הצלה ושחרור ממצב של צרה, שעבוד או גלות. ביהדות המושג גאולה מתייחס הן לגאולות פרטיות והן לגאולת עם ישראל, ובמיוחד לגאולת מצרים ולגאולה העתידה.
גְּאוּלַּת יִשְׂרָאֵל
הגאולה שבה עתיד עם ישראל להיגאל מן הגלות, לשוב לארצו ולהגיע לתיקון רוחני ולאומי. בתפילה אנו מזכירים את גאולת ישראל ומבקשים את השלמתה.
גְּאֻלַּת מִצְרַיִם
היציאה של בני ישראל ממצרים והשתחררותם מעבדות לחירות. גאולת מצרים היא הגאולה הראשונה של עם ישראל והיא יסוד מרכזי באמונה ובזיכרון היהודי, ובפרט בחג הפסח.
גְּאֻלָּה עֲתִידָה
הגאולה העתידה שבה עתיד הקב"ה לגאול את עם ישראל, לקבץ את נדחי ישראל, להשיב את ישראל לארצו ולהביא לתיקון רוחני ושלמות בעולם.
גּוֹאֵל
אדם הקרוב למשפחה, אשר לפי התורה יש לו במקרים מסוימים זכות או חובה לגאול נכס, קרקע או אדם השייך למשפחתו. דיני גאולה מופיעים במיוחד בדיני קרקעות, עבד עברי וקרוב משפחה.
קרוב משפחתו של אדם שנהרג, שלו יש תפקיד בדיני הרוצח. התורה מתייחסת לגואל הדם בעיקר בדיני רוצח בשגגה ורוצח במזיד, ובין היתר קובעת את דין ערי המקלט המגינות על הרוצח בשגגה מפני גואל הדם.
גּוֹי
בתורה המילה "גוי" פירושה עם או אומה. בלשון חז"ל וההלכה היא משמשת פעמים רבות גם לציון אדם שאינו יהודי. בדינים שונים יש הבחנות הלכתיות בין ישראל לבין גויים.
גּוֹי שֶׁהִתְגַּיֵּר
נכרי שעבר תהליך גיור כהלכה ונעשה יהודי. לאחר שהגיור חל, דינו כישראל בעניינים רבים, לצד דינים מסוימים המיוחדים לגר.
גּוֹי שֶׁהִקְדִּישׁ
נכרי שהקדיש דבר לצורך הקדש או המקדש. חז"ל דנו בדיני הקדשות של נכרי ובאילו אופנים הקדשתו חלה.
גּוּשׁ חָלָב
יישוב קדום בגליל המוזכר במשנה ובתלמוד. גוש חלב נודע כמקום יישוב יהודי בגליל בתקופת בית שני ובתקופת חז"ל, ומזוהה עם הכפר ג'יש שבגליל העליון.
גּוֹרָל
הגרלה או אמצעי שבאמצעותו נקבע דבר באופן שאינו תלוי בבחירה אישית. בתורה נעשה שימוש בגורל בחלוקת הארץ ובכמה מענייני עבודת המקדש, ובפרט בהטלת הגורלות על שני השעירים ביום הכיפורים.
גּוֹרָל הַמְּדִינָה
מונח המתאר את גורלו או עתידו של עם או מדינה. במקורות היהודיים המושג גורל משמש גם במשמעות של חלקו וייעודו של אדם או עם.
גּוֹלֶּם
דבר שעדיין לא הושלם או לא קיבל את צורתו הסופית. בלשון חז"ל וההלכה משמש המונח גם ביחס לכלי שעדיין לא נגמרה מלאכת הכנתו.
