ברכות המגילה | מה מברכים בלילה וביום ומתי מברכים את הברכה האחרונה?
18.10.2026הלכהזמן קריאה · 11 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהלפני קריאת המגילה בליל הפורים מברכים שלוש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים לאבותינו" ו"שהחיינו". ביום הפורים, לפי מנהג הספרדים, מברכים שתי ברכות בלבד, ללא "שהחיינו", ואילו האשכנזים מברכים גם "שהחיינו" ביום. לאחר קריאת המגילה נוהגים לברך "הרב את ריבנו", אך לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף מברכים אותה בשם ומלכות רק כאשר יש ציבור של עשרה. בקריאה ביחיד או בפני פחות מעשרה אין מברכים את הברכה האחרונה בשם ומלכות [1].
לפני קריאת המגילה בליל הפורים מברכים שלוש ברכות, לפי הסדר [1]:
הברכה הראשונה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה".
הברכה השנייה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".
הברכה השלישית: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
כאשר בעל הקורא מברך עבור הציבור, עליו לכוון להוציא את השומעים ידי חובת הברכות, והשומעים צריכים לכוון לצאת ידי חובה ולענות "אמן" לאחר כל ברכה.
לאחר סיום הברכות מתחילים בקריאת המגילה, ואין להפסיק בדיבור בין הברכות לתחילת הקריאה.
לפי מנהג הספרדים ופסק השולחן ערוך, לפני קריאת המגילה ביום מברכים שתי ברכות בלבד: "על מקרא מגילה" ו"שעשה נסים לאבותינו". אין חוזרים לברך "שהחיינו", משום שכבר בירכו אותה בקריאת הלילה [2].
לכן ספרדי ששמע את המגילה בלילה ויצא ידי חובת הברכות, מברך ביום שתי ברכות בלבד.
לדעת האשכנזים, על פי פסק הרמ"א, מברכים שלוש ברכות גם ביום, כולל "שהחיינו", מפני שקריאת היום היא מצווה בפני עצמה ועיקר מצוות קריאת המגילה היא ביום.
לפי מנהג האשכנזים, נכון לכוון בברכת "שהחיינו" של היום גם על שאר מצוות הפורים: משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים [3].
כן. לפי ילקוט יוסף, מי שקרא את המגילה בלילה ולא בירך "שהחיינו", וגם לא יצא ידי חובת הברכה בשמיעה מאדם אחר, יברך "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום [4].
זוהי השלמה של הברכה שלא נאמרה בלילה, ואין ללמוד מכך שספרדים מברכים "שהחיינו" בכל קריאת מגילה ביום.
לכן יש להבחין בין מי שכבר בירך או שמע "שהחיינו" בלילה, שאינו חוזר ומברך ביום לפי מנהג הספרדים, לבין מי שלא בירך ולא יצא ידי חובת הברכה כלל.
מי שהתחיל לקרוא את המגילה ונזכר שלא בירך את הברכות שלפניה, יברך את הברכות שהחסיר במקום שבו נזכר, כל עוד לא הסתיימה קריאת המגילה [4].
לפי ילקוט יוסף, אפילו אם נזכר במהלך הפסוק האחרון ועדיין לא סיים את הקריאה, רשאי לברך את הברכות שהחסיר.
אולם לאחר שהסתיימה קריאת המגילה אין מברכים למפרע את ברכות המצווה שהיו צריכות להיאמר לפניה.
אם שכח בלילה את ברכת "שהחיינו" ונזכר רק לאחר סיום הקריאה, יברך אותה לפני קריאת המגילה ביום, כפי שהתבאר לעיל.
כן. הברכות אינן מעכבות את מצוות קריאת המגילה. לכן מי שקרא או שמע את כל המגילה כהלכה, אך לא בירך לפניה או לאחריה, יצא ידי חובת קריאת המגילה [5].
עם זאת, לכתחילה יש להקפיד על אמירת הברכות שתיקנו חז"ל, ואין לוותר עליהן ללא סיבה הלכתית.
לכן אדם ששמע את כל המגילה אך לא שמע את הברכות אינו צריך לחזור ולקרוא אותה רק משום שהחסיר את הברכות.
