טוען…
טוען תוכן…
הלכהיש רגעים שבהם הטבע מזכיר לנו לעצור ולהתפעל. במשך החורף העצים נראים לעיתים יבשים וחסרי חיים, ופתאום, עם בוא האביב, מופיעים עליהם פרחים חדשים. דווקא ברגע הזה תיקנו חכמינו ברכה מיוחדת, שבה אנו מודים לקדוש ברוך הוא על יופייה של הבריאה ועל הטובה שהעניק לאדם.
אבל מתי בדיוק מברכים? האם צריך לצאת לפרדס, או שאפשר לברך גם על עץ שבחצר? האם די בעץ אחד, ומה עושים אם כבר התחילו לצמוח פירות? נבאר את ההלכות לפי סדרן, כדי שנוכל לקיים את הברכה כראוי.
חכמינו תיקנו שמי שרואה בחודש ניסן עצי פרי המוציאים פרחים, מברך את ברכת האילנות. זוהי ברכת השבח על התחדשות הבריאה, והיא נאמרת פעם אחת בלבד בכל שנה, גם אם לאחר מכן רואים עצי פרי נוספים שפרחו.[1]
לכתחילה ראוי להזדרז ולברך כבר בראש חודש ניסן, כאשר רואים עצי פרי פורחים. עם זאת, אין חובה לברך דווקא ביום הראשון של החודש, ומי שראה עצים פורחים ולא בירך, רשאי לברך בהמשך החודש כל עוד הפריחה קיימת.
ומה אם העצים פרחו עוד לפני ניסן? בארץ ישראל לכתחילה ממתינים לחודש ניסן, אולם במקומות שבהם עונת הפריחה מסתיימת לפני ניסן, אפשר לברך כבר בזמן הפריחה. מי שלא הספיק לברך בניסן, רשאי לברך גם בחודש אייר, בתנאי שעדיין יש פרחים על העצים. במקומות שבהם עונת הפריחה חלה בחודשים אחרים לגמרי, מברכים בזמן הפריחה המקומית.[2]
בני אשכנז: גם למנהגם ראוי לברך בחודש ניסן, אולם המשנה ברורה מבאר שהזכרת ניסן אינה בדווקא, אלא מפני שבתקופה זו רגילים העצים לפרוח. לכן אפשר לברך גם בחודש אחר כאשר רואים את פריחת עצי הפרי. למעשה, אין להפסיד את הברכה בשל המתנה לחודש ניסן כאשר הפריחה עומדת להסתיים.[3]
ברכת האילנות נאמרת על עצי פרי שמוציאים פרחים, כגון עצי תפוח, שקד, רימון, לימון ותפוז. אין לברך על עצי נוי שאינם מניבים פירות מאכל, וכן אין לברך על פרחים שבערוגה או על צמחי ירק.
חשוב לדעת שלא כל לבלוב מתאים לברכה. אם הופיעו על העץ עלים ירוקים בלבד, אך אין עליו פרחים, אין לברך עליו. הברכה נתקנה על פריחת עצי הפרי דווקא.[4]
לכתחילה ראוי לברך על שני עצי פרי פורחים לפחות, אפילו שניהם מאותו המין. מי שיכול לברך במקום שיש בו כמה מינים של עצי פרי, הרי זה משובח.
אולם מעיקר הדין אפשר לברך גם על עץ פרי אחד, כאשר אין אפשרות נוחה למצוא עץ נוסף.[5]
לדוגמה, אדם המתגורר בבניין שבחצרו עץ לימון פורח, אינו צריך לנסוע למקום רחוק כדי לקיים את הברכה. אם אין בקרבתו עץ נוסף, יוכל לברך על העץ שבחצרו.
מותר לברך על עץ פרי שנמצא בתוך שלוש השנים הראשונות לנטיעתו, אף שפירותיו אסורים באכילה מדין ערלה, מפני שהעץ עצמו לא ניטע באיסור.
יש מעלה בברכת האילנות בפרדס או בגינה שיש בהם כמה עצי פרי, ובפרט במקום שמחוץ לעיר. אולם זהו הידור בלבד, ולא תנאי לברכה.
לכן אפשר לברך גם על עצים הגדלים בתוך העיר, בחצר פרטית, בגינה ציבורית או סמוך לבית הכנסת, בתנאי שרואים את הפרחים בבירור.
ראוי גם להשתדל לברך במעמד של עשרה אנשים, משום מעלת „ברוב עם הדרת מלך”. עם זאת, אין חובה להמתין למניין, ואדם רשאי לברך לבדו. בפרט כאשר קיים חשש שהפריחה תסתיים, עדיף לברך מיד ולא להפסיד את הברכה.[7]
לכתחילה עדיף לברך בשעות היום, כאשר אפשר לראות היטב את הפרחים ולהתבונן ביופייה של הבריאה.