גּוֹלֵל וְדוֹפֵק
מונחים בדיני טומאת המת ובדיני קבורה. גולל הוא הכיסוי שעל הקבר או על המת, ודופק הוא הדבר שהגולל נשען עליו. לדינים אלו יש משמעות מיוחדת בדיני טומאה. (דף יומי)
גּוּמָּא
שקע או בור קטן בקרקע או בחפץ. בלשון חז"ל המונח מופיע בהקשרים שונים, ובדיני שבת, טלטול ועירובין עשויה להיות משמעות למבנה של מקום שהוא בגדר גומא.
גֹּמֶא
צמח מים הגדל בביצות ובמקומות לחים, ששימש בעבר גם להכנת חפצים וכלים. בתורה נאמר על תיבת משה: "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא". אין לבלבל בין גֹּמֶא – הצמח, לבין גּוּמָּא – שקע או חלל. (ויקימילון)
גּוּף
האדם מצד גופו הגשמי, בניגוד לנשמה. בספרי היהדות מופיעה הבחנה בין הגוף לבין הנשמה, ובענייני הלכה קיימים דינים רבים הקשורים לגוף האדם.
גּוּף הַתּוֹרָה
ביטוי המתאר את עיקרי התורה ויסודותיה. לעיתים משמש הביטוי לציון המצוות, ההלכות והעקרונות המרכזיים שעליהם בנוי עולם התורה.
גּוּף הַמִּצְוָה
עיקר המצווה ומעשה המצווה עצמו, להבדיל מהכנות או מדינים נלווים הקשורים אליה.
גּוּף הַקְּרָבָן
הקרבן עצמו, על חלקיו השונים, כפי שנידונים בדיני הקרבנות. בדינים שונים יש משמעות לחלקים השונים של גוף הקרבן ולמעמדם.
גּוּף שֶׁלֹּא בָּטֵל
מושג בדיני תערובות. במקרים מסוימים דבר חשוב או בעל חשיבות מיוחדת אינו מתבטל בתוך רוב של דברים אחרים, משום שמעמדו ההלכתי מונע את ביטולו.
גְּבִיעַ
כלי המשמש לשתייה. בהלכה יש משמעות מיוחדת לגביע של קידוש, ובפרט לכוס שבה מקדשים בליל שבת ויום טוב ולארבע כוסות בליל הסדר.
גְּבִיעַ שֶׁל קִדּוּשׁ
הכוס שבה מחזיקים את היין בעת אמירת הקידוש. ישנם דינים הנוגעים לכוס הקידוש, כגון שיעורה, שלמותה, היין שבתוכה ואופן האחיזה בה.
גְּבוּרָה
כוח והתמודדות עם קושי. ביהדות גבורה אינה רק כוח פיזי, אלא גם יכולת להתגבר על היצר ולעמוד בניסיון. חז"ל אמרו: "איזהו גיבור? הכובש את יצרו."
גְּבוּרוֹת
כינוי לכוחו וגבורתו של הקב"ה. בתפילת שמונה עשרה נקראת הברכה השנייה "גבורות", ובה אנו מזכירים את גבורת ה' ואת יכולתו להחיות מתים.
גְּבוּל
הקו המגדיר את תחומו של מקום או שטח. בהלכה קיימת משמעות לגבולות בענייני ארץ ישראל, שבת, תחומין, עירובין, שכנים ודיני ממונות.
גְּבוּלִין
מקומות שמחוץ לתחום מסוים, ובמיוחד מחוץ למקדש או לירושלים. בהלכה קיימת הבחנה בין דינים החלים במקדש ובירושלים לבין דינים החלים בגבולין.
גְּדִיל
חוט או חבל השזור ממספר חוטים. בתורה נאמר "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ", ובמצוות ציצית נקשרים החוטים באופן של כריכות וקשרים.
גְּדִילִים
חוטים השזורים או כרוכים זה בזה. בתורה המילה משמשת ביחס לציצית, ובדברי חז"ל נידונו דיני אופן עשיית הגדילים.
גָּדוֹל
אדם שהגיע למעמד של גדלות הלכתית. בן שלוש עשרה שנה ויום אחד נחשב גדול לעניין חיובים רבים, לאחר שהתקיימו תנאי הגדלות הנדרשים בהלכה.