בעניין העמידה בזמן ברכות המגילה קיימים מנהגים שונים. יש קהילות שבהן הציבור עומד בזמן הברכות ולאחר מכן יושב לקריאת המגילה, ויש קהילות שבהן הציבור יושב גם בזמן הברכות [6].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, שני המנהגים נכונים, וכל קהילה תנהג כמנהגה. לכן אין חובה על השומעים לעמוד בזמן הברכות, ומי שנוהג לשבת רשאי לעשות כן לכתחילה.
בעל הקורא בציבור צריך לעמוד בזמן הברכות ובזמן קריאת המגילה, מפני כבוד הציבור. אולם כאשר קוראים את המגילה ביחיד או בבית עבור בני המשפחה, מותר לקרוא גם בישיבה.
מי שקשה לו לעמוד, כגון אדם מבוגר או חולה, רשאי לשבת בזמן הברכות והקריאה.
כאשר בעל הקורא מברך עבור הציבור, השומעים צריכים להקשיב לברכות ולענות "אמן" לאחר כל אחת מהן [7].
אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" באמצע ברכה שאדם שומע כדי לצאת בה ידי חובה, משום שיש בכך חשש להפסק.
מי ששמע את הברכות והתכוון לצאת ידי חובה, אך לא ענה "אמן", יצא ידי חובת הברכות ואינו צריך לחזור ולברך.
לאחר עניית "אמן" אין להתחיל לדבר, אלא להמשיך להקשיב לקריאה.
כן. אדם שכבר שמע את המגילה ויצא ידי חובתו יכול לחזור ולקרוא אותה כדי להוציא אחרים שעדיין לא קיימו את המצווה.
לפי השולחן ערוך וילקוט יוסף, הוא רשאי גם לחזור ולברך עבורם את ברכות המגילה שלפני הקריאה, ובכללן "שהחיינו" כאשר היא נדרשת, אף שכבר בירך אותה בקריאה הראשונה שבה יצא ידי חובתו [8].
לדוגמה, אדם ששמע את המגילה בבית הכנסת בלילה, ולאחר מכן חזר לביתו כדי לקרוא אותה לאשתו, רשאי לברך עבורה את שלוש הברכות שלפני הקריאה.
על הקורא לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם, ועליהם לכוון לצאת ידי חובה בשמיעת הברכות והקריאה.
לפי מנהג הספרדים ופסקי הרב עובדיה יוסף, כאשר קוראים מגילה לאישה או לקבוצת נשים מברכים לפניה את אותן הברכות שמברכים בקריאה לגברים [9].
לכן בלילה מברכים "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו", וביום מברכים "על מקרא מגילה" ו"שעשה נסים", ללא "שהחיינו", אם כבר יצאו ידי חובת ברכה זו בלילה.
גם אדם שכבר יצא ידי חובתו בבית הכנסת רשאי לחזור ולברך עבור נשים שעדיין לא שמעו את המגילה.
לפי מנהג האשכנזים, בקהילות רבות נוהגים לברך בקריאה לנשים "לשמוע מגילה" במקום "על מקרא מגילה". יש לנהוג בהתאם למנהג הקהילה.
כן. אישה היודעת לקרוא את המגילה כהלכה מתוך מגילת קלף כשרה רשאית לברך ולקרוא לעצמה. היא יכולה גם לקרוא לנשים אחרות ולהוציא אותן ידי חובתן [9].
לפי מנהג הספרדים, נוסח הברכה הוא "על מקרא מגילה".
אם אדם אחר קורא עבורה, היא יכולה לצאת ידי חובת הברכות בשמיעתן מפיו, בתנאי שהוא מכוון להוציאה ידי חובה והיא מכוונת לצאת.
לאחר סיום קריאת המגילה נוהגים לברך את ברכת "הרב את ריבנו", שהיא ברכת הודאה ושבח על הנס שנעשה לעם ישראל [10].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מברכים אותה בשם ומלכות כאשר יש ציבור של עשרה. הברכה נאמרת לאחר קריאת הלילה וגם לאחר קריאת היום.
הברכה פותחת במילים "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, הרב את ריבנו והדן את דיננו", ומסתיימת בהודאה לקב"ה על הישועה שנעשתה לישראל.
