מקרים שכיחים בפורים | טעויות ותקלות במצוות החג ומה עושים למעשה?
18.10.2026הלכהזמן קריאה · 12 דקות
טוען…
טוען תוכן…
הלכהבמהלך חג הפורים עלולות להתעורר תקלות שונות: אדם שהפסיד את קריאת המגילה, מי שלא שמע כמה מילים בגלל רעש, מי ששכח לומר "ועל הנסים", משלוח מנות שלא הגיע ליעדו או מתנות לאביונים שלא חולקו בזמן. לכל מקרה יש דין משלו, ולא כל טעות מחייבת לחזור על המצווה מתחילתה. לעיתים אפשר לתקן את הטעות מיד ולהמשיך כרגיל, ולעיתים יש צורך לחזור על חלק מהמצווה או לקיימה מחדש. לכן חשוב לדעת כיצד לנהוג בזמן אמת, ובפרט להבחין בין טעות שעדיין אפשר לתקן לבין מצווה שכבר עבר זמנה [1].
מי שנאנס ולא שמע את המגילה בליל הפורים, יכול לשמוע או לקרוא אותה במשך הלילה עד עלות השחר. אולם אם כבר הגיע עלות השחר, עבר זמן קריאת הלילה, ואין אפשרות להשלים אותה ביום [2].
לכן מי שהפסיד את קריאת הלילה אינו צריך לקרוא את המגילה פעמיים ביום כדי להשלים את מה שהחסיר. עליו לקרוא או לשמוע את המגילה ביום כרגיל, עם הברכות המתאימות לקריאת היום.
לדוגמה, אדם שנרדם לפני קריאת המגילה והתעורר באמצע הלילה יכול עדיין לקרוא אותה מתוך מגילה כשרה. אולם אם התעורר רק בבוקר, לאחר עלות השחר, יקיים את קריאת היום בלבד.
לכתחילה יש לקרוא את המגילה ביום מהנץ החמה ועד שקיעת החמה. לכן מי שנזכר סמוך לשקיעה שעדיין לא קיים את המצווה צריך להזדרז ולקרוא את המגילה כהלכה [2].
לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, מי שנזכר לפני השקיעה, וברור לו שיצליח לסיים את הקריאה בתוך שלוש עשרה דקות וחצי לאחר השקיעה, רשאי לברך על הקריאה ולהתחיל בה. אולם אם נזכר רק לאחר השקיעה, בזמן בין השמשות, יקרא את המגילה ללא ברכות.
לאחר צאת הכוכבים עבר זמן קריאת המגילה של אותו יום, ואין אפשרות לקיים את קריאת היום בזמנה.
לכן אין לדחות את קריאת המגילה לשעות האחרונות של היום ללא צורך, ובפרט כאשר אין ודאות שיוכל להשלים את הקריאה בזמן.
מי שלא שמע מילה מן המגילה, אפילו מילה אחת, צריך להשלים אותה ולהמשיך לקרוא לפי הסדר עד שישיג את בעל הקורא [3].
לכתחילה יש להשלים את המילים מתוך מגילת קלף כשרה. אולם אם אין בידו מגילה כשרה, יכול בדיעבד להשלים מילים בודדות מתוך חומש או מגילה מודפסת, בתנאי שרוב הקריאה נשמעה מתוך מגילה כשרה.
לדוגמה, אם בזמן הכאת המן לא שמע כמה מילים, יקרא מיד מתוך החומש את המילים שהחסיר, וימשיך לקרוא לפי הסדר עד שיגיע למקום שבו נמצא בעל הקורא. משם ימשיך לשמוע את הקריאה כרגיל.
חשוב שההשלמה תיעשה לפי סדר המגילה. אין להמשיך לשמוע את שאר המגילה ורק לאחר סיום הקריאה לחזור למילים שהוחמצו, משום שקריאת המגילה צריכה להיות כסדרה.
לכן נכון להחזיק בזמן הקריאה חומש או מגילה מודפסת, כדי שאם תחסר מילה אפשר יהיה להשלים אותה מיד.
יש להבחין בין מי שקורא את המגילה לבין מי ששומע אותה.
לפי השולחן ערוך, הקורא את המגילה כשהוא מתנמנם, כלומר נמצא במצב של נמנום קל ועדיין קורא בפועל את המילים כראוי, יצא ידי חובה בדיעבד. לעומת זאת, אדם ששומע את המגילה ומתנמנם באופן שאינו שומע את המילים כראוי, אינו יוצא ידי חובה בחלק שלא שמע [4].
לכן מי שנרדם או התנמנם במהלך שמיעת המגילה והחסיר מילים צריך להשלים את הקריאה מהמקום שבו הפסיק לשמוע כראוי, ולהמשיך לפי הסדר עד סוף המגילה.