גְּדוֹלָה
בת שהגיעה למעמד של גדלות הלכתית. בדרך כלל בת שתים עשרה שנה ויום אחד נעשית גדולה לעניין חיובים רבים, בהתאם לדיני הגיל וסימני הגדלות.
גָּדוֹל הַדּוֹר
חכם מרכזי ובולט בדורו, בעל שיעור קומה תורני והשפעה רחבה בעולם התורה. זהו תיאור של מעמד תורני ולא הגדרה הלכתית בעלת תנאים קבועים.
גְּזֵלָה
ממון או חפץ שנלקח מבעליו שלא כדין בדרך של גזלה. הגזלן חייב להשיב את הגזלה לבעליה, ובמקרים מסוימים חלים עליו חיובים נוספים.
גָּזֵל
דבר שנלקח מבעליו שלא כדין. לאחר נטילתו הוא נחשב גזל, והגוזל חייב להשיבו או לשלם את דמיו במקרים שבהם השבה בעין אינה אפשרית.
גּוֹזֵל
אדם הנוטל ממון או חפץ השייך לאדם אחר שלא כדין ובכוח או בדרך האסורה על פי התורה. הגוזל עובר על איסור "לא תגזול" וחייב בהשבת הגזלה.
גְּזֵלָה וַאֲבֵדָה
תחום בהלכה העוסק בדיני גזלת ממון ובמצוות השבת אבדה. דינים אלו כוללים את חובת השבת רכוש לזולת, אחריות על ממון שנלקח שלא כדין ודיני מציאת אבדה.
גְּזֵרָה
תקנה או איסור שקבעו חכמים כדי להרחיק את האדם מעבירה על איסור תורה או כדי לשמור על מסגרת ההלכה. חז"ל תיקנו גזרות רבות, ובפרט בענייני שבת ומאכלות אסורות.
גְּזֵרָה שָׁוָה
אחת מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן. באמצעות גזירה שווה לומדים דין ממקום אחד בתורה למקום אחר כאשר בשני המקומות מופיעה מילה או לשון משותפת. גזירה שווה אינה נדרשת מדעתו של אדם ללא מסורת, אלא צריכה להיות מקובלת מרבותיו.
גְּזֵרָה לִגְזֵרָה לֹא גָזְרִינַן
כלל תלמודי שלפיו בדרך כלל אין חכמים מוסיפים גזרה נוספת שמטרתה להרחיק אדם מחשש שנוצר רק בעקבות גזרה קודמת. עם זאת, במקרים מסוימים חז"ל כן קבעו גזרה לגזרה.
גְּזֵרַת הַכָּתוּב
דין שהתורה קבעה ללא טעם המובן לנו באופן מלא, ואנו מקיימים אותו משום שהתורה ציוותה עליו. המונח משמש גם לתיאור דין שאין ללמוד אותו מסברה רגילה אלא מקבלת הכתוב.
גִּזְבָּר
אדם הממונה על אוצר הכספים או על רכוש ההקדש. בבית המקדש היו גזברים שהיו ממונים על כספי ההקדש וניהול נכסיו. הניקוד המדויק הוא גִּזְבָּר. (מונחי האקדמיה)
גִּזְבַּר הֶקְדֵּשׁ
הממונה מטעם ההקדש על ניהול כספי ההקדש ורכושו. לגזבר יש תפקידים שונים הנוגעים לשמירה, גבייה, תשלומים וניהול נכסי ההקדש.
גִּיד הַנָּשֶׁה
גיד הנמצא באזור הירך האחורית של הבהמה, שנאסר באכילה בעקבות מאבקו של יעקב אבינו עם המלאך, שנאמר: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ". בהלכות ניקור יש להוציא את הגיד ואת החלקים האסורים.
