תחילת הלילה מבחינה הלכתית, לאחר שהחשיכה ונראים כוכבים בשמים. זמן זה קובע לדינים רבים, כגון סיום השבת והצומות, תחילת ימים טובים ומועדים, זמן קריאת שמע של ערבית וקיום מצוות התלויות בלילה. קיימות שיטות שונות בהגדרת הזמן המדויק של צאת הכוכבים, ובקהילות שונות נוהגים לפי שיטות שונות.
צאת הכוכבים דרבנו תם
זמן מאוחר יותר לצאת הכוכבים, על פי שיטת רבנו תם. לפי שיטה זו, גם זמן מסוים לאחר השקיעה נחשב עדיין יום, ולכן יש הנוהגים להחמיר ולהמתין לזמן זה לצורך יציאת השבת ומוצאי ימים טובים. יש המשתמשים בשיטה זו גם לעניינים נוספים שבהם יש ספק אם כבר הגיע הלילה.
צדיק
אדם ההולך בדרך התורה והמצוות ונזהר מעבירות. המושג "צדיק" מופיע פעמים רבות בתנ"ך ובדברי חז"ל, ומשמש לעיתים לתיאור אדם שמעשיו הטובים מרובים, ולעיתים לאדם בעל מדרגה רוחנית גבוהה במיוחד.
צדיק ורע לו
ביטוי המתאר את השאלה מדוע אדם צדיק עלול לסבול ולחוות צרות אף על פי שהוא נוהג בצדקות. שאלה זו נידונה בהרחבה במקרא, בדברי חז"ל ובמפרשים, והיא קשורה להבנת הנהגת ה' בעולם, שכר ועונש, ניסיון, ייסורים ותכליתם
הכרה בצדקת משפטו של הקב"ה וקבלת הדין באמונה, גם כאשר אדם מתמודד עם צרה או עם פטירת אדם קרוב. בעת פטירת אדם נהוג לומר את נוסח צידוק הדין, ובין היתר מברכים: "ברוך דיין האמת", מתוך אמונה שהדין מאת ה' צודק אף כאשר האדם אינו מבין את טעמו.
ציצית
מצווה מן התורה להטיל חוטי ציצית בארבע כנפות של בגד. מטרת המצווה היא להזכיר לאדם את מצוות התורה ולסייע לו להיזהר מן החטא, שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". נהוג לקיים את המצווה באמצעות טלית קטן במשך היום וטלית גדול בשעת התפילה.
ציצית קטן
בגד בעל ארבע כנפות שלובשים במשך היום, ובארבע כנפותיו קשורים חוטי ציצית. לבישת טלית קטן מאפשרת לאדם לקיים את מצוות ציצית במשך היום. רבים נוהגים ללבוש אותה מגיל חינוך, ויש הנוהגים להקפיד שהציציות יהיו גלויות.
ציצית תכלת
חוט בצבע תכלת שהיה מצווה מן התורה להטיל בין חוטי הציצית. חז"ל מסרו שהתכלת הופקה מחילזון מסוים. במשך הדורות אבדה המסורת הברורה בדבר זיהוי החילזון, ובדורות האחרונים הוצעו זיהויים שונים. בשל כך קיימים כיום מנהגים שונים אם להטיל תכלת בציצית.
ציצין המעכבין
חלקים מסוימים בעורלה שאם נותרו לאחר המילה, המילה אינה נחשבת שלמה מבחינה הלכתית. במקרה שנשארו ציצין המעכבין את המילה, יש לתקן את המילה ולהסירם.
צירוף
חיבור של אנשים, מאכלים, שיעורים או מצבים שונים לצורך יצירת מעמד הלכתי אחד. לדוגמה, אנשים שאכלו יחד עשויים להצטרף לזימון, ומאכלים מסוימים עשויים להצטרף זה לזה לצורך שיעור אכילה או ברכה, בהתאם לדיני הצירוף.
