיקות, אף שנס פורים התרחש בפרס.
לכן אין קובעים את זמן הפורים לפי השאלה אם העיר מוקפת חומה כיום, אלא לפי מעמדה ההלכתי ביחס לתקופת יהושע בן נון. שושן עצמה יוצאת מן הכלל, וקוראים בה בט"ו משום שבה התרחש הנס, אף שלא הייתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון [2].
ברוב הערים והיישובים בעולם חוגגים את פורים ביום י"ד באדר. כך נוהגים בתל אביב, בבני ברק ובמרבית ערי ישראל, וכן ברוב הקהילות בחוץ לארץ [1].
בערים אלו קוראים את המגילה בליל י"ד וביומו, נותנים מתנות לאביונים, שולחים משלוח מנות ועורכים את סעודת הפורים ביום י"ד.
בתפילות הפורים ובברכת המזון אומרים "ועל הנסים", ובתפילת שחרית קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק".
ירושלים נחשבת לעיר המוקפת חומה מימות יהושע בן נון, ולכן חוגגים בה את פורים ביום ט"ו באדר [3].
תושבי ירושלים קוראים את המגילה בליל ט"ו וביומו, ומקיימים באותו יום את מצוות משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, למעט בשנה שבה חל פורים משולש.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, בירושלים החדשה קוראים ביום ט"ו גם בשכונות המחוברות לעיר העתיקה ברצף בנייה, בהתאם לגדרי ההלכה ולמנהג המקום.
עם זאת, יש שכונות ואזורים שמעמדם נדון בפוסקים, ובפרט כאשר קיימים מרחקים משמעותיים או הפסקות בין הבתים. מכיוון שרצף הבנייה עשוי להשתנות, אין לקבוע את זמן הפורים של שכונה מסוימת על סמך שמה או השתייכותה לעיריית ירושלים בלבד. במקומות שיש ספק יש לברר את המנהג והפסיקה העדכניים לאותו אזור [3].
יש ערים עתיקות שקיים ספק אם היו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, או אם העיר של ימינו נמצאת במקום העיר הקדומה.
לפי השולחן ערוך וילקוט יוסף, בערים אלו קוראים את המגילה בליל י"ד וביומו בברכות, וחוזרים וקוראים גם בליל ט"ו וביומו ללא ברכות, מחמת הספק [4].
בין המקומות שבהם נהגו לקרוא בשני הימים נזכרות טבריה, חברון, צפת, עכו, יפו ולוד. גם בערים עתיקות נוספות יש מנהגים דומים, ויש לברר את המנהג המקומי.
את עיקר מצוות הפורים, ובכללן משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים, מקיימים בערים המסופקות ביום י"ד. עם זאת, טוב וראוי להחמיר ולקיים מצוות אלו גם ביום ט"ו, כפי שמבואר בילקוט יוסף [4].
לפי ילקוט יוסף, בערים המסופקות טוב לומר "ועל הנסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון גם ביום י"ד וגם ביום ט"ו, ואין בכך חשש להפסק בתפילה [5].
עם זאת, אין קוראים ביום ט"ו בתורה את פרשת "ויבוא עמלק" בברכות מחמת הספק. אם יום ט"ו חל ביום שני או חמישי, קוראים את הקריאה הרגילה של פרשת השבוע.
לכן יש להבחין בין קריאת המגילה בשני הימים, שאותה נוהגים לקיים, לבין קריאת התורה המיוחדת לפורים, שאין חוזרים עליה ביום ט"ו בעיר שמעמדה מסופק.
לפי ילקוט יוסף, טוב שבני תל אביב ובני ברק יחזרו וישמעו את המגילה גם ביום ט"ו באדר ללא ברכות, בשל סמיכותן ורצף הבנייה לאזור יפו, שנחשב לאחת הערים המסופקות [6].
עם זאת, אין חיוב על כלל הציבור לחזור ולקרוא בט"ו, מפני שמעיקר הדין מקום הסמוך לעיר שמעמדה מסופק אינו מקבל בהכרח את דינה.
לכן תושב תל אביב או בני ברק מקיים את כל מצוות הפורים ביום י"ד כרגיל. מי שנוהג להחמיר ולשמוע את המגילה פעם נוספת בט"ו ללא ברכה, יש למנהגו יסוד בפוסקים.