גִּדּוּל
צמיחה והתפתחות. בהלכה המושג מופיע בעניינים רבים, כגון גידולי קרקע, גידול ילדים ודיני צמחים ומאכלים.
גִּדּוּלֵי קְרָקַע
צמחים ופירות הגדלים מן הקרקע. למושג זה משמעות רבה בהלכות תרומות ומעשרות, שביעית, כלאיים, ערלה ומצוות התלויות בארץ.
גְּמִילוּת חֲסָדִים
עשיית טובה וסיוע לזולת בגופו או בממונו. גמילות חסדים כוללת בין היתר ביקור חולים, הכנסת אורחים, עזרה לנזקקים, הלוויית המת, ניחום אבלים וסיוע מעשי לאדם הזקוק לכך.
גְּמִילוּת חֶסֶד
עשיית חסד עם אדם אחר מתוך רצון להיטיב עמו, ללא ציפייה לתמורה. החסד יכול להיעשות בממון, בגוף, בזמן, בעצה או בכל דרך אחרת של עזרה.
גְּמָרָא
הדיונים, הקושיות, התירוצים, ההוכחות והמחלוקות של חכמי האמוראים סביב המשנה. יחד עם המשנה מהווה הגמרא את התלמוד. קיימים התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי.
גְּמָרָא בְּלִי עִיּוּן
דרך לימוד המתמקדת בהבנת מהלך הסוגיה, דברי האמוראים והמסקנה, ללא העמקה רחבה בכל הקושיות והפלפולים. היא נבדלת מלימוד גמרא בעיון.
גְּמַר דִּין
ההכרעה הסופית של בית דין לאחר שמיעת טענות הצדדים ובירור הדין. לאחר גמר הדין מוטל על הצדדים לקיים את פסק הדין בהתאם לדין.
גְּמִירָה
סיום והשלמה של דבר. בלשון חז"ל והמפרשים המונח יכול להתייחס לסיום של לימוד, מעשה או תהליך.
גְּנֵבָה
נטילת ממון או חפץ השייך לאדם אחר בסתר וללא ידיעתו. הגנב חייב להשיב את הגנבה, ובמקרים מסוימים התורה מחייבת אותו גם בתשלום כפל.
גַּנָּב
אדם הנוטל ממון או חפץ השייך לאחר בסתר וללא ידיעתו. דיני גנב כוללים חיובים שונים, ובמקרים מסוימים התורה מחייבת אותו בתשלומי כפל או בתשלומים אחרים.
גְּנֵבַת דַּעַת
הטעיית אדם או יצירת רושם מוטעה אצלו, גם כאשר לא נלקח ממנו ממון. בכלל זה אסור לגרום לאדם לחשוב שעשו לו טובה או נתנו לו דבר, כאשר הדבר אינו כך.
גְּנֵבַת מָמוֹן
נטילת ממון של אדם אחר ללא רשותו ובדרך האסורה על פי התורה. גניבת ממון מחייבת את הגנב בהשבת הגנבה ובמקרים מסוימים גם בתשלומים נוספים.
גְּנֵזָה
שמירת דבר במקום מיוחד כדי שלא להשתמש בו או כדי שלא יבוא לידי ביזיון. כאשר מדובר בכתבי קודש או תשמישי קדושה, הגניזה נעשית כדי לשמור על כבוד הקדושה.
גְּנִיזָה
שמירה או קבורה של כתבי קודש, תשמישי קדושה ודברי קודש שאינם ראויים עוד לשימוש ויש בהם קדושה המחייבת שלא להשליכם לאשפה.
גֵּט
שטר הגירושין שהתורה מכנה "ספר כריתות", שבאמצעותו מגרש הבעל את אשתו ומסיים את קשר הנישואין. כאשר הגט נכתב ונמסר כהלכה, האישה נעשית מותרת להינשא לאחר.