צירוף לזימון
הצטרפות של שלושה אנשים שאכלו יחד באופן המאפשר להם לברך ברכת המזון בזימון. כאשר שלושה אכלו יחד, אחד מהם מזמן את האחרים לברכת המזון, ובעשרה אנשים יש נוסח זימון הכולל הזכרת שם שמים.
צירוף לזימון בעשרה
כאשר עשרה אנשים אכלו יחד, ניתן לברך בזימון בנוסח מיוחד הכולל הזכרת שם ה'. זהו מעמד מיוחד של ברכת המזון בציבור.
צירוף למניין
הצטרפות של עשרה אנשים לצורך קיום דברים שבקדושה, כגון קדיש, קדושה, ברכו, תפילה בציבור וקריאת התורה. ישנם דינים שונים הקובעים מי יכול להצטרף למניין ובאילו תנאים.
צירוף עשרה
הצטרפות של עשרה אנשים יהודים היוצרת מעמד של ציבור לצורך עניינים מסוימים בהלכה. עשרה נחשבים "עדה" במקומות שונים בדברי חז"ל, ובעיקר לצורך אמירת דברים שבקדושה.
צירוף מחיצות
מצב שבו כמה מחיצות שונות מצטרפות יחד ליצירת מחיצה הלכתית. דין זה מצוי בעיקר בדיני שבת, עירובין וסוכה, ובכל תחום ישנם תנאים שונים הקובעים מתי ניתן לראות את המחיצות כמחוברות.
צירוף למפרע
מצב שבו לאחר מעשה מתברר שאנשים או דברים שונים נחשבים מצורפים זה לזה לצורך דין מסוים, אף שבשעת המעשה לא נעשה חיבור מפורש ביניהם. משמעות הדין משתנה בהתאם לתחום ההלכתי שבו מדובר.
צורת הפתח
מבנה הלכתי המורכב משני עמודים או מחיצות ומשקוף או חוט המחבר ביניהם, ונראה כצורת פתח. בדיני שבת ועירובין ניתן במקרים מסוימים להשתמש בצורת הפתח כדי ליצור מחיצה הלכתית ולהקיף שטח.
צורת הפתח בעירוב
שימוש בצורת הפתח לצורך יצירת גבול הלכתי המאפשר להקיף אזור במסגרת דיני עירובין. כיום משתמשים בצורה זו במקומות רבים באמצעות עמודים ועליהם חוט או חוטי עירוב המתוחים ביניהם. ישנם תנאים הלכתיים מדויקים למבנה צורת הפתח ולכשרותה.
צער
אחד מחמשת התשלומים שעל אדם לשלם כאשר הוא חובל בחברו. תשלום הצער נועד לפצות את הנחבל על הכאב והסבל שנגרמו לו כתוצאה מהחבלה, בנוסף לתשלומים נוספים כגון נזק, ריפוי, שבת ובושת.
צער בעלי חיים
האיסור לגרום סבל מיותר לבעלי חיים. התורה וחז"ל חייבו את האדם להתחשב בצערם של בעלי חיים, ובמקרים רבים אסור לגרום להם כאב כאשר אין בכך צורך מוצדק. דינים רבים קשורים לעיקרון זה, כגון החובה לסייע לבעל חיים הסובל, הנלמדת מהפסוק "עזוב תעזוב עמו".
צל
מקום שאינו חשוף ישירות לאור השמש. למושג יש משמעות מיוחדת בדיני סוכה, שבהם נדרש שהסכך ייצור צל משמעותי על הסוכה. ישנם גם דינים נוספים שבהם למיקום בשמש או בצל יש משמעות הלכתית.
צילתה מרובה מחמתה
אחד התנאים המרכזיים לכשרות הסוכה. צריך שהצל שיוצר הסכך יהיה מרובה מאור השמש החודר דרך הסכך. אם השמש החודרת לסוכה מרובה מן הצל, הסוכה פסולה. עם זאת, ישנם דינים נוספים הנוגעים לעובי הסכך ולמידת חדירת האור, ובכלל זה המנהג וההידור שיהיו כוכבים נראים מבעד לסכך.