אם אינו יכול להשלים בעצמו את הקריאה, עליו לשמוע מחדש את החלק שהפסיד ואת המשך המגילה לפי הסדר.
לכן מי שיודע שהוא עייף מאוד נכון שישתדל להשתתף בקריאה שבה יוכל להישאר ערני ולהקשיב לכל המילים.
מי שהתחיל לקרוא את המגילה ונזכר שלא בירך את הברכות שלפניה, יכול לברך במקום שבו נזכר, כל עוד לא הסתיימה קריאת המגילה [5].
אפילו אם נזכר בפסוק האחרון, ועדיין לא סיים את הקריאה, רשאי לברך את הברכות שהחסיר ולהמשיך בקריאה.
אולם אם כבר סיים את כל המגילה, אינו חוזר לברך למפרע את הברכות שלפני הקריאה. הוא יצא ידי חובת מקרא מגילה, משום שהברכות אינן מעכבות את המצווה.
לפי מנהג הספרדים, מי ששכח לברך "שהחיינו" בלילה, ולא שמע את הברכה מאדם אחר ולא יצא בה ידי חובה, יברך "שהחיינו" לפני קריאת המגילה ביום. זאת אף שבדרך כלל הספרדים אינם חוזרים לברך "שהחיינו" ביום.
מי שקרא את כל מגילת אסתר מתוך חומש מודפס או ספר שאינו מגילת קלף כשרה, ולא שמע קריאה כשרה מאדם אחר, לא קיים בכך את מצוות מקרא מגילה כתקנת חז"ל [6].
לכן עליו לחזור ולקרוא או לשמוע את המגילה מתוך קלף כשר, כל עוד לא עבר זמן המצווה.
אם אין אפשרות להשיג מגילה כשרה, נכון לקרוא את המגילה מתוך הספר המודפס ללא ברכות, כדי לזכור את הנס. אולם אין להציג קריאה זו כתחליף לקיום המצווה מתוך מגילה כשרה.
יש להבחין בין דין זה לבין אדם שהחסיר מילים בודדות מתוך קריאה כשרה. במקרה של מילים חסרות אפשר בתנאים מסוימים להשלים אותן מתוך חומש, כפי שהתבאר לעיל.
גם האזנה להקלטה או לשידור באמצעות טלפון אינה מחליפה את שמיעת הקריאה ישירות מבעל קורא, לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף.
מי ששכח לומר "ועל הנסים" בברכת "מודים" ונזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת הברכה, יחזור למקום שבו אומרים "ועל הנסים", יאמר את הנוסח וימשיך בתפילה [7].
אולם אם כבר אמר את שם ה' בחתימת ברכת "מודים", אינו חוזר, אלא מסיים את הברכה וממשיך בתפילתו כרגיל.
אם נזכר לאחר מכן, יכול להשלים את ההודאה בסוף תפילת העמידה, בתוך "אלוקי נצור", לפני אמירת "יהיו לרצון" האחרונה.
גם אם סיים את תפילת העמידה כולה בלי לומר "ועל הנסים", יצא ידי חובה ואינו צריך להתפלל שוב.
מי ששכח לומר "ועל הנסים" בברכת המזון ונזכר לפני שאמר את שם ה' בחתימת ברכת הארץ, יחזור ויאמר "ועל הנסים" במקום המתאים וימשיך בברכה [7].
אם כבר אמר את שם ה' בחתימת ברכת הארץ, אינו חוזר, אלא מסיים את הברכה וממשיך בברכת המזון.
במקרה כזה נכון להוסיף בתוך בקשות "הרחמן" את הנוסח: "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ולהמשיך בנוסח המתאים לפורים.
חשוב לדעת שגם מי ששכח לומר "ועל הנסים" בסעודת הפורים העיקרית שלו אינו צריך לחזור ולברך ברכת המזון.
מי שהכין משלוח מנות ובו רק סוג אחד של מאכל, כגון שתי פרוסות מאותה עוגה, לא קיים בכך את המצווה לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף [8].
לכן אם עדיין יום הפורים, עליו להוסיף סוג מאכל אחר ולמסור אותו לאותו אדם, או להכין משלוח חדש שיש בו שתי מנות שונות.
לדוגמה, מי ששלח לחברו חבילת עוגיות מסוג אחד יכול לשלוח לו בהמשך היום בקבוק מיץ או חפיסת שוקולד, ובכך להשלים את שתי המנות.
לכתחילה טוב לשלוח את שתי המנות יחד, אולם בדיעבד אפשר להשלים את המנה השנייה במהלך היום.