גֵּט גֵּרוּשִׁין
שטר הנכתב ונמסר לאישה על פי דיני התורה כדי לגרשה מבעלה. קיימים בגט דינים רבים הנוגעים לכתיבתו, לשמות הבעל והאישה, לזמן, לעדים ולמסירתו.
גֵּט מְעוּשֶּׂה
גט שניתן בעקבות כפייה על הבעל לגרש את אשתו. ישנם מקרים שבהם בית דין רשאי לכפות את הבעל לגרש, ולעומת זאת כפייה שאינה כדין עלולה לפסול את הגט.
גִּטִּין
מסכת בסדר נשים העוסקת בעיקר בדיני גיטין וגירושין, וכן בעניינים נוספים הקשורים לדיני נשים, שליחות, ממונות ותקנות חז"ל.
גִּיּוּר
התהליך שבו אדם שאינו יהודי נעשה יהודי על פי דיני התורה. הגיור כולל קבלת מצוות בפני בית דין, מילה לגבר וטבילה במקווה, בהתאם לדיני הגיור.
גֵּר
נכרי שהתגייר כהלכה וקיבל עליו את התורה והמצוות. התורה מצווה במקומות רבים לאהוב את הגר ולנהוג בו ברגישות ובהגינות.
גֵּר צֶדֶק
אדם שהיה נכרי והתגייר כהלכה ונעשה יהודי. לאחר גיורו הוא נחשב ישראל בעניינים רבים, והתורה מצווה במיוחד על אהבת הגר.
גֵּר תּוֹשָׁב
נכרי שקיבל על עצמו את שבע מצוות בני נח ונמנע מעבודה זרה, וקיבל מעמד של גר תושב בהתאם לתנאים ההלכתיים. מעמדו ההלכתי נידון בעיקר בדברי חז"ל והראשונים.
גְּרָף שֶׁל רְעִי
דבר מאוס ומלוכלך, כגון צואה או פסולת, הנמצא במקום שבו הוא מפריע לאדם. בהלכות שבת התירו חז"ל במקרים מסוימים לסלק דבר כזה ממקומו, אף שהוא מוקצה, משום כבוד הבריות והצורך שלא להשאיר דבר מאוס במקום המגורים.
גָּלֻת
מצב שבו עם ישראל נמצא מחוץ לארץ ישראל ואינו יושב בה כעם עצמאי. המושג גלות מתייחס גם לפיזורו של עם ישראל בין האומות וגם למצב הרוחני הנובע מן הגלות.
גָּלוּת
תקופה או מצב של יציאה מארץ ישראל וישיבה תחת שלטון עמים אחרים. בתולדות עם ישראל היו גלויות שונות, ובראשן גלות בבל והגלות שלאחר חורבן בית שני.
גָּלוּת בָּבֶל
הגלות שאליה הוגלו רבים מיהודי ממלכת יהודה לאחר חורבן בית המקדש הראשון בידי נבוכדנצר מלך בבל. גלות זו הסתיימה בתקופת שיבת ציון וברשות מלכי פרס.
גָּלוּת אֱדוֹם
כינוי בדברי חז"ל והמפרשים לגלות שבה עם ישראל נמצא לאחר חורבן בית שני, תחת שלטון האומות המזוהות במסורת עם אדום. המושג קשור גם לציפייה לגאולה העתידה.
גִּלְגּוּל נְשָׁמוֹת
מושג מרכזי בתורת הקבלה המתאר את האפשרות שנשמה תשוב לעולם בגוף אחר כדי להשלים את תיקונה. המושג מופיע בהרחבה בספרי הקבלה ובמיוחד בכתבי האר"י.
גַּן עֵדֶן
מושג המתאר מקום או מצב של שכר רוחני לנשמות לאחר החיים. במקורות חז"ל ובספרי הקבלה קיימים תיאורים שונים של גן עדן ושל מדרגות השכר הרוחני.