אין חובה שאותו אדם שקרא את המגילה יברך גם את הברכה האחרונה. אפשר שאדם אחד יקרא את המגילה ואדם אחר יברך, כאשר הברכה נאמרת באופן הראוי.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אין לברך את ברכת "הרב את ריבנו" בשם ומלכות אלא בציבור של עשרה [11].
לכן אדם הקורא את המגילה לבדו, או אדם הקורא בבית עבור אשתו וכמה מבני משפחתו כשאין שם עשרה, מברך את הברכות שלפני הקריאה אך אינו מברך לאחריה "הרב את ריבנו" בשם ומלכות.
אפשר לומר את תוכן הברכה ללא שם ה' ומלכות, כדרך אמירת דברי שבח והודאה.
יש פוסקים המתירים לברך את הברכה האחרונה גם ביחיד, אולם למעשה לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף אין לברך אותה בשם ומלכות ללא עשרה, משום ספק ברכות להקל.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף, כאשר עשר נשים מתאספות לשמוע את המגילה, אפשר לברך לאחר הקריאה את ברכת "הרב את ריבנו" בשם ומלכות, משום שיש בכך פרסום הנס [12].
לכן אדם שקורא את המגילה בפני עשר נשים יכול לברך גם את הברכה האחרונה, אף שאין שם מניין של עשרה גברים. דין זה שייך לפרסום הנס בקריאת המגילה, ואין ללמוד ממנו שעשר נשים מצטרפות למניין לדברים שבקדושה.
כאשר קוראים לאישה אחת או לקבוצה של פחות מעשר נשים, אין מברכים את הברכה האחרונה בשם ומלכות לפי פסיקה זו.
לדעת האשכנזים קיימים חילוקי דעות ומנהגים בעניין ברכה אחרונה בפני עשר נשים, ויש הנוהגים שלא לברך. לכן יש לנהוג לפי מנהג הקהילה.
מי שסיים לקרוא את המגילה ולא בירך את הברכה האחרונה, יצא ידי חובת קריאת המגילה ואינו צריך לחזור ולקרוא אותה [5].
אם נזכרו מיד לאחר סיום הקריאה, כשהציבור עדיין נמצא במקומו ולא הפסיק בדברים אחרים, אפשר לברך את הברכה האחרונה כאשר מתקיימים התנאים הנדרשים לכך.
אולם אם כבר התפזר הציבור או שחלף זמן ונוצר הפסק משמעותי, אין לברך בשם ומלכות מספק ללא בירור הלכתי.
לכן נכון להקפיד לברך את הברכה האחרונה בסמוך לסיום הקריאה, כאשר יש ציבור של עשרה.
אין לדבר בין הברכות שלפני המגילה לבין תחילת הקריאה, ויש להימנע מדיבור במהלך הקריאה ועד לאחר הברכה האחרונה [13].
מלבד החשש להפסק, הדיבור עלול לגרום לכך שהשומע יחמיץ מילים מן המגילה ולא יצא ידי חובתו.
אם אדם דיבר לאחר שהחלה הקריאה, אך קרא בעצמו או שמע את כל המילים כהלכה, אין עצם הדיבור מחייב אותו לחזור ולקרוא. אולם אם החמיץ מילים, עליו להשלים אותן לפי סדר הקריאה.
כאשר הקורא עצמו נדרש להפסיק לצורך הלכתי חשוב, כגון עניית קדיש או קדושה, קיימים פרטים מיוחדים בדין ההפסק. לפי ילקוט יוסף, הקורא מתוך מגילה כשרה רשאי לענות במקרים המבוארים בפוסקים, אך השומע שאין בידו מגילה כשרה לא יפסיק לענות אם עקב כך יפסיד מילים מקריאת המגילה [13].
אין לאכול סעודה לפני קריאת המגילה, בין בלילה ובין ביום. לכן גם מי שהתענה בתענית אסתר צריך להקפיד שלא לאכול סעודה לפני ששמע את המגילה בלילה [14].
עם זאת, לפי ילקוט יוסף, מותר לטעום פירות, לשתות תה או קפה, או לאכול פחות מכביצה פת או עוגה לפני הקריאה.