מי ששלח משלוח מנות באמצעות שליח, והמנות אבדו בדרך או נמסרו לכתובת שגויה ולא הגיעו למקבל, לא קיים בכך את מצוות משלוח מנות [9].
לכן אם עדיין יום הפורים, עליו לשלוח שתי מנות לאדם אחר או לדאוג שהמשלוח המקורי יגיע למקבל בזמן.
אם המשלוח נמסר לבני ביתו של המקבל, והמקבל חזר לביתו ביום הפורים ונודע לו על המשלוח, אפשר לצאת בכך ידי חובה.
אולם אם המקבל לא חזר לביתו ולא נודע לו על המשלוח עד לאחר הפורים, אין להסתמך על המשלוח לצורך המצווה, ויש לשלוח שתי מנות לאדם אחר בעוד היום.
לכן כאשר שולחים באמצעות חנות או שליח, נכון לתאם את המסירה ולוודא שהמשלוח אכן מגיע ליעדו.
מצוות משלוח מנות מתקיימת ביום הפורים, ולכן יש להקפיד שהמנות יגיעו למקבל לפני שקיעת החמה [9].
אם המשלוח הגיע לאחר צאת הכוכבים, כבר עבר זמן המצווה ואין יוצאים בו ידי חובה עבור יום הפורים שחלף.
כאשר המשלוח הגיע בזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים, יש ספק אם התקיימה המצווה בזמנה. לכן אין להסתמך מראש על מסירה בשעה זו.
הדרך הנכונה היא לדאוג שהמשלוח יימסר בשעות היום, ואם אירעה תקלה בזמן המסירה, להשתדל לתקן אותה לפני השקיעה.
מי שנזכר במהלך יום הפורים שעדיין לא נתן מתנות לאביונים צריך להזדרז ולתת לפחות מתנה אחת לכל אחד משני אביונים לפני שקיעת החמה [10].
אפשר לתת בעצמו, באמצעות שליח או באמצעות גבאי צדקה אמין המחלק את המתנות באותו יום.
אם אין אפשרות להגיע לאביונים הנמצאים בקרבתו, נכון לפנות לקופת צדקה אמינה שיכולה לחלק את הכסף לאביונים ביום הפורים.
אין צורך שהנותן ימסור את הכסף באופן אישי, ואין צורך שהאביונים ידעו ממי הגיע הכסף.
אם עבר יום הפורים והמתנות לא ניתנו לאביונים, אין אפשרות לקיים לאחר מכן את מצוות היום בזמנה. אולם נכון למסור לעניים את הכסף שיועד להם ולא לבטל את הצדקה.
מי שנתן כסף לאביון אחד בלבד, אפילו סכום גדול, עדיין לא קיים בשלמותה את מצוות שתי מתנות לשני אביונים [10].
לכן אם עדיין יום הפורים, עליו לתת מתנה נוספת לאביון שני.
לדוגמה, מי שנתן מאתיים שקלים לאביון אחד אינו צריך לקחת ממנו כסף בחזרה או לחלק מחדש את הסכום. די שיוסיף נתינה לאביון אחר, ובכך יקיים את המצווה.
אפשר לתת את המתנה השנייה גם באמצעות גבאי צדקה המחלק כסף לאביונים ביום הפורים.
מי שמסר כסף לפני פורים לגבאי צדקה או לארגון כדי שיחלקו מתנות לאביונים, צריך לוודא שהכסף מיועד לחלוקה לאביונים ביום הפורים עצמו [11].
אם הארגון אמין והודיע שהוא מחלק את המתנות ביום הפורים, אפשר לסמוך על הסדר החלוקה שקבע.
אולם אם הכסף ניתן כתרומה כללית ולא יועד למתנות לאביונים, או אם ידוע שהוא חולק לעניים לפני יום הפורים ללא הסדר המועיל לקיום המצווה בזמנה, אין להניח בוודאות שכבר התקיימה מצוות היום.
לכן נכון למסור מראש את הכסף לקופה המיועדת במפורש למתנות לאביונים ולברר כיצד מתבצעת החלוקה.
מי שנזכר סמוך לשקיעה שעדיין לא ערך סעודת פורים צריך להשתדל להתחיל סעודה מכובדת בעוד היום, ולא לדחות אותה ללילה [12].
לכתחילה נכון לאכול פת ובשר, לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף. אולם כאשר הזמן קצר, יש להקפיד שעיקר האכילה והסעודה יתקיימו במהלך היום.
אם הסעודה התחילה ביום ונמשכה ללילה, אפשר להמשיך בה, אך נכון שעיקר הסעודה יתקיים ביום הפורים.