גֵּיהִנּוֹם
מושג בדברי חז"ל ובספרי היהדות המתאר מקום או מצב של דין ועונש רוחני לאחר המוות. אין הכוונה בהכרח לעונש נצחי, ובמקורות רבים נאמר שרוב הנשמות אינן נשארות בו לעולם.
גַּדִּי מְקוּלָּס
גדי או כבש שנצלה בשלמותו באופן המזכיר את קרבן הפסח. בזמן הזה אין מקריבים קרבן פסח, ולכן בליל הסדר יש להיזהר מהכנת גדי מקולס באופן שנראה כאילו מקריבים קרבן פסח.
גּוֹג וּמָגוֹג
כינוי למלחמה גדולה המתוארת בנבואת יחזקאל, שבה גוג מארץ המגוג יוצא למלחמה על ישראל. בדברי חז"ל והמפרשים נקשרה מלחמה זו לענייני אחרית הימים ולגאולה העתידה.
גָּאוֹן
תואר לגדול תורה. בתקופת הגאונים שימש התואר בעיקר לראשי ישיבות בבל, ומאוחר יותר משמש המונח לתיאור חכם גדול ובעל שיעור קומה תורני.
גְּאוֹנִים
חכמי התורה שעמדו בראש ישיבות בבל בתקופה שלאחר חתימת התלמוד ועד תקופת הראשונים. תשובותיהם ההלכתיות, הידועות בשם "תשובות הגאונים", השפיעו רבות על פסיקת ההלכה.
גְּאוֹנֵי בָּבֶל
ראשי הישיבות הגדולות בבבל בתקופת הגאונים, אשר הנהיגו את עולם התורה והשיבו תשובות הלכתיות לקהילות יהודיות ברחבי העולם.
גְּבוּל שַׁבָּת
התחום שאליו רשאי אדם ללכת בשבת מחוץ למקום שביתתו. דיני תחום שבת קובעים גבולות של אלפיים אמה במקרים המתאימים, ויש דינים מיוחדים לעיר ולמקום השביתה.
גְּבוּלִין
כינוי למקומות שמחוץ לירושלים או למקדש, שבהם חלים דינים שונים מדיני המקדש. לדוגמה, בדיני קרבנות יש הבדלים בין עבודת המקדש לבין מקומות שבגבולין.
גִּימַטְרִיָּה
שיטה שבה נותנים ערך מספרי לאותיות, ומשתמשים בערך זה כדי למצוא רמזים וקשרים בין מילים או פסוקים. הגימטריה משמשת בדברי חז"ל, במדרשים ובספרי הקבלה, אך יש להבחין בין רמז בדרך גימטריה לבין מקור הלכתי מחייב.
גִּימַטְרִיָּה מוּכֶּרֶת
גימטריה שבה שתי מילים או ביטויים מקבלים אותו ערך מספרי, ובכך נמצא ביניהם קשר רעיוני או רמז. השימוש בגימטריה הוא בדרך כלל בדרך של רמז ולא כמקור עצמאי לפסיקת הלכה.
גּוּף הַתּוֹרָה
ביטוי המתייחס לעיקרו ויסודו של דבר בתורה, כגון עיקרי האמונה, המצוות או הלכות מרכזיות. משמעות הביטוי משתנה לפי ההקשר שבו הוא מופיע.
גְּרֵפָה
פעולת גריפה, איסוף או דחיפה של דבר באמצעות כלי. בהלכה המושג עשוי להופיע בדיני שבת, ניקיון, טלטול ובתחומים נוספים.
גְּרִיסָה
חיתוך או כתישה של דבר לחתיכות קטנות. בהלכות שבת יש משמעות לאופן שבו נעשית פעולת הגריסה והטחינה, ובדינים שונים יש הבדל בין פעולות הכנה שונות של מאכלים.
גְּרִיסִין
גרעינים או קטניות שנכתשו או חולקו לחלקים. המונח מופיע בדברי חז"ל ובדינים הנוגעים להכנת מאכלים.