צליית קרבן
הכנת קרבן באמצעות צלייה באש. במיוחד קרבן הפסח נצטוו בני ישראל לאכול אותו כשהוא צלוי באש ולא מבושל במים, כחלק מדיני הקרבתו ואכילתו.
צלי אש
בשר שנצלה ישירות באש. התורה מצווה לגבי קרבן הפסח: "צלי אש", ולכן קרבן הפסח נאכל כשהוא צלוי באש ולא כשהוא מבושל במים.
צמחונות בהלכה
הימנעות מאכילת בשר מטעמים אישיים, בריאותיים או ערכיים. אין איסור כללי על אכילת בשר, אולם אכילת בשר מחייבת עמידה בדיני כשרות, כגון שחיטה כשרה, בדיקת הבהמה, ניקור ואיסור אכילת דם וחלב.
צניעות
דרך התנהגות המבוססת על כבוד, איפוק ושמירה על גבולות ראויים. בהלכה הצניעות אינה מתייחסת רק ללבוש, אלא גם להתנהגות, לדיבור, ליחסים בין אנשים ולשמירה על פרטיות ועל קדושת האדם.
צניעות בדיבור
שמירה על דיבור מכובד ונקי והימנעות מדברי גסות, ניבול פה ותוכן שאינו ראוי. הצניעות בדיבור היא חלק מהדרישה להתנהג בכבוד ובקדושה.
צניעות במחשבה
שמירה על מחשבות האדם והימנעות מהרהורים אסורים או מהתעסקות בעניינים שאינם ראויים. חז"ל הדגישו את חשיבות שמירת המחשבה כחלק מעבודת ה' ומהשאיפה לקדושה.
צניעות בבית הכנסת
שמירה על לבוש והתנהגות מכובדים בבית הכנסת, שהוא מקום המיועד לתפילה ולעבודת ה'. יש להקפיד במקום זה על כבוד המקום, על לבוש הולם, על דיבור ראוי ועל התנהגות שאינה פוגעת באווירת התפילה.
צניעות בתפילה
החובה להתפלל באופן מכובד, בלבוש הולם ובמקום הראוי לתפילה. בכלל זה יש דינים הנוגעים לניקיון הגוף והמקום, לצורת הלבוש ולדברים שאסור לעשות בזמן תפילה.
ציווי
הוראה המחייבת את האדם לעשות מעשה או להימנע ממנו. מערכת המצוות שבתורה כוללת ציוויים מסוגים שונים, ובהם מצוות עשה, מצוות לא תעשה, חובות כלפי ה' וחובות שבין אדם לחברו.
ציווי התורה
הוראה שניתנה בתורה המחייבת את ישראל. יש להבחין בין מצווה שמקורה בתורה לבין תקנה או גזרה שתיקנו חכמים, שכן להבחנה זו יש השלכות הלכתיות שונות, למשל בדיני ספקות, שיעורים ועונשים.
צלם אלוקים
הביטוי המתאר את מעלתו המיוחדת של האדם שנברא בצלם אלוקים. רעיון זה מבטא את כבוד האדם ואת ערכו המיוחד, והוא מהווה יסוד חשוב ביחס לחיי אדם, לכבוד הבריות ולחובות שבין אדם לחברו.
צורת הלבנה
מראה הירח המשתנה במהלך החודש העברי. שינויי צורת הלבנה קשורים למחזור החודשים העברי ולמולד הלבנה, שעל פיו נקבע ראש חודש במערכת קידוש החודש.
צאת שבת
הזמן שבו מסתיימת השבת מבחינה הלכתית. לאחר שהגיע זמן צאת השבת, ולאחר אמירת ההבדלה או "אתה חוננתנו" בהתאם לדין, מותר לעשות מלאכות האסורות בשבת. קיימות שיטות שונות בחישוב זמן צאת השבת, ולכן זמני צאת השבת משתנים בין קהילות ומקומות.
צאת הצום
הזמן שבו מסתיים צום ומותר לחזור לאכול ולשתות. בצומות השונים ישנם דינים שונים לגבי זמן תחילתם וסיומם; בצומות הקלים הצום מסתיים בצאת הכוכבים, ואילו ביום הכיפורים ובתשעה באב קיימים דינים מיוחדים.