מי שחלש לאחר הצום וקשה לו להמתין עד סיום הקריאה, רשאי להקל בטעימה זו ואינו צריך להחמיר כאשר הדבר גורם לו לקושי משמעותי.
במקרה של צורך, מי שמינה אדם אחר להזכיר לו את קריאת המגילה בציבור רשאי להקל באכילה לפני הקריאה, בהתאם לתנאים המבוארים בפוסקים [14].
לכתחילה נכון להקדים את קריאת המגילה לסעודה, כדי שלא להימשך באכילה ולהחמיץ את זמן המצווה.
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אין מברכים "שהחיינו" בפני עצמה על סעודת פורים, משלוח מנות או מתנות לאביונים [15].
ברכת "שהחיינו" שתיקנו חז"ל בפורים נאמרת על קריאת המגילה, ואין מברכים ברכה נוספת בשם ומלכות על שאר מצוות היום.
לכן מי שאין לו מגילה כשרה ואינו יכול לקיים את קריאת המגילה, לא יברך "שהחיינו" בשם ומלכות רק על עצם יום הפורים או על סעודת החג.
לדעת האשכנזים, כפי שהתבאר לעיל, מכוונים בברכת "שהחיינו" של קריאת היום גם על שאר מצוות הפורים, אך אין מברכים עליהן "שהחיינו" נוספת בפני עצמה.
לאחר שלמדנו את דיני קריאת המגילה ואת הברכות הנאמרות לפניה ולאחריה, השלב הבא הוא מצוות משלוח מנות.
שם נבאר כמה מנות צריך לשלוח, למי נותנים, האם אפשר לשלוח ממתקים או משקאות, מה הדין במשלוח באמצעות שליח והאם אפשר לצאת ידי חובה בנתינה לבני משפחה.
[1]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א; רמ"א שם – הברכות שלפני קריאת המגילה והברכה שלאחריה.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א; רמ"א שם; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיף א – ברכת "שהחיינו" בלילה וביום והבדלי המנהגים.
[3]. משנה ברורה, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף קטן א – כוונה בברכת "שהחיינו" של היום גם על שאר מצוות הפורים לפי מנהג האשכנזים.
[4]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיף ב; חזון עובדיה, פורים, עמ' סד – מי ששכח לברך והאפשרות להשלים ברכה במהלך הקריאה או ביום.
[5]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א – הברכות אינן מעכבות את מצוות קריאת המגילה.
[6]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תר"צ סעיפים א–ב; שו"ת יחוה דעת, חלק ה סימן ד – מנהגי העמידה והישיבה בזמן הברכות וקריאת המגילה.
[7]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן רי"ג סעיפים ב–ג; ערוך השולחן, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א – יציאה ידי חובה בשמיעת הברכות ועניית אמן.
[8]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף ג; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיף ג – מי שכבר יצא ידי חובה וחוזר לברך לאחרים, לרבות "שהחיינו".
[9]. שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תרפ"ט סעיפים א–ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ט – קריאת מגילה לנשים ונוסח הברכות.
[10]. תלמוד בבלי, מגילה כא ע"ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א – ברכת "הרב את ריבנו" לאחר קריאת המגילה.
[11]. רמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א; משנה ברורה שם; ביאור הלכה שם – ברכת "הרב את ריבנו" בציבור ולא ביחיד.
[12]. שו"ת יביע אומר, חלק ח, אורח חיים סימן נ"ו, אות ד; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תר"צ, בדיני ברכה אחרונה בפני עשר נשים – דין פרסום הנס בקריאת המגילה לנשים.
[13]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף ב; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיפים ז–ח – הפסק בדיבור ועניית קדיש וקדושה במהלך הקריאה.
[14]. שולחן ערוך ורמ"א, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף ד; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיפים יג–יד; חזון עובדיה, פורים, עמ' צה – אכילה וטעימה לפני קריאת המגילה.
[15]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיף ה; חזון עובדיה, פורים, בדיני ברכת "שהחיינו" – אין לברך "שהחיינו" על עצם יום הפורים או על סעודתו ללא קריאת המגילה.