לא. בכל ערי ישראל אין אומרים תחנון ביום י"ד וביום ט"ו באדר, אף שעיקר מצוות הפורים מתקיימות בכל מקום באחד משני הימים בלבד [7].
כך גם אסור להתענות ולהספיד בשני הימים, בכפוף לדינים המיוחדים של אבלות וקבורה.
אולם אין אומרים "ועל הנסים" בתפילה ובברכת המזון אלא ביום הפורים של אותו מקום. לכן ברוב הערים אומרים אותו בי"ד, ובירושלים בט"ו. בערים המסופקות נוהגים לומר בשני הימים, כפי שהתבאר לעיל.
מי שנוסע בין עיר שחוגגים בה בי"ד לבין ירושלים אינו נידון תמיד לפי מקום מגוריו הקבוע. חז"ל קבעו דינים מיוחדים של "פרוז בן יומו" ו"מוקף בן יומו", שלפיהם אדם עשוי להתחייב במצוות הפורים לפי המקום שבו הוא שוהה בזמן הקובע [8].
לעניין זה, עלות השחר היא זמן מרכזי מאוד. אולם אין די בבדיקה היכן נמצא האדם באותה שעה בלבד: יש משמעות גם לתוכנית החזרה שלו, למועד יציאתו ולשאלה אם כבר קיים את מצוות הפורים ביום הקודם.
לכן אדם המתכנן לעבור בין ירושלים לעיר אחרת בלילות י"ד או ט"ו צריך לברר את דינו מראש. שינוי קטן במועד הנסיעה או בתוכנית החזרה עלול לשנות את חיובו.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, תושב ירושלים שנסע לתל אביב ותכנן לשהות שם עד לאחר עלות השחר של יום י"ד, ואכן שהה שם בזמן זה, נחשב באותו יום כבן עיר לעניין מצוות הפורים [9].
לכן כאשר הוא יודע מראש שיישאר בתל אביב עד לאחר עלות השחר, עליו לקרוא את המגילה כבר בליל י"ד ולחזור ולקרוא ביום י"ד, ולקיים באותו יום את שאר מצוות הפורים.
אם לאחר מכן חזר לירושלים, לפי פסיקת ילקוט יוסף עליו לחזור ולקיים את מצוות הפורים גם ביום ט"ו. אולם את קריאת המגילה בליל ט"ו וביומו יקרא ללא ברכות, משום מחלוקת הפוסקים, ונכון שלא ישמש כבעל קורא כדי להוציא אחרים ידי חובה [9].
לעומת זאת, תושב ירושלים שיצא לתל אביב רק לאחר עלות השחר של י"ד אינו מתחייב בשל נסיעה זו לבדה במצוות הפורים של תל אביב באותו יום.
תושב תל אביב שכבר קיים את מצוות הפורים ביום י"ד, ולאחר מכן הגיע לירושלים בליל ט"ו או ביום ט"ו, אינו חייב בדרך כלל לחזור ולקיים את כל המצוות, לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף [10].
לכן מי שחגג את פורים בתל אביב ולאחר מכן נסע לירושלים לבקר בני משפחה או להשתתף בסעודה אינו נעשה מחויב מחדש באופן אוטומטי.
עם זאת, אם האדם עקר את דירתו ועבר להתגורר בירושלים, הדין עשוי להשתנות. כמו כן, יש פוסקים המחמירים גם בחלק ממקרי הביקור הזמני.
לכן מי שכבר קיים את הפורים ביום י"ד ומגיע לירושלים ביום ט"ו רשאי להחמיר ולשמוע שוב את המגילה ללא ברכה, אך אינו צריך לברך עליה פעם נוספת מחמת עצם נסיעתו. במעבר מגורים ממש יש לברר את הדין בנפרד.
כן. יש מצבים שבהם אדם עשוי להתחייב במצוות הפורים בשני הימים. לדוגמה, תושב ירושלים ששהה בתל אביב בעלות השחר של י"ד וחזר לירושלים לקראת ט"ו, נוהג לפי פסיקת ילקוט יוסף את מצוות הפורים בשני הימים, אך אינו חוזר לברך על קריאת המגילה בט"ו [9].
אולם אין להסיק מכך שכל מי שנוסע בין ירושלים לתל אביב חייב פעמיים. הדבר תלוי בפרטי הנסיעה ובזמני החיוב.
