את צמח דוד | כפל הבקשה על מלכות דוד

"אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ, וְקַרְנוּ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ, כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה ".

לשיטת הברייתא המובאת בבבלי (ברכות כח ב), ברכה זו והברכה הקודמת על בנין ירושלים הינן שתי ברכות שונות, ומנין שמונה עשרה הברכות שהתחברו על ידי אנשי כנסת הגדולה אינו כולל את ברכת המינים, שחוברה רק לאחר מכן על ידי שמואל הקטן. אמנם לשיטת הברייתא המובאת בירושלמי (ברכות פרק ד הלכה א) הבקשה על צמיחת דוד כלולה בברכת בונה ירושלים, וברכה אחת היא. לשיטה זו מנין שמונה עשרה הברכות כולל גם את ברכת המינים.

שאלה:

בברכה הקודמת ברכת 'בונה ירושלים', כבר נאמר "וכסא דוד עבדך מהרה לתוכה תכין" [1]. מדוע אם כן יש צורך בברכה נוספת על צמיחת מלכות דוד [2]?

תשובות:

א.  בברכה הקודמת אנו מבקשים שתושלם ההכנה למלכות דוד, כמשמעות לשון 'לתוכה תכין'. הצעד הראשון לכינון המלוכה היא בהחדרת התודעה בלב תושבי המדינה על הנחיצות שבהכתרת המלך, והתאמתו לכסא המלוכה. רק לאחר מכן יכולה המלכות להתממש בפועל, ועל מימוש זה אנו מבקשים בברכה זו.

ב.  בדומה לתשובה הקודמת, לפעמים עובר זמן רב בין המינוי הרשמי של המלך, לבין אחיזתו בהגה השלטון באופן מעשי. לאחר שביקשנו בברכה הקודמת על המלכת בן דוד, עתה אנו מבקשים שמיד תתבסס מלכותו ותרום קרנו.

ג.  בברכה הקודמת הבקשה היא על חידוש המלוכה בישראל, וישיבת מלך על כסא דוד שנותר ריק מחורבן בית ראשון, אך לא מוזכרת בה זהות המלך. רק בברכה זו אנו מבקשים שתצמח המלכות המתחדשת מזרע דוד, ותחזור קרן מלכות בית דוד לתפארתה.

ד.  בברכה הקודמת ביקשנו על עצם מלכות בית דוד. בברכה זו אנו מוסיפים שתצמח מלכותו ותשגשג, ותרום קרנו מעלה מעלה.

ה.  שלא כדרך מלכי אומות העולם שתפקידם מתבטא בהנהגה מדינית, מלכי בית דוד היו מנהיגי העם גם במישור הרוחני. במיוחד דוד המלך נעים זמירות ישראל, שמזמוריו היו מושרים בפי הלויים על הדוכן שבבית המקדש, ומשמשים אבן יסוד לתפילות רבות הנאמרות עד עצם היום הזה. כמו כן למרות טירדותיו הרבות בהנהגת העם ובעמידה בראש מערכות ישראל, הרבה להרביץ תורה בקרב כל שדרות העם [3]. נוסח ברכת 'את צמח דוד' מבוסס על לשון הכתוב (תהלים קלב יז) "שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי". בברכה זו הבקשה היא בייחוד על האור הרוחני שיופץ בעולם על ידי מלכות בית דוד.

ו.  תיאורטית יתכן מצב שבו גם לפני ביאת המשיח והגאולה השלימה תיבנה ירושלים מחדש, וימלוך עליה מלך מזרע דוד. לפיכך בברכה זו אנו מוסיפים שלא לכך פנינו. אנו מייחלים לצמיחת 'צמח דוד' שהוא המלך המשיח ששמו 'צמח' (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד), ככתוב (זכריה ו יב) "כה אמר ה' צבאות לאמר, איש צמח שמו ומתחתיו יצמח, ובנה את היכל ה'".

ז.  בדומה לשילוב בין מלכות דוד לבנין ירושלים שבברכה הקודמת, גם בברכת המזון נמצא שילוב זה. שנינו בברייתא (ברכות מח ב) "כל שלא אמר 'מלכות בית דוד' בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו". רש"י (שם ד"ה מלכות) מפרש, "שעל ידו נתקדשה ירושלים" [4]. הרי שלא תיתכן מציאות של בנין ירושלים בקדושתה ללא מלכות בית דוד. לאור זאת מבואר כפל הזכרתה. בברכה הקודמת היא מוזכרת כתנאי מוקדם לבנין ירושלים, ובברכה זו היא מוזכרת כמטרה בפני עצמה (על פי הגרי"ז)..

[1] כן הוא לפי הנוסחאות המקובלות. אך בסידור רב עמרם גאון ובאבודרהם ובסדר התפילות לרמב"ם לא נזכר דוד בברכה הקודמת.

[2] גם בהמשך התפילה מצאנו תופעה דומה של חפיפה בין שתי ברכות. בברכת 'שומע תפילה' אנו מבקשים על קבלת תפילותינו, בקשה שחוזרת על עצמה גם בברכה שלאחריה, "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם". אמנם שם מוזכרת נקודה זו אגב עיקר עניינה של אותה ברכה, שהוא חזרת העבודה לציון. אך בברכת 'צמח דוד' לכאורה עיקר עניינה של ברכה זו כבר מוזכר בברכה הקודמת.

[3] כדברי הגמרא (ברכות ד א): כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, לא חסיד אני? שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא, כדי לטהר אשה לבעלה.

[4] הרמב"ם (ברכות פרק ב הלכה ד) מפרש את טעמה של הלכה זו באופן קצת שונה, "שאין נחמה גמורה אלא בהחזרת מלכות בית דוד".