אולם מי שאינו יכול לברך ביום, רשאי לברך גם בלילה, בתנאי שיש תאורה מספקת והוא רואה בבירור את פריחת העצים. אין לברך בחשכה כאשר אי אפשר להבחין בפרחים.[8]
מעיקר הדין מותר לברך ברכת האילנות גם בשבת וביום טוב, ואין לאסור את הברכה מחשש שמא יתלוש אדם מן הפרחים.
עם זאת, לכתחילה טוב לברך בימות החול, כאשר הדבר אפשרי. אם אדם חושש שלא יוכל לברך בימות החול, או שהפריחה עומדת להסתיים, רשאי לברך בשבת וביום טוב בלי חשש.[9]
גם למנהג בני אשכנז מותר לברך בשבת וביום טוב, ואין כאן הבדל עקרוני בדין. יש הנוהגים להעדיף את ימות החול, אך אין בכך איסור לברך בשבת.
זוהי אחת השאלות השכיחות ביותר בברכת האילנות.
אם הפרחים כבר נשרו מן העץ והחלו להתפתח פירות קטנים, אין לברך על אותו עץ, אפילו הפירות עדיין אינם ראויים לאכילה.
אבל אם חלק מהפרחים נשרו וכבר החלו לצמוח פירות, ובאותו עץ נשארו פרחים או ניצני פריחה, אפשר לברך עליו.[10]
בני אשכנז: המשנה ברורה מביא שיש פוסקים המתירים לברך גם לאחר שהחלו הפירות לגדול, אם זו הפעם הראשונה שהאדם רואה את העץ בפריחתו או בתחילת גידול פירותיו, כל עוד הפירות לא הגיעו לגמר גידולם. אולם לאחר שהפירות גדלו כל צורכם וראויים לברכת שהחיינו, אין לברך עוד ברכת האילנות. מאחר שיש מחלוקת בדבר, ראוי לכתחילה לברך בשעה שהפרחים עדיין קיימים ולא להיכנס לספק.[11]
לכן כדאי שלא לדחות את הברכה ללא צורך. עצים מסוימים פורחים במשך זמן קצר בלבד, ומי שממתין זמן רב עלול לגלות שהפריחה כבר הסתיימה.
נשים: גם נשים מברכות ברכת האילנות בשם ומלכות. אף שהברכה נאמרת בתקופה מסוימת בשנה, אין היא נחשבת למצוות עשה שהזמן גרמה, משום שהזמן נקבע בהתאם לפריחת העצים ולא מפני שהמצווה תלויה בתאריך מסוים.[12]
ילדים: מחנכים גם את הילדים לברך ברכת האילנות כאשר הגיעו לגיל חינוך והם מסוגלים להבין את משמעות הברכה. זוהי גם הזדמנות יפה ללמד אותם להתבונן בבריאה ולהודות עליה.
מי שמרכיב משקפיים: רשאי לברך כרגיל, מפני שראייה באמצעות משקפיים נחשבת ראייה.
אדם עיוור: אינו מברך בעצמו, משום שהברכה תלויה בראיית הפריחה. טוב שישמע את הברכה מאדם אחר המתכוון להוציאו ידי חובה, ויענה אמן.[13]
כאשר מגיעים למקום שיש בו עצי פרי פורחים, מתבוננים בפרחים ומברכים בכוונה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.
בני אשכנז: בנוסח המקובל בסידורי אשכנז מברכים: „שלא חיסר בעולמו דבר, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים, להנות בהם בני אדם”. יש הבדלים קלים נוספים בין נוסחי הסידורים, וכל אדם ינהג כנוסח המקובל בקהילתו.[14]
אין מברכים „שהחיינו” על עצם ברכת האילנות.
נוהגים להוסיף לפני הברכה ולאחריה תפילות ופסוקים המופיעים בסידורים, ובפרט את נוסחי התפילה המיוחדים לברכת האילנות. כאשר מברכים בציבור, טוב שאחד יברך בקול והשאר יברכו בלחש.
למנהג הספרדים נוהגים לומר לאחר הברכה את מזמור קכ״ו בתהילים, „שיר המעלות בשוב ה׳ את שיבת ציון”, ואת מזמור קמ״ח, „הללויה הללו את ה׳ מן השמים”. כאשר יש מניין, נוהגים לסיים בקדיש כפי הנוסח המקובל.[15]
אמירת הפסוקים והתפילות היא מנהג חשוב, אך אינה מעכבת את קיום הברכה. מי שזמנו מוגבל יכול לברך את הברכה עצמה בלי התוספות.