באותה מידה קיימים מסלולי נסיעה העלולים לגרום לאדם להפסיד את חיוב הפורים בזמנו. למשל, תושב ירושלים שנשאר בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום י"ד, ולאחר מכן נסע לתל אביב ושהה שם גם בעלות השחר של ט"ו, נכנס למצב הלכתי מיוחד שבו הוא עלול להפסיד את מצוות הפורים. לפי ילקוט יוסף, בדיעבד במקרה כזה עליו לקרוא את המגילה בט"ו ללא ברכה ולקיים את שאר דיני היום בהתאם להוראות הפוסקים [11].
לכן אין לתכנן נסיעות מסוג זה בלי לברר מראש את ההשלכות ההלכתיות שלהן.
פורים משולש מתקיים כאשר יום ט"ו באדר חל בשבת. מצב זה נוגע לירושלים ולערים שדינן כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון, שבהן זמן הפורים הרגיל הוא ט"ו באדר [12].
מכיוון שחז"ל אסרו לקרוא את המגילה בשבת, וחלק ממצוות הפורים אינן מתקיימות ביום זה, מתחלקות המצוות לשלושה ימים: יום שישי, שבת ויום ראשון.
כך סדר המצוות לפי השולחן ערוך ופסקי הרב עובדיה יוסף:
יום שישי, י"ד באדר: קוראים את המגילה בלילה וביום, ונותנים מתנות לאביונים.
שבת, ט"ו באדר: אומרים "ועל הנסים" בתפילות ובברכת המזון, קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק", מפטירים בהפטרת שבת זכור ומוסיפים בשמחת סעודות השבת.
יום ראשון, ט"ז באדר: מקיימים את סעודת הפורים ואת מצוות משלוח מנות.
חלוקה זו מיוחדת לפורים משולש. בשאר ערי ישראל מקיימים את מצוות הפורים ביום שישי, י"ד באדר, כרגיל.
חז"ל גזרו שלא לקרוא את המגילה בשבת שבה חל פורים, מחשש שאדם שאינו בקי בקריאה ייקח את המגילה אל אדם הבקי בה, ובדרכו יעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים או יוציא אותה מרשות לרשות במקום שהדבר אסור [12].
לכן בפורים משולש מקדימים בירושלים את קריאת המגילה ליום שישי, י"ד באדר, אף שיום הפורים של ירושלים הוא ט"ו באדר.
קוראים את המגילה בליל שישי וביום שישי בברכות הרגילות. מי שנאנס ולא קרא את המגילה ביום שישי אינו רשאי לקרוא אותה בשבת כדי להשלים את מה שהפסיד.
לפי ילקוט יוסף, בשבת של פורים משולש אין לטלטל מגילת אסתר כשרה, מפני שביום זה יש עליה דין מוקצה מחמת הגזרה שלא לקרוא בה. בשאר שבתות השנה אין עליה איסור זה, ומותר לטלטלה לצורך המותר [13].
לכתחילה מצווה מן המובחר לקרוא את המגילה בעשרה, משום פרסום הנס. אולם מי שאינו יכול לקרוא בעשרה רשאי לקרוא גם ביחיד ולברך את הברכות שלפני הקריאה [14].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, את הברכה האחרונה, "הרב את ריבנו", אין מברכים בשם ומלכות אלא כאשר יש עשרה משתתפים בקריאה. דין זה נוהג גם בקריאת המגילה בזמנה הרגיל.
לעניין זה, לפי ילקוט יוסף, גם עשר נשים ששומעות את המגילה יחד נחשבות לציבור לעניין פרסום הנס, ואפשר לברך לפניהן את הברכה האחרונה.
בירושלים מקיימים את מצוות מתנות לאביונים ביום שישי, י"ד באדר, יחד עם קריאת המגילה [15].
הטעם לכך הוא שעיניהם של העניים נשואות למקרא מגילה, ובזמן הקריאה הציבור מרבה בנתינת צדקה למען הנזקקים.
לכן תושב ירושלים יכול למסור את הכסף לגבאי צדקה מראש, אך עליו לוודא שהגבאי מחלק את המתנות לאביונים ביום שישי.
אין חובה לחזור ולתת שתי מתנות לשני אביונים גם ביום ראשון, אף שמובן שמותר ומבורך להרבות בצדקה גם אז.