גּוּלְגֹּלֶת
העצם המקיפה את המוח ומהווה את חלקו הגרמי של הראש. בדיני טומאת מת יש משמעות מיוחדת לטומאת הגולגולת ולשיעורים הנדרשים לטומאה.
גּוּלְמֵי כֵלִים
כלים שעדיין לא הושלמה הכנתם ואינם נחשבים בהכרח כלי גמור. בדיני טומאת כלים יש משמעות לשאלה אם החפץ כבר קיבל צורת כלי וראוי לשימוש.
גּוֹד אוֹ אִגּוֹד
מושג בדיני שותפים. כאשר שני אנשים שותפים בנכס שאינו ניתן לחלוקה, אחד השותפים יכול לדרוש לסיים את השותפות באמצעות האפשרות "גוד או איגוד" – קנה אתה את חלקי או שאקנה אני את חלקך.
גּוֹד אַחִית מְחִיצְתָּא
עיקרון בדיני מחיצות, שלפיו במקרים מסוימים רואים מחיצה המתחילה בגובה מסוים כאילו היא נמשכת ויורדת עד למטה. פירוש הביטוי: "הורד את המחיצה". עיקרון זה מופיע בעיקר בדיני שבת, עירובין וסוכה.
גּוֹד אָסֵיק מְחִיצְתָּא
עיקרון בדיני מחיצות, שלפיו במקרים מסוימים רואים מחיצה המגיעה מלמטה כאילו היא נמשכת ועולה כלפי מעלה עד לגובה הנדרש. פירוש הביטוי: "העלה את המחיצה".
גּוֹרֵעַ וּמוֹסִיף וְדוֹרֵשׁ
דרך מדרכי הדרש שבה מפרשים את הכתוב על ידי הוספה או גריעה של אותיות או שינוי במבנה המילה, כדי ללמוד ממנו משמעות או דין נוסף.
גּוֹלֵל
כיסוי המונח על הקבר או על פתח הקבר. בדיני טומאת המת נחשב הגולל חלק ממבנה הקבורה ויש לו דינים מיוחדים.
גּוֹפִין מְחוּלָּקִין
מושג תלמודי המתאר מצבים שבהם כמה אנשים או בעלי חיים נחשבים מבחינה הלכתית כגופים נפרדים, אף שהם נמצאים יחד או קשורים זה לזה. משמעותו תלויה בהקשר הסוגיה.
גּוֹשֶׁן
חבל ארץ במצרים שבו ישבו בני ישראל בתקופת השעבוד. התורה מספרת שבני ישראל ישבו בארץ גושן, ושם התרבו והתבססו עד יציאת מצרים.
גּוֹשֶׁן – אֶרֶץ גֹּשֶׁן
החבל במצרים שבו התיישבו בני ישראל בתקופת יוסף, ושבו חיו בני ישראל עד יציאת מצרים. התורה מתארת את ארץ גושן כמקום שבו יעקב ובניו התיישבו.
גְּבִיר
כינוי לאדם בעל מעמד או אמצעים, ובספרות התורנית המאוחרת משמש לעיתים לתיאור אדם עשיר התומך בתורה ובמוסדות צדקה.
גְּבִירָה
כינוי לאישה בעלת מעמד או חשיבות, ובמקורות שונים משמש גם ככינוי לאישה בעלת מעמד שלטוני או חברתי.
גְּמַר מְלָאכָה
השלב שבו הסתיימה מלאכת הכנתו של חפץ והוא נעשה ראוי לשימוש. למושג זה חשיבות בדינים שונים, ובפרט בדיני שבת, טומאת כלים ומלאכות.
גְּמַר מְלָאכָה בְּשַׁבָּת
השלמת פעולת הכנת דבר בשבת באופן היוצר חפץ או מאכל הראוי לשימוש. במלאכות שבת יש לבחון האם הפעולה נחשבת גמר מלאכה ומהו האיסור הכרוך בה.