מי שלא ערך כלל סעודת פורים ביום אינו יוצא ידי חובה בסעודה שיתחיל רק לאחר צאת הכוכבים.
מי שהתחיל את סעודת הפורים ביום והמשיך לאכול גם לאחר צאת הכוכבים אומר "ועל הנסים" בברכת המזון, אף שכבר הגיע הלילה, משום שהולכים אחר תחילת הסעודה [13].
אולם לפי פסיקת הרב עובדיה יוסף וילקוט יוסף, אם כבר התפלל ערבית של הלילה שלאחר פורים לפני שבירך ברכת המזון, לא יאמר "ועל הנסים" בברכת המזון.
לכן מי שמתכנן סעודה ממושכת נכון שיברך ברכת המזון לפני תפילת ערבית, כדי לקיים את ההזכרה ללא ספק.
לא. כל אחת ממצוות הפורים עומדת בפני עצמה. מי שלא קיים אחת מהן עדיין חייב לקיים את שאר המצוות, ואינו מפסיד אותן בגלל הטעות [1].
לדוגמה, אדם שלא שמע את המגילה בלילה עדיין חייב לשמוע אותה ביום, לשלוח מנות, לתת מתנות לאביונים ולערוך סעודת פורים. מי ששלח משלוח מנות שאינו עומד בתנאי המצווה עדיין חייב במתנות לאביונים ובסעודת פורים.
לכן אין להניח שטעות אחת גורמת לכך שכל מצוות היום התבטלו. יש לבדוק את הדין של אותה מצווה ולתקן אותה ככל האפשר.
הדרך הטובה ביותר להימנע מתקלות במצוות הפורים היא להיערך מראש: לקבוע זמן לקריאת המגילה בלילה וביום, להכין משלוח מנות הכולל שתי מנות שונות, להסדיר את מתנות לאביונים באמצעות גבאי אמין ולתכנן את סעודת הפורים בשעות היום.
כאשר מתעורר מקרה מיוחד שלא הובא כאן, כגון נסיעה בין ירושלים לערים אחרות, ספק אם נשמעה קריאת המגילה כראוי או חלוקת כספים סמוך לשקיעה, יש לברר את הדין לפי פרטי המקרה.
[1]. שולחן ערוך, אורח חיים סימנים תרפ"ז–תרצ"ה – זמני מצוות הפורים ודיני כל מצווה בפני עצמה.
[2]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ז סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרפ"ז, בדיני זמן קריאת המגילה – זמן קריאת הלילה והיום, קריאה סמוך לשקיעה ודין מי שהפסיד את קריאת הלילה.
[3]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תר"צ סעיפים ג–ו; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תר"צ, בדיני השלמת מילים שלא נשמעו וקריאה לפי סדר המגילה.
[4]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תר"צ סעיף י"ב; משנה ברורה שם, סעיפים קטנים לט–מ – דין הקורא כשהוא מתנמנם ודין השומע שהתנמנם.
[5]. ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ב סעיפים א–ב; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ב סעיף א – ברכות המגילה ומי ששכח לברך.
[6]. שולחן ערוך, אורח חיים סימנים תר"צ–תרצ"א; ילקוט יוסף, סימן תרצ"ב סעיף ו; ילקוט יוסף, סימן תרצ"א – קריאה במגילה שאינה כשרה.
[7]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרפ"ב סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות פורים, סימן תרצ"ג, דיני אמירת "ועל הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
[8]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ד; ילקוט יוסף, הלכות משלוח מנות, סעיפים יא–יב ויח–יט – שתי מנות שונות והשלמת משלוח המנות.
[9]. ילקוט יוסף, הלכות משלוח מנות, סעיפים כח ונב–נד; שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ד – הגעת משלוח המנות למקבל וזמן הנתינה.
[10]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ד סעיף א; ילקוט יוסף, הלכות מתנות לאביונים, סעיפים א ויא – שתי מתנות לשני אביונים וזמן הנתינה.
[11]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ד סעיף ב; ילקוט יוסף, הלכות מתנות לאביונים, סעיף טז – נתינה באמצעות גבאי צדקה וחלוקת הכסף ביום הפורים.
[12]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיפים א–ב; ילקוט יוסף, הלכות סעודת פורים, סעיפים ד–ה ויא–יג – זמן הסעודה ואכילת פת ובשר.
[13]. שולחן ערוך, אורח חיים סימן תרצ"ה סעיף ג; ילקוט יוסף, הלכות סעודת פורים, סעיף טז; שו"ת יחוה דעת, חלק ג סימן נ"ה – סעודה שנמשכה ללילה ואמירת "ועל הנסים" לאחר תפילת ערבית.