צום
הימנעות מאכילה ושתייה במשך זמן שנקבע בהלכה, בדרך כלל לצורך תשובה, אבלות, זיכרון או תפילה. קיימים צומות מן התורה, כגון יום הכיפורים, וצומות שתיקנו חכמים, כגון שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, עשרה בטבת, צום גדליה ותענית אסתר.
צום גדליה
צום החל בג' בתשרי, לזכר הריגתו של גדליה בן אחיקם לאחר חורבן בית המקדש הראשון. גדליה מונה על ידי מלך בבל על שארית הפליטה שנותרה בארץ, ולאחר הריגתו התפזרו רבים מהיהודים שנותרו בארץ וגלו. בעקבות המאורע נקבע יום זה לתענית.
צום הרביעי, צום החמישי, צום השביעי וצום העשירי
ארבעת הצומות הקשורים לחורבן ירושלים ובית המקדש: צום הרביעי הוא י"ז בתמוז, שבו הובקעה חומת ירושלים; צום החמישי הוא תשעה באב, שבו אירעו החורבנות המרכזיים; צום השביעי הוא צום גדליה בג' בתשרי; וצום העשירי הוא עשרה בטבת, שבו החל המצור על ירושלים בימי נבוכדנאצר. ארבעת הצומות נזכרים בספר זכריה: "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי".
צום שבעה עשר בתמוז
צום החל בי"ז בתמוז, לזכר אירועים קשים שאירעו לישראל, ובהם שבירת הלוחות, ביטול קרבן התמיד, הבקעת חומות ירושלים, שריפת התורה והעמדת צלם בהיכל. יום זה פותח את תקופת בין המצרים, הנמשכת עד תשעה באב.
צום תשעה באב
יום צום ואבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני ועל פורענויות נוספות שאירעו לעם ישראל. בתשעה באב נוהגים דיני אבלות מיוחדים, כגון איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה.
צום עשרה בטבת
צום החל בי' בטבת, לזכר תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. המצור היה תחילת התהליך שהוביל לחורבן בית המקדש הראשון ולגלות בבל.
צום תענית אסתר
צום החל בי"ג באדר, לזכר התענית שקיבלו על עצמם היהודים בימי אסתר לקראת המאבק בגזרת המן. זהו צום הקשור לימי הפורים ולתפילה, ולא צום אבלות על חורבן.
צום יחיד
תענית שאדם מקבל על עצמו באופן אישי, שלא כחלק מצום ציבורי. ישנם דינים מיוחדים הנוגעים לקבלת תענית, לזמן הצום ולימים שבהם מותר או אסור לאדם להתענות.
צום ציבור
צום שנקבע עבור כלל הציבור בעקבות צרה, אבלות או מאורע משמעותי. בצומות ציבוריים יש דינים מיוחדים הנוגעים לתפילה, לקריאת התורה ולאמירת "עננו".
צורת הפתח – לחי וקורה
אין לבלבל בין צורת הפתח לבין לחי וקורה. צורת הפתח מורכבת משני צדדים וקורה או חוט מעליהם, ואילו לחי וקורה הם מבנה אחר המשמש בדיני מבוי. לשניהם יש תפקיד מרכזי בדיני עירובין, אך דיניהם אינם זהים.
צירוף ציבור
חיבור של אנשים הנמצאים במקומות שונים לצורך יצירת מעמד של ציבור. דיני הצירוף משתנים לפי העניין, כגון מניין, זימון או דברים שבקדושה, ותלויים בין היתר במרחק, במחיצות וביכולת לראות או לשמוע זה את זה.
ציבור
קבוצה של יהודים המתאספת יחד לצורך תפילה או קיום מצווה בציבור. למעמד של ציבור יש משמעות הלכתית מיוחדת, ובפרט בעניינים כגון קדיש, קדושה, ברכו, קריאת התורה ותפילה במניין.