בשבת שהיא ט"ו באדר אומרים בירושלים "ועל הנסים" בכל תפילות השבת ובברכת המזון [16].
בתפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה. בראשון קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים למפטיר את פרשת "ויבוא עמלק". ההפטרה היא "פקדתי את אשר עשה עמלק", כפי שנוהגים בשבת זכור.
בקריאת התורה של שבת זו אין צורך לחזור על הפסוק האחרון של "ויבוא עמלק", משום שמדובר בקריאת מפטיר, ולא בקריאה הרגילה של שלושה עולים בפורים.
נכון גם להוסיף מאכל מיוחד לסעודות השבת לכבוד נס הפורים ולשמוח יותר מן הרגיל. אולם אין מסתפקים בסעודות השבת כדי לצאת ידי חובת סעודת הפורים, שנקבעה ליום ראשון [16].
לפי השולחן ערוך, הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, תושבי ירושלים עורכים את סעודת הפורים ביום ראשון, ט"ז באדר, ולא בשבת [17].
לכן אף שבשבת אוכלים סעודות מכובדות לכבוד הפורים, יש לערוך ביום ראשון סעודה נוספת לשמחת הפורים.
נכון לכלול בסעודה פת ובשר, בהתאם לדיני סעודת פורים, ולשלב בה דברי תורה, שירים והודאה לקב"ה.
חשוב שהסעודה תיערך ביום ראשון עצמו. מי שערך סעודה במוצאי שבת בלבד אינו יוצא בכך ידי חובת סעודת הפורים של יום ראשון.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, את מצוות משלוח מנות בפורים משולש מקיימים בירושלים ביום ראשון, ט"ז באדר, יחד עם סעודת הפורים [18].
יש לשלוח לפחות שתי מנות לאדם אחד, כרגיל.
מי שכבר שלח משלוח מנות ביום שישי, י"ד באדר, יצא ידי חובה בדיעבד לפי ילקוט יוסף. עם זאת, טוב ונכון שיחזור וישלח משלוח נוסף ביום ראשון, שהוא הזמן העיקרי שנקבע למצווה בשנה זו.
יש הנוהגים להחמיר ולשלוח מנות גם בשבת, במקום שיש עירוב כשר, אך אין זו חובה מעיקר הדין.
לא. ביום ראשון, ט"ז באדר, אין אומרים בירושלים "ועל הנסים" בתוך תפילת העמידה או ברכת המזון, משום שאין זה יום הפורים עצמו אלא היום שבו מקיימים את סעודת הפורים ומשלוח מנות [19].
עם זאת, נכון להזכיר את נס הפורים בתוך בקשות "הרחמן" שבברכת המזון, ללא ברכה מיוחדת.
ביום זה אין אומרים תחנון ונפילת אפיים בירושלים, משום שהוא יום משתה ושמחה.
אף שסעודת הפורים מתקיימת ביום ראשון, לפי ילקוט יוסף דיני אבלות נוהגים בו, ואין ללמוד מדחיית הסעודה שגם כל דיני האבלות נדחים. זהו דין מיוחד המחייב הבחנה בין מצוות השמחה לבין הלכות האבלות [19].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מותר לתושבי ירושלים לעשות מלאכה ביום שישי, י"ד באדר, בשנה של פורים משולש, משום שמנהג ההימנעות ממלאכה אינו חל על יום זה אצל בני ירושלים [20].
לכן מותר להם גם להסתפר לכבוד שבת ולבצע מלאכות רגילות.
עם זאת, יש פוסקים המחמירים גם ביום שישי, ולכן מי שנוהג להחמיר יש לו על מי לסמוך.
לעומת זאת, בשאר ערי ישראל, שחוגגים את פורים ביום שישי, נוהג באותו יום מנהג ההימנעות ממלאכה כפי שהוא נוהג בכל פורים. גם שם מותר להסתפר לכבוד שבת לפי ההיתר המבואר בפוסקים.
תושב עיר רגילה שנאנס ולא קרא את המגילה ביום י"ד באדר, ונזכר ביום ט"ו, יקרא את המגילה ביום ט"ו ללא ברכה, לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף [21].
אין ללמוד מכך שמותר לדחות מלכתחילה את הקריאה. זמן חיובו של בן עיר הוא בליל י"ד וביום י"ד, ויש להשתדל לקיים את המצווה בזמנה.