ראיתי עץ פורח בתחילת ניסן ושכחתי לברך. האם הפסדתי את הברכה?
לא. אפשר לברך בפעם אחרת במהלך החודש, כל עוד רואים פרחים על עצי פרי.
מצאתי עץ פרי אחד בלבד. האם צריך להמשיך לחפש?
ראוי לברך על שני עצים, אך אם אין אפשרות נוחה למצוא עץ נוסף, אפשר לברך גם על עץ אחד.
ראיתי עץ שקד עם שקדים קטנים, אבל בלי פרחים. האם אפשר לברך?
למנהג הספרדים אין לברך, משום שהפריחה כבר הסתיימה. לבני אשכנז קיימת מחלוקת כאשר הפירות עדיין קטנים, כפי שהתבאר לעיל.
אני יכול להגיע לעצים רק אחרי השקיעה. האם אפשר לברך?
כן, בתנאי שיש תאורה טובה ורואים את הפרחים בבירור.
האם צריך לברך שוב כשמגיעים לפרדס גדול יותר?
לא. מברכים ברכת האילנות פעם אחת בשנה בלבד.
זמן הברכה: לכתחילה בחודש ניסן, ורצוי להזדרז מתחילת החודש
אחרי ניסן: אפשר לברך גם באייר כאשר הפריחה עדיין קיימת. בני אשכנז נוהגים כדברי המשנה ברורה, שעיקר זמן הברכה תלוי בפריחה ולא בחודש מסוים
סוג העצים: עצי פרי בעלי פרחים, ולא עצי נוי או עלים בלבד
מספר העצים: לכתחילה שני עצים, ובשעת הצורך גם עץ אחד
מקום הברכה: ראוי בפרדס וברוב עם, אך מותר גם בעיר וביחידות
זמן ביום: עדיף ביום, ומותר גם בלילה כשאפשר לראות את הפרחים בבירור
[1] תלמוד בבלי, ברכות מג ע״ב. שולחן ערוך, אורח חיים סימן רכ״ו סעיף א. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף א.
[2] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמודים כ״ה–כ״ז. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיפים ט–י״א.
[3] משנה ברורה, סימן רכ״ו סעיף קטן א.
[4] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רכ״ו סעיף א. משנה ברורה, שם סעיף קטן ב. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף ה.
[5] חזון עובדיה, ברכות, עמודים תנ״ז–תנ״ח. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף ו.
[6] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיפים ז–ח. ילקוט יוסף, מצוות התלויות בארץ, הלכות כלאים וערלה.
[7] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיפים ג–ד.
[8] פסקי הלכה בעניין ברכת האילנות בלילה, כאשר ניתן לראות את הפריחה בבירור.
[9] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף י״ג. יחוה דעת, חלק א סימן ב.
[10] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רכ״ו סעיף א. חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד כ״ז. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף י״ב.
[11] משנה ברורה, סימן רכ״ו סעיפים קטנים ד–ה. ביאור הגר״א, אורח חיים סימן רכ״ו.
[12] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף ב.
[13] חזון עובדיה, פסח, מהדורת תשס״ג, עמוד כ״ח. ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף י״ד.
[14] שולחן ערוך, אורח חיים סימן רכ״ו סעיף א. נוסח הברכה בסידורי אשכנז המקובלים. פניני הלכה, ברכות, פרק ט״ו, הלכה ח והרחבותיה.
[15] ילקוט יוסף, הלכות ברכות, סימן רכ״ו סעיף ד.
זמן קריאה · 9 דקות
לעומת זאת, לגבי עצים שהורכבו באיסור, מין בשאינו מינו, קיימת מחלוקת בפוסקים. לכן כאשר ידוע בוודאות שהעץ מורכב באופן האסור בהלכה, יש להימנע מלברך עליו ולחפש עץ אחר. עם זאת, אין צורך לחשוש בכל עץ שמא הוא מורכב, ולא כל הרכבה בין עצי פרי נחשבת להרכבה אסורה.[6]
לאחר שנשרו הפרחים: למנהג הספרדים אין לברך כאשר החלו הפירות לגדול ולא נותרו פרחים. לבני אשכנז קיימות דעות מקילות במצבים מסוימים
נשים: מברכות בשם ומלכות
נוסח הברכה: קיימים הבדלים קלים בין נוסח הספרדים לנוסח האשכנזים
תדירות הברכה: פעם אחת בלבד בכל שנה
ברכת האילנות מלמדת אותנו שגם הדברים הנראים פשוטים ורגילים ראויים להתבוננות ולהודאה. כאשר אנו עוצרים לרגע מול עץ פורח ומברכים, אנו מזכירים לעצמנו שההתחדשות שסביבנו היא מתנה מאת הקדוש ברוך הוא.