דין זה אינו זהה לדינו של תושב ירושלים בפורים משולש שלא קרא ביום שישי. תושב ירושלים אינו רשאי לקרוא את המגילה בשבת כדי להשלים את הקריאה שהפסיד.
מי שנוסע בין ירושלים לערים אחרות סמוך לפורים צריך להביא בחשבון את מקום שהייתו בעלות השחר של י"ד ושל ט"ו, את תוכנית החזרה ואת השאלה אם כבר קיים את מצוות הפורים.
לכן אין להסתמך על כלל גורף שלפיו תמיד הולכים אחר מקום המגורים הקבוע או תמיד הולכים אחר המקום שבו נמצאים בזמן קריאת המגילה.
כאשר הנסיעה מתוכננת לשעות הלילה או לשעות הסמוכות לעלות השחר, נכון לברר את פרטי הדין מראש, כדי שלא להפסיד את קיום המצוות או להיכנס לספק ברכות.
לאחר שלמדנו את ההבדלים בין פורים של ערי הפרזות לפורים של ירושלים ואת דיני פורים משולש, נוכל לעבור למקרים המעשיים והשכיחים של חג הפורים: מי שהחסיר קריאת מגילה, טעויות באמירת "ועל הנסים", משלוח מנות שלא הגיע בזמן, מתנות לאביונים שניתנו באיחור ושאלות נוספות המתעוררות במהלך החג.
[1]. משנה, מגילה פרק א משנה א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיפים א–ו; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ח, דיני כרכים המוקפים חומה.
[2]. אסתר ט, יז–כב; תלמוד בבלי, מגילה ב ע"ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף א.
[3]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ח סעיפים א–ג, בדין ירושלים, שכונותיה והיישובים הסמוכים לה.
[4]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ד; ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיפים יד–טו, יט וכא, בעניין הערים המסופקות וקריאת המגילה בשני הימים.
[5]. ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיפים טז ויח–יט, בדין אמירת "ועל הנסים", קריאת התורה וקיום מצוות הפורים בערים המסופקות.
[6]. ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף כא, בעניין הקריאה ביום ט"ו ללא ברכה בתל אביב, בבני ברק ובמקומות הסמוכים לערים המסופקות.
[7]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ג סעיף ג; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ו סעיף ג; ילקוט יוסף, הלכות פורים, דיני תפילות פורים והספד ותענית.
[8]. תלמוד בבלי, מגילה יט ע"א; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ה; משנה ברורה שם, בעניין בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר.
[9]. ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף ז, בדין תושב ירושלים ששהה בעיר פרוזה בעלות השחר של יום י"ד וחזר לירושלים.
[10]. ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף ט, בדין בן עיר שקיים את הפורים בי"ד והגיע לירושלים בט"ו.
[11]. ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף ח, בדין תושב ירושלים ששינה את מקום שהייתו בין י"ד לט"ו באופן העלול לגרום לו להפסיד את חיוב הפורים.
[12]. תלמוד בבלי, מגילה ד ע"ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ו; ילקוט יוסף, דיני פורים משולש, סעיפים א–ב.
[13]. ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף י; הליכות עולם, חלק ג, בדיני טלטול מגילה בשבת של פורים משולש.
[14]. ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף ג, בדין קריאת המגילה בעשרה וברכת "הרב את ריבנו".
[15]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ו; ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף ד, בעניין מתנות לאביונים ביום שישי.
[16]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ו; ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיפים ו–ט, בעניין "ועל הנסים", קריאת התורה וההפטרה, והוספה בשמחת סעודות השבת.
[17]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ו; ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף יב, בעניין סעודת הפורים ביום ראשון.
[18]. ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף יג; שו"ת יחוה דעת, חלק א סימן צ, בעניין משלוח מנות ביום ראשון ודין משלוח שניתן ביום שישי.
[19]. ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיפים יד–טז, בעניין תחנון, "ועל הנסים" ודיני אבלות ביום ראשון.
[20]. ילקוט יוסף, דיני פורים משולש סעיף ה; שו"ת יביע אומר, חלק ו, אורח חיים סימן מ"ז, בעניין עשיית מלאכה ביום שישי.
[21]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ח סעיף ח; ילקוט יוסף, סימן תרפ"ח סעיף ד, בדין בן עיר שנאנס ולא קרא את המגילה ביום י"ד.